הדף מאת: אריה (בודה) בודנהיימר וחן טננבאום-דומנוביץ / בינ"ה
מפגש עם דמותו של נקדימון בן גוריון, שהוריד גשמים ועצר את הזמן. הלימוד יתמקד בנושא הזמן דרך סיפור תלמודי ודרך קטע מספרו של חיים סבתו "תיאום כוונות".
תנו רבנן: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות. הלך נקדימון בן גוריון אצל הגמון אחד, אמר לו: הלויני שתים עשרה מעיינות מים לעולי רגלים, ואני אתן לך שתים עשרה עינות מים. ואם איני נותן לך - הריני נותן לך שתים עשרה ככר כסף, וקבע לו זמן. כיון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים, בשחרית שלח לו: שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך. - שלח לו: עדיין יש לי זמן, כל היום כולו שלי הוא. בצהרים שלח לו: שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך! - שלח לו: עדיין יש לי שהות ביום. במנחה שלח לו: שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך. - שלח לו: עדיין יש לי שהות ביום. לגלג עליו אותו הגמון, אמר: כל השנה כולה לא ירדו גשמים, ועכשיו ירדו גשמים?! נכנס לבית המרחץ בשמחה. עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית המרחץ נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא עצב. נתעטף ועמד בתפלה, אמר לפניו: רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך עשיתי, שיהו מים מצויין לעולי רגלים. מיד נתקשרו שמים בעבים, וירדו גשמים עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו. עד שיצא אדון מבית המרחץ נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש. כשפגעו זה בזה אמר לו: תן לי דמי מים יותר שיש לי בידך. - אמר לו: יודע אני שלא הרעיש הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא בשבילך. אלא עדיין יש לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי, שכבר שקעה חמה, וגשמים - ברשותי ירדו. חזר ונכנס לבית המקדש, נתעטף ועמד בתפלה, ואמר לפניו: רבונו של עולם! הודע שיש לך אהובים בעולמך! מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה. באותה שעה אמר לו האדון: אילו לא נקדרה החמה - היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי.
לסוגיה המלאה והמפורשת באתר פשיטא
מושגים
לסוגיה המלאה והמפורשת באתר פשיטא
מושגים
- נקדימון בן גוריון - מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני. עושרו המופלג מוזכר באגדות שבתלמוד הבבלי.
עפ"י ויקיפדיה
§ The Sages taught: Once all the Jewish people ascended for the pilgrimage Festival to Jerusalem and there was not enough water for them to drink. Nakdimon ben Guryon, one of the wealthy citizens of Jerusalem, went to a certain gentile officer [hegemon] and said to him: Lend me twelve wells of water for the pilgrims, and I will give back to you twelve wells of water. And if I do not give them to you, I will give you twelve talents of silver. And the officer set him a time limit for returning the water. When the set time arrived and no rain had fallen, in the morning the official sent a message to Nakdimon: Send me either the water or the coins that you owe me. Nakdimon sent a message to him: I still have time, as the entire day is mine. At noontime the official again sent a message to him: Send me either the water or the coins that you owe me. Nakdimon sent a message to him: I still have time left in the day. In the afternoon he sent a message to him: Send me either the water or the coins that you owe me. Nakdimon sent a message to him: I still have time left in the day. That officer ridiculed him, saying: Throughout the entire year rain has not fallen, and now it will rain? He entered the bathhouse in a state of joy, anticipating the large sum of money he was about to receive. As the master entered the bathhouse in his joy, Nakdimon entered the Temple in a state of sadness. He wrapped himself in his prayer shawl and stood in prayer. He said before God: Master of the Universe, it is revealed and known before You that I did not act for my own honor, nor did I act for the honor of my father’s house. Rather, I acted for Your honor, so that there should be water for the Festival pilgrims. Immediately the sky became overcast and rain fell until the twelve cisterns were filled with water, and there was even more water, so that they overflowed. As the master left the bathhouse, Nakdimon ben Guryon left the Temple. When they met one another, Nakdimon said to him: Give me the money you owe me for the extra water you received. The official said to him: I know that the Holy One, Blessed be He, has shaken His world and caused rain to fall only for you. However, I still maintain a claim against you, by which I can legally take my coins from you, as you did not pay me on the agreed date, for the sun had already set, and therefore the rain fell onto my property. Nakdimon went back and entered the Temple, wrapped himself in his prayer shawl, and stood in prayer. He said before God: Master of the Universe, let it be known that You have beloved ones in Your world. Immediately, the clouds scattered and the sun shined. At that time, the master said to him: If the sun had not broken through the clouds, I would have had a claim against you, by which I could have taken my coins from you. A Sage taught: Nakdimon was not his real name; rather his name was Buni. And why was he called Nakdimon? Because the sun broke through [nikdera] for him.
דיון
שאלות לדיון
- מהו הנס שהתרחש לנקדימון בן גוריון?
- כיצד ממחיש מבנה הסיפור את נושא הזמן?
- מה ההבדל בין גישתו של ההגמון לגישתו של נקדימון ביחס לזמן?
