The Orchard

Rachel and Rabbi Akiva

ר"ע רעיא דבן כלבא שבוע הוה חזיתיה ברתיה דהוה צניע ומעלי אמרה ליה אי מקדשנא לך אזלת לבי רב אמר לה אין איקדשא ליה בצינעה ושדרתיה שמע אבוה אפקה מביתיה אדרה הנאה מנכסיה אזיל יתיב תרי סרי שנין בבי רב כי אתא אייתי בהדיה תרי סרי אלפי תלמידי שמעיה לההוא סבא דקאמר לה עד כמה

Ketubot 62b:15

The Gemara further relates: Rabbi Akiva was the shepherd of ben Kalba Savua, one of the wealthy residents of Jerusalem. The daughter of Ben Kalba Savua saw that he was humble and refined. She said to him: If I betroth myself to you, will you go to the study hall to learn Torah? He said to her: Yes. She became betrothed to him privately and sent him off to study. Her father heard this and became angry. He removed her from his house and took a vow prohibiting her from benefiting from his property. Rabbi Akiva went and sat for twelve years in the study hall. When he came back to his house he brought twelve thousand students with him, and as he approached he heard an old man saying to his wife: For how long

כתובות ס״ג א:א׳

קא מדברת אלמנות חיים אמרה ליה אי לדידי ציית יתיב תרי סרי שני אחריני אמר ברשות קא עבידנא הדר אזיל ויתיב תרי סרי שני אחריני בבי רב כי אתא אייתי בהדיה עשרין וארבעה אלפי תלמידי שמעה דביתהו הות קא נפקא לאפיה אמרו לה שיבבתא שאילי מאני לבוש ואיכסאי אמרה להו (משלי יב, י) יודע צדיק נפש בהמתו כי מטיא לגביה נפלה על אפה קא מנשקא ליה לכרעיה הוו קא מדחפי לה שמעיה אמר להו שבקוה שלי ושלכם שלה הוא

Ketubot 63a:1

will you lead the life of a widow of a living man, living alone while your husband is in another place? She said to him: If he would listen to me, he would sit and study for another twelve years. When Rabbi Akiva heard this he said: I have permission to do this. He went back and sat for another twelve years in the study hall. When he came back he brought twenty-four thousand students with him. His wife heard and went out toward him to greet him. Her neighbors said: Borrow some clothes and wear them, as your current apparel is not appropriate to meet an important person. She said to them: “A righteous man understands the life of his beast” (Proverbs 12:10). When she came to him she fell on her face and kissed his feet. His attendants pushed her away as they did not know who she was, and he said to them: Leave her alone, as my Torah knowledge and yours is actually hers.

כתובות ס״ג א:ב׳

שמע אבוה דאתא גברא רבה למתא אמר איזיל לגביה אפשר דמפר נדראי אתא לגביה א"ל אדעתא דגברא רבה מי נדרת א"ל אפילו פרק אחד ואפי' הלכה אחת אמר ליה אנא הוא נפל על אפיה ונשקיה על כרעיה ויהיב ליה פלגא ממוניה ברתיה דר"ע עבדא ליה לבן עזאי הכי והיינו דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא כעובדי אמה כך עובדי ברתא

Ketubot 63a:2

In the meantime her father heard that a great man came to the town. He said: I will go to him. Maybe he will nullify my vow and I will be able to support my daughter. He came to him to ask about nullifying his vow, and Rabbi Akiva said to him: Did you vow thinking that this Akiva would become a great man? He said to him: If I had believed he would know even one chapter or even one halakha I would not have been so harsh. He said to him: I am he. Ben Kalba Savua fell on his face and kissed his feet and gave him half of his money. The Gemara relates: Rabbi Akiva’s daughter did the same thing for ben Azzai, who was also a simple person, and she caused him to learn Torah in a similar way, by betrothing herself to him and sending him off to study. This explains the folk saying that people say: The ewe follows the ewe; the daughter’s actions are the same as her mother’s.

נדרים נ׳ א:ב׳

ר' עקיבא איתקדשת ליה ברתיה (דבר) דכלבא שבוע שמע (בר) כלבא שבוע אדרה הנאה מכל נכסיה אזלא ואיתנסיבה ליה

Nedarim 50a:2

§ In connection to the above incident concerning the poverty of scholars and their potential to become wealthy through remarkable circumstances, the Gemara relates an incident: Rabbi Akiva became betrothed to the daughter of bar Kalba Savua. When bar Kalba Savua heard about their betrothal, he took a vow prohibiting her from eating all of his property. Despite this, she went ahead and married Rabbi Akiva.

נדרים נ׳ א:ג׳

בסיתוא הוה גנו בי תיבנא הוה קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה אמר לה אי הואי לי רמינא ליך ירושלים דדהבא אתא אליהו אידמי להון כאנשא וקא קרי אבבא אמר להו הבו לי פורתא דתיבנא דילדת אתתי ולית לי מידעם לאגונה אמר לה ר' עקיבא לאנתתיה חזי גברא דאפילו תיבנא לא אית ליה

Nedarim 50a:3

In the winter they would sleep in a storehouse of straw, and Rabbi Akiva would gather strands of straw from her hair. He said to her: If I had the means I would place on your head a Jerusalem of Gold, a type of crown. Elijah the prophet came and appeared to them as a regular person and started calling and knocking on the door. He said to them: Give me a bit of straw, as my wife gave birth and I do not have anything on which to lay her. Rabbi Akiva said to his wife: See this man, who does not even have straw. We should be happy with our lot, as we at least have straw to sleep on.

נדרים נ׳ א:ד׳

אמרה ליה זיל הוי בי רב אזל תרתי סרי שנין קמי דר' אליעזר ור' יהושע למישלם תרתי סרי שנין קא אתא לביתיה שמע מן אחורי ביתיה דקאמר לה חד רשע לדביתהו שפיר עביד ליך אבוך חדא דלא דמי ליך ועוד [שבקך] ארמלות חיות כולהון שנין אמרה ליה אי צאית לדילי ליהוי תרתי סרי שנין אחרנייתא אמר הואיל ויהבת לי רשותא איהדר לאחורי הדר אזל הוה תרתי סרי שני אחרנייתא

Nedarim 50a:4

She said to him: Go and be a student of Torah. He went and studied Torah for twelve years before Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua. At the completion of the twelve years, he was coming home when he heard from behind his house that one wicked person was saying to his wife: Your father behaved well toward you. He was right to disinherit you. One reason is that your husband is not similar to you, i.e., he is not suitable for you. And furthermore, he has left you in widowhood in his lifetime all these years. She said to him: If he listens to me, he should be there for another twelve years. Rabbi Akiva said: Since she has given me permission through this statement, I will go back and study more. He turned back and went to the study hall, and he was there for another twelve years.

