Gospel of Matthew 27:24-25
24 “When Pilate saw that he was getting nowhere, but that instead an uproar was starting, he took water and washed his hands in front of the crowd. “I am innocent of this man’s blood,” he said. “It is your responsibility!”
25 “All the people answered, “His blood is on us and on our children!””
Guide to Source #1
Gospel of Matthew is one of the essential early Christian texts, canonized as one of the four gospels in what Christian's call the New Testament.
1. Who does the author of Matthew hold responsible for the death of Jesus? How is this conveyed in the text?
2. This early Christian text contains one of the unique aspects to Christian antisemitism that we will see develop throughout the centuries. What can you identify already in Matthew?
Context of Gospels, by David Turner
“Matthew wrote soon after Christ’s crucifixion and resurrection, so reflected this background. Mark wrote many years later in Rome, where the population and civil authority was Gentile. In Rome, Jewish antagonism towards Christians was not so intense. The Gospels of Matthew and Mark echo these two periods.”*
Guide to Source #2
1. David Turner gives us an important understanding of the over context of source #1. How does this information impact how you understand the Matthew?
(ה) על גמ״ח כיצד הרי הוא אומר (הושע ו) כי חסד חפצתי ולא זבח. העולם מתחלה לא נברא אלא בחסד שנאמר (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכין אמונתך בהם. פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה רבי יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב [אר״י אוי לנו על זה שהוא חרב] מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל. א״ל בני אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה זה גמ״ח שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח שכן מצינו בדניאל איש חמודות שהיה מתעסק בגמ״ח ומה הן גמ״ח שהיה דניאל מתעסק בהם אם תאמר עולות וזבחים מקריב בבבל והלא כבר נאמר (דברים יב) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה׳ באחד שבטיך שם תעלה עולותיך. אלא מה הן גמ״ח שהיה מתעסק בהן היה מתקן את הכלה ומשמחה ומלווה את המת ונותן פרוטה לעני ומתפלל ג׳ פעמים בכל יום ותפלתו מתקבלת ברצון שנאמר (דניאל ו) ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וכוין פתיחן ליה בעיליתה נגד ירושלם וזימנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלקה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה. וכשבא אספסיינוס להחריב את ירושלים אמר להם שוטים מפני מה אתם מבקשים להחריב את העיר הזאת ואתם מבקשים לשרוף את בית המקדש וכי מה אני מבקש מכם אלא שתשגרו לי קשת אחת או חץ אחת ואלך [לי] מכם. אמרו לו כשם שיצאנו על שנים ראשונים שהם לפניך והרגנום כך נצא לפניך ונהרגך. כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי שלח וקרא לאנשי ירושלים ואמר להם בני מפני מה אתם מחריבין את העיר הזאת ואתם מבקשים לשרוף את בהמ״ק וכי מהו מבקש מכם הא אינו מבקש מכם אלא קשת אחת או חץ אחת וילך לו מכם. אמרו לו כשם שיצאנו על שנים שלפניו והרגנום כך נצא עליו ונהרגהו. היו לאספסיינוס אנשים שרויין כנגד חומותיה של ירושלים וכל דבר ודבר שהיו שומעין היו כותבין על החצי וזורקין חוץ לחומה לומר שרבן יוחנן בן זכאי מאוהבי קיסר הוא. [וכך היה מזכיר לאנשי ירושלים] וכיון שאמר [להם] רבי יוחנן בן זכאי יום אחד ושנים ושלשה ולא קבלו ממנו שלח וקרא לתלמידיו לר׳ אליעזר ורבי יהושע אמר להם בני עמדו והוציאוני מכאן עשו לי ארון ואישן בתוכו ר׳ אליעזר אחז בראשו ר׳ יהושע אחז (ברגליו והיו מוליכין אותו עד שקיעת החמה עד שהגיעו אצל שערי ירושלים. אמרו להם השוערים מי הוא זה אמרו להן מת הוא וכי אין אתם יודעין שאין מלינים את המת בירושלים אמרו להן אם מת הוא הוציאוהו) והוציאוהו (והיו מוליכין אותו עד שקיעת החמה) עד שהגיעו אצל אספסיינוס פתחו הארון ועמד לפניו. אמר לו אתה הוא ריב״ז שאל מה אתן לך א״ל איני מבקש ממך אלא יבנה אלך ואשנה בה לתלמידי ואקבע בה תפלה ואעשה בה כל מצות [האמורות בתורה] א״ל לך וכל מה שאתה רוצה לעשות עשה. א״ל רצונך שאומר לפניך דבר אחד א״ל אמור. א״ל הרי את עומד במלכות. מניין אתה יודע. א"ל כך מסור לנו שאין בהמ״ק נמסר ביד הדיוט אלא ביד המלך שנאמר (ישעיה י) ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול. אמרו לא היה (יום אחד שנים) שלשה ימים עד שבא אליו דיופלא מעירו שמת קיסר ונמנו עליו לעמוד במלכות. הביאו לו קשת של זירים ותיפ״א כנגד החומה של ירושלים הביאו לו נסרים של ארז ונתן לתוך קשת של זירים והיה מכה בהן על החומה עד שפורץ בו פירצה הביאו ראש חזיר ונתנו לתוך קשת של זירים והיה משליך אותו כלפי איברים שע״ג המזבח. באותה שעה נלכדה ירושלים והיה רבן יוחנן בז זכאי יושב ומצפה וחרד (כנגד מקום) שהיה עלי יושב ומצפה שנאמר (ש״א ד) והנה עלי יושב על הכסא יד דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלקים. כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי שהחריב את ירושלים ושרף את בהמ״ק באש קרע בגדיו וקרעו תלמידיו את בגדיהם והיו בוכין וצועקין וסופדין ואומר (זכריה יא) פתח לבנון דלתיך [זה בהמ״ק] ותאכל אש בארזיך אלו כהנים (גדולים) שהיו במקדש שהיו [נוטלים] מפתחותן בידן וזורקין כלפי מעלה ואומרים לפני הקב״ה רבש״ע הילך מפתחותיך שמסרת לנו הואיל ולא היינו גזברין נאמנין לעשות מלאכת המלך ולאכול משלחן המלך . אברהם יצחק ויעקב וי״ב שבטים היו בוכין וצועקין וסופדין ואומרים (שם) הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדירים שודדו [הילל בראש כי נפל ארז זה בית המקדש אשר אדירים שודדו זה אברהם יצחק ויעקב וי״ב שבטים] הילילו אלוני בשן זה משה אהרן ומרים כי ירד יער הבציר זה קודש הקדשים קול יללת הרועים כי [שדדה] אדרתם זה דוד ושלמה בנו קול שאגת כפירים כי שודד גאון הירדן זה אליהו ואלישע:
The world was created from the very beginning with kindness, as it says (Psalms 89:3), “For I have said that the world will be built on kindness, and the heavens will be established on Your faith.”
