האם וכיצד ניתן להעריך שווי של אדם?
מבוא
אנחנו בחרנו לעסוק בפדיון שבויים. נשאלת השאלה האם להשאיר שבוי בשבי ולא לשחררו היא דוגמה לאי ביצוע המשפט ״לא תעמוד על דם רעך״?
לרוב כדי לשחרר שבוי המדינה תצטרך לשלם בעבורו בפושעים ואסירים רבים אשר נמצאים בכלא הישראלי. כאשר ישחררו אסירים ושבויים קיימת הסכנה שיפגעו באנשים רבים. במצב זה עומדת הדילמה האם זהו חילול המשפט ״לא תעמוד על רעך״?
מקור מתקופת החז"ל/משנה
אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִים בְּיֶתֶר עַל דְּמֵיהֶן מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאוֹיְבִים רוֹדְפִין אַחֲרֵיהֶם לִשְׁבּוֹתָם. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִים מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאוֹיְבִים מַכְבִּידִין עֲלֵיהֶן אֶת הָעל וּמַרְבִּים בִּשְׁמִירָתָן.
(משנה תורה, הלכות מתנות עניים ח', י"ב)
הסבר המקור:
לא פודים שבויים יותר מהערכת שוויים, כי אחרת הדבר ישבש את "מוסכמות העולם" ואז האויבים בעצם ינסו לשבות כמה שיותר. ואסור להבריח את השבויים כי אז הדבר יגרום לשינוי ולכך שהשומרים יכבידו על השבויים ויגדילו את השמירה עליהם.
הקשר לשאלת החקר:
בשאלה שהצגנו שאלנו האם ניתן להעריך שווי של אדם. במקור זה טוענים שיש שווי מסויים לאדם, אך לא מציינים מהו. נוסף על כך, מציינים כמה דברים שאסור לעשות בקשר לשבויים ואפשר להבין מכך שפדיון שבויים הוא לא הדבר הנכון והחשוב ביותר שהם חושבים שצריך לעשות.
שאלות מנחות
- מה עדיף? להשאיר אדם בשבי או שהאוייבים ישבתו?
- איך נדע מתי עובר בגבול, מתי המחיר שצריך לשלם על אדם בשבי גדול יותר משוויו של האדם?
מקור מודרני
מצוות שחרור שבויים היא מהמצוות החשובות שבתורה. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל חשיבותה של המצווה, חכמי ישראל הטילו הגבלות על השחרור, כדי למנוע שחרור בכל מחיר. הגבלות אלה חלות על חטיפה פלילית ואינן חלות על שבי של לוחמים במלחמה, וגם לא במלחמת טרור. שבי מסוג זה נדון בהתאם לעקרונות דיני המלחמה. הסמכות ושיקול הדעת בנוגע לשחרור שבויים בזמן מלחמה נתונים למפקד העליון של הצבא: ממשלת ישראל.
עם זאת, ניתן לגזור מן ההגבלות האמורות עקרונות אחדים שיש בהם כדי להנחות את שיקול הדעת הנוגע לאירועי חטיפה על רקע ביטחוני. ונכון שהמדינה תקבע עקרונות רלוונטיים למציאות המודרנית ברוח זו. ואלו השיקולים שמן הראוי לשקול בעת החלטה על עסקה מסוג זה:
1. יש לשקול את טובת הכלל והביטחון הלאומי בטווח הקצר והארוך ולא רק את טובת הפרט.
2. יש לתת עדיפות מיוחדת לשחרור אדם שנפל בעת שירותו בכוחות הביטחון.
3. יש לתת עדיפות נמוכה לאדם שנפל בשבי לאחר שהכניס את עצמו במודע לסכנה.
4. למרות חשיבותה של מצוות הבאת חלל לקבורה, אין לשחרר מחבלים כדי לפדות גופות מן השבי, ואין להכניס לוחמים לסיכון גבוה כדי להביא חללים לקבורה.
(פדיון שבויים, מכון התורה והארץ)
הסבר המקור:
במקור זה אנו רואים באיזה מקרים אפשר לפדות את השבויים ובאילו לא. בנוסף ניתן להבין שקיימים לא מעט שיקולים שצריכים לקחת כאשר מבצעים עסקה של פדיון שבויים.
הקשר לשאלת החקר:
טקסט זה מתקשר לשאלת החקר בכך שאנו רואים שבטקסט קיימת אפליה בהערכת אדם אחד על פני השני ועל הנכונות לשחרורו. בטקסט זה ניתן להבין שהחכמים מעדיפים לשחרר אנשים שנחטפו שנחטפו בקרב ובפעולות טרור מאשר אנשים שנפגעו בעט חטיפה פוליטית. בנוסף בטקסט קיימת עדיפות לשחרר אדם שהכניס את עצמו לסיכון החטיפה לעומת אדם שלא הסתכן אך בכל זאת נחטף. זאת הערכת שווי של אדם, אדם אחד שווה יותר או פחות מהאחר וזאת דרכם העריך זאת.
שאלות מנחות:
- חכמי ישראל החליטו להטיל מגבלות במקרים רק של חטיפה פלילית ולא חטיפה של שבי לוחמים במלחמה ופעולות טרור. מדוע לדעתכם הם עשו את הפרדה זו?
- כאשר ידע שמסתכן נותנים עדיפות נמוכה (בנוגע לשחרורו) ולא הזדמנות שווה להשתחרר כמו כל שאר בני האדם שבשבי?האם מקרה זה הוא דוגמא ל "לא תעמוד על דם רעך?"
מקור יצירתי
הסבר המקור:
בתמונה אנו רואים אנשים המפגינים לא להחזיר שבויים ישראלים מהשבי תמורת מחבלים היושבים בכלא הישראלי.
הקשר לשאלת החקר:
תמונה זו אינה מתקשרת לשאלה הכללית אותה שאלנו, אך מתקשרת לנושא פדיון השבויים שבו התעמקנו. לפי התמונה אין לפדות שבויים וזאת מאחר שאותם אנשים אשר מפגינים לא מוכנים לסכן את החברה בעד שבויים מהצד שלהם שיושבים בכלא האויב.
שאלות מנחות:
- איזה צד בדילמה של פדיון השבויים מייצגת התמונה ?
- האם כאשר האנשים אומרים לא לשחרר מחבלים בתמורה לשבויים הם לא הופכים לרוצחים בעצמם העוברים על מצוות : "לא תעמוד על דם רעך?"
סיכום
השאלה אותה בחרנו לחקור היא "האם ניתן להעריך שווי של אדם?" והתמקדנו בנושא פדיון שבויים. רוב המקורות אותם חקרנו ופירשנו הם נגד פדיון שבויים. המקור הראשון טוען שאין לפדות שבויים במצבים מסויימים ומדגיש את האיסורים והקשיים בפדיון שבויים. לעומת המקור הראשון, במקור השני מתייחסים גם לכך ששחרור שבויים זו מצווה גדולה וגם לכך שיש לשקול את טובת הכלל והביטחון הלאומי בטווח הקצר והארוך ולא רק את טובת הפרט. המקור השלישי נחרץ מאוד בדעתו שאומר שאין לפדות שבויים בתמורה לשחרור מחבלים ורוצחים. לכן בהסתמך על המקורות ועל הפירוש שלהם, אין לפדות שבויים כאשר הדבר מסכן את האזרחים האחרים. מה שאומר שכנראה ניתן להעריך שווי של אדם ואין אדם שמספיק חשוב כדי לשחרר בעבורו מחבלים רוצחים ואנסים שיפגעו באוכלוסייה.