(ג) וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃
(3) Now Israel loved Joseph best of all his sons, for he was the child of his old age; and he had made him an ornamented tunic.
(א) בן זקנים. שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בַּר חַכִּים הוּא לֵהּ – כָּל מַה שֶּׁלָּמַד מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ. דָּ"אַ, שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לוֹ: (ב) פסים. לְשׁוֹן כְּלִי מֵילָת, כְּמוֹ כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, וּכְמוֹ כְּתֹנֶת הַפַּסִּים דְּתָמָר וְאַמְנוֹן, וּמִ"אַ עַ"שֵׁ צָרוֹתָיו, שֶׁנִּמְכַּר לְפוֹטִיפַר וְלַסּוֹחֲרִים וְלַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלַמִּדְיָנִים:
(1) בן זקנים THE SON OF HIS OLD AGE — because he was a wise son to him” — all that he had learnt from Shem and Eber he taught him (Genesis Rabbah 84:8). Another explanation of בן זקנים— his facial features were similar to his (Jacob’s) (Genesis Rabbah 84:8). (2) פסים is a term for raiment of fine wool (Shabbat 10b). Similar is (Ester 1:6) כרפס “Fine linen and blue”. The same garment כתנת הפסים is mentioned (2 Samuel 13:18) in the story of Amnon and Tamar and we may therefore gather that it was made of very fine material. There is a Midrashic statement that in the word פסים we may find an allusion to all his misfortunes: he was sold to Potiphar (פוטיפר), to the merchants (סוחרים), to the Ishmaelites (ישמעאלים), and to the Midianites (מדינים) (Genesis Rabbah 84:8).
(ח) וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף (בראשית לז, ג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁכָּל הֲלָכוֹת שֶׁמָּסְרוּ שֵׁם וְעֵבֶר לְיַעֲקֹב מְסָרָן לוֹ. (בראשית לז, ג): וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים, רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר, צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹא לְשַׁנּוֹת בֵּן מִבָּנָיו, שֶׁעַל יְדֵי כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, (בראשית לז, ד): וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וגו'. פַּסִּים, שֶׁהָיְתָה מַגַּעַת עַד פַּס יָדוֹ. דָּבָר אַחֵר, פַּסִים, שֶׁהָיְתָה דַקָּה וְקַלָּה בְּיוֹתֵר וְנִטְמֶנֶת בְּפַס יַד. פַּסִּים, שֶׁהֵפִיסוּ עָלֶיהָ אֵיזֶה מֵהֶם יוֹלִיכָהּ לְאָבִיו, וְעָלַת לִיהוּדָה. פַּסִּים, עַל שֵׁם צָרוֹת שֶׁהִגִּיעוּהוּ, פֵּ"א פּוֹטִיפַר, סמ"ך סוֹחֲרִים, יו"ד יִשְׁמְעֵאלִים, מ"ם מִדְיָנִים. דָּבָר אַחֵר, פַּסִּים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תהלים סו, ה): לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹקִים, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים סו, ו): הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, לָמָּה וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקָרַע הַיָּם לִפְנֵיהֶם, פַּסִּים, פַּסיָם.
(8) Israel loved Yosef...R Y'hudah and R Nechemiah. R Y'hudah said: the brightness of features was his, similar to him. (i.e. זקנים is to be seen as a combination of זיו and איקונין) R Nechemiah said: all the halachot Shem and Ever had passed to Ya'akov, he passed to him. And he made for him a k'tonet passim. Resh Lakish, in the name of R Elazar benAzaria said: One should not treat one of his sons differently, for because of the k'tonet passim his father Ya'akov made for Yosef, they hated him. . .. פסים passim, for it reached the palm פס of his hand. Another explanation: for it was exceedingly thin and light and could be hidden in the palm of a hand. פסים, for they cast lots (פיס, post biblical Hebrew) over it for which of them would take it to his father, and selected Y'hudah. פסים on account of the troubles that overtook him: פ Potifar, ס sochrim, "traders," י Yishm'elim, מ Midyanim. Another explanation: פסים, Resh Lakish in the name of R Elazar benAzariah: "Go see the acts of God."(Psalms 66:5) And in the next verse: "He turned sea to dry land." Why did they hate him? Because the sea would be torn before them. פסים= "strip of sea" פס ים.