נדרים נ׳ א:ה׳

אתא בעשרין וארבעה אלפין זוגי תלמידי נפוק כולי עלמא לאפיה ואף היא קמת למיפק לאפיה אמר לה ההוא רשיעא ואת להיכא אמרה ליה (משלי יב, י) יודע צדיק נפש בהמתו אתת לאיתחזויי ליה קא מדחן לה רבנן אמר להון הניחו לה שלי ושלכם שלה הוא שמע (בר) כלבא שבוע אתא ואיתשיל על נידריה ואשתריי ואשתרי

Nedarim 50a:5

Eventually he came back accompanied by 24,000 pairs of students. Everyone went out to greet him, as he was by then a renowned teacher, and she too arose to go out to greet him. That wicked person said to her: And to where are you going? As she was excessively poor, she was not dressed in a grand manner, as fit for the wife of one so esteemed. She said to him: “A righteous man regards the life of his beast” (Proverbs 12:10); he knows that I am in this state as a result of my dedication to him. She came to present herself before Rabbi Akiva, but the Sages tried to fend her off, as they were unaware of her identity. He said to them: Leave her. Both my Torah knowledge and yours are hers. When bar Kalba Savua heard that the famous man was his son-in-law, he came before halakhic authorities and requested the dissolution of his vow, and it was dissolved.

The Secrets of Cucumbers?

סנהדרין ס״ז ב:כ״ב

אמר ר' עקיבא כו':

Sanhedrin 67b:22

§ In the mishna, Rabbi Akiva says in the name of Rabbi Yehoshua that two people can each gather cucumbers by sorcery, one of whom is exempt, as he merely deceives the eyes, and one of whom is liable, as he performs real sorcery.

Story with Rabbi Eliezer

בבא מציעא נ״ט א:י״ב

תנן התם חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין

Bava Metzia 59a:12

§ Apropos the topic of verbal mistreatment, we learned in a mishna there (Kelim 5:10): If one cut an earthenware oven widthwise into segments, and placed sand between each and every segment, Rabbi Eliezer deems it ritually pure. Because of the sand, its legal status is not that of a complete vessel, and therefore it is not susceptible to ritual impurity. And the Rabbis deem it ritually impure, as it is functionally a complete oven.

בבא מציעא נ״ט ב:א׳

וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו

Bava Metzia 59b:1

And this is known as the oven of akhnai. The Gemara asks: What is the relevance of akhnai, a snake, in this context? Rav Yehuda said that Shmuel said: It is characterized in that manner due to the fact that the Rabbis surrounded it with their statements like this snake, which often forms a coil when at rest, and deemed it impure. The Sages taught: On that day, when they discussed this matter, Rabbi Eliezer answered all possible answers in the world to support his opinion, but the Rabbis did not accept his explanations from him.

בבא מציעא נ״ט ב:ב׳

אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים

Bava Metzia 59b:2

After failing to convince the Rabbis logically, Rabbi Eliezer said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, this carob tree will prove it. The carob tree was uprooted from its place one hundred cubits, and some say four hundred cubits. The Rabbis said to him: One does not cite halakhic proof from the carob tree. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the stream will prove it. The water in the stream turned backward and began flowing in the opposite direction. They said to him: One does not cite halakhic proof from a stream.

בבא מציעא נ״ט ב:ג׳

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין

Bava Metzia 59b:3

Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the walls of the study hall will prove it. The walls of the study hall leaned inward and began to fall. Rabbi Yehoshua scolded the walls and said to them: If Torah scholars are contending with each other in matters of halakha, what is the nature of your involvement in this dispute? The Gemara relates: The walls did not fall because of the deference due Rabbi Yehoshua, but they did not straighten because of the deference due Rabbi Eliezer, and they still remain leaning.

בבא מציעא נ״ט ב:ד׳

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ

Bava Metzia 59b:4

Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, Heaven will prove it. A Divine Voice emerged from Heaven and said: Why are you differing with Rabbi Eliezer, as the halakha is in accordance with his opinion in every place that he expresses an opinion?

בבא מציעא נ״ט ב:ה׳

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל, יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני

Bava Metzia 59b:5

Rabbi Yehoshua stood on his feet and said: It is written: “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12). The Gemara asks: What is the relevance of the phrase “It is not in heaven” in this context? Rabbi Yirmeya says: Since the Torah was already given at Mount Sinai, we do not regard a Divine Voice, as You already wrote at Mount Sinai, in the Torah: “After a majority to incline” (Exodus 23:2). Since the majority of Rabbis disagreed with Rabbi Eliezer’s opinion, the halakha is not ruled in accordance with his opinion. The Gemara relates: Years after, Rabbi Natan encountered Elijah the prophet and said to him: What did the Holy One, Blessed be He, do at that time, when Rabbi Yehoshua issued his declaration? Elijah said to him: The Holy One, Blessed be He, smiled and said: My children have triumphed over Me; My children have triumphed over Me.

בבא מציעא נ״ט ב:ו׳

אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך ויודיעו אמר להם ר"ע אני אלך שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו ונמצא מחריב את כל העולם כולו

Bava Metzia 59b:6

The Sages said: On that day, the Sages brought all the ritually pure items deemed pure by the ruling of Rabbi Eliezer with regard to the oven and burned them in fire, and the Sages reached a consensus in his regard and ostracized him. And the Sages said: Who will go and inform him of his ostracism? Rabbi Akiva, his beloved disciple, said to them: I will go, lest an unseemly person go and inform him in a callous and offensive manner, and he would thereby destroy the entire world.

בבא מציעא נ״ט ב:ז׳

מה עשה ר"ע לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות אמר לו ר"א עקיבא מה יום מיומים אמר לו רבי כמדומה לי שחבירים בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע

Bava Metzia 59b:7

What did Rabbi Akiva do? He wore black and wrapped himself in black, as an expression of mourning and pain, and sat before Rabbi Eliezer at a distance of four cubits, which is the distance that one must maintain from an ostracized individual. Rabbi Eliezer said to him: Akiva, what is different about today from other days, that you comport yourself in this manner? Rabbi Akiva said to him: My teacher, it appears to me that your colleagues are distancing themselves from you. He employed euphemism, as actually they distanced Rabbi Eliezer from them. Rabbi Eliezer too, rent his garments and removed his shoes, as is the custom of an ostracized person, and he dropped from his seat and sat upon the ground.

