Tefillin on Chol Hamoed: Why or Why Not?
MR
ByMoshe Rosenberg

Exploring:

  1. Why do some put on tefillin and some do not? 3 distinct viewpoints
  2. What is the basis for the disagreement?
  3. How did the customs evolve and diverge?
  4. Edge cases - what to do when communities and customs clash?
שמות י״ג:י׳

(י) וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃ (ס)

Exodus 13:10
(10) You shall keep this institution at its set time from year to year.
מנחות ל״ו ב:ד׳

דתניא (שמות יג, י) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וימים טובים דברי רבי יוסי הגלילי ר"ע אומר לא נאמר חוקה זו אלא לפסח בלבד

Menachot 36b:4
As it is taught in a baraita with regard to the end of the passage of the Torah that discusses both the mitzvot of the Paschal offering and phylacteries: “And you shall observe this ordinance in its season from year [miyamim] to year” (Exodus 13:10). This indicates that these mitzvot apply during the days [yamim] but not during the nights. Furthermore, the letter mem, meaning from, in the term: “From year [miyamim],” teaches: These mitzvot apply on some days, but not on all days. This excludes Shabbatot and Festivals, on which phylacteries are not worn. This is the statement of Rabbi Yosei HaGelili. Rabbi Akiva says: This verse, mentioning an ordinance, is stated only with regard to the Paschal offering, and it is not referring to phylacteries at all. Evidently, Rabbi Yosei HaGelili, who says that at night one is exempt from the obligation of donning phylacteries, says that on Shabbat one is exempt as well.
מנחות ל״ו ב:ה׳

...דתניא ר' עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים ת"ל (שמות יג, טז) והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך מי שצריכין אות יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות

Menachot 36b:5
The Gemara answers: Rabba bar Rav Huna derives the exemption from the obligation to don phylacteries on Shabbat from a different source, the source where Rabbi Akiva derives it from, as it is taught in a baraita that Rabbi Akiva says: One might have thought that a person should don phylacteries on Shabbatot and Festivals. To counter this, the verse states: “And it shall be for a sign for you on your arm, and for a remembrance between your eyes, so that God’s law shall be in your mouth; for with a strong arm God brought you out of Egypt” (Exodus 13:9). This teaches that the obligation to don phylacteries applies when the Jewish people require a sign to assert their status as God’s nation, i.e., during the week. This serves to exclude Shabbatot and Festivals, as they themselves are signs of the Jewish people’s status as God’s nation and a remembrance of the exodus from Egypt. Consequently, no further sign is required on these days.
מועד קטן י״ח ב:כ״ד

אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא רבי יהודה אומר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו

Moed Katan 18b:24
One may not write Torah scrolls, phylacteries, or mezuzot on the intermediate days of a Festival, nor may one correct a single letter, even in the Torah scroll of Ezra, which was kept in the Temple and upon which all the Jewish communities relied. Rabbi Yehuda says: One may write phylacteries and mezuzot for himself on the intermediate days of a Festival if he needs them.
תוספות על מנחות ל״ו ב:ה׳:א׳

יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן קרויין אות. לא משום דאסירי בעשיית מלאכה דאפי' חולו של מועד דשרי בעשיית מלאכה איכא אות בפסח דאסור באכילת חמץ ובסוכות דחייב בסוכה.
ובפרק בתרא דמועד קטן (דף יט. ושם) משמע דחולו של מועד חייב, דאמר התם: כותב תפילין לעצמו ולאחרים בטובה דברי ר"מ ר' יהודה אומר מערים ומוכר כדי פרנסתו את שלו וכותב לעצמו כו' אורי ליה רבה בר בר חנה לרב חננאל וכן אורי ליה רב הלכה כותב ומוכר כדי פרנסתו משמע דמניח במועד דאי משום לאחר המועד מה לי לעצמו מה לי לאחרים למה מותר לכתוב לעצמו שאין זה צורך פרנסתו. מיהו לאו ראיה אפשר דרבי מאיר ור' יהודה לטעמייהו דאית להו שבת זמן תפילין בפרק בתרא דעירובין (דף צו:).
עוד ראיה מירושלמי...

