באילו מצבים מותר לאשר המתת חסד/ מתי המתה תחשב המתת חסד?

) השאלות: מז"ש ההיטב חרה לך שהיא שאלה שאין לה הבנה כלל, ויונה לא השיב על זה דבר, כמו אחרי זה שאמר היטב חרה לי עד מות!?: (ב) ויאמר ה' ההיטב חרה לך, א"ל למה חרה לך מפני שיחשבו אותך כנביא שקר על שלא נתקיימה נבואתך, וכי הייתי מתנבא על דבר טוב שיחרה לך שלא נתקיים הנבואה, שאם היה הנבואה על היטב ולא נתקיימה אז יוחזק הנביא לנביא שקר כי היעוד הטוב הבא ע"י נביא מוכרח שיתקיים בכל אופן אף שהעם ירעו מעשיהם, משא"כ ביעידת הרע שאם ישובו בתשובה תבטל הגזרה ולא יכזב הנביא בזה, וכמו שהתבאר בדברי ירמיה לחנניה בן עזור (ירמיה כ"ח):

דברי רועי ועידן: במקרה זה יונה אשר סבל מהעובדה שהוא צריך לפרסם לעם את דברי אלוהים, אך יונה חושש מלנבא נבואת שקר. יונה סובל מכך וחרה לו מאוד עד מוות, לפי מקרה סזה ניתן לראות כי לפי המקרא אסור לאשר לאדם המתת חסד לפי רגשותיו בעת משבר.

שאלות:

1. האם רגש זה מה שאתה באמת רוצה לאמר וצריך להקשיב לו בהתאם?ש

סוג של בחירה. שאול יודע שהוא עומד למות. בתוך הגורל שכבר נקבע שאול בוחר. הוא בוחר לצאת למערכה. הוא בוחר למות בידי עצמו ולא ביד פלישתים.

סגירת מעגל. או טובה תחת טובה. מעשה המלוכה הראשון של שאול , לפני עשרה פרקים (שמואל א יא) היה הושעת אנשי יבש גלעד מיד נחש העמוני. שאול יצא לעזרתם בזמן שלא היה אף אחד אחר שיעשה זאת. אנשי יבש גלעד גומלים לו על החסד הזה בחסד של אמת, ועושים את המעשה שלאף אחד אחר לא היה האומץ לעשות.929 שמואל א פרק ל"א "השפלה או חסד"

דברי רועי ועידן: לפי הסיפור שאול ידע שהוא עומד למות בקרוב מבלי אפשרות לשרוד והעדיף למות בידי עצמו ולא בידי הפלישתים. חייליו הורגים אותו ואותו מוות נחשב כחסד של אמת. ולכן המקרה של מוות בטוח ניתן לקיים המתה זו,.

שאלות:

1. באיזו דרך שאול היה מת בכבוד רב יותר, בידי הפלשתים או קרוביו?

2. האם להקשיב למנהיג בכל מקרה מבלי להפעיל שיקול דעת זה הדבר הנכון לעשות, בדומה לפקודה בלתי חוקית בעליל?

יש המנסים למצוא הצדקה להמתת-חסד במקרים מסוימים על סמך הבחנה בין סוגים שונים של מועמדים לכך: מי "שהגיעו לסוף החיים במובן הביולוגי של המלה"; הסובלים סבל גופני או סבל נפשי שאין לשאתו; הנראים לנו פגומים מבחינה אנושית או חברתית, וכו' - ולקבוע לפי זה את יחסנו למיתתם. חוששני שלא תיתכן כאן הבחנה חדה. יש מי שכשל כוחו לסבול מיחושים גופניים קשים, ויש בריא שנמאסו עליו החיים מסיבות הנעוצות בביוגראפיה שלו - זה וזה מבקשים את נפשם למות. אם לגבי הראשון נאמר: חסד הוא לשחררו מייסוריו - מה נאמר לגבי השני? אעפ"י שאני חש שקיים הבדל בין המצבים השונים, אין התחושה הזאת יכולה להנחות אותי, משום שאינני יכול לקבוע בדיוק את הגבול.

ויש שמתכוונים להסמיך את הרופא להכריע בכל מקרה ומקרה, שהרי אין להחלטותיו קריטריון אחר מאשר טובת החולה: הרופא יקבע אם נעשה עם החולה טובה ע"י קיום חייו או הארכת חייו, ושמא "הטוב" לאדם זה במקרה זה הוא המוות. אך בזה לא פתרנו את הבעיה כלל, שהרי אין ערך

סובייקטיבי יותר מאשר "טובת החולה".

מאמר ישיעהו ליבוביץ'

דברי רועי ועידן: במאמר זה ישעיהו מציג שתי גישות אחת, שרק רופא יכול להחליט אם לאשר בכל מצב של בקשה להמתת חסד. גישה שנייה שאומרת שטובת החולה קודמת לכל וההחלטה בידיו.

שאלות

1. איזו גישה בסופו של דבר יותר נכונה?

2. האם דעת הרופא מספיקה בכדי להחליט על חייו של אדם?

סרטון- סרטון ynet

שאלות:

1. האם המתת חסד אקטיבית נחשבת כהתאבדות?

2. האם יש להכניס המתת חסד אקטיבית לארץ?

מקור יצירתי-

היה היה פעם צבי שהיה רץ בשדות עם אחיו הצביים.

הצביים היו רצים עד שיום אחד לצבי יצאה הרגל מהמקום.

הצבי הבין שאין ביכולתם להצילו ולהשאירו בחיים, הצביים המשיכו בדרכם והוא נשאר לבדו ללא שום עזרה חיצונית.

לבסוף הצבי הבין שיכל להישאר בחיים למרות הצליעה אך זה היה מאוחר מידי ומת בגלל חוסר העזרה.

שאלות:

1. האם הצביים היו אמורים להישאר עמו למרות בקשתו ולא לתת לו להינטש?

2. האם הסיפור מתאים גם לבני אדם?

סיכום

ראינו על פי המקרא שאין לאפשר לאדם המתה כאשר הוא במשבר רגשי, אך כאשר חייו קרובים לסיומם בוודאות מוחלטת,ניתן לאפשר לו למות.

ישעיהו ליבוביץ' הציג אופציות שונות לגבי ההמתה והסכמנו עם אחת מהן שהיא המתה סבילה שרק הרופא יכול להחליט על המתת חסד בגלל שהבנו כי החולה לא בהכרח צלול בדעתו.

הסרטון הציג בפנינו הסבר מנומק יותר על פי מחקרים ומומחים ובכך העמדתינו התחזקה.

לאחר שראינו את כל האפשרויות אנו חושבים שיש לאפשר לאדם לבצע המתת חסד כל עוד זה מבוקר על ידי אנשים מוסמכים.

בסיפור הקצר שיצרנו רצינו להראות ולהעצים את דעתינו שאין לאפשר לחולה להחליט לבדו, מכיוון שדעתו לא תמיד תביא לטובתו.