שאלות לדיון
- מהו הנס שהתרחש לנקדימון בן גוריון?
- כיצד ממחיש מבנה הסיפור את נושא הזמן?
- מה ההבדל בין גישתו של ההגמון לגישתו של נקדימון ביחס לזמן?
עיון חותם
חיים סבתו, תיאום כוונות, הוצאת משכל, עמ' 102 - 103. 1999
היום לא הנחתי תפילין. היום הראשון בחיי.
נשקתי את התפילין ומיהרתי לכרוך אותן על זרועי. הרגשתי שאחזה בי אותה רעדה ואותה אהבה שהיתה בי אותו יום בבית-כנסת הרמב"ם כשהנחתי אותן ראשונה. הידקתי את הבית של יד בחוזק אל הזרוע כמו שהידקתי אותו יום שנעשיתי בר-מצווה. עוד קודם שכרכתי שבע כריכות, כנהוג, מיהרתי להניח תפילין של ראש, שלא אחמיץ את השעה. היום פנה, השמש שוקעת.
רוני עמד למטה, בודק את הזחל של הטנק. הוא ראה אותי מניח תפילין על הצריח וקרא לעומתי בקול: אינך רואה? השמש שקעה! מה קרה לך? שכחת תלמודך? אסור להניח תפילין אחר השקיעה!
לא הקשבתי לו. אני בטוח שהחמה עוד לא שקעה לגמרי. עדיין ניכרת אדמומית שלה ברקיע. לא יעבור עלי יום בלי תפילין. המשכתי להניח אותן, מתפלל בלבי שהחמה מסתתרת לה בין החושות לבין ענפי האילנות שבאופק. קראתי קריאת שמע עם התפילין כדי שאעיד עדות אמת. הספק לא יצא מלבי והשבתי לי, אולי יתפזרו העבים ותיראה החמה בגבורתה כמו שאירע באותו מעשה הנזכר בתלמוד ששנינו בילדותנו, על נקדימון בן-גוריון שנקדה חמה בעבורו.
כך היתה אמונתם של חסידים ראשונים, וכך היתה אהבתם, וכך היו ניסים שנעשו עמם. הרמתי עיני לשמים, מבקש לראות זהרורי חמה. ריבונו של עולם הראה שיש לך אהובים בעולמך!
לא בכל יום מתרחש נס.
© כל הזכויות שמורות למשכל
www.ybook.co.il
מושגים
היום לא הנחתי תפילין. היום הראשון בחיי.
נשקתי את התפילין ומיהרתי לכרוך אותן על זרועי. הרגשתי שאחזה בי אותה רעדה ואותה אהבה שהיתה בי אותו יום בבית-כנסת הרמב"ם כשהנחתי אותן ראשונה. הידקתי את הבית של יד בחוזק אל הזרוע כמו שהידקתי אותו יום שנעשיתי בר-מצווה. עוד קודם שכרכתי שבע כריכות, כנהוג, מיהרתי להניח תפילין של ראש, שלא אחמיץ את השעה. היום פנה, השמש שוקעת.
רוני עמד למטה, בודק את הזחל של הטנק. הוא ראה אותי מניח תפילין על הצריח וקרא לעומתי בקול: אינך רואה? השמש שקעה! מה קרה לך? שכחת תלמודך? אסור להניח תפילין אחר השקיעה!
לא הקשבתי לו. אני בטוח שהחמה עוד לא שקעה לגמרי. עדיין ניכרת אדמומית שלה ברקיע. לא יעבור עלי יום בלי תפילין. המשכתי להניח אותן, מתפלל בלבי שהחמה מסתתרת לה בין החושות לבין ענפי האילנות שבאופק. קראתי קריאת שמע עם התפילין כדי שאעיד עדות אמת. הספק לא יצא מלבי והשבתי לי, אולי יתפזרו העבים ותיראה החמה בגבורתה כמו שאירע באותו מעשה הנזכר בתלמוד ששנינו בילדותנו, על נקדימון בן-גוריון שנקדה חמה בעבורו.
כך היתה אמונתם של חסידים ראשונים, וכך היתה אהבתם, וכך היו ניסים שנעשו עמם. הרמתי עיני לשמים, מבקש לראות זהרורי חמה. ריבונו של עולם הראה שיש לך אהובים בעולמך!
לא בכל יום מתרחש נס.
© כל הזכויות שמורות למשכל
www.ybook.co.il
מושגים
- חיים סבתו - רב. ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה. סופר תורני וכללי, הזוכה הראשון בפרס ספיר, וזוכה פרס ניומן לספרות עברית לשנת 2009.
עפ"י ויקיפדיה
דיון
שאלות לדיון
- מדוע רוצה המספר לעצור את הזמן?
- האם הוא הצליח?
- האם בני אדם יכולים להשפיע על זרימת הזמן?
שאלות לדיון
- מדוע רוצה המספר לעצור את הזמן?
- האם הוא הצליח?
- האם בני אדם יכולים להשפיע על זרימת הזמן?
דף הנחיות למנחה:
דף למנחה - היום הארוך ביותר.rtf
דף למנחה - היום הארוך ביותר.rtf