Tosafot on Menachot 36b:5:1
...

רא״ש הלכות תפילין

ר"ע אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וי"ט ת"ל והיה לך לאות יצאו שבתות וי"ט שהן עצמן אות. לאו משום דאסירי בעשיית מלאכה דאף בחול המועד דשרי מדאורייתא איכא אות בפסח דאסור באכילת חמץ. ובסוכות דחייב בסוכה.

ומיהו בפרק בתרא דמו"ק משמע דבחול המועד חייב בתפילין דתניא כותב תפילין לעצמו ולאחרים בטובה דברי ר"מ. רבי יהודה אומר מערים ומוכר את שלו וחוזר וכותב לעצמו. ואי משום לאחר המועד מה לי לעצמו מה לי לאחרים.

ועוד ראיה מירושלמי דפ' בתרא דמועד קטן חד גברא אבד תפילין אתא לקמיה דרב חננאל שלח לקמיה דרבה בר בר חנא א"ל הב לי' תפילך וזיל כתוב לך. א"ל רב זיל כתוב ליה פי' בלא הערמה. מתני' פליגא על רב כותב אדם תפילין לעצמו הא לאחר לא. פתר לה הכתוב פי' להניחם עד לאחר המועד לעצמו כותב במועד כדי שיהיו מזומנים לו להניחן לאחר המועד מיד אבל לאחרים לא. אבל להניחן במועד אף לאחר שרי ואין לדחות ולומר דרב סבר דשבת זמן תפילין הוא. דהא כולי אמוראי סברי דשבת לאו זמן תפילין הוא.

הילכך מסתבר לפרש גמרא דידן דלא פליג אירושלמי ונפרש י"ט דומיא דשבתות דאות שלהם היא שמירת שבת מעשיית מלאכה. .... ולרבי יוסי הגלילי דדריש מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וי"ט לדידיה ודאי חול המועד בכלל י"ט כיון שקרוי מקרא קודש. אבל לר"ע דנפקא ליה שבתות וי"ט מוהיה לך לאות אין זה בכלל כדפרישית לעיל. ... ויש שמניחין תפילין בחוה"מ בלא ברכה והמברך לא הפסיד:

סוכה מ״ו א:י״ב

ת"ר היו לפניו מצות הרבה אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות רבי יהודה אומר מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה.

Sukkah 46a:12
The Sages taught: If one had several mitzvot before him to fulfill, he recites: Blessed…Who has sanctified us with His mitzvot, and commanded us concerning the mitzvot. Rabbi Yehuda says: He recites a blessing over each and every one in and of itself. Rabbi Zeira said, and some say that it was Rabbi Ḥanina bar Pappa who said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. And Rabbi Zeira said, and some say that it was Rabbi Ḥanina bar Pappa who said: What is the rationale for the opinion of Rabbi Yehuda? It is as it is written: “Blessed is the Lord, day by day” (Psalms 68:20). The question arises: Is it so that one blesses Him by day and does not bless Him at night? Rather, the verse comes to tell you: Each and every day, give the Lord the blessings appropriate for that day. Here too, with regard to each and every matter, give Him blessings appropriate to that matter, and do not group the blessings together.
רש"י על סוכה מ״ו א:י״ב:א׳

מצות הרבה - ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית:

Rashi on Sukkah 46a:12:1
...

ים של שלמה מסכת ביצה פרק א
עוד מצאתי סמך להניח תפילין בח"ה, כי שם יי נקרא [ר"ת שין, הרומז] על שין של תפילין, כי שי"ן סכום ימות השנה שמניחין בם תפילין, שהרי כשתסיר נ"ב שבתות וי"ג י"ט מן שס"ה ימים נשארו שי"ן ימים ע"כ

