יום ירושלים - האתגר
הדף מאת: יפעת משגב / עמותת יסודות
דף הלימוד עוסק בקונפליקט המצוי באופיו של יום ירושלים. כיצד יום שמסמל את איחודה של העיר.,עיר שהאחדות והאיחוד בה מצויים בקונפליקט, יכול עדיין לפנות לקהל רחב ולהיות רלוונטי לכלל החברה.
דיון
הקדמה
דף לימוד זה בוחן את אחידותו ואחדותו של יום ירושלים
יהודה עמיחי, מתוך: עכשיו ברעש, הוצאת שוקן, עמ' 13, 1955
הָעִיר מְשַׂחֶקֶת מַחֲבוֹאִים בֵּין שְׁמוֹתֶיהָ
יְרוּשָׁלַיִם, אֶלֿקוּדְס, שָׁלֵם, גֶ'רוּ, יֶרוּ,
לוֹחֶשֶׁת: יְבוּס, יְבוּס, יְבוּס, בַּחֲשֵׁכָה.
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
www.schocken.co.il
דיון
נקודת לדיון
  • נסו לחשוב על אדם שאיננו מכיר את ירושלים ושומע עליה לראשונה מהשיר. מה מספר לנו שיר זה על העיר? על אופייה?
  • אילו אתגרים עשויים להיות בציון יום איחודה של ירושלים? נסו לחשוב על אתגרים הקשורים לאוכלוסייה הגרה בעיר ולאוכלוסייה הגרה בישראל, להיסטוריה של העיר, למעמדה כבירת ישראל או כמושא הכיסופים של עם ישראל לאורך הדורות.
דיון
נלמד כעת שלושה מקורות העוסקים בתפילה כגורם מכיל או מדיר.
מתוך עיון במקורות אלו ננסה להבין את עומק מורכבותו של יום ירושלים.
תנו רבנן (שנו חכמים):
שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה.
אמר להם רבן גמליאל לחכמים:
כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים (ברכת המינים)?
עמד שמואל הקטן ותיקנה.
לשנה אחרת שכחה (בעת שהתפלל כשליחו של הציבור).
והשקיף בה (רש"י: חשב לזכור אותה) שתים ושלש שעות ולא העלוהו (לא החליפו אותו בחזן אחר).
אמאי (מדוע) לא העלוהו?
והאמר רב יהודה אמר רב:
טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו,
בברכת הצדוקים מעלין אותו,
חיישינן שמא מין הוא (חוששים שמא שליח הציבור נמנה על אחת הכתות שפרשו מן היהדות ולכן איננו מוכן לומר את ברכת "למינים ולמלשינים אל תהי תקוה")?!
שאני שמואל הקטן, דאיהו תיקנה (שונה שמואל הקטן משאר שליחי הציבור, כי הוא עצמו תיקן את הברכה, ואין לחשוש לדעותיו.)

הסברים
  • המקור מתייחס לברכת "על המינים" בתפילת העמידה. נוסח הברכה מכוון נגד אנשי הכתות שפרשו מן היהדות.
In light of the previous mention of the blessing of the heretics, the Gemara explains how this blessing was instituted: The Sages taught: Shimon HaPakuli arranged the eighteen blessings, already extant during the period of the Great Assembly, before Rabban Gamliel, the Nasi of the Sanhedrin, in order in Yavne. Due to prevailing circumstances, there was a need to institute a new blessing directed against the heretics. Rabban Gamliel said to the Sages: Is there any person who knows to institute the blessing of the heretics, a blessing directed against the Sadducees? Shmuel HaKatan, who was one of the most pious men of that generation, stood and instituted it. The Gemara relates: The next year, when Shmuel HaKatan served as the prayer leader, he forgot that blessing, and scrutinized it, in an attempt to remember the blessing for two or three hours, and they did not remove him from serving as prayer leader. The Gemara asks: Why did they not remove him? Didn’t Rav Yehuda say that Rav said: One who was serving as the prayer leader before the congregation and erred in reciting any of the blessings, they do not remove him from serving as the prayer leader. However, one who erred while reciting the blessing of the heretics they remove him, as we suspect that perhaps he is a heretic and intentionally omitted the blessing to avoid cursing himself. Why, then, did they not remove Shmuel HaKatan? The Gemara answers: Shmuel HaKatan is different because he instituted this blessing and there is no suspicion of him.
דיון
שני המקורות הבאים מתייחסים לתפילת כל נדרי, הפותחת את תפילות יום הכיפורים, שעה שרבים גודשים את בתי הכנסיות:
רבי שמשון ב"ר צדוק, תשב"ץ קטן, סימן קל"א

כתב הר"ם (המהר"ם מרוטנבורג, מאחרוני בעלי התוספות ומגדולי הפוסקים באשכנז של ימי הביניים) נוחו עדן: ערב יום הכיפורים, קודם [שאומר] כל נדרי, אומר: בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה [על דעת המקום ועל דעת הקהל] אנו מתירין להתפלל לעבריינים
רבי מרדכי בן הלל הכהן, ספר המרדכי, מסכת יומא, סימן תשכ"ה

ונכנסים לבית הכנסת, ומתירין חרם להתפלל עם כל איש אשר עבר על גזירת הקהל, אפילו אינו מבקש שיתירו לו. שאמר רבי שמעון חסידא, כל תענית שאין בה מפושעי ישראל - אינה תענית, שהרי חֶלבנה [אחד מסממני הקטורת] ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת
דיון
1. איזה מן המקורות מבטא בעיניכם את האופן הראוי לקהילה לנהל את טקס התפילה: על ידי הגדרת גבולות ברורים או על ידי פתיחת השערים לכל מי שמעוניין להצטרף?

2. כיצד ניתן לקיים טקס, הפתוח לאוכלוסייה מגוונת ורחבה, באופן שכולם יחושו שייכות עם הטקס ועם פרשנותו למציאות?
דיון
האם ניתן לעצב טקס יום ירושלים שפתוח לאוכלוסייה מגוונת בעל השקפות שונות לגבי ירושלים ויום איחוד העיר?