בבא מציעא נ״ט ב:ח׳

זלגו עיניו דמעות לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחטים ושליש בשעורים ויש אומרים אף בצק שבידי אשה טפח תנא אך גדול היה באותו היום שבכל מקום שנתן בו עיניו ר"א נשרף

Bava Metzia 59b:8

The Gemara relates: His eyes shed tears, and as a result the entire world was afflicted: One-third of its olives were afflicted, and one-third of its wheat, and one-third of its barley. And some say that even dough kneaded in a woman’s hands spoiled. The Sages taught: There was great anger on that day, as any place that Rabbi Eliezer fixed his gaze was burned.

בבא מציעא נ״ט ב:י׳

אימא שלום דביתהו דר"א אחתיה דר"ג הואי מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לר"א למיפל על אפיה ההוא יומא ריש ירחא הוה ואיחלף לה בין מלא לחסר איכא דאמרי אתא עניא וקאי אבבא אפיקא ליה ריפתא

Bava Metzia 59b:10

The Gemara further relates: Imma Shalom, the wife of Rabbi Eliezer, was the sister of Rabban Gamliel. From that incident forward, she would not allow Rabbi Eliezer to lower his head and recite the taḥanun prayer, which includes supplication and entreaties. She feared that were her husband to bemoan his fate and pray at that moment, her brother would be punished. A certain day was around the day of the New Moon, and she inadvertently substituted a full thirty-day month for a deficient twenty-nine-day month, i.e., she thought that it was the New Moon, when one does not lower his head in supplication, but it was not. Some say that a pauper came and stood at the door, and she took bread out to him. The result was that she left her husband momentarily unsupervised.

בבא מציעא נ״ט ב:י״א

אשכחתיה דנפל על אנפיה אמרה ליה קום קטלית לאחי אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב אמר לה מנא ידעת אמרה ליה כך מקובלני מבית אבי אבא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה

Bava Metzia 59b:11

When she returned, she found him and saw that he had lowered his head in prayer. She said to him: Arise, you already killed my brother. Meanwhile, the sound of a shofar emerged from the house of Rabban Gamliel to announce that the Nasi had died. Rabbi Eliezer said to her: From where did you know that your brother would die? She said to him: This is the tradition that I received from the house of the father of my father: All the gates of Heaven are apt to be locked, except for the gates of prayer for victims of verbal mistreatment.

בבא מציעא נ״ט ב:ט׳

ואף ר"ג היה בא בספינה עמד עליו נחשול לטבעו אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשביל ר"א בן הורקנוס עמד על רגליו ואמר רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקות בישראל נח הים מזעפו

Bava Metzia 59b:9

And even Rabban Gamliel, the Nasi of the Sanhedrin at Yavne, the head of the Sages who were responsible for the decision to ostracize Rabbi Eliezer, was coming on a boat at the time, and a large wave swelled over him and threatened to drown him. Rabban Gamliel said: It seems to me that this is only for the sake of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, as God punishes those who mistreat others. Rabban Gamliel stood on his feet and said: Master of the Universe, it is revealed and known before You that neither was it for my honor that I acted when ostracizing him, nor was it for the honor of the house of my father that I acted; rather, it was for Your honor, so that disputes will not proliferate in Israel. In response, the sea calmed from its raging.

סנהדרין ס״ח א:א׳

והא ר' עקיבא מר' יהושע גמיר לה והתניא כשחלה ר' אליעזר נכנסו ר' עקיבא וחביריו לבקרו הוא יושב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלו

Sanhedrin 68a:1

The Gemara asks: And did Rabbi Akiva learn these halakhot from Rabbi Yehoshua? But isn’t it taught in a baraita: When Rabbi Eliezer took ill, Rabbi Akiva and his colleagues came to visit him. He was sitting on his canopied bed [bekinof ], and they were sitting in his parlor [biteraklin]; they did not know if he would be able to receive them, due to his illness.

סנהדרין ס״ח א:ב׳

ואותו היום ע"ש היה ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ תפליו גער בו ויצא בנזיפה אמר להן לחביריו כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה אמר להן דעתו ודעת אמו נטרפה היאך מניחין איסור סקילה ועוסקין באיסור שבות

Sanhedrin 68a:2

And that day was Shabbat eve, and Rabbi Eliezer’s son Hyrcanus entered to remove his phylacteries, as phylacteries are not worn on Shabbat. His father berated him, and he left reprimanded. Hyrcanus said to his father’s colleagues: It appears to me that father went insane, since he berated me for no reason. Rabbi Eliezer heard this and said to them: He, Hyrcanus, and his mother went insane. How can they neglect Shabbat preparations with regard to prohibitions punishable by stoning, such as lighting the candles and preparing hot food, and engage in preparations concerning prohibitions by rabbinic decree, such as wearing phylacteries on Shabbat?

סנהדרין ס״ח א:ג׳

כיון שראו חכמים שדעתו מיושבת עליו נכנסו וישבו לפניו מרחוק ד' אמות

Sanhedrin 68a:3

Since the Sages perceived from this retort that his mind was stable, they entered and sat before him at a distance of four cubits, as he was ostracized (see Bava Metzia 59b). It is forbidden to sit within four cubits of an ostracized person.

סנהדרין ס״ח א:ד׳

א"ל למה באתם א"ל ללמוד תורה באנו א"ל ועד עכשיו למה לא באתם א"ל לא היה לנו פנאי אמר להן תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן אמר לו ר' עקיבא שלי מהו אמר לו שלך קשה משלהן

Sanhedrin 68a:4

Rabbi Eliezer said to them: Why have you come? They said to him: We have come to study Torah, as they did not want to say that they came to visit him due to his illness. Rabbi Eliezer said to them: And why have you not come until now? They said to him: We did not have spare time. Rabbi Eliezer said to them: I would be surprised if these Sages die their own death, i.e., a natural death. Rather, they will be tortured to death by the Romans. Rabbi Akiva said to him: How will my death come about? Rabbi Eliezer said to him: Your death will be worse than theirs, as you were my primary student and you did not come to study.

סנהדרין ס״ח א:ה׳

נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת

Sanhedrin 68a:5

Rabbi Eliezer raised his two arms and placed them on his heart, and he said: Woe to you, my two arms, as they are like two Torah scrolls that are now being rolled up, and will never be opened again. I have learned much Torah, and I have taught much Torah. I have learned much Torah, and I have not taken away from my teachers, i.e., I have not received from their wisdom, even like a dog lapping from the sea. I have taught much Torah, and my students have taken away from me, i.e., they have received from my wisdom, only like the tiny amount that a paintbrush removes from a tube of paint.

סנהדרין ס״ח א:ו׳

ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות ואמרי לה שלשת אלפים הלכות בנטיעת קשואין ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף

Sanhedrin 68a:6

Moreover, I can teach three hundred halakhot with regard to a snow-white leprous mark [bebaheret], but no person has ever asked me anything about them. He could not find a student who could fully understand him in those matters. Moreover, I can teach three hundred halakhot, and some say that Rabbi Eliezer said three thousand halakhot, with regard to the planting of cucumbers by sorcery, but no person has ever asked me anything about them, besides Akiva ben Yosef.