תוספות על מועד קטן י״ט א:ב׳:ג׳

ובהלכות גדולות פסק דאסור להניח תפילין בחולו של מועד ולטעם שממעט שבתות וימים טובים מימים ימימה מסתבר שפיר דממעט חולו של מועד ולמאן דדריש (מנחות דף לו:) מלך לאות יצאו שבתות וימים טובים שהן בעצמן אות יש לומר לפי שאין עושין מלאכה כי אם בדבר האבד אבל קשיא למאי דפרישית לעיל (דף ב. ד"ה משקין) דמלאכה דחול המועד מדרבנן היכי ממעט להו יש לומר הואיל ואוכל מצה ויושב בסוכה אין צריך אות ואם הוא אמת דבחול המועד חייב בתפילין יש לומר הואיל ועושין מלאכה בו אין אות ומימים ימימה נמי לא ממעט אלא יום טוב דחלוק משאר ימים:

Tosafot on Moed Katan 19a:2:3
...

שו"ת הרשב"א חלק א סימן תרצ
ולענין הנחת תפילין בחולו של מועד ששאלת מה דעתי. אני סובר שאין מניחין שגם הם אות. שהרי חולו של מועד אסור בכל מלאכה שאינה מלאכ' האבד. ומלאכה דאורייתא היא במועד דכולהו תנאי מייתו לה מקרא בחגיגה (פ"ב דף י"ח). וכן מוכיח גם כן בשילהי שמעתא דפרק קמא דעבודה זרה (דף כ"א ב'). וכן דעת רבותינו בעלי התוספות וכן דעת הראב"ד ז"ל. אף על פי שהתירו לכתוב אותם לעצמו בחולו של מועד וכן אנו נוהגין.

משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:י׳

(י) זְמַן הֲנָחַת הַתְּפִלִּין בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג י) ״מִיָּמִים יָמִימָה״. (שמות יג י) ״חֻקָּה״ זוֹ הִיא מִצְוַת תְּפִלִּין. וְכֵן שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֵינָן זְמַן תְּפִלִּין שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג טז) ״וְהָיָה לְאוֹת״ וְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הֵן עַצְמָן אוֹת. וּמֵאֵימָתַי זְמַן הֲנָחָתָן מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְיַכִּירֵהוּ, עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה:

Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:10

(10) The proper time for putting on phylacteries is when it is day and not when it is night, for it is said, "Day by day"**Usually rendered, “from year to year”, referring to observance of the feast of Passover. (Exodus 13:10). "The ordinance" mentioned in this verse refers to the precept of phylacteries. So it is said, "And it shall be for a sign", while Sabbaths and festivals are them-also, Sabbaths and festivals are not seasons for putting on phylacteries, for selves a sign. When is the proper time in the day to put on phylacteries? At the hour when a person can see his neighbour at a distance of four cubits and recognize him. The period extends till sunset.

משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב ז׳:י״ג

(יג) וְאָסוּר לִכְתֹּב בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת. וְאֵין מַגִּיהִין אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת בְּסֵפֶר הָעֲזָרָה מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל כּוֹתֵב אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזָה לְעַצְמוֹ וְטוֹוֶה תְּכֵלֶת לְבִגְדוֹ. וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל כּוֹתֵב וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ:

Mishneh Torah, Rest on a Holiday 7:13
...
כסף משנה על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב ו׳:י״ג:ב׳

(ב) ואם אין לו מה יאכל כותב וכו'. נראה שטעמו מפני שהוא סובר שאין מניחין תפילין בחוה''מ דבכלל יו''ט הוא וא''כ אין להתיר בכתיבת תפילין יותר מבמלאכה אחרת.

Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 6:13:2
...
כסף משנה על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:י׳:א׳

(א) זמן הנחת תפילין וכו'......ונחלקו הפוסקים בחולו של מועד שיש מהם אומרים דבכלל י''ט הם ואין מניחין בהם תפילין וי''א שמניחין וכן נראה מדברי רבינו שכתב בפרק י' משביתת י''ט כותב אדם תפילין לעצמו. ומנהג העולם היה להניחן עד שבימי רבנן בתראי מצאו בספר הזוהר לשיר השירים שמי שמניח תפילין בחול המועד כמי שקוצץ בנטיעות ונמנעו מלהניחם עוד בחול המועד:

Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:10:1
...

