This article was written by Yael Stochel, summer inchworm 2019
GrowTorah Core Value: Cultivating Compassion for all creatures
In the Garden of Eden, no one ate meat. Only after the flood were humans given permission to eat it. In the desert, that permission is limited and refined for Bnei Israel – they are supposed to only eat meat when offered as a korban, and they are required to spill out the blood. What can we learn from these halachot? What is our responsibility towards animals - those that we eat and those we don't?
Lesson Title: The Complexity of Korbanot
GUIDING QUESTIONS:
What new halachah must Bnei Yisrael follow with regard to eating meat after the Mishkan is built?
- Bnei Israel must present all slaughtered meat as a korban
How does the use of animals for korbanot relate to the background of eating meat in the Torah?
- Only with Noah were humans permitted to eat meat, and the limits on meat with the Mishkan recall this fundamentally different relationship with animals
GUIDING QUESTIONS:
How do these pesukim contrast with the previous pesukim about meat and korbanot?
- These pesukim address hunting as opposed to slaughter, and have a prohibition on blood but not on the meat
How do both the halachot have both physical and spiritual implications?
- They limit how we eat meat, or how we did so in the desert. While clearly physical, they also highlight the holiness of the animals and their blood
Which of these halachot do you think most applies today?
- The prohibition on blood
כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח משמעות הכתוב הזה שיאמר שיאסר לנו הדם מפני שנתנו לנו להיות על המזבח לכפר על נפשותינו והוא חלק השם כטעם החלב ואם נקשה למה אסר דם החיה והעוף אשר לא יקרב נדחה את השואל שרצה להרחיקנו מכל דם שלא נשגה בו אע"פ שלא עשה כן בחלב כי ניכר הוא והרב כתב במורה הנבוכים (ג מו) כי היו הכשדים מואסים הדם ויחשבוהו להם לטומאה אבל יאכלו ממנו הרוצים להתחבר לשדים ולהנבא מהם העתידות והתורה תכוין לעולם להרוס בניני סכלותם בהפוך מחשבותיהם ולכך אסרה הדם באכילה ובחרה בו להטהר בהזאות ולזרקו על המזבח לכפרה ולכך אמר (פסוק י) ונתתי פני בנפש האוכלת את הדם כמו שאמר בנותן מזרעו למולך (להלן כ ו) שהוא מביא למין ממיני ע"ז כי לא נאמר כן במצוה אחרת ואלו דברים מיושבים אבל הכתובים לא יורו כן שהם יאמרו תמיד בטעם האסור כי נפש כל בשר דמו בנפשו (פסוק יד) כי נפש הבשר בדם הוא (פסוק יא) והחזיר במשנה תורה (דברים יב כג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר והראוי שנפרש בטעם איסורו כי השם ברא כל הנבראים התחתונים לצורך האדם כי הוא לבדו בהם מכיר את בוראו ואף ע"פ כן לא התיר להם באכילה מתחילה רק הצומח לא בעלי הנפש כאשר בא בפרשת בראשית שנאמר (בראשית א כט) הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו' וכאשר היה במבול שנצולו בזכותו של נח והקריב מהם קרבן והיה לרצון לו התיר להם השחיטה כמו שאמר (שם ט ג) כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל כי חיותם בעבור האדם והנה התיר גופם אשר הוא חי בעבור האדם שיהיה להנאתו ולצרכו של אדם ושתהיה הנפש שבהם לכפרה לאדם בקרבים לפניו יתברך לא שיאכלוהו כי אין ראוי לבעל נפש שיאכל נפש כי הנפשות כולן לאל הנה כנפש האדם וכנפש הבהמה לו הנה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל (קהלת ג יט) ועל הדרך שיראוהו חוקרי היונים מן השכל הפועל התנוצץ זיו וזוהר צח מאד ובהיר וממנו יצא נצוץ נפש הבהמה והנה היא נפש גמורה בצד מן הפנים ולכך יש