(יא) וַיְדַבֵּר יקוק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (יב) כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיקוק בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. (יג) זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיקוק. (יד) כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יקוק. (טו) הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יקוק לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. (טז) וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יקוק לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
(11) And the LORD spoke unto Moses, saying: (12) ’When thou receive the sum of the heads of the children of Israel, according to their number, then shall they give every man a ransom for his soul unto the LORD, when thou numberest them; that there be no plague among them, when thou numberest them. (13) This they shall give, every one that passeth among them that are numbered, half a shekel after the shekel of the sanctuary—the shekel is twenty gerahs—half a shekel for an offering to the LORD. (14) Every one that passeth among them that are numbered, from twenty years old and upward, shall give the offering of the LORD. (15) The rich shall not give more, and the poor shall not give less, than the half shekel, when they give the offering of the LORD, to make atonement for your souls. (16) And thou shalt take the atonement money from the children of Israel, and shalt appoint it for the service of the tent of meeting, that it may be a memorial for the children of Israel before the LORD, to make atonement for your souls.’
(א) מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב. ושואל מאחרים או מוכר כסות שעל כתיפו ונותן מחצית השקל כסף שנאמר העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט וגו'. ואינו נותנו בפעמים רבות היום מעט ולמחר מעט אלא נותנו כולו כאחת בפעם אחת.
(א) .... ועשרת אלפים ככר כסף וגו' אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים...
(1) and the 10,000 coins of silver: said Raish Lokish, it was known and revealed to the creator that Haman was destined to give shekalim; therefore He [Hashem] preceded the shekalim of the Jews to his [Haman]. That is the reason that we call for shekalim in the beginning of Adar
(א) זה יתנו - (שמ"ר) הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואומר לו כזה יתנו
(1) He showed him a sort of coin of fire with a weight of 1/2 shekel, and told him like this shall they give
..... ג' דברים שמע משה מן הקדוש ברוך הוא, והרתיע לאחוריו, כיון שאמר לו: ונתנו איש כופר נפשו, אמר משה: מי יוכל ליתן כופר נפשו?! .... אמר רבי מאיר: נטל הקדוש ברוך הוא כמין מטבע של אש, מתחת כסא הכבוד והראה לו למשה, זה יתנו, כזה יתנו..
(3) Three things Moses heard from God, and was taken aback, When He said to him: and let a man give a ransom for his life, Moses said: who can give his life a ransom! ....Rabbi Meir said: God took a kind of coin of fire from under the throne of glory and showed Moses, Like this they shall give..
והמן שראה שגם בענין זה לא הצליח דרך כיבוש מלחמה נתחכם לקנותם דרך קנין. ... ואמרו ז"ל (מגילה יג:) דהשקלים כיפרו על זה דענין השקלים שהם כופר נפש כי הממון נקרא יקום שמעמיד האדם על רגליו (פסחים קיט.) והוא מוסר זה להשם יתברך לומר שכל כחותיו הגופנים גם כן מהשם יתברך ועל ידי זה אנו עבדיו יתברך ולא עבדים לעבדים כלל. וזהו שהקדים שקליהם לשקליו להיות קנינו קודם ואי אפשר לחול קנין אחר.
לכפר על נפשותיכם, הקשה אאמו"ר זצוקלה"ה הא אין הכפרה אלא בדם... וצריכין להבין הענין האיך ע"י השקלים באין לכלל ישראל אחר שעדיין לא נתכפר עד שיוקרב הדם, והנה להבין ענין שקלים נראה דהנה אמרו ז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל והקדים שקליהם לשקליו, ויש לפרש דהנה אמרו ז"ל (שקלים פ"א ה"ד) כמין מטבע של אש הראה הקב"ה למשה ואמר לו כזה יתנו נראה לפרש דכסף הוא אהבה מלשון (בראשית ל"א ל') נכסוף נכספת, והוא של אש היינו שלא להיות האהבה בקרירות אלא רשפי' רשפי אש שלהבתי', והיינו דהחטא הוא שנתקרר בעבודה לכן צריכין ליקח א"ע נגד זה בחמימות ובאש לעבודת הש"י וזהו כפרה ותיקון על התקררות זהו ענין שקלים, וזהו שאז"ל הקדים שקליהם לשקליו דבעמלק כתיב אשר קרך בדרך ופירש"י צננך והפשירך מרתיחתך שהיו כל או"ה יראים מישראל בא זה וקירר אותם, והפירוש בזה דאם האהבה אצל ישראל להקב"ה כראוי להם רשפי' רשפי אש, אז האומות יראים מהם, כמ"ש והי' בית יעקב אש בכן או"ה יראים מהם, ... ולכך אמר השי"ת תקדים שקליהם לשקליו, שבכל שנה ושנה נתעורר הכח ההוא לעורר האהבה ברשפי אש להשי"ת ובכח ההוא התגברו ישראל על המן ימ"ש, ומעתה מובן האיך באין ע"י שקלים לכלל ישראל דצורת ישראל היא שמשתוקקת ומתרפקת על דודה באהבה כידוע ובכן אף אם האדם עושה כל המצות ואינו עושה אותם בחמימות עדיין הוא מחוץ מכלל ישראל ומצד השקלים שהוא מטבע של אש רשפי אש שלהבת יה בחמימות נעשה מחובר לכלל ישראל:
(ל) וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃
(30) And now that you have left, because you longed greatly for your father’s house, ...?’
"nichsof" means desire, long, yearn
(י) עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם.
