A. What Kinds of Blessings can I find in My own Life?
וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (בראשית כד, א), ... רַבִּי לֵוִי אָמַר תְּלַת, בַּכֹּל, שֶׁהִשְׁלִיטוֹ בְּיִצְרוֹ. בַּכֹּל, שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּחַיָּיו. בַּכֹּל, שֶׁלֹא חָסֵר קֵלָרִין שֶׁלּוֹ כְּלוּם. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא אָמַר בַּכֹּל, שֶׁלֹא חָזַר וְנִסָּה אוֹתוֹ.
"...and God blessed Abraham in all things" ... Rabbi Levi gave three interpretations. 'All things' [means] he ruled over his desires. 'All things' that Ishmael achieved reconciliation in Avraham's lifetime. 'All things' that his storehouse never lacked for anything.
R. Levi said in the name of R. Hama: It means that God did not test him again."
Break Down of R. Levi's interpretation of "blessed in all" by R. Danielle Upbin
R. Levi offers three reasons why Abraham's blessing was described as "everything."
1) Abraham achieved spiritual discipline and self-knowledge, controlling his passions and desires.
2) Ishmael and Isaac were reconciled in their father’s lifetime. This interpretation is based on the traditional rabbinic understanding of Ishmael and Isaac coming together to bury their father, in verse 25:9.
3) R. Levi says that Abraham was blessed with sufficient sustenance.
4) Abraham’s tests were concluded with the near-sacrifice of Isaac, in Chapter 22. Rabbi Hama points out that having a calm and peaceful time, without a new crisis, is a complete blessing in and of itself!
According to this text, “Blessing”= Spiritual Values or Goals, a vision of the ideal life: a life that encompasses emotional, material, and spiritual goals.
Question to Consider:
1. How do you see yourself as inheriting blessings in these various areas of your life?
B. What kind of "seeing" are we doing when we bless?
ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין
Rabbi Yitzḥak said: A blessing is found only in an object that is hidden from the eye, not in an item visible to all, as public miracles are exceedingly rare.
Questions to Consider:
1. What do you think R. Yitzhak could mean by the idea that a blessing can't be seen by the eye?
2. If a blessing isn't seen, how is it found?
3. How might this teaching cause you to re-evaluate the answers you gave to the question above?
עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת: בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ.
[On witnessing] comets, earthquakes, thunder, or windy storms one says, “Blessed be He whose strength and might fill the world.”
[On seeing] mountains, hills, seas, rivers or deserts one says, “Blessed be He who made creation.”
Rabbi Judah says: one who sees the Great Sea should say, “Blessed be He who made the Great Sea,” if he sees it at intervals.
For rain and for good news one says, “Blessed be He that is good and grants good.”
For bad news one says, “Blessed be the true judge.”
One who has built a new house or bought new vessels says, “Blessed be He who has kept us alive [and preserved us and brought us to this season.]”
From a Source Sheet by Sylvia Rothschild
Many people find the idea of berakhot very confusing. The word "blessing" seems to imply that the person saying the blessing is conferring some benefit on the person they are speaking to. . Yet in a berakhah, the person saying the blessing is speaking to God. How can the creation confer a benefit upon the Creator?
The Hebrew word "barukh" is not a verb describing what we do to God; it is an adjective describing God as the source of all blessings. When we recite a berakhah, we are not blessing God; we are expressing wonder at the blessedness of life that is from God.
