Eicha

(איכה א, א) "היתה כאלמנה". אמר רב יהודה: לברכה- כאלמנה, ולא אלמנה ממש. אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים, ודעתו לחזור עליה

Similarly, with regard to the verse: “How she has become like a widow” (Lamentations 1:1), Rav Yehuda said: This too is for a blessing. The verse states that Jerusalem is like a widow, but is not an actual widow. Rather, Jerusalem is like a woman whose husband has gone to a country overseas. Without her husband by her side she is likened to a widow, and yet he intends to return to her.

According to Rav Yehuda, Megillat Eicha= "lebracha"= full of hope. Yerushalayim is not an ACTUAL widow. Rather, her Husband went away on a journey, with plans to return.

- This seems to imply that Hashem left us just for a business trip, not mad at all, and He'll be back soon.

But.... He WAS mad! And if this was the case that he planned to return, where is He NOW???

תענית כ׳ א:י׳

(איכה א, יז) "היתה ירושלם לנדה ביניהם" אמר רב יהודה אמר רב: לברכה- כנדה. מה נדה יש לה היתר? אף ירושלים יש לה תקנה

Taanit 20a:10

This statement reverses the plain meaning of a verse. The Gemara provides other interpretations that Rav Yehuda attributed to Rav, which also run contrary to the simple meaning of a verse. “Jerusalem among them was a like a menstruating woman” (Lamentations 1:17). Rav Yehuda said that Rav said: Although the simple meaning of this verse is a curse, it can also be understood as a blessing. Jerusalem was like a menstruating woman: Just as a menstruating woman will become permitted to her husband after the conclusion of her days of ritual impurity, so too, Jerusalem will be repaired from its destruction.

Again, another super positive view of Eicha. Just like a Niddah will eventually be permitted to her husband, same with us and Hashem.

So... now we're NOT permitted?

בראשית רבה י״ט:ט׳

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, כְּתִיב (הושע ו, ז): "וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְּרִית," הֵמָּה= כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן וְצִוִּיתִיו וְעָבַר עַל צִוּוּיִי, וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין, וְקוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה. ...

קוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶכָּה" אֵיכָה כְּתִיב. ... קוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה א, א): אֵיכָה יָשְׁבָה.

Bereshit Rabbah 19:9

And the Lord God called to man - how did it happen/ where were you? Yesterday you went in my ways, and now in the opinion/ways of the serpent. Yesterday [your vision] was from one end of the world to the other , and now its limited to within the garden. R. Abbahu said the name of R. Hanina: it is written (Hosea 6) and they like Adam transgressed on the covenant. they [Israel],like Adam. Just as Adam - I brought him into the Garden of Eden, I commanded him, and he transgressed my commandments. And so I judged him with banishment and divorce, and I lamented him, "Eicha." I brought him into Gan Eden, as it says: and I placed him in Gan Eden. I commanded, as it states: and God the Lord commanded man. He transgressed the commandment, as it says: did you eat from the tree which I commanded not to eat from. I judged him with banishment, as stated: God the Lord sent him from the garden. I judged him with divorce, it is written: He drove [garesh] out the man. I Lamented over him "Eicha", as stated: And he called the God to man, And said unto him, where are you [Ayeka, Eicha in text]. So too, his sons I brought into Israel and commanded and they transgressed on my orders, I judged them with banishment and divorce, and I lamented on them Eicha. I brought into Israel, as written (Jeremiah): and I will bring you into the land of Carmel. I commanded , as it says (Exodus Z): and they thou shalt command the children of Israel. they transgressed on my commandments, as is said (Daniel T.), and all Israel transgressed on your Torah. I judged them with banishment, as written (Jeremiah XVI): Send them from my face and they left. I judged them divorce, as is said (Hosea H): from my house I will divorce them. I lamented on them Eicha, as written (Eicha 1) How did she sit.

1) Ayekah: Hashem asked Adam-- where are you?!

2) Eicha: how??

איכה רבה א׳:א׳

Who said it and why?

שְׁלשָׁה נִתְנַבְּאוּ בְּלָשׁוֹן אֵיכָה: משֶׁה, יְשַׁעְיָה, וְיִרְמְיָה.

1) משֶׁה אָמַר (דברים א, יב): אֵיכָה אֶשָֹּׂא לְבַדִּי וגו'.

2) יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה א, כא): אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה.

3) יִרְמְיָה אָמַר: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד

אָמַר רַבִּי לֵוִי: מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה, שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁלשָׁה שׁוֹשְׁבִינִין:

אֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּשַׁלְוָתָהּ, וְאֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּפַחֲזוּתָהּ, וְאֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּנִוּוּלָהּ.

