תשלום והשבת בגזל וגניבה - ישיבת מחנים

יג

(לז) כִּ֤י יִגְנֹֽב אִישׁ֙ שׁ֣וֹר אוֹ שֶׂ֔ה. וּטְבָח֖וֹ א֣וֹ מְכָר֑וֹ - חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר, וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה׃

לכאורה אדם לא חייב לשלם בדיוק את מה שהוא גנב, למרות שזה הגיוני אם מתייחסים לזה שהוא טבח ומכר

Exodus 21:37

(37) When a man steals an ox or a sheep, and slaughters it or sells it, he shall pay five oxen for the ox, and four sheep for the sheep.—

שמות כ״ב:א׳-ג׳

(א) אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃

(ב) אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו - דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם. ואִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃

(ג) אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָד֜וֹ הַגְּנֵבָ֗ה, מִשּׁ֧וֹר עַד־חֲמ֛וֹר עַד־שֶׂ֖ה - חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃ (ס)

מפסוקב' אפשר ללמוד שהגנב חייב לשלם דמים ולאו דווקא את הגניבה, כשפסוק ג' משאיר פסק דין שמשתמע לשני הכיוונים שאותם אנחנו בוחנים.

Exodus 22:1-3

(1) If the thief is seized while tunneling, and he is beaten to death, there is no bloodguilt in his case. (2) If the sun has risen on him, there is bloodguilt in that case.—He must make restitution; if he lacks the means, he shall be sold for his theft. (3) But if what he stole—whether ox or ass or sheep—is found alive in his possession, he shall pay double.

ויקרא ה׳:כ״ג-כ״ד

(כג) וְהָיָה֮ כִּֽי־יֶחֱטָ֣א, וְאָשֵׁם֒ - וְהֵשִׁ֨יב אֶת־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל, א֤וֹ אֶת־הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק, א֚וֹ אֶת־הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ, א֥וֹ אֶת־הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא׃

(כד) א֠וֹ מִכֹּ֞ל אֲשֶׁר־יִשָּׁבַ֣ע עָלָיו֮ לַשֶּׁקֶר֒. וְשִׁלַּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִשִׁתָ֖יו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו, לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ יִתְּנֶ֖נּוּ בְּי֥וֹם אַשְׁמָתֽוֹ׃

מ"והשיב את הגזילה" אנחנו לומדים שאולי הוא חייב להחזיר ממש את הגזילה. (בניגוד לגנב שאנו משערים שיכול גם להחזיר את הדמים של הגניב ולאו דווקא את הגניבה עצמה)

Leviticus 5:23-24

(23) when one has thus sinned and, realizing his guilt, would restore that which he got through robbery or fraud, or the deposit that was entrusted to him, or the lost thing that he found, (24) or anything else about which he swore falsely, he shall repay the principal amount and add a fifth part to it. He shall pay it to its owner when he realizes his guilt.

ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה יג א׳

(א) "והיה.." – מיד מה יעשה? "והשיב".

אי "והשיב...ושלם" (ויקרא ה, כג-כד) – יכול יהיה משיב ומשלם? ואל תתמה! שהרי הגנב משלם תשלומי כפל! ואם טבח ומכר ישלם ד' וה'!

תלמוד לומר 'גְּזֵלָה' – גזילה הוא משלם ואין משיב ומשלם.

הספרא מעלה את השאלה שאולי אפשר להבין מהפסוקים שתהיה חייב גם להחזיר את הגזילה [את הגזילה אשר גזל כמו שנאמר בפס' כג] וגם להחזיר את ראשו וחמישיתו [בראשו וחמישיתו, כמו שנאמר בפס' כד, ונראלי שברור שהפסוקים לא מדברים על אותו דבר מכיוון שבפסוק כד כתוב שזה רק במקרה שבו הוא נשבע]? [ותומך בהווא אמינא כשמזכיר שגנב חייב בתשלום כפל]

ועונה על השאלה עם לימוד של "והשיב את הגזילה", את הגזילה הוא משיב ולא תשלום הוא משיב.

Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 13 1

(1) 1) (Vayikra 5:23): ("And it shall be, when he sinned and he is guilty, then he shall return the theft that he has stolen, or the oppression that he has oppressed, or the pledge which was deposited with him, or the lost object which he found.") "And it shall be": Immediately, what shall he do? "then he shall return, etc." If (only) "then he shall return" were stated, I might think: specifically (the stolen object, and if it were lost, he need not return anything). It is, therefore, written (Vayikra 5:24): "and he shall pay (for) it (if he cannot find it). ("and he shall pay): I might think that he should (both) return (the object) and pay (in addition). And do not wonder about this, for a thief pays double, and, if he slaughtered and sold (the animal), four or five times (its worth). It is, therefore, (to negate this) written the theft," itself, and he does not (both) return (it) and pay (in addition).

משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:א׳

(א) כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יג) "לֹא תִגְזל".

ואֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה (שֶׁאִם גָּזַל חַיָּב לְהַחְזִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה כג) "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.)

וַאֲפִלּוּ שָׂרַף הַגְּזֵלָה אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ וְכָל לָאו שֶׁנִּתָּן לְתַשְׁלוּמִין אֵין לוֹקִין עָלָיו:

לרמב"ם יש הווא אמינא שאם הוא שורף אז אולי הוא חייב ללקות מכיוון שהוא לא יכול להחזיר את הגזילה מה שאומר שהלאו כבר לא ניתק לעשה, אבל מסביר שמכיוון שהוא יכול לכפר בתשלומים אז הכל בסדר, זאת אומרת, זהו עוד עשה שיכול לכפר.(אבל כנראה אתה לא יכול לבחור בו אלא אם כן האבידה נאבדה)
קרדיט לר' חיים על ההבנה הנ"ל

Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:1

(1) Anyone who robs another of a penny's worth breaks a prohibition, as it is written: "You shall not rob" (Leviticus 19:13).

משנה תורה, הלכות גניבה א׳:א׳

(א) כָּל הַגּוֹנֵב מָמוֹן מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה וּלְמַעְלָה(?) עוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יא) "לֹא תִגְנֹב". (וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה שֶׁהֲרֵי נִתָּן לְתַשְׁלוּמִין, שֶׁהַגַּנָּב חִיְּבַתּוּ תּוֹרָה לְשַׁלֵּם). וְאֶחָד הַגּוֹנֵב מָמוֹן יִשְׂרָאֵל אוֹ הַגּוֹנֵב מָמוֹן עַכּוּ''ם וְאֶחָד הַגּוֹנֵב אֶת הַגָּדוֹל אוֹ אֶת הַקָּטָן:

כאן הרמב"ם שלא כמו בגזילה אומר שהתורה חייב את הגנב לשלם (ולאו דווקא להחזיר)

Mishneh Torah, Theft 1:1

(1) Anyone who steals property worth a penny or more transgresses the prohibition: "You shall not steal" (Exodus 20:15). One does not incur the penalty of lashes by breaking this prohibition, since the atonement for stealing is obtained by payment of the principal and the fine; the Torah requires the thief to repay. It makes no difference whether one steals the property of a Jew or a non-Jew, or whether one steals from an adult or from a minor.

בבא קמא ס״ד ב:ט׳

מאי רבי רבי כל מילי אי הכי כל הני פרטי למה לי חד למעוטי קרקע וחד למעוטי עבדים וחד למעוטי שטרות.

גניבה וחיים - לכדרב דאמר 'אחייה לקרן - כעין שגנב'

רב היה צריך ללמוד שבגניבה אתה מחזיר את הקרן כמו הגניבה, כנראה בגלל שבגניבה יש קשר חזק יותר לחיוב בבית הדין

Bava Kamma 64b:9

What do the generalizations himmatze and timmatze include? Do they include all items? If so, why do I need all these details of ox, sheep, and donkey? One detail serves to exclude land, and one serves to exclude Canaanite slaves, and one serves to exclude financial documents. The words “theft” and “alive [ḥayyim]” do not serve to exclude further items from double payment, but to indicate the halakha taught by Rav, who says: If one stole an item, and it deteriorated or its value decreased, he must revive [aḥayah] the principal to the value it had as of the time when he stole it, i.e., he must repay the owner according to the value of the item at the time it was stolen.

