האם העומדים מהצד בשואה נושאים עליהם את האחריות על רצח 6 מיליון יהודים

מיהו העומד מן הצד; כיצד ניתן להסביר מבחינה פסיכולוגית את העמידה מן הצד של הציבור בגרמניה בעת רדיפת היהודים; מה היו תגובות הציבור שמחוץ לגרמניה לרדיפת היהודים וכיצד ניתן להסבירן מבחינה פסיכולוגית.

הממשל הנאצי עשה כל מאמץ להבטיח שהגרמנים יימנעו ממתן סיוע ליהודים. הם עודדו הלשנה על מי שמסייע ליהודים, קינאו בכינויי גנאי מי שנחשד כמסייע ליהודים (נקרא "ידיד היהודים", או "עבד היהודים"). מי שנחשד כ"ידיד היהודים" היה נחקר, מסתכן בפיטוריו ועלול היה להיות מגורש למחנה ריכוז. עובדה זו גרמה לרוב הגרמנים להיות עומדים מן הצד ולא לפעול בנושא.

ההיסטוריון שדיבר על המושגים האלו (ידיד היהודים, עבד היהודים סוכנים סמויים וכו') נקרא Galletry. מושגים אלו גרמו לגרמנים לחשוב עשרות פעמים לפני שיעזרו ליהודים. גם במקומות שהיינו מצפים שיעזרו ליהודים (כמו הכנסייה שמדברת על עזרה הדדית וכו') – זה לא קרה (היה כומר שנאם נאום מאוד ידוע לטובת עזרה ליהודים וכתוצאה מכך הוא הותקף, נדרש ממנו להתפטר ולא קיבל כל הגנה ואז התאבד). כמרים אחרים ראו את המצב, ולמעט בודדים, רובם שתקו.

  1. עמידה מהצד כהסכמה להתנהגות הרסנית / סנפורד– ע"פ סנפורד, קיומה של התנהגות הרסנית מחייבת שאף אחד לא יתעורר, כי אנשים שמגלים יוזמה ומתערבים פוגעים בסיכוי של ההתנהגות ההרסנית להתממש. מבחינה סטטיסטית, על כל רצח של יהודי היו 10 עומדים מהצד שותקים. אם 1 מהם היה מתערב, אולי הרצח היה נמנע (גישתו של היטלר היה לוותר במצבים של מחאה). כלומר, עמידה מן הצד / הסכמה בשתיקה תורמות להתעצמותה של התנהגות הרסנית גם אם הדבר לא מודע / מכוון. לשתוק כשאתה רואה רצח משמעו לתת יד לדבר, גם אם אין בכוונתך לעשות זאת.
  2. אפקט הצופה מהצד / Latane & Darley כמסביר תגובה למצבי חירום
    לטנה ודרלי התחילו את המחקר בעקבות רצח של עלמה שהתקיים באמצע רחוב לאור יום בניו יורק, 30 איש הודו שהם שמעו ולא קראו לעזרה כי הם היו בטוחים שמישהו אחר יעשה זאת. המודל שלהם עסק ב"אפקט הצופה מן הצד" – האפקט מציין שככל שמספר הצופים מן הצד גדל, כך פוחתת מידת האחריות של כל צופה למתרחש (כלומר, נוכחות הזולת מעכבת או מונעת הושטת עזרה). המודל הגדיר 5 שלבים המביאים להחלטה של אדם או לסייע לאחר במצוקה או להימנע מכך, רק אם יתקיימו 5 השלבים – האדם יסייע:
  • תשומת לב – הצעד הראשון ההכרחי לקראת הגשת סיוע הוא תשומת לב לקיומו של אירוע. תשומת הלב תלויה בבולטות האירוע (הגרמנים הסתירו – סוד, לשון כפולה- אפשר היה בקלות להתעלם ולא לראות) וכן בנוכחותם של גורמים מסיחים.
  • פרשנות – הכרחי שהצופה ייתן פרשנות נכונה לאירוע (למשל, האם אכן מדובר בבית מחסה שמוצא פיתרון שישפר מצבם של ילדים מפגרים או שהפירוש שלי אומר לי שיש כאן בעיה?). על הפרשנות משפיעים: גורמים תפיסתיים (ההקשר בו האירוע מופיע), גורמים מוטיבציונים (מי שלא רוצה לעזור מראש ייפרש כך שאין סיבה לעזור), השוואה עם הזולת (מה האחרים מסביבי עושים, האם הם חושבים שצריך לעזור כאן?, פיזור אחריות)
  • קבלת אחריות – אני מבין שהולכים להרוג שם, ואני הולך להתנגד. אבל אם אדם יתנגד יתפסו אותו, יקראו לו "ידיד היהודים" וישלחו אותו למחנה בעצמו.
    שלב זה מושפע מ: מספר הנוכחים (פיזור אחריות בין צופים רבים – אומה שלמה של גרמנים רואה מה קורה ולא עושה כלום, מדוע שאני אפעל?), יכולת לעזור בפועל (מה כבר אפשר לעשות כאשר ההרג נעשה המוני ומאורגן כ"כ?), היכרות עם הקורבן והטלת אחריות אישית על הצופה (אם צופה אחר אחראי לזה אני לא צריך להגיב).
  • הידיעה מה לעשות – גם כאשר צופה רוצה לקחת אחריות, לא בהכרח הוא יודע כיצד עליו לעשות זאת. גם אם אני רוצה לקחת אחריות, מה אני יכול לעשות מול המנגנון הגרמני?
  • ביצוע בפועל – הביצוע בפועל תלוי ביכולת לבצע (גם אחרי שהחלטנו לעזור נדרשים אמצעים כלכליים, מקום פיסי להסתיר יהודים), ובפחד שהסיוע יביא לתוצאות שליליות עבורו.
    בהקשר גרמניה יש לזכור שהמצב הכלכלי של כולם היה גרוע באותה תקופה.

