העם הנבחר: ייחודיות או עליונות?
1א
הדף מאת: איימי קליין / תא שמע - מליץ
2ב
הלימוד עוסק במשמעות היסוד 'עם הנבחר'. יסוד זה טבוע עמוק בשפה ובתרבות ונמצא בתדמיתם העצמית של היהודים, דתיים, חילוניים ומה שביניהם. המשמעויות השונות שניתנות ליסוד זה מעידות על העמדות השונות של הנוקטים אותן - מעמדות "גזעניות" מהותניות ועד עמדות הדורשות אותו כשליחות המוטלת על העם. באתר 'מדרשת' ישנם דפי לימוד בנושא זה המביאים מקורות חשובים ומעניינים. דף הלימוד הנוכחי תורם לדיון את תפיסתם של הוגים הבאים מן היהדות הליברלית והחילונית, ומסתבר שגם ביניהם יש מחלוקות בנושא.
3ג
תקופת המקרא:
4ד
(א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם - בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. (ב) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר (ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל-הָה'; וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (ד) אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. (ה) וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. (ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
In the third month after the children of Israel were gone forth out of the land of Egypt, the same day came they into the wilderness of Sinai. And when they were departed from Rephidim, and were come to the wilderness of Sinai, they encamped in the wilderness; and there Israel encamped before the mount. And Moses went up unto God, and the LORD called unto him out of the mountain, saying: ‘Thus shalt thou say to the house of Jacob, and tell the children of Israel: Ye have seen what I did unto the Egyptians, and how I bore you on eagles’wings, and brought you unto Myself. Now therefore, if ye will hearken unto My voice indeed, and keep My covenant, then ye shall be Mine own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine; and ye shall be unto Me a kingdom of priests, and a holy nation. These are the words which thou shalt speak unto the children of Israel.’
5ה
(ו) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ: בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. (ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם - וַיִּבְחַר בָּכֶם: כִּי-אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל-הָעַמִּים. (ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת-הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם, הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם.
For thou art a holy people unto the LORD thy God: the LORD thy God hath chosen thee to be His own treasure, out of all peoples that are upon the face of the earth. The LORD did not set His love upon you, nor choose you, because ye were more in number than any people—for ye were the fewest of all peoples— but because the LORD loved you, and because He would keep the oath which He swore unto your fathers, hath the LORD brought you out with a mighty hand, and redeemed you out of the house of bondage, from the hand of Pharaoh king of Egypt.
6ו
תקופת הרבנים:
7ז
התבן והקש והמוץ מריבים [=רבים] זה עם זה. זה אומר בשבילי נזרעה השדה, וזה אומר בשבילי נזרעה השדה. אמרו החטים, הַמתינו עד שתבואו הגורן, ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה. באו לגורן, ויצא בעל הבית לזרותה, הלך לו המוץ ברוח. נטל את התבן והשליכו על הארץ, ונטל את הקש ושרפו. נטל את החטים ועשה אותן כרי, וכל מי שרואה אותן מנשקן (תהלים ב:יב) 'נשקו בר פן יאנף'. כך אומות העולם הללו אומרים: אנו עיקר ובשבילנו נקרא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם. אמרו להם ישראל, המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם. הה"ד (מלאכי ג:יט) 'כי הנה היום בא בוער כתנור' ועליהם הוא אומר (ישעיה מא) 'תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם אבל ישראל ואתה תגיל בה' קדוש ישראל תתהלל' (שם).
8ח
דיון
המדרש מבראשית רבה מפרש את הפסוקים בבראשית פרק לו, המספרים על תולדות עשיו. האם עובדה זאת מאירה באור חדש את המדרש?
9ט
אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר בר' שמעון: כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה, עשה אזניך כאפרכסת: (דברים ז) 'לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם' וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדוּלה אתם ממעטין עצמכם לפני. נתתי גדוּלה לאברהם, אמר לפני (בראשית יח) 'ואנכי עפר ואפר'; למשה ואהרן אמר (שמות טז) 'ונחנו מה'; לדוד אמר (תהילים כב) 'ואנכי תולעת ולא איש' אבל עובדי כוכבים [=אומות העולם] אינן כן. נתתי גדולה לנמרוד, אמר (בראשית יא) 'הבה נבנה לנו עיר'; לפרעה אמר (שמות ה) 'מי ה''; לסנחריב אמר (מלכים ב יח) 'מי בכל אלהי הארצות' וגו'; לנבוכדנצר אמר (ישעיהו יד) 'אעלה על במתי עב'; לחירם מלך צור אמר (יחזקאל כח) 'מושב אלהים ישבתי בלב ימים'.
§ Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: Any place where you find the statements of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei HaGelili, in reference to aggada, make your ears like a funnel [ka’afarkeset], i.e., be receptive to his words. As Rabbi Eliezer interpreted the verse: “Not because you are more in number than any people did the Lord desire you and choose you, for you were the fewest of all peoples” (Deuteronomy 7:7), as follows: The Holy One, Blessed be He, said to the Jewish people: I desire you, since even at a time that I bestow greatness upon you, you diminish, i.e., humble, yourselves before Me. I granted greatness to Abraham, yet he said before Me: “And I am but dust and ashes” (Genesis 18:27). I granted greatness to Moses and Aaron, yet Moses said of the two of them: “And what are we” (Exodus 16:7). I granted greatness to David, yet he said: “But I am a worm, and no man” (Psalms 22:7). But the gentile nations of the world are not so. I granted greatness to Nimrod, yet he said: “Come, let us build a city and a tower, with its top in heaven, and let us make for ourselves a name” (Genesis 11:4). I granted greatness to Pharaoh, yet he said: “Who is the Lord” (Exodus 5:2). I granted greatness to Sennacherib, yet he said: “Who are they among all the gods of the countries that have delivered their country out of my hand, that the Lord should deliver Jerusalem out of my hand” (II Kings 18:35). I granted greatness to Nebuchadnezzar, yet he said: “I will ascend above the heights of the clouds” (Isaiah 14:14). I granted greatness to Ḥiram, king of Tyre, yet he said: “I sit in the seat of God, in the heart of the seas” (Ezekiel 28:2).
10י
דיון
  • על איזה מקור מדף לימוד זה מסתמך המדרש ממסכת חולין בפרשנותו?
  • האם התמודדות המקור בעקרון העם הנבחר מפתיע?
  • 11יא
    הוגים מודרניים:
    12יב
    ליאו בק, מהות היהדות: יסודות ואמונות, מוסד ביאליק 1986 עמ' 35-33
    אלוהים בחר בישראל, על כן אלוהים שופט אותו. אלוהים יעד את ישראל לעשות הטוב, ורק בעשותו הטוב רשאי הוא ויכול הוא להתקיים כעם-סגולה, עוונותיו מרחיקים אותו מאלוהיו והוא מאבד ערכו. אין חיים לו אלא חיי אמונה, הוא יהיה כפי שעליו להיות לפני אלוהים, או שלא יהיה כלל. מתוך הכרה זו צמח ועלה לאחר-מכן רעיון השליחות ההיסטורית-העולמית, רעיון התעודה של עם ישראל והאחריות שהוא נושא בה לפני אלוהים ואדם. רעיון הבחירה הוא הרעיון של 'כל עם ה' נביאים', הוא נעשה בו לאמונה בשליחות שהיא ממנו והאלה, בבחירה שהיא למען זולתו. עם ישראל כולו הוא שליח יה, משיח, עבד ה' העומד על משמר הדת בשביל כל הארץ וממנו מתמשכות קרני-אורה לכל הגויים. 'אני ה' קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גויים. לפקח עיניים עורות, להוציא ממסגר אסיר, מבית כלא ישבי חשך' (ישעיה מב, ו-ז). הרעיון הזה הפך רעיון קלאסי לדורות, ואלה דבקו במהותו שבו, בכוח-הפועל שבו. רק תודעת הבחירה עשויה היתה להצמיח אותו, רק האמונה בעצמה יכלה להוליד את האמונה הזאת באחריות המוטלת עליהם, את הביטחון הזה התובע קיום למען העולם. רק עם החש בנפשו את עצמיותו מסוגל להרגיש עד מה רבה החשיבות המוטלת עליו לגבי כל זולתו... מכאן שדבר הנביאים ודבר אלה שבאו אחריהם חזות כפולה לו. התקווה לאנושות היא התקווה לישראל. דבר אלוהים לאנושות הוא-הוא דבר אלוהים לעמו. הדרך אל המטרה, שאלוהים מציב אותה לפני אלפי שנות דור ודור, תחילתה בבחירת ישראל. דבר השייך לחייה של אומה זו, שבה ועל-ידיה נוצרה האמונה המשיחית, הוא, אימתי ייכונו ויאירו ימות המשיח לעולם כולו. כאשר תזכה לישועה האנושות כולה, לא תהיה זו אלא הישועה אשר מציון יצאה וברכה בה לציון.