Ten Martyrs

עבודה זרה י״ח א:ט׳

אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו

Avodah Zarah 18a:9

The Sages said: Not even a few days passed before Rabbi Yosei ben Kisma died of his illness, and all of the Roman notables went to bury him, and they eulogized him with a great eulogy. And upon their return, they found Rabbi Ḥanina ben Teradyon, who was sitting and engaging in Torah study and convening assemblies in public, with a Torah scroll placed in his lap.

עבודה זרה י״ח א:י׳

הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני

Avodah Zarah 18a:10

They brought him to be sentenced, and wrapped him in the Torah scroll, and encircled him with bundles of branches, and they set fire to it. And they brought tufts of wool and soaked them in water, and placed them on his heart, so that his soul should not leave his body quickly, but he would die slowly and painfully. His daughter said to him: Father, must I see you like this? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to her: If I alone were being burned, it would be difficult for me, but now that I am burning along with a Torah scroll, He who will seek retribution for the insult accorded to the Torah scroll will also seek retribution for the insult accorded to me.

עבודה זרה י״ח א:י״א

אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו

Avodah Zarah 18a:11

His students said to him: Our teacher, what do you see? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to them: I see the parchment burning, but its letters are flying to the heavens. They said to him: You too should open your mouth and the fire will enter you, and you will die quickly. Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to them: It is preferable that He who gave me my soul should take it away, and one should not harm oneself to speed his death.

עבודה זרה י״ח א:י״ב

אמר לו קלצטונירי רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא אמר לו הן השבע לי נשבע לו מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור

Avodah Zarah 18a:12

The executioner [kaltzatoniri] said to him: My teacher, if I increase the flame and take off the tufts of wool from your heart, so that you will die sooner and suffer less, will you bring me to the life of the World-to-Come? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to the executioner: Yes. The executioner said: Take an oath for me, that what you say is true. Rabbi Ḥanina ben Teradyon took the oath for him, and the executioner immediately increased the flame and took off the tufts of wool from his heart, causing his soul to leave his body quickly. The executioner too leaped and fell into the fire and died.

עבודה זרה י״ח א:י״ג

יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים

Avodah Zarah 18a:13

A Divine Voice emerged and said: Rabbi Ḥanina ben Teradyon and the executioner are destined for the life of the World-to-Come. Upon hearing this, Rabbi Yehuda HaNasi wept and said: There is one who acquires his share in the World-to-Come in one moment, such as the executioner, and there is one who acquires his share in the World-to-Come only after many years of toil, such as Rabbi Ḥanina ben Teradyon.

ברכות ס״א ב:ו׳

תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה אמר ליה עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות

Berakhot 61b:6

The Rabbis taught in a braita" Once upon a time, the evil empire decreed that the Jews could not deal with studying Torah. Came Papus the son of Yehuda and found Rabbi Akiva who was gathering large groups in public and learning Torah. He said to him: Akiva, are you not scared of the government?

ברכות ס״א ב:ז׳

אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום אמר להם מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות לא פקח אתה אלא טפש אתה ומה במקום חיותנו אנו מתיראין במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה כי הוא חייך וארך ימיך כך אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה

Berakhot 61b:7

He said to him I will tell you a parable to what this is similar: A fox was walking on the riverbank and saw fish jumping from place to place. He said to the fish from what are you running away? They said to him: from the nets that people are throwing upon us He said to them: What you want is to rise up on the dry land, and you and I will live the way that our ancestors lived They said to him: You are the one that people say are the wisest of all the animals. You are not wise, rather you are dumb. In a place where we live, we are fearful, in a place where we will die, even more so (we will be fearful) (Rabbi Akiva talks now) So too we, now are sitting and learning Torah, as it says: "For Torah is your life and a way to live a long time", therefore if we veer away and stop learning Torah, even more so we will die.

ברכות ס״א ב:ח׳

אמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

Berakhot 61b:8

They said: It was only a few days until they caught Rabbi Akiva and tied him up in jail. They caught Papus the son of Yehuda and tied him up. He said to him Papus Who brought you here? He said to him (Papus said to Akiva) Praiseworthy are you Rabbi Akiva, that you were caught on the matters of Torah, Woe is to Papus who was caught for silly matters.

ברכות ס״א ב:ט׳

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד

Berakhot 61b:9

At the time when they took Rabbi Akiva to be killed, it was the time of reading the Shema. While they were brushing his flesh with metal combs, he was accepting upon himself the yolk of heaven. His students said to him: Our Rabbi, until here He said to them: My entire life, I felt bad about this verse, "With all your life" even to take your own soul. I said When will I have a chance to fulfill (the words of the verse?) Now when I have that chance, would I not fulfill the verse? He extended the word "One" until his soul left his body. A heavenly voice came out and said: Praiseworthy are you Rabbi Akiva, that your soul left your body at "One"

ברכות ס״א ב:י׳

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ה׳ ממתים וגו׳ אמר להם חלקם בחיים יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא:

Berakhot 61b:10

The angels in heaven said to Gd: This is Torah? This is its reward?! From men, by Thy hand, O LORD, From men of the world, whose portion is in this life He said to them: Some are living A heavenly voice came out and said Praiseworthy are you Rabbi Akiva, that you are invited to the world to come.

Berurya

עירובין נ״ג ב:כ״ד

רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד אמרה ליה גלילי שוטה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה היה לך לומר באיזה ללוד

Eruvin 53b:24

R. Jose the Galilean was once on a journey when he met Beruriah. ‘By what road’, he asked her, ‘do we go to Lod?’ — ‘Foolish Galilean’, she replied: ‘did not the Sages say this: Engage not in much talk with women? You should have asked: By which to Lod?’

עבודה זרה י״ח א:י״ד

ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנינא בן תרדיון הואי אמרה לו זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות שקל תרקבא דדינרי ואזל אמר אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא

Avodah Zarah 18a:14

§ The Gemara relates: Berurya, the wife of Rabbi Meir, was a daughter of Rabbi Ḥanina ben Teradyon. She said to Rabbi Meir: It is a disrespectful matter for me that my sister is sitting in a brothel; you must do something to save her. Rabbi Meir took a vessel [tarkeva] full of dinars and went. He said to himself: If no transgression was committed with her, a miracle will be performed for her; if she committed a transgression, no miracle will be performed for her.

