טו בשבט- האדם והסביבה
הדף מאת: עתיד במידבר / עתיד במידבר
דף הלימוד עוסק בקשר שבין האדם לטבע. האם אנחנו מנצלים את הטבע לטובה או לרעה? האם לצומח יש משמעות מלבד התועלת שמצמיח לבני האדם? האם יש לו הצדקה כשהוא לעצמו?

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן ראשׁ הַשָּנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים;
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל ראשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַר בְּהֵמָה;
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי ראשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת;
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט ראשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי;
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָר בּוֹ.

הסברים
  • ראש השנה לשמיטין וליובלות – שנת שמיטה ושנת היובל.
  • לנטיעה- לעניין חישוב שנות הערלה (בשלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ פירותיו אסורים למאכל.
  • לירקות – לעניין מעשר (= חלק מהירקות שמפרישים לכוהן). לא מעשרים מהירקות שנלקטו לפני א' בתשרי לירקות שנלקטו אחרי א' בתשרי.
  • ראש השנה לאילן – באילנות תרומות ומעשרות הולכות אחרי החניטה (פריחת הפרחים), שקורית בתקופת חודש שבט.
מושגים
  • משנה - שישה סדרים (ש"ס), כלומר קובצי משניות המסודרות על פי תוכנן, ובהם דיונים הלכתיים של התַנָאִים (חכמי ארץ ישראל) במאות הראשונה והשנייה לספירה. המשנה היא היצירה ההלכתית הראשונה שנכתבה אחרי התורה שבכתב. את המשנה ערך סופית בשנת 220 לספירה (בערך) רבי יהודה הנשיא.
There are four new years:The first of Nisan is the new year for kings and for festivals. The first of Elul is the new year for the tithe of beasts. Rabbi Elazar and Rabbi Shimon say: the first of Tishri. The first of Tishri is the new year for years, for shmitta and jubilee years, for planting and for [tithe of] vegetables. The first of Shevat is the new year for trees, according to the words of Bet Shammai. Bet Hillel says: on the fifteenth of that month.
"כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ" (בראשית, ב, ה) מזכיר שם מלא על עולם מלא.
אמר ר' שמעון בן יוחאי: ג' דברים שקולין זה כזה, ואלו הן: ארץ ואדם ומטר.
אמר ר' לוי בר חייא: ושלשתן מג' אותיות ללמדך:
שאם אין ארץ אין מטר
ואם אין מטר אין ארץ
ואם אין שניהם אין אדם.

מושגים
  • בראשית רבה - מדרש אגדה ארצישראלי קדום לספר בראשית. נערך באמצע המאה ה-5 או ה-6 לספירה (תקופת האמוראים). מסודר על פי סדר הפרקים והפסוקים בספר בראשית. משלב פרשנות המקרא עם דרשות שהושמעו בציבור.
מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא: תמריה לאכילה, ולולבים להלל חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לבנות בהם בתים. כך הם ישראל - אין בהם פסולת. אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות.

מילים
  • חריות - ענפי דקל
  • כברה - מסננת
A righteous person will flourish like a date palm. No part of the date palm is wasted: Its dates are eaten; its young branches are used for ritual blessing [of the lulav on sukkot]; its fronds cover the Sukkah; its fibers are used to make ropes; its leaves are used for sieves; its planed trunks are used for roof beams. So too there are none worthless in Israel: Some are versed in the Bible; others know Mishnah; some are masters of aggadah [storytelling]; others do good deeds; still others promote social equity.
דיון
מה הקשר בין אדם, ארץ ומטר? למה בחרו בשלושה מושגים אלו דווקא?
מדרש תנחומא, פרק ח סימן ח
אלא הוו זהירין בנטיעות, שנאמר, 'ונטעתם כל עץ מאכל'.
כשם שנכנסתם [כשהגעתם מהמדבר לארץ ישראל] ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים,
אף אתם היו נוטעים לבניכם.
דיון
האם השימוש שלנו בטבע הוא דבר חיובי או שלילי? איך נוכל לשמור על הטבע אם אנחנו משתמשים בו?
איש צדיק היה, שמחה רז, הוצאת ש.זק ושות', ירושלים תש"מ. עמ' 74
סיפר הרב אריה לוין: זכרתי ימים מקדם, משנת תרס"ה שזכיתי בחסדי העליון יתברך שמו, לעלות על אדמת הקודש ביפו. שחרתי בראשונה את פני רבי הרב קוק זצוק"ל, קיבלני בסבר פנים יפות כדרכו בקודש לכל אחד, שוחחנו בדברי תורה. אחרי תפילת מנחה יצא רבינו, כדרכו בקודש, לשוח בשדה לצמצם מחשבותיו, ואני התלוויתי אתו. בדרך קטפתי איזה עשב או פרח, הזדעזע רבנו ואמר לי בנחת כי הוא נזהר מאד לבלתי קטף בלי תועלת עשב או פרח שיכול לגדול או לצמוח, כי אין עשב מלמטה, שאין לו מזל מלמעלה ואומר לו גדל. כל ציץ אומר דבר, כל אבן לוחשת איזה סוד, כל הבריאה אומרת שירה
דיון
האם לדעתכם יש לצומח משמעות מטאפיזית?

ומה חושב על כך הרב קוק ?
מתוך "ילקוט החכמה"
בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה עשר בשבט, ביקש ר' מנחם מנדל מקוצק מתלמידו, רבי יצחק מאיר לדרוש בעניני יומא. פתח רבי מאיר בפלפול בסוגית הגמרא על ראש השנה לאילן. שאל ותירץ, הקשה ופירק. אמר לו ר' מנחם מנדל: לו הינו בארץ ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו
דיון
אנו, שנמצאים בארץ ישראל - האם אנו יכולים להסתפק בהתבוננות בעיניים בלבד?

איך אתם מתבוננים בצומח?

מה ההבדל בין התבוננות אינטלקטואלית, של הגלות, ובין התבוננות בעיניים?