Yayin Nesech and Stam Yeinam
(ג) אלו דברים של גוים אסורין ואסורן אסור הנאה, היין, והחמץ של גוים שהיה מתחלתו יין, וחרס הדריני, ועורות לבובין.
(3) These are the items of non-Jews which are prohibited, and their prohibition is on deriving any benefit from them at all: wine, the vinegar of non-Jews which began as wine, Hadrianic earthenware, and hides that were pierced at the heart.
גמ׳ יין מנלן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (דברים לב, לח) אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם מה זבח אסור בהנאה אף יין נמי אסור בהנאה
עבודה זרה ל׳ ב - ל״א א
א"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' יהודה בן בתירא שלשה יינות הן יין נסך אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית סתם יינם אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה.
Avodah Zarah 30b - 31a
Rabbi Assi said in the name of Rabbi Yochanan who said it on behalf of Rabbi Judah ben Beteira: There are three kinds of wine: Libation wine (יין נסך), from which it is forbidden to derive any benefit, and of which a quantity of the size of an olive causes grave defilement; Ordinary wine [of non-Jews] (סתם יינם), from which it is likewise forbidden to derive any benefit whatsoever, and a quarter [of a log ~ .125 liter] of which renders drinks [or edibles] unclean; Wine [of an Israelite] (יינו) that had been deposited with an idolater, which must not be drunk, but the benefit of it is permitted.
גזרו על פתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן
(א) הלכות יין נסך
(ב) יין שנתנסך לכו"ם אסור בהנאה וחכמים גזרו על סתם יינן משום בנותיהן ואסרוהו אף בהנאה אף על פי שלא עשו כן בשאר הדברים שגזרו עליהם והטעם כיון שיין נסך גמור אסור בהנאה עשו סתם יינם כאילו ודאי נתנסך והחמירו לאסור בהנאה אפילו מנע נכרי ביין שלנו
אבל רשב"ם כתב בשם רש"י שכתב על שם הגאונים דבזמן הזה אין איסור הנאה במגע של נכרי ביין שלנו דנכרים בזמן הזה אין רגילין לנסך לכו"ם והוו לענין ניסוך כאילו אינן יודעין בטיב כו"ם... ועל זה סומכין בהרבה מקומות ליקח יין מן הנכרים בחובותיהן וגם אם נגע נכרי ביין שלנו מוכרין אותו לנכרים
וא"א ז"ל האריך בו וסיום דבריו וטעמים הללו מספיקין למגע נכרי ביין שלנו אבל סתם יין שאסרו בהנאה משום בנותיהן אין טעם להתירו ומיהו יש לומר שמתחלה לא אסרו סתם יינן אלא בשתייה מידי דהוה אפת שמן ושלקות אלא משום שהיו רגילין לנסך אסרוהו בהנאה כיין שנתנסך לכו"ם והאידנא שאין מנסכין דין הוא שנעשה סתם יינן כפת ושלקות ומכל מקום ראיה ברורה אין לנו להתירו בהנאה הנח להם לישראל מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין ע"כ:
וכתב א"א הרא"ש ז"ל ואין לסמוך על זה שעיקר הגזירה משום בנותיהן אלא שהחמירו לאוסרו בהנאה כיון שנתנסך לכי"ם
(א) סְתָם יֵינָם שֶׁל עֲמָמִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְהוּא הַדִּין לְמַגָּעָם בְּיַיִן שֶׁלָּנוּ. הַגָּה: מִשּׁוּם גְּזֵרַת יַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לָאֱלִילִים. וּבַזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ שָׁכִיחַ שֶׁהָאֻמּוֹת מְנַסְּכִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמַגַּע עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בַּיַּיִן שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ אוֹסֵר בַּהֲנָאָה, רַק בַּשְּׁתִיָּה; וְכֵן סְתָם יַיִן שֶׁלָּהֶם, אֵינוֹ אָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. וְלָכֵן מֻתָּר לִגְבּוֹת בְּחוֹבוֹ מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים סְתָם יֵינָם, מִפְּנֵי דְּהָוֵי כְּמַצִּיל מִיָּדָם (טוּר בְּשֵׁם רַשְׁבָּ''ם וְהָרֹא''שׁ וּמָרְדְּכַי). וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הֶפְסֵד, כְּגוֹן אִם עָבַר וְקָנָה אוֹ מָכַר, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לִקְנוֹתוֹ וּלְמָכְרוֹ כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר בּוֹ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ח דְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וְהג''א וּמהר''מ פַּדוֹוָאה סי' מ''ו). וְיֵשׁ מְקִלִּין גַּם בָּזֶה, וְטוֹב לְהַחְמִיר. וְע''ל סִימָן קל''ב (שָׁם בְּשֵׁם סְמַ''ג וְאָגוּר בְּשֵׁם הַגְּאוֹנִים).