I
Once, Rabban Yohanan ben Zakkai, left Jerusalem, and Rabbi Yehoshua followed after him. And he saw the Holy Temple destroyed.
Rabbi Yehoshua said: Woe to us, for this is destroyed – the place where all of Israel’s sins are forgiven! [by the bringing of sacrifices]
Rabban Yohanan said to him: My son, do not be distressed, for we have a form of atonement just like it. And what is it? Acts of kindness, as it says (Psalms 89:3), “For I desire kindness, not a well-being offering.”
II
And so we find that Daniel, the precious man, would busy himself with acts of kindness. And what were these acts of kindness that he was so busy with? If you would say that in fact he did bring burnt offerings and other sacrifices in Babylon, doesn’t it already say (Deuteronomy 12:13–14), “Take care not to bring burnt offerings in just any place you see, but only in the place that the Eternal will choose in one of your tribal territories shall you bring burnt offerings.”
III
So what were the acts of kindness he busied himself with? He would help a bride and bring her happiness, he would escort the dead in a funerals, and he would always give a money to a poor person. And he would pray three times a day, and his prayers would be gladly accepted, as it says (Daniel 6:11), “When Daniel learned that [the ban against worshiping God] had been put in writing, he went to his house, in whose upper chamber he had windows made facing Jerusalem, and three times a day he knelt down, prayed, and made a confession to his God, as he had always done.”
IVAnd when Vespasian came to destroy Jerusalem...Rabban Yohanan ben Zakkai sent for his students, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua, and said to them: My sons, take me out of this place! Make me a coffin, and I will sleep in it. So Rabbi Eliezer held [the coffin] on one end, and Rabbi Yehoshua held it (on the other, and they carried him until the sun set, right up to the gates of Jerusalem. The gatekeepers said to them: What is this? They replied: A dead body – and you know that a corpse cannot remain overnight in Jerusalem. They said: If that is a dead body, go ahead and take it out [of the city]).
So they took him out (and they were carrying him until sunset) until they came to Vespasian, and they opened the coffin, and Rabban Yohanan got up and stood before him. He said: So you are Rabban Yohanan ben Zakkai. Ask for whatever you wish, and I will give it to you.
He replied: I ask nothing from you except for Yavneh. I will go there and teach my students, and I will establish prayer, and I will do all the mitzvot [commandments mentioned in the Torah].
[Vespasian] replied: Go. All that you wish to do, you may do.
[Rabbi Yohanan] said to him: Do you want me to tell you one thing?
He said: Go ahead.
He said to him: Take note; soon you will ascend to the kingship.
How do you know? [Vespasian] said to him.
[Rabbi Yohanan answered:] We have a tradition that the Holy Temple will not be taken by an ordinary man, but only by a king. For it says (Isaiah 10:34), “And the Lebanon tree will fall in its majesty.” They say that it was not (one or two or) three days until a letter came from [Vespasian’s] city announcing that the Caesar had died and they were appointing him to ascend to the kingship. They brought him a catapult and positioned it toward the walls of Jerusalem. Then they brought him cedar posts, put them in the catapult, and fired them against the wall until they made a breach. Then they brought him the head of a pig, put it in the catapult, and flung it toward the sacrificial portions that were on the [Temple] altar.
Guide to Source #3
Sections I, II, and III only
1. We have one (of many attempts) to reorient Judaism after the destruction of the 2nd Temple (in 70ce). In your own words, describe how the rabbis are trying to accomplish this goal?
2. According to the text, in Rabbinic Judaism, what is supposed to take the place of animal sacrifices which were essential to Biblical Judaism? What do you see as the major advantages and disadvantages of this change in focus?
Section IV only
3. What is Rabban Yohannan's goal in trying to acquire Yavneh from Vespesian? If you had to guess, based on what you know, what was Rabban Yohannan and Vespesian each thinking during this discourse?
4. How did Rabban Yohannan feel when he learned of the destruction of the 2nd Temple? Does this make sense to you with what you know about his project at Yavneh? Why or why not?