מדרש משלי ל״א:ב׳

"אשת חיל מי ימצא" - אמרו: מעשה היה ברבי מאיר, שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו. מה עשתה אמו? הניחה שניהם על המטה ופרשה סדין עליהם. במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו. אמר לה 'היכן שני בני?', אמרה 'לבית המדרש הלכו', אמר לה 'צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם', נתנו לו כוס של הבדלה והבדיל, חזר ואמר 'היכן שני בני?', אמרה לו 'הלכו למקום אחר ועכשיו הם באים', הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך, לאחר שבירך אמרה לו 'רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך', אמר לה 'אמרי שאלתך', אמרה לו 'רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?', אמר לה 'בתי, מי שיש פקדון אצלו, הוא צריך להחזירו לרבו', אמרה לו 'רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו', מה עשתה? תפשתו בידה, והעלה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למטה, ונטלה סדין מעליהם, וראה שניהם מתים ומונחים על המטה, התחיל בוכה ואומר 'בני! בני! רבי! רבי! בני בדרך ארץ, ורבי שהיו מאירין פני בתורתן!', באותה שעה אמרה לו לרבי מאיר 'רבי, לא כך אמרת לי - אני צריך להחזיר הפקדון לרבו?', אמר (איוב א כא): "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך". אמר רבי חנינא: בדבר הזה נחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר "אשת חיל מי ימצא". אמר ר' חמא בר חנינא: מפני מה נתחייבו בניו של ר' מאיר ומתו בבת אחת? מפני שהיו רגילין להניח בית המדרש ויושבין באכילה ובשתיה. אמר רבי יוחנן: ואפילו בדברי הבטלה, שבשעה שניתנה תורה לישראל לא הזהירן אלא על דברי תורה, שנאמר (דברים כו טז): "היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות".

Midrash Mishlei 31:2

A woman of valor who can find her? A story happened to Rabbi Meir who was sitting in the beit midrash one shabbat in peace. Beruriah was the learned and compassionate wife of Rabbi Meir. While Rabbi Meir was teaching on a Shabbat afternoon, both of his sons died from the plague that was affecting their city. When Rabbi Meir returned home, he asked his wife, “Where are our sons?” She handed him the cup for havdalah and he said the blessing. Again he asked, “Where are our sons?” She brought food for him, and he ate. When he had finished eating, Beruriah said to her husband, “My teacher, I have a question. A while ago, a man came and deposited something precious in my keeping. Now he has come back to claim what he left. Shall I return it to him or not?” Meir responded, “Is not one who holds a deposit required to return it to its owner?” So she took his hand and led him to where their two children lay. He began to weep, crying “My sons, my sons.” She comforted him, “The Lord gave, the Lord took. Y’hei sh’mei rabah mevorach, May the Name of the Lord be blessed…”

...

רש"י על עבודה זרה י״ח ב:כ״ה:א׳

ואיכא דאמרי משום מעשה דברוריא - שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים (קדושין דף פ:) נשים דעתן קלות הן עלייהו ואמר לה חייך סופך להודות לדבריהם וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כסופא:

Rashi on Avodah Zarah 18b:4:2

And Some Say Because of the Story of Beruriah- One time Beruriah made light of the fact that the Chachamim (in Talmud Kedushin) say that Women are light minded. He replied to her that a time would come when she would admit that they were right. Rabi Meir then sent one of his students to seduce Beruriah and although she held off for many days, eventually she gave in to her urges. When she realized what she had done she hung herself and Rabi Meir fled from the shame of this incident.

Rabbi Akiva - Lag B'Omer

יבמות ס״ב ב:ט׳

ר"ע אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנא' בבקר זרע את זרעך וגו' אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה

Yevamot 62b:9

Rabbi Akiva says that the verse should be understood as follows: If one studied Torah in his youth he should study more Torah in his old age; if he had students in his youth he should have additional students in his old age, as it is stated: “In the morning sow your seed, etc.” They said by way of example that Rabbi Akiva had twelve thousand pairs of students in an area of land that stretched from Gevat to Antipatris in Judea, and they all died in one period of time, because they did not treat each other with respect.

יבמות ס״ב ב:י׳

והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה

Yevamot 62b:10

And the world was desolate of Torah until Rabbi Akiva came to our Rabbis in the South and taught his Torah to them. This second group of disciples consisted of Rabbi Meir, Rabbi Yehuda, Rabbi Yosei, Rabbi Shimon, and Rabbi Elazar ben Shamua. And these are the very ones who upheld the study of Torah at that time. Although Rabbi Akiva’s earlier students did not survive, his later disciples were able to transmit the Torah to future generations.

יבמות ס״ב ב:י״א

תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נחמן אסכרה

Yevamot 62b:11

With regard to the twelve thousand pairs of Rabbi Akiva’s students, the Gemara adds: It is taught that all of them died in the period from Passover until Shavuot. Rav Ḥama bar Abba said, and some say it was Rabbi Ḥiyya bar Avin: They all died a bad death. The Gemara inquires: What is it that is called a bad death? Rav Naḥman said: Diphtheria.

The Orchard

חגיגה י״ד ב:ח׳

ת"ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא אמר להם ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני

Chagigah 14b:8

§ The Sages taught: Four entered the orchard [pardes], i.e., dealt with the loftiest secrets of Torah, and they are as follows: Ben Azzai; and ben Zoma; Aḥer, the other, a name for Elisha ben Avuya; and Rabbi Akiva. Rabbi Akiva, the senior among them, said to them: When, upon your arrival in the upper worlds, you reach pure marble stones, do not say: Water, water, although they appear to be water, because it is stated: “He who speaks falsehood shall not be established before My eyes” (Psalms 101:7).

חגיגה י״ד ב:ט׳

בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום

Chagigah 14b:9

The Gemara proceeds to relate what happened to each of them: Ben Azzai glimpsed at the Divine Presence and died. And with regard to him the verse states: “Precious in the eyes of the Lord is the death of His pious ones” (Psalms 116:15). Ben Zoma glimpsed at the Divine Presence and was harmed, i.e., he lost his mind. And with regard to him the verse states: “Have you found honey? Eat as much as is sufficient for you, lest you become full from it and vomit it” (Proverbs 25:16). Aḥer chopped down the shoots of saplings. In other words, he became a heretic. Rabbi Akiva came out safely.

חגיגה ט״ו א:ה׳

אחר קיצץ בנטיעות עליו הכתוב אומר (קהלת ה, ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך מאי היא חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל אמר גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי שמא חס ושלום ב' רשויות הן

Chagigah 15a:5

§ The Gemara stated earlier that Aḥer chopped down the saplings, becoming a heretic. With regard to him, the verse states: “Do not let your mouth bring your flesh into guilt” (Ecclesiastes 5:5). The Gemara poses a question: What was it that led him to heresy? He saw the angel Mitatron, who was granted permission to sit and write the merits of Israel. He said: There is a tradition that in the world above there is no sitting; no competition; no turning one’s back before Him, i.e., all face the Divine Presence; and no lethargy. Seeing that someone other than God was seated above, he said: Perhaps, the Gemara here interjects, Heaven forbid, there are two authorities, and there is another source of power in control of the world in addition to God. Such thoughts led Aḥer to heresy.

