הדף מאת: אילן גבי
(י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק:(יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:(יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:
מילים
מילים
- עם הארץ - כינוי לאדם מן ההָמוֹן, הֶדְיוֹט, שאינו יודע תורה.
- קופה - חלוקת כסף
- הארץ - הארץ הטובה
For the land, whither thou goest in to possess it, is not as the land of Egypt, from whence ye came out, where thou didst sow thy seed, and didst water it with thy foot, as a garden of herbs; but the land, whither ye go over to possess it, is a land of hills and valleys, and drinketh water as the rain of heaven cometh down; a land which the LORD thy God careth for; the eyes of the LORD thy God are always upon it, from the beginning of the year even unto the end of the year. .
ארבעת הבנים, מתוך הגדת הפסח המסורתית
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה:
אֶחָד חָכָם. וְאֶחָד רָשָׁע. וְאֶחָד תָּם. וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? 'מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?' (דברים ו, כ) וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: 'אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן' (משנה, מסכת פסחים, פרק י, משנה ח).
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? 'מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?' (שמות יב, כו) לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: 'בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' (שמות יג, ח). לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? 'מַה זֹּאת?' (שמות יג, יד) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: 'בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים'.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' (שמות , ח)
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה:
אֶחָד חָכָם. וְאֶחָד רָשָׁע. וְאֶחָד תָּם. וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? 'מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?' (דברים ו, כ) וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: 'אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן' (משנה, מסכת פסחים, פרק י, משנה ח).
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? 'מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?' (שמות יב, כו) לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: 'בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' (שמות יג, ח). לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? 'מַה זֹּאת?' (שמות יג, יד) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: 'בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים'.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' (שמות , ח)
ולדימיר ויסוצקי, טמבל תרגום לעברית: יהונתן גפן
טמבל
היֹה היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל..
באמצע השדה פתאום ראה הטמבל
כיסאות שלושה לכל כיסא יש דגל
כיסא של אורחים כיסא של קצינים
וכורסא רכה למלכים
על הכיסא של האורחים ישב הטמבל
בלי שום כיף כל כך עייף מרגיש באבל
הוא רק ישב לא הספיק להתרווח
המשרתים מזגו חבית של יין לאורח
אכל מהסיר שתה כמו חזיר
והרגיש חזק כמו פר צעיר
אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל
לכיסא של הקצין עבר הטמבל
על הכסא הזה הרגיש פתאום בכח
גבר עם ביצים אבל בלי מוח
הוא גייס ת'אומה ושידר ת'סיסמא
האידיוט הכריז מלחמה
הצבא שלו כבש לו את הדרך
לעבור לשבת על כיסא המלך
על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים
בשמחת שלטון צרח עד השמיים
תהיו אבירים תהיו חברים
מילה אחת שלי אתם גמורים
אפילו אלוהים נקשר בחבל
הוא החזיק אותם ממש קצר הטמבל
אבל הטמבל איש טוב לב לכן נראה לו
לחלק לעם את כל מה שהיה לו
ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל
הטיפש התעלף ונפל
הוא התעורר בערמה של קש וזבל
בבגדים בהם נולד עירום וטמבל
© כל הזכויות שמורות למחבר/מתרגם ולאקו"ם
www.acum.org.il
טמבל
היֹה היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל..
באמצע השדה פתאום ראה הטמבל
כיסאות שלושה לכל כיסא יש דגל
כיסא של אורחים כיסא של קצינים
וכורסא רכה למלכים
על הכיסא של האורחים ישב הטמבל
בלי שום כיף כל כך עייף מרגיש באבל
הוא רק ישב לא הספיק להתרווח
המשרתים מזגו חבית של יין לאורח
אכל מהסיר שתה כמו חזיר
והרגיש חזק כמו פר צעיר
אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל
לכיסא של הקצין עבר הטמבל
על הכסא הזה הרגיש פתאום בכח
גבר עם ביצים אבל בלי מוח
הוא גייס ת'אומה ושידר ת'סיסמא
האידיוט הכריז מלחמה
הצבא שלו כבש לו את הדרך
לעבור לשבת על כיסא המלך
על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים
בשמחת שלטון צרח עד השמיים
תהיו אבירים תהיו חברים
מילה אחת שלי אתם גמורים
אפילו אלוהים נקשר בחבל
הוא החזיק אותם ממש קצר הטמבל
אבל הטמבל איש טוב לב לכן נראה לו
לחלק לעם את כל מה שהיה לו
ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל
הטיפש התעלף ונפל
הוא התעורר בערמה של קש וזבל
בבגדים בהם נולד עירום וטמבל
© כל הזכויות שמורות למחבר/מתרגם ולאקו"ם
www.acum.org.il
אברהם חלפי, סתם שיר, עמוד 270, כרך ב', אברהם חלפי, שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד
סתם שיר / אברהם חלפי
אִם יֵשְׁךָ
(אֵין כָּמוֹךָ יֵשְׁךָ)
אַל תַּסְתִּיר פָּנִים
בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים אֵלֶיךָ
לֹא אֲבָנִים
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
סתם שיר / אברהם חלפי
אִם יֵשְׁךָ
(אֵין כָּמוֹךָ יֵשְׁךָ)
אַל תַּסְתִּיר פָּנִים
בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים אֵלֶיךָ
לֹא אֲבָנִים
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
אברהם חלפי
כאלמונים בגשם / אברהם חלפי
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִילִּים
מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה.
