VS.
(יב) שָׁמ֣֛וֹר אֶת־י֥וֹם֩ הַשַׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ ה' אֱלֹהֶֽ֗יךָ (יג) שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ (יד) וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֜֔י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַה' אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ׃ (טו) וְזָכַרְתָּ֞֗ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ ה' אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֤֥ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ ה' אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַׁבָּֽת׃ (ס)
What differences do you notice between the way Shabbat is described in the two versions of the עשרת הדיברות?
What differences in the way observance is mandated can you find in these parallel texts?
Can you try to understand/explain/make sense of these texts on there own? What do they want you to do on Shabbat? What is Shabbat in each version?
Have you ever studied this problem before? How were you taught to "scratch the itch"?
(יח) לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה, פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה:
(יט) שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד, הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד, ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת ולִתְהִלָּה:
Come, my friend, to meet the bride; let us welcome the presence of the Sabbath.
"Observe" and "Remember the Sabbath day," the only God caused us to hear in a single utterance: the Lord is One, and his name is One to his renown and his glory and his praise.
What question is Shlomo Alkabetz implicitly thinking of in this first verse of Lecha Dodi?
What is his answer?
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ז
"זכור" ו"שמור", שניהם נאמרו בדיבור אחד.
- "מחלליה מות יומת" ו"ביום השבת שני כבשים", שניהם בדיבור אחד נאמרו.
- "ערות אשת אחיך" ו"יבמה יבא עליה", שניהם נאמרו בדיבור אחד.
- "לא תלבש שעטנז" ו"גדילים תעשה לך" שניהם נאמרו בדיבור אחד. מה שאי איפשר לאדם לומר כן, שנאמר "אחת דבר אלהים שתים זו שמענו", ואומר "הלא כה דברי כאש נאם ה':"
Mekhilta of R. Yishmael, Yitro, BaHodesh #7
“Be mindful of” and “Guard”, both were said at once.
“Those who desecrate it shall be put to death” (Ex 31:14) and “On the Shabbat day, sacrifice two lambs” (Num 28:9), both were said at once.
“Do not be intimate with your brother’s wife”(Lev 18:16) and “her levir shall be intimate with her” (Deut 25:5), both were said at once.
“Do not wear a mixture of wool and linen” and “Place tassels on your garment”, both were said at once.
A human being could not have said these things, as it says, “God spoke one thing and we heard two,” and it says, “Is not my word like fire? Says God.”
(יא) לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ (ס) (יב) גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃ (ס)
(א) גדלים תעשה לך. אף מן הכלאים לכך סמכן הכתוב:
You shall make yourself twisted threads: even from a mixture [of wool and linen]. For this reason, Scripture juxtaposes them [these two commandments: sha’atnez and tzitzith]. — [Yev. 4a]
- What is the Mechilta noting here?
- What other texts are being juxtaposed?
- What is bothering the Midrash?
- How does it solve the problem?
(א) זכור. זכור ושמור בדבור אחד נאמרו ... זכור לשון פעול הוא, כמו (ישעיה כב יג) אכול ושתו, (שמואל ב ג טז) הלוך ובכה, וכן פתרונו תנו לב לזכור תמיד את יום השבת, שאם נזדמן לך חפץ יפה תהא מזמינו לשבת:
Remember: Heb. זָכוֹר [The words] “remember (זָכוֹר)” and “keep (שָׁמוֹר)” (Deut. 5:12) were pronounced with one utterance. ... [The word] זָכוֹר is in the פָּעוֹל form, an expression of ongoing action, like “[Let us engage in] eating and drinking אָכוֹל וְשָׁתוֹ) )” (Isa. 22:13), [and] “walking and weeping הָלוֹ וָּבָכֹה) )” (II Sam. 3:16), and this is its interpretation: Pay attention to always remember the Sabbath day, so that if you chance upon a beautiful thing, you shall prepare it for the Sabbath.
רמב"ם ספר המצוות
המצווה הקנ"ה
הציווי שנצטווינו לומר דברים ביום השבת בכניסתו וביציאתו, בהם נזכיר גדלת יום זה וכבודו, והיותו נבדל משאר הימים שקדמו לו ושיבואו אחריו. והוא אמרו יתעלה: "זכור את יום השבת לקדשו" (שם כ, ח), כלומר: זכרהו זכירת קדוש וגדלה - וזו היא מצוות קדוש.
ולשון המכילתא: "זכור את יום השבת לקדשו - לקדשו בברכה". ובפרוש אמרו: 'זכרהו על היין'. ואמרו עוד: 'קדשהו בכניסתו וקדשהו ביציאתו', כלומר: ההבדלה שהיא חלק מזכירת שבת שנצטווינו בה.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בסוף פסחים ובכמה מקומות בברכות ושב
Rambam Sefer HaMitzvot
The 155th mitzvah is that we are commanded to make a verbal declaration when Shabbos enters and when it leaves. We must mention the greatness and exalted character of this day, and how it is distinct from the other days of the week which precede it and follow it.
The source of this commandment is G‑d's statement, "Remember the Shabbos day to sanctify it." This means that one should commemorate it through mentioning its holiness and greatness. This is the mitzvah of Kiddush.
The Mechilta says the following: " 'Remember the Shabbos day to sanctify it,' — this means one should sanctify it through reciting a blessing." The Sages said explicitly, "Remember [Kiddush] over wine."