רש"י, אחייה לקרן כעין שגנב -

לקמן היא בשמעתין דאם גנב בהמה והוכחשה או הוזלה משלם כשעת הגניבה דכתיב חיים החייהו לקרן של גניבה שיהא שלם:

בבא קמא ס״ה א:ג׳-ד׳

גופא אמר רב קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין מאי טעמא דרב אמר קרא גניבה וחיים אמאי קאמר רחמנא חיים בגניבה אחייה לקרן כעין שגנב

Bava Kamma 65a:3-4

§ The Gemara returns to the matter itself. Rav says: When a thief makes his payments, the principal is paid according to the value as of the time when he stole it, whereas the double payment and the fourfold or fivefold payment are calculated according to the value at the time of standing trial. The Gemara asks: What is the reason, i.e., the source, for this ruling of Rav? The Gemara answers: The verse states: “If the theft shall be found in his possession alive, whether it is an ox, or a donkey, or a sheep, he shall pay double” (Exodus 22:3). Why is the Merciful One saying “alive [ḥayyim]” in the context of this theft? This juxtaposition serves to teach: When making payment, revive [aḥayah] the principal to the value it had as of the time when he stole it.

תוס', גופא אמר רב קרן כעין שגנב -

במסקנא דמילתא אמרינן דרב איירי לענין יוקרא וזולא וא"ת ומאי קמ"ל מתניתין היא בריש הגוזל קמא (לקמן בבא קמא דף צג:) כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ואע"ג דמתני' משמע דלענין שינוי איירי כגון עצים ועשאן כלים והתם (דף צו:) נמי קאמר בגמ' כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה לאתויי דר' אלעאי גזל טלה ונעשה איל נעשה שינוי בידו וקנאו מ"מ לענין יוקרא וזולא נמי איירי כדמוכח בסוף המפקיד (ב"מ דף מג.) דמייתי לה איוקרא וזולא וכן פרק כל שעה (פסחים דף לב.) גבי אוכל תרומה דקאמר היכא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא זוזא לא תבעי לך דודאי לפי דמים משלם דלא גרע מגזלן דתנן כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה וי"ל דעיקר רב לא אתא לאשמועינן אלא תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין והא דקאמר מ"ט דרב אתשלומי כפל ותשלומי ד' וה' קא בעי וה"פ אמר קרא גניבה וחיים אחייה לקרן כעין שגנב ומשמע ליה דוקא לקרן ולא תשלומי ד' וה'

מסקנות שלי: בגלל שבגזילה אתה יודע מי גזל ממך ואיך הוא עשה את זה (ככה גם מעשה גזילה מוסבר בפסוקים) אז אדם צריך ממש להחזיר את החפץ שהוא גזל,(וההחזרה של הכסף מופיעה בפסוק הבא שבו גם מופיע החומש מכיוון שזה לא הדין הרגיל אלא עונש כזה שמוסיפים לגזלן במקרה שבו הוא לא יכול להחזיר(לפי הרמבם) מכיוון שלא סביר שאם הגזלן איבד את הגזילה אז הוא לא יהיה חייב לשלם), אבל בגניבה אתה לא יודע ממש מה קרה ולכן אדם גם צריך להחזיר כסף ולאו דווקא את הגיבה, מעיקר אתה נמצא במצב של עונש(אפילו על הקרן), ולכן גם היית חושב שאדם צריך לשלם כמו בשעת העמדה בדין, ואי אפשר ללמוד כאן מ"כל הכגזלנין משלמין כשעת הגזילה" מכיוון שגזלנין חייבים מעצמם להחזיר את מה שגזלו, ולא לשלם. (ונכתבו דברים מאוד דומים בחידושי ר' נחום והוא לא משתמש בלשון שקרובה למילה עונש, וזה כנראה יותר מדוייק)