כָּל הַמִּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי
וְהָיוּ כְּאִלְּמוֹת אֲפֵלָה.
אַךְ עֲדַיִן רוֹאוֹת עֵינַי
זוֹהַר עֵינָיו שֶל יֶלֶד.
וְעוֹד רוֹאוֹת עֵינַי:
כּוֹכָב אֵין דוֹמֶה לוֹ בַּזֹּהַר.
וְאִמָּהוֹת דְּאוּגוֹת-פָּנִים
נוֹהֲגוֹת אֶל הָאוֹר יַלְדֵיהֶן הַקְּטָנִּים.
מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם? מַה יִהְיֶה?
שִמְעוּ שִׂמְחָתָם הַנּוֹשֶמֶת
כְּאָבִיב, שֶנִּדְמֶה כִּי לֹא יַחֲלוֹף עַד עוֹלָם.
כָּרוֹעַ אֶכְרַע לִפְנֵי דְּמוּת אֱלֹהִים
אַף אִם מֵעֵינַי נֶעְלָם.
אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים,
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ
בָּרָק פּוֹגֵעַ בְּעֵץ
הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ לְתֻמּוֹ.
אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים.
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים
מַדּוּעַ אָדָם מְחַלֵּל אֶת צַלְמוֹ.
- - אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִילִּים
מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה.
כָּל הַמִּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי
וְהָיוּ כְּאִלְּמוֹת אֲפֵלָה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ואלקו"ם
www.acum.org.il
כאלמונים בגשם / אברהם חלפי
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִילִּים
מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה.
כָּל הַמִּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי
וְהָיוּ כְּאִלְּמוֹת אֲפֵלָה.
אַךְ עֲדַיִן רוֹאוֹת עֵינַי
זוֹהַר עֵינָיו שֶל יֶלֶד.
וְעוֹד רוֹאוֹת עֵינַי:
כּוֹכָב אֵין דוֹמֶה לוֹ בַּזֹּהַר.
וְאִמָּהוֹת דְּאוּגוֹת-פָּנִים
נוֹהֲגוֹת אֶל הָאוֹר יַלְדֵיהֶן הַקְּטָנִּים.
מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם? מַה יִהְיֶה?
שִמְעוּ שִׂמְחָתָם הַנּוֹשֶמֶת
כְּאָבִיב, שֶנִּדְמֶה כִּי לֹא יַחֲלוֹף עַד עוֹלָם.
כָּרוֹעַ אֶכְרַע לִפְנֵי דְּמוּת אֱלֹהִים
אַף אִם מֵעֵינַי נֶעְלָם.
אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים,
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ
בָּרָק פּוֹגֵעַ בְּעֵץ
הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ לְתֻמּוֹ.
אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים.
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים
מַדּוּעַ אָדָם מְחַלֵּל אֶת צַלְמוֹ.
- - אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִילִּים
מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה.
כָּל הַמִּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי
וְהָיוּ כְּאִלְּמוֹת אֲפֵלָה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ואלקו"ם
www.acum.org.il
רחל חלפי, 'מכשפה שנגמרו לה הסוסים', מתוך: מקלעת השמש, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2002, עמ' 126.
מכשפה שנגמרו לה הסוסים
רחל חלפי
פעם דוהרת על סוסים דולקים
עכשו כֻּלם פחם.
שרפתי את כל הגשרים מאחורי.
פעם חוצה תהומות בתוך אש וגפרית
עכשו אין לי אש לחצות את המים.
חשבתי אדהר על נמרות.
הן מקננות עכשו בתוך
שערותי. חשבתי אוכל לעבֹר את התהום
על גב עננים. העננים נפלו
מתחת לרגלי.
עכשו אני דולקת אל מחוזות חפצי הרחוקים מרחוק
על גבי טרופים ברֻדים שעירים זריזים.
עכשו אני עוברת בין שתי גדות התֹהו
על גבי התֹהו.
מוקדש לדולורס דה לה מונטניה, שהועלתה על המוקד, בספרד של המאה ה-16, על שריפאה חולים "בשירות השטן".
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
מכשפה שנגמרו לה הסוסים
רחל חלפי
פעם דוהרת על סוסים דולקים
עכשו כֻּלם פחם.
שרפתי את כל הגשרים מאחורי.
פעם חוצה תהומות בתוך אש וגפרית
עכשו אין לי אש לחצות את המים.
חשבתי אדהר על נמרות.
הן מקננות עכשו בתוך
שערותי. חשבתי אוכל לעבֹר את התהום
על גב עננים. העננים נפלו
מתחת לרגלי.
עכשו אני דולקת אל מחוזות חפצי הרחוקים מרחוק
על גבי טרופים ברֻדים שעירים זריזים.
עכשו אני עוברת בין שתי גדות התֹהו
על גבי התֹהו.
מוקדש לדולורס דה לה מונטניה, שהועלתה על המוקד, בספרד של המאה ה-16, על שריפאה חולים "בשירות השטן".
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il