1) משֶׁה רָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בִּכְבוֹדָם וְשַׁלְוָתָם וְאָמַר: אֵיכָה אֶשָֹּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם.

2) יְשַׁעְיָה רָאָה אוֹתָם בְּפַחֲזוּתָם, וְאָמַר: אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה.

3) יִרְמְיָה רָאָה אוֹתָם בְּנִוּוּלָם, וְאָמַר: אֵיכָה יָשְׁבָה.

The Numerical Significance of the Word

שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן עַזַּאי. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, דְּרשׁ לָנוּ דָּבָר אֶחָד מִמְגִלַּת קִינוֹת!

אָמַר לָהֶם: לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁכָּפְרוּ בִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבַמִּילָה שֶׁנִּתְּנָה לְעֶשְׂרִים דּוֹרוֹת, וּבַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבַחֲמִשָּׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, מִנְיַן אֵיכָ"ה.

אָמַר רַבִּי לֵוִי: לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁכָּפְרוּ בִּשְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כָּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּבַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, מִנְיַן אֵיכָ"ה יָשְׁבָה בָדָד.

רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבְדִּימֵי דְּמִן חֵיפָה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, בִּזְּמַן שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל אָבִיו, הָיָה מַלְבִּישׁוֹ בִּגְדֵי מִילָתִין, וּבִזְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ, מַלְבִּישׁוֹ בִּגְדֵי בָּדָד. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתִיב (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה, רַבִּי סִימָא אָמַר פּוּרְפִּירָא תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס אַפְקַלְטוֹרִין פְּלִיקְטָא. וּבִזְּמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַלְבִּישָׁן בִּגְדֵי בְּדָדִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְהוּא מִתְאַבֵּל, מַה דַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹת, אָמְרוּ לוֹ תּוֹלֶה שַׂק עַל פִּתְחוֹ. אָמַר לָהֶם אַף אֲנִי כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה נ, ג): אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַה דַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹת, אָמְרוּ לוֹ מְכַבֶּה אֶת הַפָּנָסִין, אָמַר לָהֶם כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, טו): שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַה דַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹת, כּוֹפֶה אֶת הַמִּטּוֹת. כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ט): עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב, כִּבְיָכוֹל שֶׁהָיוּ הֲפוּכִין. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַה דַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹת, הוֹלֵךְ יָחֵף, כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ג): ה' בְּסוּפָה וּבִסְעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַה דַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹת, מְבַזֵּעַ פּוּרְפִּירָא שֶׁלּוֹ. כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, דִּכְתִיב (איכה ב, יז): עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ. רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן מְפָרֵשׁ לֵיהּ מַהוּ בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, מְבַזַּע פּוּרְפִּירָא שֶׁלּוֹ. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַה דַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹת, יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, כח): יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אָבֵל, מַה דַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹת, יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה, כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, דִּכְתִיב (ישעיה כב, יב): וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה, דָּבָר אַחֵר, אֵיכָה, אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה, מָה רְאִיתֶם בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאַתֶּם לְהוּטִין אַחֲרֶיהָ, אִלּוּ הָיָה לָהּ פֶּה לְמֵיסַב וּלְמֵיתַב, הָיִינוּ אוֹמְרִין כָּךְ, אֶלָּא נֶאֱמַר דִּידָהּ וְנֶאֱמַר דִּילֵיהּ, נֶאֱמַר דִּידָהּ (ירמיה י, ב): כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָה. וְנֶאֱמַר דִּילֵיהּ (ירמיה י, יא): כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִי שְׁמַיָא וְאַרְקָא וגו', (ירמיה י, טז): לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לְשׁוֹן אֵיכָה אֶלָּא לְשׁוֹן תּוֹכֵחָה, הֲדָא מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה ח, ח): אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת ה' אִתָּנוּ וגו'. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵין לְשׁוֹן אֵיכָה אֶלָּא קִינָה, הֲדָא מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, ט): וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה, אוֹי לְכָה. וְאֵימָתַי נֶאֶמְרָה מְגִלַּת קִינוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּימֵי יְהוֹיָקִים נֶאֶמְרָה, אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה וְכִי בּוֹכִין עַל הַמֵּת עַד שֶׁלֹא יָמוּת, אֶלָּא אֵימָתַי נֶאֶמְרָה אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, הֲרֵי פִּתְרוֹנוֹ: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.

