(א) להקהיל כל ישראל בחג הסכות - שנצטוינו שיקהל עם ישראל כלו אנשים ונשים וטף, במוצאי שנת השמטה בחג הסכות ביום שני בחג ולקרא קצת מספר משנה תורה באזניהם, שהוא אלה הדברים, ועל זה נאמר (דברים לא, יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגומר. וזאת היא מצות הקהל הנזכרת בגמרא, כענין שאמרו בראשון של קדושין (לד, א) והרי הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים חיבות? ופרשו בסוף הענין, אין למדין מן הכללות, כלומר שהאמת שהנשים חיבות בזאת המצוה.
(ב) משרשי המצוה. לפי שכל עקרן של עם ישראל, היא התורה, ובה יפרדו מכל אמה ולשון להיות זוכין לחיי עד, תענוג נצחי שאין למעלה הימנו בנבראים, על כן בהיות כל עקרן בה ראוי שיקהלו הכל יחד בזמן אחד מן הזמנים לשמע דבריה, ולהיות הקול יוצא בתוך כל העם, אנשים ונשים וטף לאמר מה הקבוץ הרב הזה שנתקבצנו יחד כלנו? ותהיה התשובה, לשמע דברי התורה שהיא כל עקרנו והודנו ותפארתנו, ויבואו מתוך כך לספר בגדל שבחה והוד ערכה ויכניסו הכל בלבם חשקה, ועם החשק בה ילמדו לדעת את השם ויזכו לטובה, וישמח השם במעשיו, וכענין שכתוב בפרוש בזאת המצוה ולמען ילמדו ויראו את יי.
(ג) מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סוטה מא, א רמב''ם חגיגה פ''ג ה''ג) שהמלך הוא היה המחיב לקרא באזניהם. ובעזרת הנשים היה קורא. וקורא כשהוא יושב ואם קרא מעמד הרי זה משבח. ומהיכן הוא קורא? מתחלת ספר אלה הדברים עד סוף פרשת שמע ישראל, ומדלג לוהיה אם שמע, וגומר אותה פרשה, ומדלג לעשר תעשר, וקורא מעשר תעשר על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב, ופוסק.
(ד) וכיצד הוא קורא (רמב''ם שם הי''ד) ? תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ היתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים, והמלך הולך ויושב עליה, כדי שישמעו קריאתו, וכל ישראל העולים לחג מתקבצים סביביו. וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, והכהן גדול נותנו למלך, כדי להדרו ברב בני אדם. והמלך מקבלו כשהוא עומד ואם רצה יושב, ופותח ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, וקורא הפרשיות שאמרנו, ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות, ומוסיף שבע, ואלו הן, רצה ה' אלהינו בעמו ישראל וכו', ומודים אנחנו לך, אתה בחרתנו מכל העמים, עד מקדש ישראל והזמנים כדרך שמברכין בתפלה, הרי שלש ברכות כמטבען. רביעית מתפלל על המקדש, וגומר בה השוכן בציון. חמישית מתפלל על ישראל שתעמד מלכותם, וחותם הבוחר בישראל. ששית מתפלל על הכהנים שירצם האל, וחותם בה מקדש הכהנים. שביעית מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכל וחותם בה הושע השם את עמך ישראל, שעמך ישראל צריכים להושע. ברוך אתה השם שומע תפלה.
(ה) ונוהגת מצוה זו, בזמן שישראל על אדמתם. והעובר על זה בין איש עין אשה ולא בא במועד הזה לשמע דברי התורה, וכן המלך אם לא רצה לקרות בטלו עשה זה. וענשם גדול מאד, כי זאת המצוה עמוד חזק וכבוד גדול בדת.
(1) To gather all of Yisrael on the Sukkos Festival--that we were commanded that the nation of Yisrael should gather in its entirety, men, women, and children, at the closing of the shemittah year on the Festival of Sukkos on the second day of the Festival, and to read a small amount from the Book of Mishneh Torah for them to hear, which is the Book of Devarim. And on this it says--"Gather all the nation, men, women, and children, etc." And this is the mitzvah of Hakhel that is mentioned in the Gemara, as they said in the first of Kiddushin, "and Hakhel is a positive mitzvah that is time-bound--how are women obligated in it? And they explained at the end of the topic: we do not learn from the general rules, which means to say that the women are obligated in this mitzvah.