    מושגים
    • הרב ליאו בק - הרב ד"ר ליאו בק (בגרמנית: Leo Baeck; 23 במאי 1873 – 2 בנובמבר 1956), רב ומלומד יהודי גרמני, מנהיג הקהילה היהודית הליברלית (רפורמית) בגרמניה לפני השואה ובמהלכה.
    13יג
    דיון
  • אילו השלכות נובעות מהמעבר מייחודיות לאומית לייחודיות מוסרית?
  • האם אתם מזדהים עם התפיסה המוצגת?
  • 14יד
    אחד העם, 'כהן ונביא', בתוך על פרשת דרכים, 1904 (פרויקט בן יהודה, www/benyehuda.org).
    ונביאי־הצדק האלה, שהתנשׂאו ברוחם על גבולות עמים ומדינות והטיפו למשפט וצדקה בכל המין האנושי, לא חדלו מצד אחר להשאר אמנם גם בנים לעמם ישׂראל ; אף הם ראו בו את העם הנבחר, ומדי דבּרם בו יכול השומע להאמין, שאין להם בעולמם אלא אותו בלבד. אבל נטיתם לצד אחד, לצד אותו האידיאל הכללי, הראתה פעולתה גם על 'לאומיותם', באופן שגם היא אינה אלא כעין המשך מרעיונם היסודי. כי אם כל תוקף אמונתם בנצחונו של הצדק המוחלט, הנה מה שישׂאו עיניהם פעם בפעם אל 'קץ הימים' – יעיד עליהם כי 'רוח־הקדש' שבלבם לחשה להם לפעמים, מה רבה ומה קשה עוד העבודה הדרושה לבני אדם עד שיגיעו לידי כך, וכי בעבודה כזו אי אפשר להסתפק בעובדים יחידים ונפרדים, המתמכרים אליה איש איש בפני עצמו, במקומות ובזמנים שונים ובהפסקות בינתים ; אלא שצריך שתמָצא לה חברה אחת שלמה, אשר מדור לדור, בלי הפסק, תהיה 'נושׂא תמידי מיוחד' לכוח הצדק לעומת כל שאר הכוחות השולטים בעולם ; אשר מרצונה הטוב תקבל עליה את ה'עבדות' הזאת, להשאר עד עולם תחת הממשלה המוחלטת של רעיון יחידי ולהמצא בעבוּרו במצב מלחמה תמידית עם מנהגו של עולם. ואת המשׂרה הזאת, הגדולה ונשׂגבה, אך לא יפה ומכובדה, ראו הנביאים (כדרכם תמיד לראות את חפצם הפנימי כאִלו כבר ישנוֹ במציאוּת בעולם החיצוני) על שכם אומתם הקטנה, באהבתם אותה. האידיאל הלאומי שלהם היה לא 'ממלכת כהנים', כי אם – 'מי יתן כל עם ה' נביאים', שיהיה העם כולו גם הוא לכוח מקורי, כוח הצדק, בתוך ההרמוֹניא המורכבת של החיים האנושיים בכלל, כמו שכך היו הם, הנביאים עצמם, בתוך החיים הלאומיים שלו בפרט.

