המלבין פני חברו ברבים

פתיחה (עד 5 דקות)

נכתוב על הלוח בגדול את המילים:

לא תרצח.

המורה יספר:

*נניח שאכנס לכתה (הכתה המקבילה לכתה זו) בבית ספר אחר בעיר אחרת.

ואשאל אותם מי מהם רצח פעם מישהו . איזו תשובה לדעתכם אקבל? (לתת עד שתיים שלוש תשובות. אם מתחילים צחוקים ובדיחות יש לעבור מייד לשאלה הבאה.)

*למי מיועדים עשרת הדברות?

*האם הם מיועדים גם לכם?

*האם הדיבר הזה מיועד לכם?

חלק א'

פעילות פתיחה (כ10 דקות)

נחלק את הכיתה לקבוצות (כ5-6 ילדים בקבוצה)

ונסביר את המשימה.

כל קבוצה תקבל פתקים עם מקרים שונים ולאחר דיון, תסדר את הפתקים על ציר מקל ביותר ועד לחמור ביותר.

רשימת מקרים:

*גדי נהג בלילה לאחר יום עבודה מעייף . הוא נרדם לשניה סטה מהמסלול ובטעות התנגש במכונית שבאה מולו והרג את הנהג.

*אלברט לוי נעצר בשל טעות בזיהוי בחשד לאונס. לאחר פרסום שמו בחדשות הוא פוטר מעבודתו כמדריך במתנ"ס הציבורי . אשתו מוטרדת על ידי אזרחים ברחוב וילדיו חוששים להגיע לבית הספר. המשטרה פרסמה כי הזיהוי היה מוטעה וגם בעיתון התפרסמה הודעת התנצלות קטנה אך ההטרדות לא נפסקו.

*רונן לוקח לפעמים סכומים קטנים מהארנק של אימו בלי שתשים לב.

*יש בכיתה ילדה אחת מעצבנת אז החלטנו להמציא לה כינוי מצחיק שקשור לזה שהיא שמנה. זה כבר ילמד אותה לקח.

*דורון תלמיד גרוע וגם מפריע בכיתה. המורים לפעמים מתפוצצים ממנו. אתמול המורה למתמטיקה אמר לדורון מול כל הכתה: אתה יכול כבר לצאת החוצה הרי ממילא לא תצליח ללמוד כלום.

*הקבלן שבנה את הבניין לא חיזק את מוטות המעקה אחרי כשלוש שנים אשה אחת נשענה על המעקה, המעקה התפרק והיא נפלה אל מותה.

נבקש מנציג מכל קבוצה לספר על מקרה שהיה חמור מבחינתם ועל מקרה שהתלבטו לגביו.

נשאל אם יש קבוצה שרוצה לספר על מקרה אחר? מתנגדת לסדר שהציעה קבוצה אחרת?

חלק ב' לימוד בחברותא (2-3 תלמידים בכל חברותא) (כ-20 דקות) בדף החברותא שני מקורות מהגמרא ומקור אחד שיר לאחר לימוד המקורות מהגמרא אם רואים שהתלמידים מתחילים להתפזר ניתן לרכז אותם וללמוד את השיר יחד כל הכיתה. (לפני תחילת הלימוד יש לוודא שהתלמידים מכירים את המושג הלבנת פנים כשם נרדף לגרימת בושה)

* אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה (=ויש אומרים) אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ואמרי לה (=ויש אומרים) אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי:

נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים.

שאלות

*הקטע מתחיל במסורות שונות על מי אמר את המשפט מה עובדה זו יכולה ללמד על מידת הקדמות ו/או התפוצה של המשפט?

*מה אומר המשפט? מה קורה למי שמפיל את עצמו לתוך כבשן האש? מה זו הלבנת פנים ומה זה הלבנת פנים ברבים?

*למה לדעתכם עדיף להפיל את עצמך לכבשן מלהלבין פנים?

The verse concerning Tamar then states: “She sent to her father-in-law, saying: By the man whose these are, am I with child” (Genesis 38:25). The Gemara comments: And let her say to him explicitly that she was impregnated by him. Rav Zutra bar Tuviyya says that Rav says, and some say Rav Ḥana bar Bizna says that Rabbi Shimon Ḥasida says, and some say that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: It is more amenable for a person to throw himself into a fiery furnace if faced with the choice of publicly embarrassing another or remaining silent even if it leads to being burned, and not humiliate another in public. From where do we derive this? From Tamar, as she was prepared to be burned if Judah did not confess, rather than humiliate him in public.

1. שנה התנא לפני רב נחמן בר יצחק: כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים.

