מי צוֹדֵק, ועם מי הַצֶדֶק?
הדף מאת: מעגל טוב / מעגל טוב
לימוד המברר את ערך הצדק: בין להיות צודק לבין השגת הצדק? ומתי הצדק הופך לצדקנות? מה בין הצודק לחכם?
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
Justice, justice shalt thou follow, that thou mayest live, and inherit the land which the LORD thy God giveth thee.

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.
Ye shall do no unrighteousness in judgment; thou shalt not respect the person of the poor, nor favour the person of the mighty; but in righteousness shalt thou judge thy neighbour.
אלו דברים שאין להם שיעור- הפיאה, והביכורים, והריאיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא- כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם.

מילים
  • שלום בית - המושג מתייחס ליחסים האידיאלים שבין בני זוג נשואים, כאשר קיימת הרמוניה ביניהם, בלי חיכוכים ומריבות.
These are the things that have no definite quantity: The corners [of the field]. First-fruits; [The offerings brought] on appearing [at the Temple on the three pilgrimage festivals]. The performance of righteous deeds; And the study of the torah. The following are the things for which a man enjoys the fruits in this world while the principal remains for him in the world to come: Honoring one’s father and mother; The performance of righteous deeds; And the making of peace between a person and his friend; And the study of the torah is equal to them all.
דיון
שאלות לדיון:
  • למה לדברים הללו אין שיעור? במה הם מיוחדים?
  • מהו הצדק שנעשה באמירה זו – למה מעניקים למשהו חשיבות ללא גבולות?
  • אילו מהמעשים שאנחנו עושים הם תמיד צודקים ואין להם שיעור?
דיון
אחד המדרשים המרתקים העוסקים בטיבם של הדין והדיין הוא סיפור המפגש בין אלכסנדר מוקדון לבין מלך קציא. לפניכם נוסח של הסיפור, המופיע בבראשית רבה, בתרגום לעברית:
אלכסנדר מוקדון והמלך קציא
אלכסנדרוס מוקדון הלך למלכות קציא שמעבר להרי החושך. יצאו לכבודו ונתנו לו לחם של זהב בקערת זהב. אמר להם: לממונכם אני צריך?
ענו לו: ולא היה לך מה לאכול בארצך שבאת אלינו? אז למה באת?
אמר להם: לא נצרכתי לדעת אלא כיצד אתם דנים.

בשעה שישב עמהם, בא אדם אחד כשהוא קובל (מתלונן) על חברו.
אמר המתלונן: איש זה מכר לי חורבה אחת ומצאתי בה אוצר. חורבה קניתי, אוצר לא קניתי. וזה שמכר אמר: שדה וכל מה שבה מכרתי.

אמר [המלך קציא] לאחד מהם: יש לך בן זכר?
אמר לו: כן.
אמר לאחר: יש לך בת?
אמר לו: כן.
אמר [המלך קציא]: לך הַשֵּׂא את זאת לזה ויהא הממון לשניהם.

ראו [=את אלכסנדר כשהוא] יושב צוחק. שאל אותו קציא: מה, לא דנתי היטב?
ואילו היה אצלכם, איך הייתם דנים? אמר לו אלכסנדר: הורגים את זה ואת זה, והמלכות נוטלת ממון שניהם.
שאל קציא: כל כך אתם אוהבים זהב רב? עשה לו סעודה והביא לפניו בשר מזהב, ותרנגולים מזהב, שאל אלכסנדר: וכי זהב אני אוכל? ענה לו קציא: תיפח רוחי – זהב אין אתם אוכלים, אז למה אתם אהבים כל כך זהב? והמשיך ושאל קציא את אלכסנדר: גשם יורד אצלכם?
ענה לו: כן.
השמש זורחת אצלכם?
ענה לו: כן.
יש אצלכם בהמה דקה?
ענה לו: כן.
אמר לו: תיפח רוחו של אותו אדם. לא בזכותכם מטרות [=גשמים] יורדים עליכם, ולא בזכותכם השמש זורח עליכם, אלא בזכות הבהמה הדקה, שכתוב: "אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים לו, ז) - אדם בזכות בהמה, תושיע ה'.