    אבל, ככל כוח מקורי, התנגש גם הרעיון הנבואי הכפול – האנושי והלאומי – בעולם המעשׂה עם כוחות אחרים, אשר עצרו בעד מַהלכו ולא נתנוהו להתנועע חפשי לנפשו, ותוצאת ההתנגשות היתה גם פה תערובת פעולותיהם של כל הכוחות בהרמוניא מורכבת חדשה, – ומתוך הרעיון הנבואי יצאה ככה תורת כהנים.

    מתחלה, כל זמן שלא פסקה הנבואה לגמרי, היו על כן הנביאים 'אנשי ריב' לכהנים עוד יותר מאשר לכל העם. לפי שהם, בעלי הרעיון החי, ששאבוהו בכל מקוריוּתו ממעמקי לבם ובו לבד האמינו לכבּוֹש את כל היקום, לא יכלו להסתפק בדמות־דיוקנו זו, שנחרתה על חומר מורכב ונקפאה ונקבעה לדורות; ולא עוד אלא שראו בה לפעמים גם כעין מחיצה המבדילה בין רעיונם ובין העם. – אך ההתנגדות הזאת פסקה סוף סוף ביחד עם הנבואה, ובראש העם התיצבה ה'כהונה' (אם גם לא תמיד נקראה בשם זה) לבדה, בתור יורשת יחידה של הרעיון הנבואי, מבלי שיכול האחרון להגן על עצמו ולהמשיך פעולתו על פי דרכו, באין לו עוד 'נושׂא מיוחד' בתוך החיים.

    לפיכך, כשהגיע זמנו של רעיון זה, כלומר חלקו הכללי, לצאת מגבול ישׂראל ולהיות לכוח פועל בחיי העולם כולו, לא יכלה אותה היהדות הכהנית ללוותו על דרכו ולשמרו בטהרתו המקורית בתוך המון הכוחות השונים שמלאו חללה של החברה. רק רגע אחד התיצב על כן בתור כוח מקורי, וכטפה שנפלה לים הגדול נתערבה ונתרכּבה פעולתו שם תיכף באלפי פעולות אחרות מצדדים שונים ; ובהיות פה מספר הכוחות הזרים לו גדול הרבה יותר מאשר במקום מולדתו לפנים, לכן נגלתה פעולתו הפעם במדה עוד יותר קטנה. – –

    אלמלי קמו עתה נביאי ישׂראל מקבריהם והתבוננו על תוצאת פעולתם בכל רחבי ארץ, לא היתה להם איפוא כל סבּה לישב בשלוה ולשׂמוח בנצחונם. אדרבא, עתה, אחר נסיון ארוך של אלפי שנה, היו מכירים עוד יותר את הצורך המוחלט במציאות 'נושׂא תמידי מיוחד' לרעיונם הכללי, היו מתמכרים מפני זה עוד יותר לרעיונם הלאומי, וברגש עוד יותר בוער מאשר לפנים היו שבים וקוראים עתה : 'מי יתן כל עם ה' נביאים'.

    קריאה מעין זו נשמע אמנם לפעמים באמת גם עתה מפי חכמים ורבנים שבמערב, בעלי התורה הידועה על דבר 'תעודת ישׂראל' בעמים. אבל, לפי האמור, נבדלת ה'תעודה' הנבואית משלהם בשלשה דברים : א) כל עצמוּתה היא לא גלוּי איזו אמת למודית חדשה והפצתה בכל העולם עד שלבסוף יקבלוה הכל והתעודה נמלאה, – כי אם משיכת החיים המעשׂיים לצד הצדק המוחלט, בלי כל אפשרות להגיע באיזה זמן לנצחון שלם ; ב) והמשיכה הזאת, בהיותה מעשׂית ולא למודית, דורשת על כן, כתנאי מוכרח לאפשרותה, לא התפזרות מוחלטת של כנסת ישׂראל בין האומות, כי אם, אדרבא, התאחדות והתרכזות כוחותיה, לפחות – חלקית, במקום שתהא יכולת בידה לנהג חייה בדרך הנאותה לתכוּנתה ; ג) ובאין לה למשיכה זו כל תקוה לנצחון שלם על יתר הכוחות המושכים את החברה האנושית לצדדים אחרים, לכן לא יהיה לה, וממילא גם לבעליה, קץ ותכלָה עד עולם, אלא אם כן יחדל האדם מהיות עוד אדם וחייו חיי אדם, כי אם 'צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה'.