חגיגה ט״ו א:ו׳

אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא א"ל מ"ט כי חזיתיה לא קמת מקמיה איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר יצתה בת קול ואמרה (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים חוץ מאחר

Chagigah 15a:6

The Gemara relates: They removed Mitatron from his place in heaven and smote him with sixty rods [pulsei] of fire, so that others would not make mistake that Aḥer made. They said to the angel: What is the reason that when you saw Elisha ben Avuya you did not stand before him? Despite this conduct, since Mitatron was personally involved, he was granted permission to erase the merits of Aḥer and cause him to stumble in any manner. A Divine Voice went forth saying: “Return, rebellious children” (Jeremiah 3:22), apart from Aḥer.

Elisha Ben Avuya

חגיגה ט״ו א:ז׳

אמר הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא נפק אחר לתרבות רעה נפק אשכח זונה תבעה אמרה ליה ולאו אלישע בן אבויה את עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה אמרה אחר הוא

Chagigah 15a:7

Upon hearing this, Elisha ben Avuya said: Since that man, meaning himself, has been banished from that world, let him go out and enjoy this world. Aḥer went astray. He went and found a prostitute and solicited her for intercourse. She said to him: And are you not Elisha ben Avuya? Shall a person of your stature perform such an act? He uprooted a radish from a patch of radishes on Shabbat and gave it to her, to demonstrate that he no longer observed the Torah. The prostitute said: He is other than he was. He is not the same Elisha ben Avuya, he is Aḥer, other.

חגיגה ט״ו א:י״א

שאל אחר את ר"מ לאחר שיצא לתרבות רעה מאי דכתיב (איוב כח, יז) לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז אמר לו אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז ונוחין לאבדן ככלי זכוכית אמר לו ר"ע רבך לא אמר כך אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה אמר לו אף אתה חזור בך אמר לו כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר

Chagigah 15a:11

Aḥer asked Rabbi Meir another question, again after he had gone astray. What is the meaning of that which is written: “Gold and glass cannot equal it; neither shall its exchange be vessels of fine gold” (Job 28:17)? If it is referring to the praise and honor of the Torah, it should have compared it only to gold, not to glass. He said to him: This is referring to words of Torah, which are as difficult to acquire as gilded vessels and vessels of fine gold but are as easy to lose as glass vessels. Aḥer said to him: Rabbi Akiva, your teacher, did not say so, but taught as follows: Just as golden vessels and glass vessels have a remedy even when they have broken, as they can be melted down and made into new vessels, so too a Torah scholar, although he has transgressed, has a remedy. Rabbi Meir said to him: If so, you too, return from your ways. He said to him: I have already heard the following declaration behind the dividing curtain, which conceals God from the world: “Return, rebellious children,” (Jeremiah 3:22) apart from Aḥer.

חגיגה ט״ו א:י״ב

ת"ר מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו אמר לו מאיר חזור לאחריך שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת א"ל אף אתה חזור בך א"ל ולא כבר אמרתי לך כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר

Chagigah 15a:12

The Gemara cites a related story: The Sages taught: There was once an incident involving Aḥer, who was riding on a horse on Shabbat, and Rabbi Meir was walking behind him to learn Torah from him. After a while, Aḥer said to him: Meir, turn back, for I have already estimated and measured according to the steps of my horse that the Shabbat boundary ends here, and you may therefore venture no further. Rabbi Meir said to him: You, too, return to the correct path. He said to him: But have I not already told you that I have already heard behind the dividing curtain: “Return, rebellious children,” apart from Aḥer?

חגיגה ט״ו ב:ג׳

כי נח נפשיה דאחר אמרי לא מידן לידייניה ולא לעלמא דאתי ליתי לא מידן לידייניה משום דעסק באורייתא ולא לעלמא דאתי ליתי משום דחטא אמר ר"מ מוטב דלידייניה וליתי לעלמא דאתי מתי אמות ואעלה עשן מקברו כי נח נפשיה דר' מאיר סליק קוטרא מקבריה דאחר

Chagigah 15b:3

The Gemara relates: When Aḥer passed away, the Heavenly Court declared that he should not be judged, nor brought into the World-to-Come. He should not be judged in a manner befitting his deeds, because he occupied himself with Torah, whose merit protects him. And he should not be brought into the World-to-Come because he sinned. Rabbi Meir said: It is better that he be judged properly and be brought into the World-to-Come. When I die I will request this of Heaven, and I will cause smoke to rise up from his grave, as a sign that he is being sentenced in Gehenna. The Gemara relates: When Rabbi Meir passed away, smoke rose up from the grave of Aḥer, implying that Rabbi Meir’s wish was granted.

חגיגה ט״ו ב:י״ד

אחר מאי זמר יווני לא פסק מפומיה אמרו עליו על אחר בשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו

Chagigah 15b:14

The Gemara explains: Aḥer, what was his failing? Greek tunes never ceased from his mouth. He would constantly hum Greek songs, even when he was among the Sages. This shows that from the outset he was drawn to gentile culture and beliefs. Similarly, they said about Aḥer: When he would stand after learning in the study hall, many heretical books, which he had been reading, would fall from his lap. Therefore, he was somewhat unsound even when among the Sages.

משנה סנהדרין י׳:א׳

כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם, וְאֶפִּיקוֹרֶס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בַסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר (שמות טו) כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו:

Mishnah Sanhedrin 10:1

All Jews have a share in the World to Come, as it says, (Isaiah 60:21), “Thy people are all righteous; they shall inherit the land for ever, the branch of my planting, the work of my hands, that I may be glorified.” These have no share in the World to Come: One who says that [the belief of] resurrection of the dead is not from the Torah, [one who says that] that the Torah is not from Heaven, and one who denigrates the Torah. Rabbi Akiva says: also one who reads outside books, and one who whispers [an incantation] over a wound, saying, (Exodus 15:26) “I will bring none of these diseases upon thee that I brought upon the Egyptians for I am the Lord that healeth thee.” Abba Shaul says, also one who utters the Divine Name as it is spelled.

Bar Kochba

תלמוד ירושלמי תענית ד׳:ה׳:ט׳-י״ג

י תני ר' שמעון בן יוחי עקיבה ר' היה דורש (במדבר כד) דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב. ר' עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא א"ל ר' יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא.

