In-depth Tefillas Chana

1(א) וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה 2רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ (ב) אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהוָ֖ה כִּ֣י 3אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ 4וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃ (ג) אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י 5אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהוָ֔ה ולא [וְל֥וֹ] נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃ (ד) 6קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל׃ (ה) 7שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ 8עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃ (ו) 9יְהוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃ (ז) 10יְהוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַף־מְרוֹמֵֽם׃ (ח) מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם 11כִּ֤י לַֽיהוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃ (ט) 12רַגְלֵ֤י חסידו [חֲסִידָיו֙] יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃ (י) 13יְהוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מריבו [מְרִיבָ֗יו] עלו [עָלָיו֙] בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם 14יְהוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃ (פ)

I Samuel 2:1-10

(1) And Hannah prayed: My heart exults in the LORD; I have triumphed through the LORD. I gloat over my enemies; I rejoice in Your deliverance. (2) There is no holy one like the LORD, Truly, there is none beside You; There is no rock like our God. (3) Talk no more with lofty pride, Let no arrogance cross your lips! For the LORD is an all-knowing God; By Him actions are measured. (4) The bows of the mighty are broken, And the faltering are girded with strength. (5) Men once sated must hire out for bread; Men once hungry hunger no more. While the barren woman bears seven, The mother of many is forlorn. (6) The LORD deals death and gives life, Casts down into Sheol and raises up. (7) The LORD makes poor and makes rich; He casts down, He also lifts high. (8) He raises the poor from the dust, Lifts up the needy from the dunghill, Setting them with nobles, Granting them seats of honor. For the pillars of the earth are the LORD’s; He has set the world upon them. (9) He guards the steps of His faithful, But the wicked perish in darkness— For not by strength shall man prevail. (10) The foes of the LORD shall be shattered; He will thunder against them in the heavens. The LORD will judge the ends of the earth. He will give power to His king, And triumph to His anointed one.

מגילה ל״א א:ט׳

1בראש השנה (במדבר כט, א) בחדש השביעי ומפטירין (ירמיהו לא, כ) הבן יקיר לי אפרים ויש אומרים (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה ומפטירין (שמואל א ב, א) בחנה ?Why would this have to do with Rosh Hashanah

Megillah 31a:9

The baraita continues: On Rosh HaShana they read the portion of “On the seventh month on the first of the month” (Numbers 29:1–6) and they read as the haftara “Is Ephraim My dear son?” (Jeremiah 31:1–20), as it contains the verse: “I earnestly remember him still,” which recalls God’s love for His people. And some say that they read “And the Lord visited Sarah” (Genesis 21), which describes how God blessed her that she should have a child, and, according to tradition, God blessed her on Rosh HaShana. And they read as the haftara from the account of Hannah (I Samuel 1:1–2:10), who, according to tradition, was also blessed on Rosh HaShana that she should have a child.

מגילה י״ד א:י״ח

2חנה דכתיב (שמואל א ב, א) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני בה' "רמה קרני" - ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן !Here we see that she had Nevuah!

מגילה י״ד א:י״ט

3 (שמואל א ב, ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך אמר רב יהודה בר מנשיא אל תקרי בלתך אלא לבלותך שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו אבל הקדוש ברוך הוא מבלה מעשה ידיו. How long does a TV, jeans, or even a car last? Longer than HUMAN, or shorter

Megillah 14a:19

Apropos the song of Hannah, the Gemara further explains her words: “There is none sacred as the Lord; for there is none beside You [biltekha]” (I Samuel 2:2). Rav Yehuda bar Menashya said: Do not read it as biltekha, “beside You,” but rather read it as levalotekha, to outlast You. As the attribute of the Holy One, Blessed be He, is unlike the attribute of flesh and blood. It is an attribute of man that his handiwork outlasts him and continues to exist even after he dies, but the Holy One, Blessed be He, outlasts His handiwork, as He exists eternally.