שלטי הגבורים

צמח צדק - חידושים על הש''ס

טור, אורח חיים ל״א:א׳

(א) שבת ויו"ט לאו זמן תפילין הן וחולו של מועד יש מסתפקין בו אם הוא זמן תפילין ומניחין אותן בלא ברכה וא"א ז"ל היה מניחן ומברך עליהם:

Tur, Orach Chaim 31:1

(1) The Sabbath & holidays are not a time for tefillin. Chol hamoed, there is a doubt as to whether it is a time for tefillin, so one puts on tefillin without a blessing. My lord and father (Rabbeinu Asher) would put them on and say a blessing upon them.

בית יוסף, אורח חיים ל״א:ב׳:א׳

(א) וחולו ש"מ יש מסתפקין בו וכו' ... והמרדכי כתב בשם ר"י דנראה ראיה גמורה מן הירושלמי דח"ה חייב בתפילין וכתב עוד ובסמ"ק וכן בס"ה פי' דיש להניח בלא ברכה ומיהו מהר"ם היה מברך עליהם מההיא דירושלמי שהבאתי עכ"ל והרשב"א כתב בתשובה שאין מניחין תפילין בח"ה וכן דעת התוס' והראב"ד ז"ל וכן אנו נוהגים עכ"ל ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחה"מ ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בח"ה כדברי הרא"ש ואח"כ מצאו שכתב רשב"י במאמר אחד שאסור להניחם בח"ה וע"כ נמנעו מלהניחם בח"ה וכ"כ מורי דודי הה"ר יצחק קארו ז"ל בתשובה והמאמר ההוא איתא במדרש הנעלם לשיר השירים..... ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רשב"י המפליג כל כך באיסור הנחתם:

Beit Yosef, Orach Chaim 31:2:1
...

מספר "זוחר בלשון הקודש" - מהגאון המקובל ר' יהודא יודל ראזענבערג

לריח שמניך טובים. אמר רב המנונא סבא אלה הם ימים הטובים שנקראים טובים. והם תפילין של ראש. אותן התפילין הקב"ה מניחם ולכך נקראים טובים. לפי שהם מאירים בהראש של קדושה העליונה. ובכל מקום ימים טובים הם התפילין של ראש שהקב"ה מניחם. חול המועד שלא נקרא יום טוב היינו תפילין של יד. שהרי אין לה להלבנ"ה אור של עצמה אלא מהארתו של יום טוב. תפילין שעל הזרוע שהיא תפלה של יד אינה מאירה אלא מן הארת תפילין של ראש. תפילין של ראש היינו ימים טובים. תפילין של יד היינו חול המועד.

יפה אמר רב המנונא וכך הוא. וע"כ חולו של מועד הוא לענין מלאכה כעין יום טוב. ונצרך לשמחה כעין יום טוב. ולפיכך באלה הימים שהם התפילין של רבון העולמים אסור להניח תפילין אחרים. שהרי אלה הימים שהם תפילין העליונים שרוים על ראשי ישראל ... ואסור להעביר התפילין של רבון העולמים מעל הראש להניח תפילין אחרים. שהם התבנית והצורה למטה.

משל למלך שחפץ לעשות שמירה לעבדו. א"ל עשה לך כצורת החותם שלי. וכל זמן שהצורה הזאת תתראה עליך כולם יחרדו ויפחדו ממך. אחר כך מתוך אהבה יתרה שאהב אותו הלך נתן בידו חותם טבעת היקרה שלו. כיון שאחז חותם היקר של המלך בידו הניח ממנו צורת החותם ההיא שהוא עשה. ואם עבד הזה מדחה לחותם טבעת היקר של המלך בשביל צורת החותם ההיא שהוא עשה, ודאי בן מות הוא. לפי
שעשה בזיון לחותם היקר של המלך ולא דאג על כבודו. ולפיכך אסור לעם הקדוש לדחות חותם היקר של המלך השורה עליו בשביל צורה זו שהם עשו...