Jerusalem Talmud Taanit 4:5:9-13

Rabbi Shimon Bar Yochai said: My teacher, Rabbi Akiva, would expound on the verse "A Star has risen from Jacob." When Rabbi Akiva would see Bar Kusba (Bar Kochba) he would say, 'that is the King the Messiah.' Rabbi Yochanan ben Torta said to him: Akiva! Grass will grow on your cheeks and the son of David will not yet have come!

מכות כ״ד ב:ב׳

שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה

Makkot 24b:2

They came to Jerusalem, the once-teeming city, now laid utterly to waste. When they came to Mount Scopus, overlooking the city, they tore their clothes in grief. ... When they reached the Temple Mount, they saw a fox, running from the spot where the Holy of Holies had once stood. They all burst into tears, except for Rabbi Akiva, who laughed. The other sages said to him: ... “How can you laugh at this scene of such destruction?” ... He said to them: ... “Why do you weep?” ... They replied: ... “We weep, for the place which was once the Holy of Holies, which no outsider could enter, now is desolate, inhabited by wild beasts. How could we not weep?” ...

מכות כ״ד ב:ג׳

אמר להן לכך אני מצחק דכתיב (ישעיהו ח, ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה

Makkot 24b:3

Akiva said: ... “And that is why I laugh. ... .

מכות כ״ד ב:ד׳

באוריה כתיב (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו'] בזכריה כתיב (זכריה ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו:

Makkot 24b:4

I saw enacted before my eyes the terrible words of the prophet Uriah, ‘Zion is plowed over like a desolate field’. That gave me the faith to hope that I would see the fulfillment of the comforting words of the prophet Zechariah, “Once again the aged will rest in the broad avenues of Jerusalem.’ If our worst fears can come true, so too can our greatest hopes.” ... They said to him: ... “Akiva, you have comforted us.”

Wife of Turnus

נדרים נ׳ ב:א׳

ומן אשתו של טורנוסרופוס ומן קטיעא בר שלום:

Nedarim 50b:1

And Rabbi Akiva also grew wealthy from the wife of Turnus Rufus, who converted and gave him her money, and from Ketia bar Shalom, a Roman minister who bequeathed his fortune to him.

2) RAN DH U’MIN ISHTO SHEL TURNUSROPUS
ר”ן ד”ה ומן אשתו של טורנוסרופוס
(SUMMARY: The Ran brings the episode with Turnusropus’ wife.)
שהיה ר”ע מקפחו בקראי בפני קיסר ומקנתרו בדברים
(a) Explanation: R. Akiva used to defeat Turnusropus with verses in front of Kaiser and verbally vex him.
פעם אחת בא לביתו סר וזעף אמרה לו אשתו מפני מה פניך זועפים אמר לה מפני ר”ע שמקנטר אותי בכל יום בדברים
1. Once, Turnusropus came home bitter and angry. His wife asked him why he is upset, and he said “due to R. Akiva, who verbally vexes me every day.”
אמרה לו אלהיהם של אלו שונא זמה הוא תן לי רשות ואכשיל אותו בדבר עבירה נתן לה רשות
2. She said to him “their G-d hates sexual immorality. Permit me to make him stumble in an Aveirah!” He permitted her.
ונתקשטה והלכה לה אצל ר”ע כשראה ר”ע אותה רק שחק ובכה אמרה לו מה אינון הנך תלת מילין
3. She adorned herself and went to R. Akiva. When he saw her, he spat, laughed and cried. She asked “why did you do these three things?”
אמר לה שנים אפרש שלישי לא אפרש רקקתי על שבאת מטיפה סרוחה בכיתי על האי שופרא דבלי בארעא
4. He said to her “I will explain two of them, but not the third. I spat because you come from a putrid drop [of semen]. I cried about such (your) beauty that will decay in the ground [after death];
והוא שחק שצפה ברוח הקדש שעתידה להתגייר ולהנשא לו ולא רצה להודיעה
i. He laughed because he saw with Ru’ach ha’Kodesh that in the future she will convert and marry him, but he did not want to inform her.
אמרה לו כלום יש תשובה אמר לה הן הלכה ונתגיירה ונשאת לו לר”ע והכניסה לו ממון הרבה
5. She asked “is Teshuvah [possible for me]?” He said “yes”. She converted and married him, and brought to him much money.
האי ד

רש"י על נדרים נ׳ ב:א׳:א׳

ומן אשתו של טורנוסרופוס - אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם והיה אותו אדון מתבייש ובא וסיפר לאשתו אמרה לו אני אפתהו ואכשילהו לפי שהיתה יפת תואר ביותר באתה אצלו וגילתה שוקה כנגדו ורק ר"ע ושחק ובכה אמרה לו מדוע עשית כן אמר לה השנים אומר לך מה שרקקתי בשביל שמטיפה סרוחה באת ובכיתי בשביל שיופיך עתיד לבלות בארץ ומה ששחק לא רצה לומר לה אעפ"כ הפצירה בו עד שאמר לה שעתידה להתגייר ותנשא לו אמרה לו וכי יש תשובה אמר לה הן ונתגיירה לאחר שמת בעלה ונשאת לו והביאה לו ממון גדול:

Rabbi Akiva made a "City of Gold" for his wife. Rabban Gamliel's wife saw her and was jealous. She came and told her husband about it. Rabban Gamliel replied, "Have you done for me what she did for him!? Rabbi Akiva's wife sold the braids of her hair and used the proceeds so that he could go study Torah. (Jerusalem Talmud, Sotah 9:15, in Holtz, p. 63)

משנה אבות ג׳:י״ג-ט״ז

(יג) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה. מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה. מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעשֶׁר. נְדָרִים, סְיָג לַפְּרִישׁוּת. סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיי אֱלֹקֵיכֶם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ:

(טו) הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן. וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה:

(טז) הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַכֹּל נָתוּן בְּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מֵקִיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה:

Pirkei Avot 3:13-16

(13) Rabbi Akiva says: Joking and lightheartedness acclimate toward promiscuity. Tradition is a safeguarding fence around Torah. Tithes are a safeguarding fence around wealth. Vows are a safeguarding fence around abstinence. A safeguarding fence around wisdom is silence.

(14) He would say: Beloved is man, since he is created in the image [of God]. A deeper love - it is revealed to him that he is created in the image, as it says (Genesis 9:6): "for in God's image He made man." Beloved are Israel, since they are called children of the Omnipresent. A deeper love - it is revealed to them that they are called children to God, as it says (Deuteronomy 14:1): "You are children of the Lord, your God." Beloved are Israel, since a precious instrument has been given to them. A deeper love - it is revealed to them that the precious instrument with which the world was created has been given to them, as it says (Proverbs 4:2): "For a good lesson I have given to you; do not forsake my teaching."