מגילה י״ד א:כ׳

4 (שמואל א ב, ב) ואין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו: אדם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים אבל הקב"ה צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים The amazing miracle of a creation within a creation. What a MASTERPIECE

Megillah 14a:20

Hannah further said: “Neither is there any rock [tzur] like our God” (I Samuel 2:1). This can be understood as saying that there is no artist [tzayyar] like our God. How is He better than all other artists? Man fashions a form upon a wall, but is unable to endow it with breath and a soul, or fill it with innards and intestines, whereas the Holy One, Blessed be He, fashions a form of a fetus inside the form of its mother, rather than on a flat surface, and endows it with breath and a soul and fills it with innards and intestines.

ברכות ל״ג א:י״ט

5 ואמר רב אמי גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר כי אל דעות ה׳

Berakhot 33a:19

And Rav Ami said in praise of knowledge: Great is knowledge that was placed between two letters, two names of God, as it is stated: “For God of knowledge is the Lord” (I Samuel 2:3). And since knowledge is regarded so highly, anyone without knowledge, it is forbidden to have compassion upon him, as it is stated: “For they are a people of no wisdom, so their Creator will have no compassion upon them and their Creator will not be gracious unto them” (Isaiah 27:11). If God shows no mercy for those who lack wisdom, all the more so should people refrain from doing so.

שם משמואל, חנוכה מ״ה:ד׳

6(ד) אך י"ל דהנה גם היוונים נקראים קשת כמ"ש (שמואל א' ב' ד') קשת גבורים חתים ונכשלים אזרו חיל, ובתרגום דקאי על מלחמת היוונים וקשת גבורים הם היוונים ונכשלים הם חשמונאי ובניו, !She said Nevuah even about the Maccabees

Shem MiShmuel, Chanukah 45:4

...

מגילה ט״ו ב:י״ח

7ורבנן אמרי אותן[sons of Haman] שמחזרין על הפתחים שבעים הויא דכתיב (שמואל א ב, ה) שבעים בלחם נשכרו אל תקרי שבעים (satiated) אלא שבעים (70) !She said Nevuah even about Haman

Megillah 15b:18

And the Rabbis say: Those that begged at other people’s doors numbered seventy, as it is written: “Those that were full, have hired themselves out for bread” (I Samuel 2:5). Do not read it as: “Those that were full” [seve’im]; rather, read it as seventy [shivim], indicating that there were seventy who “hired themselves out for bread.”

רש"י על שמואל א ב׳:ו׳

8 עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים וגו'. ובעוד שהעקרה יולדת שבעה בנים, רבת בנים אמללה וקוברת בניה, חנה ילדה שבעה, שנאמר (להלן פסוק כא) "כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות", וכשחנה יולדת אחד, פנינה קוברת שנים, ועשרה בנים היו לה, שנאמר (לעיל א ח): "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים", של פנינה, כשילדה חנה ארבעה, קברה פנינה שמונה, וכשנתעברה וילדה ולד חמישי, נשתטחה פנינה לרגליה ובקשה רחמים וחיו ונקראו על שמה, אלו דברי רבי נחמיה. רבי יהודה אומר: בני בנים הרי הן כבנים. ויש אומרים: שבעה, בגימטריא כמנין שמואל: 5 of

her own + 2 of Peninah = 7 children.

Rashi on I Samuel 2:6

...

סנהדרין צ״ב ב:ג׳

9דתניא ר"א אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ר' יהושע אומר שירה זו אמרו (שמואל א ב, ו) "ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל" ר' יהודה אומר אמת משל היה

Sanhedrin 92b:3

This is as it is taught in a baraita, that Rabbi Eliezer says: The dead that Ezekiel revived stood on their feet and recited song to God and died. And what song did they recite? The Lord kills with justice and gives life with mercy. Rabbi Yehoshua says that it was this song that they recited: “The Lord kills, and gives life; He lowers to the grave and elevates” (I Samuel 2:6). Rabbi Yehuda says: Ezekiel’s depiction of the dry bones that came to life was truth and it was a parable.

אגרת הרמב"ן ז׳

10(ז) וּבַמֶה יִתְגָּאֵה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר – "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" (שמ"א ב ז). וְ הַכָּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַ שְׁפָלִים. לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, וִינַשַֹּאֲךָ הַמָּקוֹם.