בה דעת לברוח מן הנזק וללכת אחרי הנאות לה והיכר ברגילים ואהבה להם כאהבת הכלבים לבעליהן והיכר מופלא באנשי בית בעליהם וכן ליונים דעת והכרה מן הידוע עוד כי הנאכל ישוב בגוף האוכל והיו לבשר אחד ואם יאכל אדם נפש כל בשר והוא יתחבר בדמו והיו לאחדים בלב תהיה עובי וגסות בנפש האדם ותשוב קרוב לטבע הנפש הבהמית אשר בנאכל כי הדם לא יצטרך עכול כשאר הנאכלים שישתנו בעכולם ויתלה בו נפש האדם בדם בהמה והכתוב אומר (שם שם כא) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ ולכך אמר (פסוק יד) כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא כי לכל בשר באדם ובבהמה נפש בדם ואין ראוי לערב הנפש הנכרתת בנפש הקיימת אבל תהיה לה כפרה על המזבח לרצון לפני ה' וזה טעם על כן אמרתי לבני ישראל בעבור שהדם הוא הנפש ואין ראוי שתאכל הנפש את הנפש ואני חמלתי על נפש האדם ונתתיו להם על המזבח שתהיה נפש הבהמה מכפרת על נפשו
עוד יכוון הכתוב להזהיר על נפש הבהמה לבל המיתה, כי לא נתן ה' דם הבהמות לנו אלא לכפר על נפשותינו, והוא אומרו נתתיו לכם על המזבח לשלול זולת סיבה זו שאינו לנו במתנה לעשות כל אשר נחפוץ עשות בו. ותמצא (סנהדרין ב.) שדין הריגת בהמה צריך שיהיה על פי בית דין של כ''ג כמשפט אדם שהשוה הכתוב משפטם למשפט אדם, ולא הותרה בהמה לשחוט אלא לצרכי בשרה כי תאוה נפש אדם לאכול בשר שכן גמר קונה עולמו והקנה לנו דכתיב (ראה יב כ) כי תאוה נפשך לאכול בשר בכל אות וגו':
The verse also intends to warn us not to kill animals without an ulterior purpose. We are only allowed to take the life of an animal (the ones which are fit for consumption by Jews) to help us atone for our sins. The sequence of the words נתתיו לכם על המזבח are intended to demonstrate that the "gift" G'd has made us of the domesticated animals on earth carries with it some restrictions. We are not absolute owners of these animals to do with them whatever we please; rather they should serve to help us recapture our standing with the Almighty in the event that we became guilty of certain sins. We are taught in Sanhedrin 2 that if a domestic animal is guilty of an offence for which the Torah decreed that said animal has to die, it is judged by a tribunal of no fewer than 23 judges, the same number required to judge a human being, someone who has killed a human being. It is not permitted to slaughter such an animal except when one wants to consume its meat. In Deut. 12,20 the Torah is on record as permitting man to indulge his craving for meat. In other words, the Torah had to write a special verse in order to permit us to eat meat which was not intended as sacrificial meat.
מצות כסוי הדם - לכסות הדם אחר זביחת חיה או עוף. שנאמר (ויקרא יז יג) אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר.
משרשי המצוה. לפי שהנפש תלויה בדם כמו שאמרנו באסור דם (מצוה קמח), ולכן ראוי לנו לכסות הנפש ולהסתירו מעין רואיו טרם נאכל הבשר כי גם בה נקנה קצת אכזריות בנפשנו לאכל הבשר, והנפש נשפך לפנינו. ובבהמות לא נצטוינו כך, לפי שדם הבהמות ניתן לקרבן לכפרה על נפשותינו ואי אפשר לכסותו. ואחר שכן לא רצתה התורה לחלק לנו בין מקדשין לחלין. ואם גם במין העופות יש מהן קרב לגבי מזבח מועט הוא, ולדבר מועט לא תחוש התורה לעולם, ומפני כן חיבתנו בכסוי דם העופות בכלן.
The commandment of covering the blood: To cover the blood after slaughtering a [wild] animal or fowl, as it is stated (Leviticus 17:13), "who hunts game, an animal or a bird that is to be eaten, and spills its blood, he must cover it with dirt."