The Sages also said, "Sanctify it when it enters and when it leaves," [the phrase, "when it leaves"] referring to Havdalah, which is also part of our commandment to remember Shabbos.
The details of this commandment are explained in the end of tractate Pesachim, and in many places in Berachos and Shabbos.
(א) הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק. ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא זה חובה. ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת. אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת. וחייב לברך קודם הדלקה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת. כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים.
(ב) מותר להשתמש בנר של שבת. והוא שלא יהא הדבר צריך עיון הרבה. אבל דבר שצריך לדקדק בראייתו אסור להבחינו לאור הנר גזירה שמא יטה.
(1) The kindling of a lamp on Shabbat is not optional that if one wants, one kindles and if one does not want, one does not kindle. And it is not a commandment that we are not obligated to pursue until one has done it, for example an eruv for courtyards or lifting (i.e. washing) the hands before eating; rather, it is an obligation. And both men and women are equally obligated that a lamp be kindled in their houses on Shabbat. Even if one does not have anything he will [be able to] eat, he begs at the doors [of neighbors] and takes oil and kindles the lamp since this is [included] in the rule of enjoyment on Shabbat. And one is obligated to bless before the kindling: "Blessed are You LORD our God, King of the universe who makes us holy with His commandments and commands us to kindle a Shabbat lamp" in the way that one blesses over all things which one is obligated [to do] by the words of the Sages.
(2) It is permitted to use a Shabbat lamp. And this is [in the case] that the thing [one is doing] does not need much devotion. But if it is a thing that needs to be precise with regard to seeing, it is forbidden to use the light of the lamp for distinguishing - it is a decree lest one tilt [the lamp].
(א) ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים. שבתורה זכור ושמור. ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד.
(ב) איזהו כבוד זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך. וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך.
(ג) ומכבוד השבת שילבש כסות נקיה. ולא יהיה מלבוש החול כמלבוש השבת. ואם אין לו להחליף משלשל טליתו כדי שלא יהא מלבושו כמלבוש החול. ועזרא תיקן שיהו העם מכבסים בחמישי מפני כבוד השבת.
(1) Four concepts were said regarding Sabbath, two from the Torah, and two from the words of the Sages and explicated through the Prophets. From the Torah: "Remember" (Exodus 20:8) and "Observe" (Deuteronomy 5:12). And explicated through the Prophets: Honor and delight, as it is said, "And call the sabbath a delight, And the holy of the LORD honourable" (Isaiah 58:13).
(2) What is honor? It is what the Sages said that it is a mitzvah to wash one's face, hands, and feet in hot water on the eve of Shabbat for the sake of honor for Shabbat. One should wrap Tzitzit, and sit respectfully, waiting for Shabbat to commence just as one does he goes out to greet a king. And the early Sages would gather their students on the eve of Shabbat and wrap themselves and say, "Come, let us go out and greet Shabbat, the king."
(3) Honoring the Sabbath includes wearing clean clothing. One's Sabbath rainment should be distinct from that of the week. If he has no additional set of clothing, he should loosen his garment so that his style of dress is not like that of the week. Ezra established that the people would wash their clothes on Thursday, to honor the [coming] Sabbath.
(ו) אע"פ שהיה אדם חשוב ביותר ואין דרכו ליקח דברים מן השוק ולא להתעסק במלאכות שבבית חייב לעשות דברים שהן לצורך השבת בגופו שזה הוא כבודו. חכמים הראשונים מהם מי שהיה מפצל העצים לבשל בהן. ומהן מי שהיה מבשל או מולח בשר או גודל פתילות או מדליק נרות. ומהן מי שהיה יוצא וקונה דברים שהן לצורך השבת ממאכל ומשקה אף על פי שאין דרכו בכך. וכל המרבה בדבר זה הרי זה משובח.
(ז) איזהו עונג זהו שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת הכל לפי ממונו של אדם. וכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח. ואם אין ידו משגת אפילו לא עשה אלא שלק וכיוצא בו משום כבוד שבת הרי זה עונג שבת. ואינו חייב להצר לעצמו ולשאול מאחרים כדי להרבות במאכל בשבת. אמרו חכמים הראשונים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.
(6) Even if one is a very important person, not accustomed to buying things from the market or getting involved in housework, one is required to do things that are necessary for Sabbath with one's body, for this is its honor. Among the original sages were one who would split wood for cooking, one who would cook or cure meat, trim wicks, or light candles, and some who would go out and buy things needed for Sabbath, for eating and drinking, even though he wasn't accustomed to such. And anyone who increases implementation of this concept is praiseworthy.
(7) What is "enjoyment"? This is what the Sages said that one should prepare a fatty cooked dish and spiced drinks for the Shabbat, according to ones financial ability. Anyone who increases in his Shabbat expenditures and in preparing many good foods is worthy of praise. If one is unable to afford (these expenditures), even if one only makes fried vegetables or something similar in honor of the Shabbat, this is considered fulfillment of enjoyment of the Shabbat. One is not obligated to pain himeself or to ask from others in order to increase his Shabbat meal. The early Sages said "make your Shabbat like a weekday and do not come to rely on people".
(יד) תשמיש המטה מעונג שבת הוא...
(13) Marital relations are included in the obligation of enjoyment of the Shabbat. .