(א) לכבוד ולתפארת שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיה סא י), כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, כמו שמצינו בכתנת ועשה לו כתנת פסים (בראשית לז ג), שפירושו מרוקמת כדמות פסים, והיא כתונת תשבץ כמו שפירשתי (לעיל כה ז), והלבישו כבן מלכי קדם. וכן הדרך במעיל וכתנת, וכתוב ועליה כתנת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים (ש''ב יג יח), ופירושו כי עליה כתנת פסים נראית ונגלית, כי המנהג ללבוש בנות המלך הבתולות מעילים שתתעלפנה בהן, ונמצא שכתנת הפסים עליה מלבוש עליון, ולכן אמר וכתנת הפסים אשר עליה קרעה (שם שם יט): והמצנפת ידועה גם היום למלכים ולשרים הגדולים, ולכן אמר הכתוב בנפול המלכות הסר המצנפת והרם העטרה (יחזקאל כא לא), וכן כתוב וצניף מלוכה (ישעיה סב ג), וכך יקראם הכתוב פארי המגבעות (להלן לט כח), וכתיב פארי פשתים יהיו על ראשם (יחזקאל מד יח), שהם פאר ושבח למכתירים בהם והאפוד והחשן לבוש מלכות, כענין שכתוב והמניכא די דהבא על צוארך (דניאל ה טז). והציץ נזר המלכים הוא, וכתיב (תהלים קלב יח) יציץ נזרו. והם זהב וארגמן ותכלת, וכתיב (שם מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, וכתיב (דניאל ה טז) ארגוונא תלבש והמניכא די דהבא על צוארך. והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים, וכתיב (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והתכריך הוא המעיל שיעטף בו:
ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם, כדכתיב (תהלים פט יח) כי תפארת עזמו אתה וכתיב (ישעיה סד י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקדשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל, ועוד נאמר (תהלים צו ו) עוז ותפארת במקדשו, וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיה ס יג), שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת, ומקום רגליו, שהוא מקום בית המקדש, מכובד בכבוד השם. וכן ובישראל יתפאר (שם מד כג), שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו, וכן אמר למטה גם בבגדי הבנים כלם לכבוד ולתפארת (להלן פסוק מ), ואמר בקרבנות יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר (ישעיה ס ז). והנה המזבח רצונו, והכבוד בית תפארתו. והיו הבגדים צריכין עשייה לשמן, ויתכן שיהיו צריכין כוונה, ולכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה (פסוק ג), שיבינו מה שיעשו וכבר אמרו (יומא סט.) דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי:
ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם, כדכתיב (תהלים פט יח) כי תפארת עזמו אתה וכתיב (ישעיה סד י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקדשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל, ועוד נאמר (תהלים צו ו) עוז ותפארת במקדשו, וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיה ס יג), שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת, ומקום רגליו, שהוא מקום בית המקדש, מכובד בכבוד השם. וכן ובישראל יתפאר (שם מד כג), שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו, וכן אמר למטה גם בבגדי הבנים כלם לכבוד ולתפארת (להלן פסוק מ), ואמר בקרבנות יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר (ישעיה ס ז). והנה המזבח רצונו, והכבוד בית תפארתו. והיו הבגדים צריכין עשייה לשמן, ויתכן שיהיו צריכין כוונה, ולכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה (פסוק ג), שיבינו מה שיעשו וכבר אמרו (יומא סט.) דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי:
(1) For honor and for splendor: That he should be honored and glorious with honorable and glorious clothing, as the verse states (Isaiah 61:10), "as a groom who ministers in glory" - as these clothes were the clothes of royalty. Their likeness was worn by kings during the time of the Torah, as we found with the tunic (ketonet), "and he made for him a tunic of stripes" (Genesis 37:3), the explanation of which is that it is embroidered with stripes - and it is a checkerboard tunic, as I have explained (Ramban on Exodus 25:7) - and he clothed him 'like the son of ancient kings.' And this is [also] the way with the robe (maeil) and the tunic - and it is written (II Samuel 13:18), "And upon her was a tunic of stripes, as so would the virgin daughters of the king wear robes"; and its explanation is that on her was a tunic of stripes apparent and revealed, since the custom of the virgin daughters of the king was to wear robes in which they would wrap themselves, and it would come out that the tunic of stripes would be an outer garment. And therefore, it states (II Samuel 13:19), "and she tore the tunic of stripes that was upon her." And the mitre (mitsnefet) is known also today for kings and great ministers. And therefore the verse states (Ezekiel 21:31) about the fall of the kingdom, "Remove the mitre and lift off the crown"; and it is also written (Isaiah 62:3), "and a mitre (tsnif) of royalty. And so does the verse (Exodus 39:28) call them, "the glory of hats"; and it is written (Ezekiel 44:18), "And glorious linens will be on their heads" - as they are glorious and distinctive for those that crown themselves with them. And the apron (ephod) and the breastplate (choshen) are [also] clothes of royalty, as the matter that is written (Daniel 8:16), "and a gold chain upon your neck." And the frontlet (tsits) is a crown of kings - and it is written (Psalms 132:18), "his crown will shine (yatsits)." And [the garments of the High Priest] are gold and purple and turquoise - and it is written (Pslams 45:14), "All honorable is the daughter of the king inside, from