הסברים
  • הדמויות באגדה: אלכסנדר מוקדון - המצביא הגדול של מלכות יוון, ידוע גם בשם "אלכסנדר הגדול".
    המלך קציא - קציא היא ממלכה קטנה מעבר להרי החושך. יש מחלוקת האם מלך קציא הוא דמות אגדית או היסטורית, הסיפור מספר כי המלך ומשפחתו התגיירו, ודמויותיהן מופיעות אצל חז"ל כדמויות מופת.
מושגים
  • אלכסנדר מוקדון - נֶחשָב לאַחַד הכובשים הַגדוֹלים בּיוֹתֵר מֵאָז וּמֵעוֹלָם. בּנוֹ שֶל פיליפּ הַשֵני מֶלֶך מָקֶדוֹניָה, מַמלָכָה יוָונית קטַנָה. בשנת 336 אֲלֶכּסַנדֶר נַעֲשָׂה מֶלֶך כַּאָשֵר היה בֶּן עֶשׂרים בִּלבַד. הוּא פָּלַש לָאימפֶּריָה הַפַּרסית הַגדוֹלָה שֶבּרֹאשָהּ עָמַד דַריָוֶוש הַשלישי. בּסִדרָה שֶל נִצחוֹנוֹת מַפליאים הִמשיך אֲלֶכּסַנדֶר וכָבַש אֶת כָּל הַמִזרָח הַתיכוֹן, מִמִצרַיִם ועַד הוֹדוּ. עַד מוֹתוֹ, והוּא בֶּן 33 בִּלבַד, הוֹביל אֲלֶכּסַנדֶר אֶת צִבאוֹתָיו למסעות כיבושין לאוֹרֶך 20,000 קילוֹמֶטרים ועוֹדֵד (ואף כפה) אֶת הֲפָצַת הַתַרבּוּת הַיוָונית בּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם הָעַתיק. לאַחַר מוֹתוֹ חוּלקָה הָאימפֶּריָה שֶלוֹ, ובמהרה התפרקה.
דיון
ספר דברים מכיל ברובו את החוקים לעם לקראת הכניסה אל הארץ. חוק השמיטה מורה לשמוט, לוותר, על כל פרי הארץ פעם בשבע שנים. יש מצוות שמיטה חקלאית – כדי לתת לאדמה, לחי ולצומח מנוחה. ויש שמיטה חברתית – ביחס לאח, לגוי, לאביון ולעבד.
ואלו הם הפסוקים:
(א) מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. (ב) וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַה'. (ג) אֶת-הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת-אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ. (ד) אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן: כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ. (ה) רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. (ו) כִּי-ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ.
(ז) כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. (ח) כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. (ט) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא. (י) נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. (יא) כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.
(יב) כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה--וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ. (יג) וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם. (יד) הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן-לוֹ. (טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם.

מילים
  • נוגש - יִגוֹש - רודה, מעביד. מתאר יחסים בין מעביד לעבד שלו
  • לעבֹט - לתת מס, להעניק לאחר
At the end of every seven years thou shalt make a release. And this is the manner of the release: every creditor shall release that which he hath lent unto his neighbour; he shall not exact it of his neighbour and his brother; because the LORD’S release hath been proclaimed. Of a foreigner thou mayest exact it; but whatsoever of thine is with thy brother thy hand shall release. Howbeit there shall be no needy among you—for the LORD will surely bless thee in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it— if only thou diligently hearken unto the voice of the LORD thy God, to observe to do all this commandment which I command thee this day. For the LORD thy God will bless thee, as He promised thee; and thou shalt lend unto many nations, but thou shalt not borrow; and thou shalt rule over many nations, but they shall not rule over thee. If there be among you a needy man, one of thy brethren, within any of thy gates, in thy land which the LORD thy God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy needy brother; but thou shalt surely open thy hand unto him, and shalt surely lend him sufficient for his need in that which he wanteth. Beware that there be not a base thought in thy heart, saying: ‘The seventh year, the year of release, is at hand’; and thine eye be evil against thy needy brother, and thou give him nought; and he cry unto the LORD against thee, and it be sin in thee. Thou shalt surely give him, and thy heart shall not be grieved when thou givest unto him; because that for this thing the LORD thy God will bless thee in all thy work, and in all that thou puttest thy hand unto. For the poor shall never cease out of the land; therefore I command thee, saying: ‘Thou shalt surely open thy hand unto thy poor and needy brother, in thy land.’ If thy brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, be sold unto thee, he shall serve thee six years; and in the seventh year thou shalt let him go free from thee. And when thou lettest him go free from thee, thou shalt not let him go empty; thou shalt furnish him liberally out of thy flock, and out of thy threshing-floor, and out of thy winepress; of that wherewith the LORD thy God hath blessed thee thou shalt give unto him. And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt, and the LORD thy God redeemed thee; therefore I command thee this thing to-day.
דיון
לפניכם חלק מהחוקים שניתנו בהר סיני, במעמד מתן תורה, לעם ישראל.
איזו תפיסת צדק עומדת מאחורי החוקים האלה?
(א) אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים. (ב) אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ. (ג) אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם.