אורח חיים ל״א:ב׳

(ב) בחוה"מ ג"כ אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חוה"מ גם הם אות: הגה וי"א שחוה"מ חייב בתפילין [ב"י בשם הרא"ש] וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליה' אלא שאין מברכין עליה' בקול רם בב"ה כמו שאר ימות השנה:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 31:2

(2) ...On Chol HaMoed it is prohibited to wear tefillin for the same reason, namely that Chol HaMoed is also an אות . There are those who maintain that one is obligated to wear tefillin on Chol HaMoed and the custom in all these regions is to put on tefillin with a beracha. The only difference is that the beracha is not recited out loud in shul as is normally done.

באר היטב שם

בקול רם. וכ' ט''ז תמוה הוא כלפי שמיא מי מחלקינן בין סתר לגלוי ע''כ שפיר להניחם בלא ברכה. וכ''פ בספר תמים דעים סי' מ' שלא יברך עליהם ובל''ח כתב הטעם שרבים חולקים שלא לברך בחה''מ ואותן שראו להעמיד על הדין ולברך הנהיגו לברך בחשאי כדי שלא יבואו לידי מחלוקת זכר לדבר בשכמל''ו:

משנה ברורה שם

שאין וכו' - פי' משום דיש מניחים ויש שאינם מניחים או אין מברכים יש לברך בחשאי כדי שלא לבוא לידי מחלוקת ... והאחרונים הסכימו לדעת הט"ז דיותר טוב להניחן בלי ברכה כי הברכות אינן מעכבות וספק ברכות להקל ובפרט שהגר"א ז"ל כתב שאין לדעת הי"א עיקר בש"ס ועכ"פ לענין ברכה בודאי יש להחמיר. גם קודם ההנחה יחשוב בדעתו אם אני מחוייב אני מניחן לשם מצוה ואם לאו אין אני מניחן לשם מצוה ובזה יצא ידי כו"ע דאף להסוברים דחוה"מ אינו זמן תפילין אינו עובר על בל תוסיף כיון שאינו מכוין בהנחתם לשם מצוה ודאי וכ"ש שאין לחוש בזה לאיסור זלזול של אות חוה"מ דזה ג"כ אינו אלא במתכוין לשם מצוה כנ"ל.

ותפילין דר"ת אין להניחם בחוה"מ [פמ"ג] עוד כתבו האחרונים [והובאו בארה"ח ע"ש] דאין נכון שבהכ"נ אחת קצתם יניחו תפילין וקצתם לא יניחו משום לא תתגודדו.

ומי שאין מניח תפילין בחוה"מ שמתפלל בבה"מ שמניחין תפילין יש לו ג"כ להניחן ובלי ברכה וצבור שנהגו להניח תפילין אין להם לשנות מנהגם:

שו"ת מהרש"ל סימן צח

...דע אהו' שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו גאוני עולם ראיתי מהם שלא נהגו כך אלא כדברי התלמוד והפוסקים ואם היה רשב"י עומד לפנינו וצוח לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא אשגחינן ביה כי ברוב דבריו אין הלכה כמותו וכאשר כתב הקאר"ו וראייה לזה שהוא כתב סודות גדולות ואזהרות נפלאות שאין לברך שתי ברכות על תפילין של ראש ושל יד ואנו לא אשגחינן ביה ומברכין שתים גם הוא כתב המניח תפילין בח"ה חייב מיתה ואנחנו מניחים ומברכין עליהן ואף שבני א"י אינן מניחין תפילין כלל בח"ה לפי שהרשב"א בא וביטל המנהג לפי סברתו שתפס דעת ר"י בעל התוס' ולא שחשו לבד לדברי הזוהר ולא תאמר שהזקנים שהיו לפנינו לא ידעו מהספרים החצונים שנמצאו לע"ע ביד הלומדים הלא האגור נמי כתב שמצא ג' דינים בהזוהר וזה שזכרתי אחד מהן וכל הקדמונים למדו ודקדקו הרבה בספר ההוא ואפ"ה לא חשו לזה כי האמת שהוא עצמו כתב שלא מצא דבר זה בכל המחברים שראה בימיו ועתה פקח עיניך וראה אם היה בזה ממש אי אפשר שלא הזכירו שום מחבר אחר גם לא אישתמיט רמז בתלמוד בבלי וירושלמי ספרא ופסיקתא ושאלתות ויפה כוונ' הקאר"ו שהביא הרבה דברים מהזוהר וזה לא הביא כי לא חש לזה