checkerboards of gold is her clothing"; and it is written (Daniel 5:16), "you will wear purple and a gold chain upon your neck." And [concerning] turquoise even today 'no man lifts his hand' to wear it except for a king of nations. And it is written (Esther 8:15), "And Mordechai went out from in front of the king with regal clothes of turquoise and white, and a crown of gold and a wrap of linen and purple" - and the wrap is the robe (maeil) in which he wraps himself. And according to the true path, for honor and for splendor is saying that they make holy clothes for Aharon to serve in, for the honor of God that dwells among them and for the splendor (tiferet) of their might, as it is written (Psalms 89:18), "As You are the splendor of their strength." And it is written (Isaiah 64:10), "The house of our holiness and our splendor where our ancestors praised You" - our holiness is the Honor, and our splendor is the Splendor of Israel. And it is also stated (Psalms 96:6), "Might and splendor are in His Temple," and so [too] (Isaiah 60:13), "To glorify the place of My Temple, and I will honor the place of My feet" - that the place of the Temple be glorious in splendor and the place of His feet, which is the place of the Temple, honored with the honor of God. And so [too] (Isaiah 44:23), "And in Israel will He be splendorous," [means] that He will show and designate His splendor in them. And so it states below (Exodus 28:40), also with clothing of the children - all of them - "for honor and for splendor." And it states about the sacrifices (Isaiah 60:7), "they will go up willingly on My altar - the House of My splendor will I make splendorous" - and behold the altar is His will and the honor is the House of His splendor. And the clothing would need to be made for its sake (lishma); and it is likely that [those that made them] required [particular] intention. And therefore, it states (Exodus 28:3), And you shall speak to all the ones of wise heart, who has been filled with a spirit of wisdom" - that they understand what they should do. And we have already learned (Yoma 69a), "The appearance of his likeness (of the High Priest) is making victory in front of me in my wars."
(א) כי בן זקונים הוא לו, והלא בשבע שנים נולדו כל בני יעקב, אע"פ שנולד יוסף אחרון מה זקנה היתה ליעקב בהולד יוסף משאר בניו? אלא פירושו כי בן זקונים הוא לו, כי היה מוצאו חכם בכל דבריו כמו אם היה זקן, וכן תרגם אונקלס ארי בר חכים הוא ליה. ולאהבתו אותו יותר מכל בניו היה מלבישו בבגדים נאים ועשה לו כתונת פסים. (ב) פסים, מענין פס ידיו, והיתה הכתונת עשויה פס אחד מצבע אחד ופס אחד מצבע אחר, כמו כלי מילת שעשוים פסים פסים, והיתה הכתונת נאה וזה היה גורם לו שישנאו אותו מלבד שהיה מדבר עליהם רע אל אביהם. וארז"ל (שבת י') לעולם אל יטיל אדם קנאה בין הבנים שבשביל חמשת סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף על בניו נתקנאו בו אחיו וירדו אבותינו למצרים:
(1) כי בן זקונים, what was so special about Joseph’s age, seeing all the eleven brothers had been born in the space of 7 years? How much older was Yaakov at the time Joseph was born than, say, at the time Yehudah was born? We conclude therefore, that the meaning of the word זקונים has nothing to do with physical age, but that Joseph appeared to him as especially intelligent, wise, wise well beyond his years. The words of wisdom spoken by Joseph would normally be expected only from the mouth of men who had acquired such wisdom through having lived for many years. This is also the way Onkelos understood the term when he translates it as בר חכים, “a wise son.” Seeing that he considered him so wise he dressed him in especially attractive garments. In this way he gave tangible expression to his special love for him. (2) ועשה לו כתונת פסים, the word פס is related to the same word in Daniel 5,5 פס ידא, palm of a hand. The cloth was made of differently coloured surfaces similar to garments made of soft wool which are made in a number of differently coloured stripes or sections. The garment looked very impressive, arousing the hatred of the brothers in addition to the fact that they hated him for spreading tales about them to their father. Our sages in Shabbat 10 seize upon this detail to teach us that a father must ever be careful not to arouse inter-fraternal jealousies, seeing that the fortunes of the Jewish people have been so negatively affected on account of five silver coins worth of angora wool which Yaakov spent more on Joseph’s attire than he did on the garments worn by his other sons. The enslavement of the Jewish people in Egypt was brought about as a direct consequence of this jealousy.
(א) וישראל אהב את יוסף מכל בניו, והיה טעם האהבה מצד שבן זקנים הוא, אם הבן שנולד לעת זקנתו, אם שדרך הזקנים שיקח הבן הצעיר שיעמוד לפניו לשמשו, והוא נקרא בן זקונים שעומד לשרתו בזקנתו, ולכן עשה לו כתנת פסים, כי יתר הבנים שהיו תמיד בשדה עם הצאן לבשו כדרך הרועים, אבל הוא שעמד בבית לפני אביו היה צריך ללבוש בגדי כבוד לכבוד אביו, וכמ"ש במד' בעשו כשעמד לשמש לפני אביו לבש בגדים יקרים לכבוד אביו, שזה מחביבת מצות כבוד, ולכוונה זו עשה לו הכתנת הזאת:
(1) A long colorful cloak. The other brothers were dressed like shepherds, but because Yoseif was his father’s attendant he was required to dress in a dignified manner.