5- מודל עוררות: עלות-תועלת / פליביאן
כשמישהו בא לעזור הוא עושה 2 שיקולים: מהי עלות הסיוע מול מהי עלות ההימנעות.

עלות סיוע /עלות הימנעות גבוהה נמוכה
גבוהה עזרה עקיפה – עלות הסיוע גבוהה, אבל אני מכיר את היהודים, עבדתי איתם – וקשה לי לראות את זה ולא לעזור להם . לנסות לעזור להם להימלט למנזר.גרמנים נכנסו לכפר בו היו הרבה ילדים יהודים, אחד מהם התחבא בבור ואשה שעמדה ליד הבור דחפה עם הרגל קצת זרדים מעל הבור קח שהראש שלו לא יבלוט. מצב נדיר יחסית שתלוי באישיות ובמשאבים של האדם. המצילים– לאנשים אלו אין בעיה לעזור (עלות הסיוע נמוכה) , אבל אם הם לא יעזרו הם לא יוכלו לישון בלילה (כמובן שהתמונה כאן מאוד פשטנית ולא בפועל לא היה המצב)
נמוכה העומדים מן הצד – אם אני אעזור אני הולך לדכאו / זה דורש הרבה כסף ומשאבים שאין לי. עלות ההימנעות נמוכה כי ליהודים בעצם מגיע (השערת העולם הצודק) והם פוגעים באומה הגרמנית ß אני אשאר עומד מן הצד ולא אעשה כלום. אין סיכון בלעזור, אני גם לא מכיר את היהודים ממש ולא יזיז לי להימנע.כעת זה תלוי באדם עצמו – באישיות ובמשאבים שלו.

הצופה מהצד:
1) האם יצא לכם להיתקל באפקט זה בחיי היום היום?
2) מה לדעתכם אפשר לעשות בשביל למנוע את אפקט הצופה מהצד?

(כב) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־אָבִֽיו׃
(22) And Reuben went on, “Shed no blood! Cast him into that pit out in the wilderness, but do not touch him yourselves”—intending to save him from them and restore him to his father.
(כו) וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ׃
(26) Then Judah said to his brothers, “What do we gain by killing our brother and covering up his blood?

יוסף ואחיו:
1) כיצד אפקט הצופה מהצד בא לידי ביטוי בקטע?
2) מה לדעתכם ניתן להסיק מכך שהאפקט קיים ומוזכר כבר מתקופת בתנ"ך?