Eichah Rabba 1:1

"How (eichah) does she dwell..." (Lamentations 1:1): There are three who prophesied with the language of "eichah": Moses, Isaiah, and Jeremiah. Moses said, (Deuteronomy 1:12), "How (eichah) will I carry alone...". Isaiah said, (Isaiah 1:21) "How (eichah) she has become a prostitute..." Jeremiah said, (Lamentations 1:1) "How (eichah) does she dwell..." Said Rabbi Levi: It is compared to a noble woman who had three friends. One saw her in her tranquility, one saw her in her recklessness, and one saw her in her degenerateness. So did Moses see Israel in their honor, and in their tranquility, and he said, "How will I carry their burden alone?" Isaiah saw them in their recklessnes, and he said "How she has become a prostitute..." Jeremiah saw them in their degenerateness, and he said, "How does she dwell..." They asked Ben Azzai, and they said to him: Our teacher, homileticize something for us from from the Lamentation Scroll. He said to them: Israel was not exiled until they denied the unity of the world, and [denial of] circumcision that had been given [after] 20 generations, and of the 10 commandments, and of the 5 books of the Torah, the numbers in "Eichah" (Alef - Yud - Chaf - Heh = 1-10-20-5). Rabbi Levi said: Israel was not exiled until they denied the 36 [punishments] of spiritual extermination (karet) in the Torah, and the 10 commandments. From where? "Eichah yashva badad" (Eichah = 36, Badad = 10). Rabbi Berachia in the name of Rav Avdimi from Haifa: [This is compared] to a king who had a son. When [the son] does his father's will, he was dressed in clothes of fine wool. When he doesn't do the will of the [Omnipresent?], he is dressed in the clothes of the exiled (badad). So is Israel, whenever they do the will of the Holy One, blessed be He, it is written (Ezekiel 16:10) "I clothed you in embroidered dress..." Rabbi Sima: A cloak. The translation of Aquila: Embroidered garments. Whenever they don't do the will of the Holy one, blesses be He, they are dressed in the clothes of the exiled, which is what is written, "How she dwells alone (badad).' Rabbi Nachman said in the name of Shmuel in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi: The Holy One, blessed be He, called to the ministering angels. He said to them: A king of flesh and blood, when one of his dies, and he becomes mournful, what is his way to do? They said to him: He hangs a sack on his entranceway. He said to them: So too Me, thus shall I do. Thus it is written: (Isaiah 50:3) "I cloth the heavens in blackness, and I will place a sack as their covering." [God asked:] What is the way of a king of flesh and blood to do? They said to him: He extinguishes the lanterns. He said to them: Thus shall I do, as it is said, (Joel 2:10) "The sun and the moon are darkened." [God asked:] What is the way of a king of flesh and blood to do? They said to him: He overturns the beds. He said to them: Thus shall I do, as it is written, (Daniel 7:9) "till the thrones were cast down, and the Ancient of Days did sit". As if it's possible, they were upside down. [God asked:] What is the way of a king of flesh and blood to do? [They said:] He goes barefoot. [He said:] Thus shall I do, as it is written, (Nahum 1:3) "The Lord's way is in the tempest and in the storm, and the clouds are the dust of His feet." [God asked:] What is the way of a king of flesh and blood to do? [They said:] He rips his cloak. [God said:] Thus shall I do, as it is written, (Lamentations 2:17) "God has done what He planned, bitza emrato." Rabbi Yaaakov of Kfar Channan interpreted it: What is "bitza emrato"? It is "He ripped His cloak". [God asked:] What is the way of a king of flesh and blood to do? [They said:] He sits in silence. [God said:] Thus shall I do, as it is written, as it is written, (Lamentations 3:28) "He shall sit alone and in silence." [God asked:] A mourning king of flesh and blood, what is his way to do? [They said:] He sits and cries. [God said:] Thus shall I do. As it is written, (Isaiah 22:12) "And God, Lord of Hosts, called on that day, for weeping and lamenting and balding." ...........................................And Rabbi Nehemiah says: There is no expression of "Eichah" but rather an elegy. this is what you said (Genesis) the Lord called man and said to him, Eichah, Woe to such a state

רש"י על איכה א׳:א׳:א׳

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. יִרְמְיָה כָתַב סֵפֶר קִינוֹת, הִיא הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח, וְהָיוּ בָהּ שָׁלשׁ אָלֶ"ף בֵּיתוֹ"ת: "אֵיכָה יָשְׁבָה", "אֵיכָה יָעִיב", "אֵיכָה יוּעַם". שׁוּב הוֹסִיף עָלָיו "אֲנִי הַגֶּבֶר" שֶׁהוּא שָׁלשׁ אָלֶ"ף בֵּיתוֹ"ת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה", שָׁלשׁ כְּנֶגֶד שָׁלשׁ:

Rashi on Lamentations 1:1:1

How can it be that she sits in isolation. Yirmiyahu wrote the book of Lamentations. ¹Because Chapter 3 of Eichah begins with Yirmiyahu writing, “I am the man,” one might mistakenly think that is the beginning of Yirmiyahu’s writing, therefore Rashi states that he wrote the entire Book of Lamentations [=Eichah]. (Sifsei Chachomim) This is the scroll that Yehoyakim burned on the hearth.²See Yirmiyahu 36:23. It contained three³The three acrostics respond to the three tragedies that occurred: the physical exile of the Bnei Yisroel, the departure of the Shchinah and the loss of Eretz Yisroel. (Yalkut Me’am Lo’ez) alphabetical acrostics:⁴The alphabetical acrostic symbolizes the Bnei Yisroel’s transgression of the Torah which was written with the letters of the Aleph Beis. (Sifsei Chachomim) “Oh how can it be that she sits [in isolation],”⁵Eichah 1:1. “How can it be [that God] has cast a gloom,”⁶Ibid., 2:1. [and] “How dim can it be [that the golden glow] has paled.”⁷Ibid., 4:1. He added to it, “I am the man...”,⁸Ibid., 3:1. which contains three sets of alphabetical acrostics, as it is stated, “and many more words were added similar to those [of the original scroll],”⁹Yirmiyahu 36:32. three corresponding to three.¹⁰He also added Chapter 5. See Eichah Rabbah, Pesichta 28.

תורה תמימה על איכה א׳:א׳:א׳

איכה. רבי אבהו פתח למגילת איכה, והמה כאדם עברו ברית (הושע ו׳:ז׳), מהו כאדם – כאדם הראשון^א)יתכן דמדייק יתור הלשון כאדם, אשר פשוט הוא, דזולת מין האדם לא שייך ביה העברת ברית, ולכן דריש כאדה"ר ע"פ ההשתוות שביניהם, כפי שיתבאר בסמוך אות ג'. או דהדיוק הוא מדכתיב כְּאדם (הכ"ף בשו"א) ולא בקמ"ץ הידיעה, כמו שהוא בא לרוב בכה"ק בבואו להורות על הדמיון והשווי, כמו צללו כַּעפרת (שמות ט״ו:ט״ז) ידמו כָּאבן (שם) משמע דהאי אדם איננו שם המין כ"א שם פרטי (שאי אפשר לו לבא בה' הידיעה) והיינו אדם הראשון., אמר הקב"ה, אדה"ר הכנסתיו לגן עדן וצויתיו ועבר על צוויי וגרשתיו ושלחתיו וקוננתי עליו איכה, דכתיב ויאמר לו איכה – איכה כתיב^ב)יתכן דמרמז למ"ש בסנהדרין ל"ח ב' שבלשון איכה רמז לו הקב"ה שנטה לבו מאחריו, דכן דרשו שם איכה – אנה פנה לבך, כמבואר לפנינו בתורה תמימה פ' בראשית במקומו. ואע"פ דרק תוכחה היא ולא קינה בכ"ז אינה יוצאת גם מכלל קינה שהיה הקב"ה כביכול מקונן על שעבר על צויו, וגם י"ל דמפרש איכה כמו אוי לך וכבסמוך בדרשה באות י"א. ובעיקר טעם הדרשה מן אַיֶכָּה לאֵיכָה, נראה דמדייק דדי היה לכתוב אַיֶךָּ בלא ה' לבסוף, כמו בכל יום אברכךָּ, והרבה כהנה, וכן דרשו במנחות ל"ז א' בענין תפילין דכתיב לאות על ידכה – יד כהה [יד שמאל], משום יתרון הה', דהו"ל לכתוב על ידך., אף בניו הכנסתים לא"י וצויתים ועברו על צוויי וגרשתים, שנאמר (הושע ט׳:ט״ו) מביתי אגרשם, ושלחתים, שנאמר (ירמיהו ט״ו:א׳) שלח מעל פני ויצאו, וקוננתי עליהם איכה^ג)אפשר לפרש כלל הדרשה דמרמז להשתוות הענינים שבין ישראל קודם החורבן ובין אדה"ר, דכמו אדה"ר השפיע לו הקב"ה רק טובה כך השפיע הקב"ה לישראל בנחלת א"י ובביהמ"ק, וכמו אדה"ר נצטוה והותרה מקודם כך נצטוו והותרו ישראל, וגם ערך עונשם היה בשוה שנתגרשו ממקומם. [פתיחתא למ"ר איכה].

Torah Temimah on Lamentations 1:1:1

...