Iggeret HaRamban 7

(7) What cause does one have for pride? Perhaps his wealth? "The Lord impoverishes and enriches" (I Samuel 2:7). Perhaps his honor? It belongs to God, as it is written (I Chronicles 29:12), "Wealth and honor come from You." So how could one adorn himself with G-d's honor? And one who prides himself in his wisdom surely knows that God "takes away the speech of assured men and reasoning from the sages" (Job 12:20). Thus, all are equal before God, since with His anger He lowers the proud and when He wishes He raises the low. So humble yourself and G-d will raise you up!

יומא ל״ח ב:י״ג

11 (אמר) ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור שנא' (שמואל א ב, ח) "כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל"

Yoma 38b:13

Apropos the righteous, Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: No righteous person departs from this world until another comparable righteous person is created, as it is stated: “And the sun rises and the sun sets” (Ecclesiastes 1:5); before the sun sets the new sun has already risen. Before the sun of Eli was extinguished, the sun of Samuel of Ramah had already shone (see I Samuel, chapter 3), and so on throughout the generations. And Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: The Holy One, Blessed be He, saw that righteous people were few, so He arose and planted some of them in each and every generation to ensure the presence of at least one righteous person in each generation. As it is stated: “For the pillars of the earth are the Lord’s, and He has set the world upon them” (I Samuel 2:8). Since the world rests upon the righteous, each generation requires the presence of a righteous person to provide that support.

יומא ל״ח ב:י״ד

12(אמר) ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן אפי' בשביל צדיק אחד העולם מתקיים... ר' חייא דידיה אמר מהכא (שמואל א ב, ט) "רגלי חסידיו ישמור" [חסידיו טובא משמע אמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב]

Yoma 38b:14

Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: Even for one righteous person the world exists, as it is stated: “But the righteous is the foundation of the world” (Proverbs 10:25). Rabbi Ḥiyya himself said: The proof is from here, as it is stated: “He will keep the feet of His pious ones” (I Samuel 2:9), meaning that God maintains the world due to the pious people. The Gemara questions this proof; “pious ones” indicates many rather than a single righteous person. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Although the text is vocalized in the plural, it is written in the singular: “His pious one”; God maintains the world even for a single pious individual.

ראש השנה י״ז א:ה׳

13גיהנם כלה והן אינן כלין שנאמר (תהלים מט, טו) וצורם לבלות שאול (מזבול לו) וכל כך למה מפני שפשטו ידיהם בזבול שנאמר מזבול לו ואין זבול אלא בית המקדש שנאמר (מלכים א ח, יג) בנה בניתי בית זבול לך ועליהם אמרה חנה (שמואל א ב, י) "ה' יחתו מריביו"

Rosh Hashanah 17a:5

Gehenna will terminate, but they still will not terminate, as it is stated: “And their form shall wear away the netherworld, so that there be no dwelling for Him” (Psalms 49:15); that is to say, Gehenna itself will be worn away before their punishment has come to an end. And why are they punished so severely? Because they stretched out their hands against God’s dwelling, the Temple, and everything else that is sanctified, as it is stated: “So that there be no dwelling [zevul] for Him.” Dwelling [zevul] is referring here only to the Temple, as it is stated: “I have built You a house for dwelling [zevul] in” (I Kings 8:13). And about them Hannah said: “The adversaries of the Lord shall be broken in pieces” (I Samuel 2:10).

ברכות כ״ט א:י״א

14הני תשע[Berachos in Musaf] דראש השנה כנגד מי אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשעה אזכרות[Hashem's Name] שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה

Berakhot 29a:11

The Gemara asks further: Corresponding to what were these nine blessings of the Rosh HaShana additional prayer instituted? Rabbi Yitzḥak of Kartignin said: They correspond to the nine mentions of God’s name that Hannah said in her prayer (I Samuel 2:10). The connection between Hannah’s prayer and Rosh HaShana is based on what the Master said: On Rosh HaShana, Sarah, Rachel, and Hannah were remembered and the divine decree that they would conceive their sons was issued.