מתני׳ כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים: גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן קדש הלולים לה׳ מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם מכאן אמר רבי עקיבא אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה חד דאמר רחמנא אחליה והדר אכליה ואידך דבר הטעון שירה טעון חלול ושאינו טעון שירה אין טעון חלול וכדרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין הניחא למאן דתני נטע רבעי אלא למאן דתני כרם רבעי מאי איכא למימר דאתמר רבי חייא ורבי שמעון ברבי חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי ולמאן דתני כרם רבעי הניחא אי יליף גזרה שוה דתניא רבי אומר נאמר כאן להוסיף לכם תבואתו ונאמר להלן ותבואת הכרם מה להלן כרם אף כאן כרם אייתר ליה חד הלול לברכה ואי לא יליף גזרה שוה ברכה מנא ליה ואי נמי יליף גזרה שוה אשכחן לאחריו לפניו מנין הא לא קשיא דאתיא בקל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן אשכחן כרם שאר מינין מנין דיליף מכרם מה כרם דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה איכא למפרך מה לכרם שכן חייב בעוללות קמה תוכיח מה לקמה שכן חייבת בחלה כרם יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה מה להצד השוה שבהן שכן יש בו צד מזבח ואתי נמי זית דאית ביה צד מזבח וזית מצד מזבח אתי והא בהדיא כתיב ביה כרם דכתיב ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית אמר רב פפא כרם זית אקרי כרם סתמא לא אקרי מכל מקום קשיא מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח אלא דיליף לה משבעת המינין מה שבעת המינין דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה מה לשבעת המינין שכן חייבין בבכורים ועוד התינח לאחריו לפניו מנין הא לא קשיא דאתי בקל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן ולמאן דתני נטע רבעי הא תינח כל דבר נטיעה דלאו בר נטיעה כגון בשר ביצים ודגים מנא ליה אלא סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה: תנו רבנן אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל מאי תקנתיה ילך אצל חכם ילך אצל חכם מאי עביד ליה הא עביד ליה איסורא אלא אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנאמר לה׳ הארץ ומלואה רבי לוי רמי כתיב לה׳ הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה
MISHNA: How does one recite a blessing over fruits? Over different fruits that grow on a tree one recites: Who creates fruit of the tree, with the exception of wine. Over wine one recites: Who creates fruit of the vine. Over fruits that grow from the earth, one recites: Who creates fruit of the ground, with the exception of bread as over bread one recites: Who brings forth bread from the earth. Over herbs and leafy vegetables one recites: Who creates fruit of the ground. ....
Rabbi Akiva said: A person is forbidden to taste anything before he recites a blessing, .... Why?
... One is forbidden to derive benefit from this world without a blessing. The Sages taught in a Tosefta: One is forbidden to derive benefit from this world, which is the property of God, without reciting a blessing beforehand. And anyone who derives benefit from this world without a blessing, it is as if he is guilty of misuse of a consecrated object. ... Rav Yehuda said that Shmuel said: One who derives benefit from this world without a blessing, it is as if he enjoyed objects consecrated to the heavens, as it is stated: “The earth and all it contains is the Lord’s, the world and all those who live in it” (Psalms 24:1).
Questions to Consider:
1. Which of these blessings in response to various life experiences are most attractive to you?
2. Which do you feel a resistance toward?
3. If you were to say these blessings with intention, how might it change the way you experience life moments? Would you "see" differently?
4. What is the picture of reality these blessings paint? According to these blessings, how does one experience God in daily life?
5. What do you think of this idea that without saying thank you we ought not to enjoy anything without saying thank you?
C. How might we be changed spiritually, emotionally, physically through the practice of blessing?
Question to Consider:
What do you think is the value of this kind of spiritual practice?
Abraham Joshua Heschel, God In Search of Man, p.49
The sense for the “miracles which are daily with us,” the sense for the “continual marvels,” is the source of prayer. There is no worship, no music, no love, if we take for granted the blessings or defeats of living. No routine of the social, physical, or physiological order must dull our sense of surprise at the fact that there is a social, a physical, or a physiological order. We are trained in maintaining our sense of wonder by uttering a prayer before the enjoyment of food. Each time we are about to drink a glass of water, we remind ourselves of the eternal mystery of creation, “Blessed be Thou…by Whose word all things come into being.” A trivial act and a reference to the supreme miracle. Wishing to eat bread or fruit, to enjoy a pleasant fragrance or a cup of wine; on tasting fruit in season for the first time; on seeing a rainbow, or the ocean; or noticing trees when they blossom; on meeting a sage in Torah or in secular learning; on hearing good or bad tidings – we are taught to invoke His great name and our awareness of Him. Even on performing a physiological function we say “Blessed be Thou…who healest all flesh and doest wonders.”
This is one of the goals of the Jewish way of living: to experience commonplace deeds as spiritual adventures, to feel the hidden love and wisdom in all things.
Questions to Consider:
1) Have you ever had an experience that you could understand as a spiritual adventure?
2) How does this idea of spiritual adventure color your expectation of daily life?