אמר לו: יפה אמרת שאנו רואים אותו שהולך האודם ובא החוורון.

2. אמר לו אביי לרב דימי במערבא (בארץ ישראל) במה זהירים?

אמר לו בהלבנת פנים שאמר רבי חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה.

הכל סבור אתה?

אלא אמור כל היורדין לגהינם עולים חוץ משלשה שיורדין ואין עולין

ואלו הן:

הבא על אשת איש

והמלבין פני חבירו ברבים

והמכנה שם רע לחבירו .

מכנה הרי זה מלבין?

אף על גב דדש ביה בשמיה

רש"י שם- דדש ביה - כבר הורגל בכך שמכנים אותו כן ואין פניו מתלבנות ומכל מקום זה להכלימו מתכוין:

שאלות

בסיפור הראשון יש אדם (התנא) השונה לפני רב נחמן בר יצחק משפט.

*מה הוא המשפט? מה פירושו? (מה זה שופך דמים? ומה ההשוואה?)

*רב נחמן מתלהב מהמשפט ונותן לו הסבר מהמציאות . מה הוא ההסבר?

בסיפור השני שואל האמורא הבבלי אביי את רב דימי שהגיע מארץ ישראל על המנהגים שם.

*במה נזהרים בארץ ישראל ולמה?

*מי הם השלושה שיורדים לגהנום ולא עולים חזרה?

*מה הבעיה בשני האחרונים על פי השאלה בסוף הקטע?

*מה התשובה לבעיה? (העזרו בפירוש רש"י )

The Gemara relates that the tanna who recited mishnayot and baraitot in the study hall taught a baraita before Rav Naḥman bar Yitzḥak: Anyone who humiliates another in public, it is as though he were spilling blood. Rav Naḥman bar Yitzḥak said to him: You have spoken well, as we see that after the humiliated person blushes, the red leaves his face and pallor comes in its place, which is tantamount to spilling his blood. Abaye said to Rav Dimi: In the West, i.e., Eretz Yisrael, with regard to what mitzva are they particularly vigilant? Rav Dimi said to him: They are vigilant in refraining from humiliating others, as Rabbi Ḥanina says: Everyone descends to Gehenna except for three.

הילקוט האדום / אנה הרמן

לְזֵכֶר הַתִּיק הָאָדֹם שֶׁהֻשְׁלַךְ לַשְּׁלוּלִית,

לְזֵכֶר הַתִּיק שֶׁדִּמֵּם שָׂם כְּמוֹ פֶּצַע פָּתוּחַ,

כְּמוֹ חֶדֶר עָקוּר מִלִּבָּהּ שֶׁל יַלְדָּה אַפְלוּלִית.

לָבוֹא לַחֲדַר הַכִּתָּה כְּמוֹ לַחֶדֶר נִתּוּחַ.

מִלִּים שֶׁכָּבַשְׁתִּי חָגוֹת בְּרֹאשִׁי כְּתַקְלִיט

שָׁבוּר: תְּנַדּוּ, תְּדַכְּאוּ, תִּלְעֲגוּ, תִּבְעֲטוּ, אַךְ

שִׁכְבָה שֶׁל דְּמָעוֹת תִּכָּבֵשׁ בְּרֹאשִׁי וְתָלִיט

בְּמוֹ-עַרְפִלֶּיהָ אֶת חֵץ הַשִּׂטְנָה הַמָּתוּחַ.

לְזֵכֶר הַתִּיק שֶׁהֻשְׁלַךְ אֶל מִחוּץ לַגָּדֵר

מִבַּעַד חַלּוֹן הַכִּתָּה הַפָּתוּחַ, לְזֵכֶר

יַלְקוּט אַרְגָּמָן פְּרוּק-סוֹדוֹת הַשּׁוֹתֵת וְחוֹדֵר

כְּמַיִם שְׁקֵטִים מִשְּׁלוּלִית עֲכוּרָה אֶל עַמּוּד

שִׁדְרַת הֶעָתִיד הַמַּגְלִיד עַל הַפֶּצַע כְּסֶכֶר.

לְזֵכֶר הַתִּיק הָאָדֹם, הַיַּלְקוּט הֶחָמוּד.

מתוך "חד קרן", הקיבוץ‭ ‬המאוחד‭,‬ סדרת‭ ‬ריתמוס, 2002

קראו את השיר ונסו לדמיין את הילד/ה שהילקוט שייך ל/ו/ה.

אילו "סודות" הכיל הילקוט?

מה הרגיש/ה הילד/ה?