(2) From the roots (reasons) of the mitzvah: since the entire point of the nation of Yisrael is the Torah, and through it they are separated from every nation and language to be meritorious to eternal life, eternal pleasure that is not surpassed by anything in Creation, therefore since the entire point is in it, it is fitting that everyone should gather together at one point in time to hear its words, and for the voice to go out amongst the whole nation, men, women, and children--to say, what is the thing that we are all gathering for into this tremendous gathering all together?-- And the answer would be, to hear the words of the Torah, which is our entire purpose and our glory and splendor; and they will come from this to tell of the great praise and the splendor of its value, and a yearning will enter all of their hearts, and with this yearning in it, they will learn to know Hashem and merit goodness, and Hashem will be happy with His creations, like it says explicitly about this mitzvah--"and in order that they will learn and fear Hashem."
(3) From the rules of the mitzvah: what they said, may their memories be blessed--that the king is obligated to read it for them to hear. And he reads it in the Ezras Nashim. And he reads while sitting, but if he reads while standing--that's even better. And from where does he read? From the beginning of the Book of Devarim until the end of the topic of Shema Yisrael, and he skips to "V'haya im shamo'ah" and finishes that topic, and skips to "aser t'aser" and reads that according to the proper order until the end of the blessings and curses, up until "besides for the covenant which He made with them in Choreiv (sinai)"--and stops.
(4) And how does he read? They blow trumpets throughout Yerushalayim, and bring a big stage, which was made of wood, and stand it up in the middle of the Ezras Nashim, and the king walks over and sits on it, so that they will hear his reading, and all of Yisrael that came for the Festival surround him. And the Chazan of the gathering takes a Torah Scroll and gives it to the head of the gathering, who gives it to the s'gan (assistant), who gives it to the Kohein Gadol, who gives it to the king, to glorify him through the many people. And the king accepts it while he is standing and if he wants, he sits, and he opens it and makes a b'racha like the manner that everyone who reads from the Torah in the shul does; and he reads the topics which we said, and makes a b'racha after it as they do in shuls, and he adds seven, and these are they: R'tzei, Modim, Ata B'chartanu (until m'kadeish Yisrael)--these are three b'rachos like their nature. the fourth he davens for the Mikdash, and finishes "Shochein b'tziyon." the fifth he davens for Yisrael, that their kingdom should stand, and finishes "haBocheir b'Yisrael." The sixth he davens for the kohanim. The seventh he begs and davens through it according to what he is able, and finishes it "save Your nation Yisrael, for Your nation Yisrael must be saved....shomei'a tefilah"
(5) This mitzvah applies at the time when Yisrael is on their land. And one who transgresses this, whether man or woman, and did not come on this appointed time to hear the words of the Torah, and also the king--if he does not want to read, he forfeits this positive mitzvah; and their punishment is very great, because this mitzvah is a strong pillar and great honor in the religion.
(א) בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו ונותנין לו מהן מזון שלש סעודות והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר.
(ב) הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין ועודרים אותן ועושים אותן דבילה ומכניסין אותן לאוצר שבעיר הגיע זמן ענבים שלוחי ב"ד שוכרין פועלין ובוצרין אותן ודורכין אותן בגת וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר הגיע זמן זיתים שלוחי בית דין שוכרין פועלין ומוסקין אותן ועוטנין אותו בבית הבד וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו.
(ה) אין מוציאין שמן שרפה ופרות שביעית מהארץ לחוצה לארץ. אמר רבי שמעון, שמעתי בפרוש, שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ.
(5) It is not permitted to export oil that must be burnt [because it is Terumah, produce consecrated for priestly consumption, that has been made impure] and the fruits of the Sabbatical year from the Land [of Israel] to other lands. Rabbi Shimon said, I explicitly heard that it is permissible to export to Syria, but it is not permissible to export to other lands.