    מושגים
    • אחד העם - שם העט של אשר צבי גינצברג (1856–1927). הוגה דעות לאומי ומראשי חובבי ציון. מתנגדו הראשי של הרצל שהטיף לציונות רוחנית ולתחייה מוסרית ופנימית הקודמת לכל מעשה. הוא סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות על ידי שיבת כל עם ישראל לארץ ישראל, ולפיכך העריך כי מדינה יהודית לא תוכל לפתור את בעיית העם כולו (מתוך לקסיקון ציוני, ספרית מעריב, 1982, עמ' 16)
    15טו
    דיון
  • מה תפקיד הקהילה או הלאום בהשגת צדק?
  • למה יש צורך בריכוז יהודים בארץ ישראל כדי להצליח במשימת הנביאים?
  • 16טז
    מרדכי מנחם קפלן, ערכי היהדות והתחדשותם, הוצאת ראובן מס 2003 עמ' 94–96.
    סתם יהודי בימינו מרגיש ביהדותו כמו שמרגיש באבר חולה, המזכיר לאדם את מציאותו ע"י כאבו. אם נעיין בעיתון ישראלי בגולה, ונוציא מתוכן ענייניו את כל הנוגע לשנאת ישראל, להפליט ישראל לרעה, וכדומה, יישאר בו מעט מזער. התענינות יהודים רבים ביהדות היא בלי ספק רק מעין תגובה לאנטישמיות. אפילו אותם היהודים המגיבים מתוך רגש לאומי נלהב, המשבח כל דבר שיש בו עניין יהודי, אף הם אינם עושים כן אלא כדי לעודד את עצמם. משל למי שמהלך יחידי באישון לילה, הרי הוא שורק בשפתיו כדי להפיג את פחדו. אמנם מדברים הם על ישראל כעל עם סגולה, אבל בהתפארותם אתה מרגיש גאווה זו של הלקויים בתסביך הנחיתות. עיקר בחירת ישראל שבפיהם אין לו אותו המובן שהיה לו בפי אבותינו. דבר זה מוכח מתוך תוצאות הרעיון למעשה. אבותינו היו מובטחים כי ישראל הוא עם סגולה מפני שהוא מקיים את מצוות התורה, חמדה גנוזה זו שאלוהים נתנה רק לעמו. ואילו היהודי המודרני, המתפאר בעם הסגולה , מה הוא עושה? סוקר הוא את חדשות העיתונים, למן עמודי האספורט ועד עמודי הכספים, בשביל למצוא שם סיפורים כיצד הצליח יהודי פלוני בכך ויהודי אלמוני בכך, -- וכ"כ למה? כדי שיוכל לחזק את גאוותו הפנימית המשמשת לו כעין סם חיים כלפי הרגשת הנחיתות שהיא נחלתו, בגלל היותו בן לעמו.

    מפני מה לא תוכל האמונה בבחירת אלוהים את ישראל, לפעול בימינו כדרך שפעלה בעבר? התשובה לא רחוקה היא. מפני שהצורה שנתלבשה בה אמונה זו בעבר, אינה הולמת עוד את מושג האלוהי שבימינו, ואינה הוגנת למיטב אידיאלינו המוסריים. כדי לתאר לנו כי אלוהים אוהב את עם ישראל יותר מאהבתו את יתר העמים, עלינו ראשית כול לתפוס את האלוהים כאל אוהב, לא מבחינה זו בלבד שיהא הוא מעורר אהבה אליו בליבות בני האדם, אלא גם שיהא מרגיש בו תשוקה בדומה לתשוקות בני האדם, בוחר בבחירה שהיא אנתרופו-פסיכית (לפי הצלם והדמות האנושיים). ולא עוד אלא שידיעותינו את ההיסטוריה ואת "חוכמת הדתות", אינן מניחות לנו לקבל את הנוסח המסורתי, הרואה לפניו התגלות אלוהית לעם אחד בלבד, הוא נוסח הברית כפי שהבינוהו אבותינו.

    בהנחה זו של בחירה מיוחדת את ישראל אנו מוצאים על כורחנו קרבה ודמיון להנחות מעין זו אצל עמים וגזעים אחרים, הנחות שהיו בידיהם זכות לדיכוי ולניצול. הנחה כזאת שימשה אמתלה בפי הלבנים בנצלם גזעים צהובים ושחורים, בטענה שהם נושאי "נטל האדם הלבן". הנחות כאלו הן גם היסוד לרדיפת היהודים בידי הגרמנים, ע"פ "הסעיף הארי" שבחוקת הרייך השלישי. מיטב המחשבה המוסרית של ימינו רואה את כול ההנחות האלה הטובעות זכות יתרה לעם, גזע או כת מיוחדת, כמזיקות לאנושות, ולפיכך, כחוטאות בעצם מהותן.