כתבו סיפור קצרצר המתאר את מה שקרה בכיתה לפני הרגע בו נכתב השיר.

חלק ג' - ביבליודרמה . כ-20 דקות

לימוד מדרש באמצעות הצגתו.

המורה יקרא ויסביר את המדרש. (הטקסט נמצא אצל התלמידים)

לאחר מכן יבקש המורה מתנדב להיות רבי ולהקריא את המשפט שלו.

האם מישהו אחר יכול להקריא את המשפט אחרת?

(לתת עד 2-5 נסיונות)

לבקש שני מתנדבים כשאחד רבי ואחד רבי שמעון בנו, הם יושבים בבית בערב שאחרי ההתרחשות בבית המדרש .

הציגו את השיחה ביניהם.

(לבקש שני מתנדבים אחרים)

לבסוף שני מתנדבים שיציגו שיחה בין ר' שמעון לר' חייא למחרת האירוע.

המורה יעזור לשחקנים בשאלת שאלות מנחות (איך אתה מרגיש? למה עשית את זה? למה התכוונת?)

המורה יפנה לכיתה וישאל אותה האם יש שאלות שהיו רוצים להפנות לאחת הדמויות.

תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף יא, עמוד א

כי הא דיתיב רבי וקא דריש [ = כשהיה רבי יושב ודורש (מלמד)],
והריח ריח שום,

אמר: מי שאכל שום יֵצא.

עמד רבי חייא ויצא.
עמדו כולן ויצאו.
בשחר מצאוֹ רבי שמעון ברבי לרבי חייא.
אמר ליה [=לו]: אתה הוא שציערת לאבא?
אמר לו: לא תהא כזאת בישראל.

*אם בוחרים שלא להפוך את המדרש להצגה ניתן גם לצרף אותו לדף מקורות והוסיף את השאלות הבאות:

שאלות לדיון:

בסיפור שלפניכם שלוש דמויות.

1.רבי (רבי יהודה הנשיא), המורה

2. רבי חייא רבא (הגדול) עלה מבבל לארץ ישראל, בן דורו של רבי.

3. רבי שמעון, בנו של רבי חייא.

*חשבו מה היו מניעי כל אחת מהדמויות.

*באיזה טון אמר רבי את דבריו?

*מדוע כולם יוצאים אחרי רבי חייא?

*איך רבי שמעון יודע מה התרחש בבית המדרש?

*למה מתכוון ר' חיא במילים "לא תהא כזאת בישראל?

חלק ד' - צפיה בסרט. עד 10 דקות

בהמשך מופיעים שני סרטונים העוסקים בשיימינג. הסרטונים מכילים מילים פוגעניות וקטעים מעט קשים לצפיה. המורה יצפה צפיה מוקדמת ויבחר מי מהסרטונים מתאים יותר לכיתה שלו.

המטרה היא להראות כיצד המילים הקשות משנות את מראה פניו של הנפגע ולסכם את הלימוד על ההשוואה בין הלבנת פנים לשפיכות דמים.

תקציר : בסרטון ניתן לראות אנשים מפורסמים (סלבריטאים) המקריאים בקול, בפעם הראשונה, דברים שכתבו עליהם ברשת.

הדרכה לתלמידים לפני צפיה בסרט: תסתכלו על הפנים של האנשים.

תקציר: בסרטון הורים פוגשים לראשונה בדברים מכוערים שנכתבו על ילדיהם ברשת.

הדרכה לתלמידים לפני צפיה: שימו לב לפנים של הילדים ושל ההורים.

לאחר הצפיה בסרט יש לאפשר לתלמידים המעוניינים לשתף או לדבר.

אם לא יעלו דברים באופן ספונטניהמורה ידובב את התלמידים באמצעות שאלות:

*מישהו רוצה לשתף ? תחושות? רגשות? אמירות?

*מה הקשר בין מה שראינו לנושא שדיברנו עליו?

*יתכן והשיעור או הצפיה ברט יעלה דיון על שיימינג/חרם שנעשה באחד התלמידים בכיתה זו.

הבחירה בידי המורה אם להמשיך לפתוח את הנושא או לעודד המשך דיון בנושא במסגרת אחרת (שיעור חברה/ דיון מורחב בשיעור אחר וכו')

סיכום: 5 דקות

המורה יחזור על עיקרי הדברים שעלו מהשיעור:

*ההשוואה בין שפיכות דמים להלבנת פנים

*האיסור גם כשהנפגע כבר רגיל לעלבון

*ההשפעה הרחבה של העלבון (משפחת הנפגע, זכרון לאורך שנים)