הלכה - שיעור הרב זרביב שליט׳׳א - מעמיד בסוכה

Situation évoquée par le Rav Shlita pour démarrer le שיעור ;

Je rentre dans une סוכה pendant יום טוב et je vois des barres de fer qui soutiennent le סכך.

Est ce que la סוכה est כשירה ?

Est ce que je peux y faire la ברכה לישב בסוכה ?

Si non, Peut on la rendre כשר pendant יום טוב ?

Problématique :

Est-ce que le מעמיד בסכך a le même דין que le סכך lui même ?

חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃

After the ingathering from your threshing floor and your vat, you shall hold the Feast of Booths for seven days.

חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים

quand tu rentreras (dans la grange) les produits de ton aire et de ton pressoir;

Observons les critères évoqués par le שלחן ערוך pour le סכך, basé sur le verset ci-dessus et sur l'analyse du Talmud.

ממה צריך להיות הסכך. ובו יט סעיפים
דבר שמסככין בו צריך שיהיה

1- צומח מן הארץ

2- ותלוש

3-ואינו מקבל טומאה

אבל דבר שאינו צומח מן הארץ אע"פ שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה כגון עורות של בהמה שלא נעבדו שאינם מקבלי' טומאה או מיני מתכת אין מסככין בהם (וכן אין מסככין בעפר) (ר"ן):

Explication du texte :

les conditions pour le סכך :

1-un produit végétal,

2-détaché de sa source,

3- N'est pas מקבל טומאה = en situation de pourvoir devenir impur.

(א) צריך שיהיה וכו' - דכתיב חג הסוכות תעשה וגו' באספך מגרנך ומיקבך ודרשינן שיעשה הסוכות ממה שמאסף מפסולת גורן ויקב דהיינו קשין ואשכולות ריקנין הלכך אין מסככין אלא בדבר שצומח מן הארץ והוא עכשיו תלוש ואינו מקבל טומאה דומיא דפסולת גורן ויקב שיש בהם כל הדברים הללו:

Explication du texte :

Le משנה ברורה explique à partir du פסוק comment on déduit les דינים du סכך :

comme il est dit dans le פסוק : on fait la סוכה avec ce qui rentre dans la grange : cela réunit les 3 conditions.

Mais qu'appelle-t-on un דבר המקבל טומאה ?

https://www.yeshiva.org.il/ask/30442

Voyons ce que dit le Talmud du מעמיד : le support du toit de la סוכה

סוכה כא

Voici le ר׳׳ן :

différence avec רש׳׳י sur le מעמיד

Comment tranche le שלחן ערוך pour le מעמיד הסכך ?

הסומך סוכתו על כרעי המטה והכרעיים הם מחיצו' אם יש בה גובה עשרה טפחים מן המטה לסכך כשרה ואם לאו פסול' ואם סמך הסכך על עמודים והכרעיים הם דפנות אפילו אין גבוה י' מהמטה עד הסכך כשרה כיון שיש י' טפחים מהארץ עד הסכך:

יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו: הגה ולכן אין לסכך עליו ואפי' להניחו על הסכך להחזיקו אסור וה"ה בכל כלי המקבל טומאה כגון ספסל וכסא שמקבלין טומאת מדרס (מהרי"ל):

Analyse des références :

Que déduit-on de la première הלכה du ש׳׳ע ?

Que déduit-on de la seconde ?

Comparons les deux références.

Le משנה ברורה reprend bien la סוגיא.

אלא מקום הספק הוא דהלא עכ"פ בכלל מעמיד הוא ואפשר דיש לנו להחמיר שלא להעמיד בדבר המקבל טומאה שמא יבוא לסכך בו ואע"ג שמעמידין הסכך על כותל אבנים משום דלא שכיח שיסכך בהם וכן העתיקו כמה אחרונים לדינא דלכתחלה יש ליזהר שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה אכן בדיעבד או שאין לו שאר דברים קי"ל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה כדמוכח בסוף סי' תר"ל:

Etudions le passage du רב לייב שליט׳׳א sur notre סוגיא.

Il cite le רב וואזנר.

הרב לייב בלוח תשרי עמוד 235-236

מחצלת שמחוברת בחוטי ניילון או ברזל: יש בעיה לסכך בהם לכתחילה, כי ה'מעמיד' של הסכך הם חוטים אלו שפסולים לסיכוך. אכן, אפשר להניח קרשים הכשרים לסיכוך על גבי המחצלת, באופן שגם לולי החוטים, לא הייתה המחצלת נופלת או עפה ברוח, ויוצא שאותם קרשים (הכשרים לסיכוך) הם ה'מעמיד' של הסכך ולא החוטים, וכשר (הגר"ש וואזנר מבית לוי ד, כא.)

Voici un merveilleux résumé de la סוגיא par le Rav Melamed :

פניני הלכה סוכות פרק ב, ה

[7]. יסוד המחלוקת בסוכה כא, ב, לחכמים מותר להעמיד את הסוכה בכרעי המיטה ולר’ יהודה אסור. נחלקו האמוראים בטעמו של ר’ יהודה, י”א מפני שאין להשעין את הסוכה על דבר ארעי כמיטה, וי”א מפני שאסור להעמיד את הסכך בדבר שמקבל טומאה. אם נפסוק כדעת ר’ יהודה וכטעם השני, אזי יהיה אסור להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה. וכן פסקו רמב”ן, ר”ן וריטב”א. אולם דעת רובם הגדול של הראשונים שאין בזה איסור. ראשית, הרבה ראשונים סוברים שהלכה כחכמים, וכ”כ רי”ץ גיאת, רמב”ם בפהמ”ש, רז”ה ורבנו ישעיה, וממילא אין מקום לחשוש להעמיד בדבר המקבל טומאה. אמנם הרבה ראשונים סוברים שהלכה כר’ יהודה הואיל והגמרא דנה בשיטתו, אלא שלדעתם העיקר כטעם הראשון, וכ”כ בתרומת הדשן שהרי”ף והרא”ש סוברים שר’ יהודה אוסר מפני שאין לסוכה זו קבע, ואם כן אין שום איסור להעמיד את הסכך על דבר שמקבל טומאה. ואף שמלכתחילה נכון לחוש לדעת הר”ן ודעימיה (עיין שו”ע תרכט, ז), מ”מ להלכה מותר להעמיד את הסכך על דבר שמקבל טומאה ולברך על סוכה זו, שכך דעת רובם המכריע של הפוסקים. וכן נפסק בשו”ע תרל, יג. בנוסף לכך, גם לשיטת הר”ן ודעימיה, האיסור מדרבנן בלבד (שעה”צ תרל, ס), וספיקא דרבנן לקולא.