    מושגים
    • הרב מרדכי קפלן - (11 ביוני 1881 - 8 בנובמבר 1983), מנהיג והוגה מרכזי ביהדות ארצות הברית במאה ה-20, הגדיר את היהדות כ"התרבות הדתית המתפתחת של העם היהודי", מייסד זרם הרקונסטרוקשוניסטית ביהדות.
    17יז
    דיון
  • מהם נימוקיו של קפלן לדחיית יסוד 'העם הנבחר' מן היהדות?
  • מה דעתכם?
  • 18יח
    תפילות:
    19יט
    קידוש ליל שבת
    קידוש ליל שבת
    נוסח אשכנז:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יום תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

    נוסח ספרד:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
    20כ
    דיון
    למי שלא הכיר מראש את נוסח ספרד - האם הופתעת מהעובדה שהמילים "אשר בחר בנו מכל העמים" לא מופיעות?
    21כא
    כל הנשמה: שירים וברכות (1991: The Reconstructionist Press) עמוד 13.
    נוסח התנועה ליהדות מתחדשת (רקונסטרוקשוניסטית):
    בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יום תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי אלינו קראת וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ לעבודתך וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
    22כב
    דיון
  • מה דעתכם על השינוי בנוסח התנועה ליהדות מתחדשת? (הנוסח עדיין תואם את המנגינה המסורתית האשכנזית) האם מותר לדעתכם להציע נוסח חדש לברכות מסורתיות?
  • האם העובדה שיש שני נוסחים מסורתיים שונים זה מזה (אשכנז וספרד) משפיע על התשובה לשאלה זו?
  • 23כג
    ברכת עליה לתורה ע"פ הנוסח המסורתי וע"פ הנוסח הרקונסטרוקשוניסטי, סידור כל הנשמה: שבת וחגים (1994: The Reconstructionist Press) עמוד 399.
    ברכה לפני עלייה לתורה
    נוסח מסורתי

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

    נוסח רקונסטרוקשוניסטי

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קרבנו לעבודתו וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה.
    24כד
    סידור רינת ישראל נוסח ספרד עמוד 99, סדור שים שלום (1985: The Rabbinical Assembly) עמוד 160, סידור העבודה שבלב (1981: התנועה ליהדות מתקדמת בישראל עמוד 18, סידור כל הנשמה: שבת וחגים (1994: The Reconstructionist Press) עמוד 121.
    תפילת "עלינו לשבח"







    נוסח ספרד ועדות המזרח [ונוסח אשכנז]:

    עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים [נוסח אשכנז= וַאֲנַחְנוּ כורעים ומִשְׁתַּחֲוִים ומודים] לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...

    נוסח סידור שים שלום – התנועה המסורתית (קונסרבטיבית):

    עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם.. וַאֲנַחְנוּ כורעים ומִשְׁתַּחֲוִים ומודים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...

    נוסח סידור העבודה שבלב – התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית):

    עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, [אופציה א'] שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם. [אופציה ב'] שהבדילו מן התועים ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו. כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, וַאֲנַחְנוּ כורעים ומִשְׁתַּחֲוִים ומודים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...

    נוסח סידור כל הנשמה – התנועה ליהדות מתחדשת (רקונסטרוקשוניסטית):

    עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שנתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. וַאֲנַחְנוּ כורעים ומִשְׁתַּחֲוִים ומודים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...

    25כה
    דיון
    1. איך אתם מבינים את התפילה הזו, בנוסח המסורתי, כפשוטה?

    2. עמדו על ההבדלים בין הנוסח המסורתי לבין הנוסחים הליברליים השונים. עם איזה מהם אתם מזדהים?

    3. האם מותר לשנות תפילות מסורתיות? האם רצוי לשנות?
    27 כז
    28כח
    דף הנחיות למנחה:
    הצעת הנחיה העם הנבחר.rtf