It is from the roots of the commandment [that it is] because the soul is dependent upon the blood, as we said about the prohibition of blood (Sefer HaChinuch 148). And therefore it is fitting for us to cover the soul and to hide it from the eye of its seers, before we eat the meat. As we acquire a bit of cruelty in our souls when we eat the meat, and the soul is spilled in front of us. And with [domesticated] beasts, we were not commanded so, since the blood of beasts is given for a sacrifice of atonement for our souls, and it is impossible to cover [that]. And since it is so, the Torah did not want to differentiate for us between consecrated ones and non-sacred ones. And even while in the species of fowl, there are some of them that are offered on top of the altar, [they are] few. And the Torah never concerns itself with a lesser thing. And because of that, the Torah obligated us about covering the blood of all fowl.
GUIDING QUESTIONS:
What parallels between humans and other animals are drawn in these pesukim?
- Soul, intellect, recognition
How do we account for these similarities when using animals as korbanot?
- Cover the soul and hide the eyes
What do you think these sources imply about how we should treat animals today, when we no longer bring korbanot?
- They teach us to treat animals with caution, care and compassion
Living the Lesson
וכאשר הביא הכרח טוב המזון להריגת בעלי חיים כונה התורה לקלה שבמיתות ואסרה שיענה אותם בשחיטה רעה ולא יחתוך מהם אבר - כמו שבארנו:
Since, therefore, the desire of procuring good food necessitates the slaying of animals, the Law enjoins that the death of the animal should be the easiest. It is not allowed to torment the animal by cutting the throat in a clumsy manner, by poleaxing, or by cutting off a limb whilst the animal is alive.
GUIDING QUESTIONS:
How do some principles of animal treatment used in korbanot apply to shechita practices today?
- avoiding the blood, easy and clean death
If shechita is the most modern equivalent to korbanot in terms of eating meat, how do we need to ensure that animals are treated properly?
- Beyond just checking the knives, the conditions that animals are raised in should be comfortable and healthy, and there should be no unnecessary pain at any point in the process.
ספר אגרות משה, אבן העזר חלק רביעי צב:ב
ובדבר העגלים שנתחדש זה לא כבר שמפטמין אותן כל עגל במקום מיוחד לבד צר מאד שאין להם מקום אף לילך איזה פסיעות, ואין מאכילים אותן כלום ממאכלי בהמות הראוים לעגלים ולא טעמו חלב אמם כלל... עכ״פ חזינן שלא כל דבר רשאי האדם לעשות בבהמות שמצער אותם אף שהוא להרויח מזה, אלא דבר שהוא הנאת אדם ממש כשחיטת הבהמות לאכילה ולעבוד בהם וכדומה ... מ״מ אסור לצער את הבהמה להאכילה דברים שאין לה הנאה מהן שהיא מצטערת באכילה, וגם הם נחלות מזה וסובלים יסורין מהחולי, שבשביל הנאה זו דיכול לרמות האינשי אסור לעשות כן מאיסור צער בע״ח מדאורייתא שלא הותר זה להאינשי לצער בע״ח.
Sefer Iggrot Moshe, Even Haezer IV 92:2
And on the topic of the calves, that they've recently started to fatten each calf, in a separate enclosure, so narrow that they cannot even walk a few steps, and they do not feed them any food that is suitable for calves and they cannot even taste their mother's milk... in any case we see that man does not have the right to do everything he can to animals that would pain them, even if he would profit from it, rather he is permitted to do things that benefit man greatly, like slaughtering animals for food and working them and such... In any case it is prohibited to pain an animal to eat things that have no pleasure for them, that it is painful for them to eat, and also become ill from it and suffer from the illness, that on account of the benefit they can deceive the people, but it is prohibited to do such by the Torah prohibition on the suffering of animals and this is not permitted for people to do – because of the suffering of animals.
GUIDING QUESTIONS:
How does Rav Moshe's teshuva on eating veal imply that we have a responsibility to ensure the humane treatment of animals that we eat?
- Although veal is made for the benefit of humans, Rav Moshe rules that current practices are prohibited because of tzaar baalei chayim. This generally implies that we are required to ensure humane condition even for animals raised for food.
How does this implication relate to korbanot?
- Korbanot show us the importance of the soul of the animal, and from that principle we learn compassion and care for animals, even those that serve a purpose for us.
Though we are forbidden from eating any creatures in the garden, what does the way we are commanded to treat animals we can eat teach us about how we should treat all animals?
- If we have to care about the animals that we raise to kill for food, all the more so creatures in the garden and all animals.