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כד
...מאחר שידוע שאיכא אינשי שמניחין תפילין ואיכא שאין מניחין בחוה"מ, ליכא הלאו דעשיית אגודות, שלכן כתבו האחרונים שהובאו במשנה ברורה שם, רק לשון שאין נכון שקצתם יניחו וקצתם לא יניחו, ולא שאסור. אבל וודאי כשהוא בעיר שכולן מניחין תפילין בחוה"מ, מסתבר שיהיה אסור שלא להניח בלאו דעשיית אגודות, דהא אפשר שאין יודעין כלל בעיר זו שאיכא דאין מניחין תפילין. ואף שידעו שאיכא בעולם ספרדים שאין מניחין, הם במדינות אחרות רחוקות מערים דמדינותינו. ואפילו כאן באמעריקא שיש גם מהספרדים בהרבה ערים, ובפרט בערים הגדולות, הם בקהילות מיוחדות ואין באין להתפלל בבתי כנסיות דקהילות אשכנזים, רק יחידים בהזדמנויות רחוקות, ובכגון דא היה להו להניח תפילין בחוה"מ. אך מצד שאיכא כאן קהילות רבות מהאשכנזים שאין מניחין תפילין בחוה"מ, משום שהם מהקהילות הנוהגין כהבעש"ט ותלמידיו, שנקראו חסידים, וגם יש יחידים מהאשכנזים הנוהגין כהגר"א, ומזדמן טובא שמתפללין יחידים כאלה בביהכ"נ שמניחין תפילין, כיוון שמצוי וידוע זה, ליכא ממש האיסור דעשיית אגודות.

ויש מקום לומר שבערים הגדולות כנוא יארק וברוקלין, דהאינשי דרין מעורבין, ובתי כנסיות הרבה איכא, שבחול, ואף בחוה"מ, מחמת שרובא דאינשי מוכרחין לילך לעבודתן, מתפללין כל אחד בביהכ"נ הסמוך לביתו אף שהוא בנוסח אחר ומנהגים אחרים, ליכא אף לכתחילה בזה עניין דעשיית אגודות, כיון דהוא ידוע לכל מתפלל דאיכא דמנחי תפילין ואיכא דלא מנחי בציבור זה...

...ומי ששואל איך יעשה לכתחילה כשמוכרח להתפלל בביהכ"נ שמניחין תפילין, ומנהגו מאבותיו ורבותיו הוא שלא להניח. מסתבר אף אחר כל מה שכתבתי, שיניח תפילין. מאחר שעצם המנהג של אבותינו ורבותינו היה להניח תפילין בדין וודאי ואף בברכה, ואף אצל רבותינו דספרד אינו מבורר, מאחר שהרבה סוברין דהרי"ף והרמב"ם מחייבין להניח תפילין בחוה"מ. וכן משמע מכ"מ פ"ד מתפילין ה"י בסופו, שלרמב"ם מניחין תפילין בחוה"מ, ומצד זה היה מנהג העולם להניחן, עד שבימי רבנן סבוראי מצאו בספר הזוהר לשיר השירים שמי שמניח תפילין בחוה"מ כמי שקוצץ בנטיעות, נמנעו מלהניחם. וכוונתו על הספרדים. וכמפורש בב"י סימן ל"א שמתחלה היו בני ספרד נוהגין כהרא"ש להניח תפילין, עד שמצאו בזוהר לשה"ש שאסור להניחם בחוה"מ ונמנעו. והרא"ש ודעימיה עמדו בשיטתן אף אחר שראו הזוהר, וכן הוא המנהג דכל אנשי אשכנז להניח תפילין בחוה"מ...

שערי הלכה ומנהג - אורח חיים - חלק ב