הַגָּה: ... וּבַזְּמַן הַזֶּה דְּהַגּוֹיִים לָאו עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵם, כָּל מַגָּעָן מִקְרֵי שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, וְלָכֵן אִם נָגַע בַּיַּיִן עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא יַיִן וְכִוֵּן לִגֹּעַ בּוֹ, מֻתָּר אֲפִלּוּ בִּשְׁתִיָּה ... וְאֵין לְפַרְסֵם הַדָּבָר בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ.
Gloss [of Rabbi Moses Isserles]: ... In our time, when non-Jews are not idol worshipers, any of their contact [with non-boiled Jewish wine] is considered unintentional, and therefore if [a non-Jew] touches wine indirectly, even if he knows it is wine and intends to touch it, it is permitted [for Jews] even to drink it ... But one should not publicize this fact to the unlearned.
The Mevushal Exception
שמואל ואבלט הוו יתבי אייתו לקמייהו חמרא מבשלא משכיה לידיה א"ל שמואל הרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך.
Samuel and Ablet were sitting together when boiled wine was brought up for them and [Ablet] withdrew his hand, but Samuel said to him: Behold, [the sages] said that boiled wine (יין מבושל) is not to be suspected of idolatrous use (יין נסך)!
(ג) יַיִן מְבֻשָּׁל שֶׁלָּנוּ שֶׁנָּגַע בּוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, מֻתָּר. וּמֵאֵימָתַי נִקְרָא מְבֻשָּׁל, מִשֶּׁהִרְתִּיחַ עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ.
If the gezeirah of stam yeinam is because of intermarriage, why does mevushal help?
|
The Status of Irreligious Jews with Regards to Wine
(ח) מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ. וּמוּמָר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָהוּל, עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בְּמַגָּעוֹ; וְנֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה.
(ג) יִשְׂרָאֵל מוּמָר לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אוֹ לְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְחַלְּלוֹ אֶלָּא בְּאִסוּר דְּרַבָּנָן, הֲרֵי הוּא כְּעַכּוּ''ם. וְאִם אֵינוֹ מְחַלֵּל אֶלָּא בְּצִנְעָה, אֲפִלּוּ מְחַלְּלוֹ בְּאִסוּר דְּאוֹרַיְיתָא, הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל וּמְבַטֵּל רְשׁוּת.
(ו) (ו) אלא בצנעה - ואם מתבייש לעשות זה בפני אדם גדול אף שעושה דבר זה בפני כמה אנשים גם זה לצנעה יחשב:
שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קה
את זה אמרתי להעיר בדברי מע"כ, כי אין הדבר פשוט כ"כ להתיר סתם יינם של מחללי שבת, והנח להם
לישראל אע"פ שאינם נביאים בני נביאים הם, ויש לזהמקור בדברי הראשונים שמפיהם אנו חיים, דמבואר מתוך דבריהם דמחלל שבת בפרהסיא אוסר יין במגעו, ומהראוי שמע"כ יפרסם ברבים שכל בעל נפש ירחקבכל מאי דאפשר מיינם של מחללי שבתות בפרהסיא,