(ד) כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה או כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם.

(ה) כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה.

(ו) כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם. (ז) אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ.

(ח) עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה, אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ.

מילים
  • גדיש וקמה - מידות של תבואה, חלקים מהתבואה החקלאית.
If a thief be found breaking in, and be smitten so that he dieth, there shall be no bloodguiltiness for him. If the sun be risen upon him, there shall be bloodguiltiness for him—he shall make restitution; if he have nothing, then he shall be sold for his theft. If the theft be found in his hand alive, whether it be ox, or ass, or sheep, he shall pay double. If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man’s field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. If fire break out, and catch in thorns, so that the shocks of corn, or the standing corn, or the field are consumed; he that kindled the fire shall surely make restitution. If a man deliver unto his neighbour money or stuff to keep, and it be stolen out of the man’s house; if the thief be found, he shall pay double. If the thief be not found, then the master of the house shall come near unto God, to see whether he have not put his hand unto his neighbour’s goods. For every matter of trespass, whether it be for ox, for ass, for sheep, for raiment, or for any manner of lost thing, whereof one saith: 'This is it,' the cause of both parties shall come before God; he whom God shall condemn shall pay double unto his neighbour.
(כ) וְגֵר לֹא-תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (כא) כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. (כב) אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. (כג) וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים.
(כד) אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא-תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ. (כה) אִם-חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ, עַד-בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. (כו) כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ; בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי.
And a stranger shalt thou not wrong, neither shalt thou oppress him; for ye were strangers in the land of Egypt. Ye shall not afflict any widow, or fatherless child. If thou afflict them in any wise—for if they cry at all unto Me, I will surely hear their cry— My wrath shall wax hot, and I will kill you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless. If thou lend money to any of My people, even to the poor with thee, thou shalt not be to him as a creditor; neither shall ye lay upon him interest. If thou at all take thy neighbour’s garment to pledge, thou shalt restore it unto him by that the sun goeth down; for that is his only covering, it is his garment for his skin; wherein shall he sleep? and it shall come to pass, when he crieth unto Me, that I will hear; for I am gracious.
אסיף:
(יח) שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. (יט) לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. (כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
Judges and officers shalt thou make thee in all thy gates, which the LORD thy God giveth thee, tribe by tribe; and they shall judge the people with righteous judgment. Thou shalt not wrest judgment; thou shalt not respect persons; neither shalt thou take a gift; for a gift doth blind the eyes of the wise, and pervert the words of the righteous. Justice, justice shalt thou follow, that thou mayest live, and inherit the land which the LORD thy God giveth thee.
מאיר אריאל, צדק צדק תרדוף, מתוך 'מודה אני'
צדק צדק תרדוף/ מאיר אריאל
צדק צדק תרדוף
בקש שלום ורדפהו
בקש שלום ורדפהו
צדק צדק תרדוף

רודף צדק ג'ימי ודין רודף שלום
נפגשים להם בבאר האדום
השלום והצדק מתחבאים באפלולית
רובצים להם אין הגה בתוך שלולית
...
זורק דין שלום לג'ימי צדק
אתה מודע לזה שצדק זה חרוז להדק
יורק ג'ימי צדק לדין שלום
ממש כמו ששלום זה חרוז לחלום.
שורק דין לג'ימי בשבילך צדק זה חדק
שיש לו רשיון לחטט לי בארון
חורק ג'ימי לדין בשבילך שלום זה שלוש
עיוור חרש אילם, ושולמן ישלם...

ושוב שרים איש את שלו...

צדק צדק תרדוף
בקש שלום ורדפהו
בקש שלום ורדפהו
צדק צדק תרדוף

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946