(15) Everything is foreseen, and freewill is given, and with goodness the world is judged. And all is in accordance to the majority of the deed.

(16) He would say: Everything is given as collateral, and a net is cast over all of life. The shop is open, and the shopkeeper grants credit, and the accounting ledger is open, and the hand writes, and everyone who wants to borrow can come and borrow, and the collectors go constantly on their daily rounds and exact payment from man - with his knowledge or without his knowledge - and they have that upon which to rely, and the judgement is true judgement, and everything is prepared for the feast.

מנחות כ״ט ב:ג׳-ה׳

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור [לאחורך] חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני

Menachot 29b:3-5

Rav Yehuda says that Rav says: When Moses ascended on High, he found the Holy One, Blessed be He, sitting and tying crowns on the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, who is preventing You from giving the Torah without these additions? God said to him: There is a man who is destined to be born after several generations, and Akiva ben Yosef is his name; he is destined to derive from each and every thorn of these crowns mounds upon mounds of halakhot. It is for his sake that the crowns must be added to the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, show him to me. God said to him: Return behind you. Moses went and sat at the end of the eighth row in Rabbi Akiva’s study hall and did not understand what they were saying. Moses’ strength waned, as he thought his Torah knowledge was deficient. When Rabbi Akiva arrived at the discussion of one matter, his students said to him: My teacher, from where do you derive this? Rabbi Akiva said to them: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai. When Moses heard this, his mind was put at ease, as this too was part of the Torah that he was to receive. Moses returned and came before the Holy One, Blessed be He, and said before Him: Master of the Universe, You have a man as great as this and yet You still choose to give the Torah through me. Why? God said to him: Be silent; this intention arose before Me. Moses said before God: Master of the Universe, You have shown me Rabbi Akiva’s Torah, now show me his reward. God said to him: Return to where you were. Moses went back and saw that they were weighing Rabbi Akiva’s flesh in a butcher shop [bemakkulin], as Rabbi Akiva was tortured to death by the Romans. Moses said before Him: Master of the Universe, this is Torah and this is its reward? God said to him: Be silent; this intention arose before Me. §

מסכת כלה רבתי ב׳:ט׳

ת״ש דר׳ עקיבא נפק לההוא אתרא אשכחיה לההוא גברא דהוי דרי טונא אכתפיה ולא הוה מצי לסגויי ביה והוה צוח ומתאנח, א״ל מאי עבידתיך א״ל לא שבקנא איסורא דלא עבידנא בההיא עלמא ועכשיו איכא נטורין עילוון ולא שבקין לי דאינוח א״ל רבי עקיבא שבקת ברא א״ל בחייך לא תשלין דדחילנא ממלאכי דמחו לי בפולסי דנורא ואמרין לי אמאי לא תיתי בפריע א״ל אימא ליה דקא ניחותך, א״ל שבקית אתתא מעברתא אזל ר׳ עקיבא עאל לההיא מדינתא, אמר להו בריה דפלוני היכא (ליה) אמרו ליה יעקר זכרו דההוא שחיק עצמות א״ל אמאי אמרו ליה ההוא לסטים אכל אינשי ומצער בריתא ולא עוד אלא שבא על נערה המאורסה ביום הכפורים. אזל לביתיה אשכח אתתיה מעוברתא נטרה עד דילדה , אזל מהליה לכי גדל אוקמי׳ בבי כנישתא לברוכי בקהלא לימים אזל ר׳ עקיבא לההוא אתרא איתחזי ליה א״ל תנוח דעתך שהנחת את דעתי:

Tractate Kallah Rabbati 2:9

Late Tannaitic - Minor Tractate

This story of Rabbi Akiva's encounter with the soul of a sinner appears in many versions including the one below (not exact translation of the Hebrew text).

"The French halakhic work Mahzor Vitry (12th century) via this story, links this notion, (i.e., that the living can do good for the dead) with the Kaddish." - Alyssa Gray, My People's Prayer Book, Vol.6, p 157.

[Also see "Redeeming Powers Ascribed to the Ḳaddish", Jewish Encyclopedia

http://www.jewishencyclopedia.com/articles/9110-kaddish#anchor2]

See codification of this below - ReMA on Shulhan Arukh Yoreh Deah 376:4.

Rabbi Akiva once saw a man struggling with a heavy burden on his shoulders and bemoaning his lot in life. Rabbi Akiva asked the man what his story was. The oppressed laborer replied that he was the soul of a person who committed every conceivable sin and that if he stopped to talk, he’d get in even more trouble.

The punishment of this particular sinner was to gather wood, which was used to burn him every day. Rabbi Akiva asked if there was any way to free this soul and the deceased replied that the only way was if he had a son who would stand in front of the congregation and say “Barchu es Hashem hamevorah” or “Yisgadal v’yiskadash…,” after which the congregation would reply, “Baruch Hashem hamevorah l’olam voed” or “Yehei shmei rabbah…,” respectively. (These are the prayers of Barchu and Kaddish, in which the leader of the service calls upon the congregation to praise God, which they then do.)

Finally, Rabbi Akiva asked the man who had survived him; the spirit replied that his wife had been pregnant when he died. Rabbi Akiva recorded the name of the deceased, the man’s wife, and his hometown so that he might investigate the matter.

Hurrying to the man’s city, Rabbi Akiva discovered that the deceased was particularly reviled by the townspeople. He had been a corrupt tax collector who took bribes from the rich and oppressed the poor. Among his more notorious deeds, the man had violated a betrothed girl on Yom Kippur! Rabbi Akiva located the widow, who had given birth to a son. So despised was her husband that no one had even circumcised the child. Rabbi Akiva took care of this grievous omission and, when the child was old enough, he taught him Torah and how to daven in shul, including the prayers the man had specified.

As soon as the boy recited the appropriate prayers, his father’s soul was relieved of its harsh punishments. The man’s spirit re-appeared to Rabbi Akiva in a dream to thank the scholar for saving him from the tortures of Gehinnom.

https://www.ou.org/torah/tefillah/kaddish/why_do_we_say_kaddish_for_the_deceased

סנהדרין פ״ו א:ג׳

סתם מתני' ר' מאיר סתם תוספתא ר' נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי ר"ש וכולהו אליבא דר"ע:

Sanhedrin 86a:3

The narrator of the Mishnah was Rabbi Meir. Narrator of the Tosefta was Rabbi Nechemiah. The narrator of the Sifra was Rabbi Yehuda. The narrator of the Sifrei was Rabbi Shimon. But it was all organized according to the precepts of Rabbi Akiva.