Like this? Login or create an account to build your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.
בס"ד

Haftaras Parshas Vayishlach

Kollel Jewish Learning Center - 5776

Source Sheet by Shraga Senft
More info מידע נוסף
Created November 26, 2015 · 517 Views · נוצר 26 November, 2015 · 517 צפיות ·

  1. (א) חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י ה' לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת ה' וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָֽה׃
    (1) The vision of Obadiah. Thus saith the Lord GOD concerning Edom: We have heard a message from the LORD, And an ambassador is sent among the nations: ‘Arise ye, and let us rise up against her in battle.’
  2. (א) חזון עובדיה . מאי שנא עובדיה לאדום ולא ניבא נבואה אחרת אמרו חכמי'  . . . יבא עובדיה שדר בין שני רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים יצחק ורבק' ולא למד ממעשיה' :

    Why was Ovadiah chosen to prophesize about Edom and not to say another prophecies? Our sages said . . .Ovadiah who lived amongst two wicked people, Achav and Ezevel, and didn't learn from them, should come and [prophesize about] the retribution that will be taken from [the children of] Esav who lived in the presence of two righteous people, Yitzchak and Rivkah, and did not learn from their ways.

  3. (א) דֶרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לִהִתִחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וִלֵישֵׁב אֵצֵל הַחֲכָמִים תָּמִיד כִּדֵי שֵׁיִּלִמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֵם. וִיִתִרַחֵק מִן הָרִשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. . . . וְכֵן אִם הָיָה בִּמְדִינָה שֶׁמִּנְהֲגוֹתֶיהָ רָעִים וְאֵין אֲנָשֶׁיהָ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֲנָשֶׁיהָ צַדִּיקִים וְנוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ טוֹבִים. וְאִם הָיוּ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהוּא יוֹדְעָם וְשׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָתָן נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה כְּמוֹ זְמַנֵּנוּ. אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת לִמְדִינָה שֶׁמִּנְהֲגוֹתֶיהָ טוֹבִים מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת אוֹ מִפְּנֵי הַחלִי יֵשֵׁב לְבַדּוֹ יְחִידִי . . . וְאִם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים שֶׁאֵין מְנִיחִים אוֹתוֹ לֵישֵׁב בַּמְּדִינָה אֶלָּא אִם כֵּן נִתְעָרֵב עִמָּהֶן וְנוֹהֵג בְּמִנְהָגָם הָרַע יֵצֵא לַמְּעָרוֹת וְלַחֲוָחִים וְלַמִּדְבָּרוֹת. וְאַל יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ חַטָּאִים . . .:

    (1) It is human nature to be attracted to the ideas and actions of one's neighbors and friends and to follow the customs of the people of his land. Therefore, a person needs to bind himself to the righteous and always dwell in the midst of the wise in order that he might learn from their deeds and keep far from the evil ones who walk in darkness so as not to learn from their deeds.  . . .  And thus, if one lives in a land whose customs are evil and people do not follow a straight path, one should go to a land where the people are righteous and are accustomed to following a good path. And if all the lands that he knows and hears reports of are accustomed to follow a path that is not good, like our time, or it is not possible to go to a land where people are accustomed to do good, because of troops or health, he should remain alone by himself,  . . . If they are evil and sinful people and do not allow him to stay there in the land unless he mixes among them and follows their evil ways, he should go out to caves, thickets and desserts. He shall not accustom himself to the way of the sinners, as it says,  . . .

  4. (ב) הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֥וּי אַתָּ֖ה מְאֹֽד׃ (ג) זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃ (ד) אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־ה'

    (2) Behold, I have made you small among the nations; Thou art greatly despised. (3) The wickedness of thy heart hath misled thee, O thou that dwellest in the clefts of the rock, Thy habitation on high; That sayest in thy heart: ‘Who shall bring me down to the ground?’ (4) Though thou make thy nest as high as the eagle, And though thou set it among the stars, I will bring thee down from thence, saith the LORD.

  5. (ח) הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־ה' וְהַאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו׃ (ט) וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃ (י) מֵחֲמַ֛ס אָחִ֥יךָ יַעֲקֹ֖ב תְּכַסְּךָ֣ בוּשָׁ֑ה וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם׃

    (8) Shall I not in that day, saith the LORD, Destroy the wise men out of Edom, And discernment out of the mount of Esau? (9) And thy mighty men, O Teman, shall be dismayed, To the end that every one may be cut off from the mount of Esau by slaughter. [for the slaughter] (10) For the violence done to thy brother Jacob shame shall cover thee, And thou shalt be cut off for ever.

  6. מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה מחשבה רעה אין המקום מצרפה למעשה מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה דכתיב (מלאכי ג) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה שנאמר (תהילים סו) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' הדא דתימא בישראל אבל בגוים חילופא מחשבה טובה אין הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה טובה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה דכתיב (דנייאל ו) ועד מעלי שמשא הוה משתדל להצלותי' ולא כתיב ושזביה מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה דכתיב (עובדיה א) מקטל מחמס אחיך יעקב וכי הורגו אלא מלמד שחשב עליו להורגו והעלה עליו הכתוב כאלו הרגו

    A thought to do good Hashem considers to be like a [good] deed, a thought to do bad Hashem does not consider to be like a bad deed. A thought to do good Hashem considers to be like a [good] deed as it is written "then those fear Hashem will speak with one another ... [and a Book of Remembrance will be written for those who fear Hashem and for those who contemplate His name]". a thought to do bad Hashem does not consider to be like a bad deed, "if I saw sin in my heart The Lord did not heed it" This that was said applies to a Jew but by the nations the opposite is true. A thought to do good Hashem does not consider to be like a [good] deed, a thought to do bad Hashem does consider to be like a bad deed. A thought to do good Hashem does not consider to be like a [good] deed . . . a thought to do bad Hashem does consider to be like a bad deed as it is written: "for the murder, for the oppression of your bother Yaakov. Did he [Esav] kill him [Yaakov]? Rather it teaches us that since he [Esav] thought to kill him [Yaakov] it is considered as if he did kill him.

Made with the Sefaria Source Sheet Builder
www.sefaria.org/sheets
Add Highlight הוספת צבע להדגשה
Create New
Save שמירה