(10) He made the pillars thereof of silver, The top thereof of gold, The seat of it of purple, The inside thereof being inlaid with love, From the daughters of Jerusalem.
(א) ארבע פרשיות נ"ל שהם נגד ארבע אותיות שם הוי' ב"ה, שתים לפני פורים שעדיין אין השם שלם קודם מחיית עמלק, הוא נגד שתי אותיות ראשונות שבהם נבראו ב' עולמות ...
(ב) וכל מצות התורה הם עצות מגדול העצה ית"ש לנפש הדבקה בהשם יתברך שלא תאונה אליה רעה המפרידה מדביקות זה, ...
ומחצית השקל הוא היו"ד דהוא עשר גרה ורומז לעשר ספירות כמה שכתוב (ברע"מ) ריש פרשת תשא ע"ש, דעל זה נאמר העשיר לא ירבה עמודא דאמציעותא כדתנן בספר יצירה עשר ולא אחד עשר והדל כו' יעו"ש, היינו שיתעורר לבבו דאפילו נשקע למקום שנשקע מכל מקום יש נקודת אמת בלבבו שלא נשקעה כלל ולא ישלוט בה שום רע, ..., וידוע דמספר עשר הוא קומה שלימה וכן נקודה זו הדומה לי' הוא קומה שלימה, עד שאפילו קלקל כל הקומה יוכל להתחדש ממנה כל הקומה בשלימות, והשקל הוא עשרים גרה כ' רומז לכתר כמה שכתוב בריש הקדמת הזוהר, והוא למעלה מהראש והקומה והוא התפילין שבראש שהם כמו כתר על הראש, והוא ההתקשרות שיש לכל קומת האדם ועומק ראשית כל מחשבותיו שבמוח להשם יתברך בקבלת עול מה שאמר הכתוב בפרשיות שבתפילין וההכרה דה' אחד, ועל ידי זה נעשה היחוד דקודשא בריך הוא ושכינתיה, דאז יש י' דידיה וי' דידה שהם כ', ומחצית השקל הוא היו"ד דכנסת ישראל לבד ונותנים זה להשם יתברך והוא הכופר נפש כי אף על פי שהמקטרג טוען כמשפט הנבואה הנפש החוטאת תמות (כמה שכתוב בירושלמי דמכות) ותמותת רשע רעה ושונאי צדיק יאשמו, יש להשם יתברך פדיון על זה לנפשות דבני ישראל דפודה ד' נפש עבדיו ולא יאשמו וגו', ועל דבר זה נתקשה משה דבמשפט הנבואה לא יכול להשיג זה ..., ובעולם הזה נראה זה כשורש רע ומה פדיון יש על זה, אך יקוק דייקא פודה מצד השם יתברך יש פדיון לעבדיו דוקא הם כל ישראל כי לי בני ישראל עבדים עבדי וגו', והראה לו מטבע של אש היינו דעיקר חמדות עולם הזה הוא נכלל בתאות ממון שהוא תאוה הכוללת דעל ידי זה יוכל להשיג כל מיני פרטי התאות, שיש לכל אחד בפרט תאוה לדבר מיוחד, ותאות ממון הוא כולל כל אחד שכל אחד מתאוה לזה כדי שישיג על ידי זה תאותו הפרטית, וזהו העולם הזה שנתן האלקים לבני אדם לענות בו דאיתא במדרש (קהלת רבה א' י"ד) זהו שיפוטה של ממון, ובזה הוא כלל ההשתקעות דעולם הזה , ועל זה נאמר בכל מאודך דאמרו ז"ל בהרואה (ס"א ע"ב) בכל ממונך, שזהו המאוד של האדם וזה תכלית שלימות האהבה שהאדם מוסר גם המאוד להש"י, ודבר זה נאמר בפרשת ואהבת ליחיד לא בפרשת והיה אם שמוע לרבים, שהיחיד בפרט רוצה להיות מדוגל באהבת השם יתברך צריך התחזקות והתאמצות יתירה נגד המשטינים ויצר המסית, ועל כן צריך הוא להתגבר בכל מאודו למסור גם המאוד להש"י, ...
ומשה רבינו ע"ה נתקשה בזה איך המטבע כסף יהיה כופר לנפש וכמ"ש (מדברי תורה תשא יא) דאמר כל אשר לאיש יתן בעד נפשו ר"ל דהנפש יקר מכל הון ואיך אפשר לתת ממון כופר לנפש. והראהו הקב"ה מטבע של אש מתחת כסא הכבוד ואמר לו זה יתנו כזה יתנו (כמ"ש שם סס"י ט) הכוונה דהראהו שאף שהיא חתיכת דומם יש בו גם כן רוחניות שהרי דוגמתו למעלה של אש. כי בכל דבר יש רוחניות שמזה התהוותו וקיומו דלולי כן אין לו מציאות דאין עוד מלבדו כתיב. ובכל קניני האדם יש רוחניות השייך לנפש האדם וכידוע דאתה מחיה את כולם. ... וזהו גם כן הכופר נפש דמחצית השקל שהוא י' גרה דרומז לע"ס כמ"ש ברע"מ ר"פ תשא שהוא רומז לשלימות כלל הקומה כולה ואות היו"ד רומז לחכמה כידוע ורמוז גם כן ברש"י על פ' אז ישיר דיו"ד על שם המחשבה.
...כָּל הַנְּשָׁמוֹת גְּזוּרוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָבוֹד.
Ohr Gedalyahu -Shekalim