האם המתת חסד זה רצח או הצלה?

י9 תיכון ברנר 2019

הרציונל שעומד מאחורי שאלתנו "האם המתת חסד זה רצח או הצלה?" הוא לברר האם לגאול אדם מייסוריו, ולהחליט עבורו אם יחיה או ימות, זה מוסרי או לא.

הקשר שבין המתת חסד ל"לא תעמוד על דם רעך" הוא שאת שני המקרים, גם של המתה, וגם של השארה בחיים, ניתן לקשר ל"לעמוד על דם רעך". בעבודתנו ננסה לבדוק, באיזה מקרה עומדים על דם רעך, ובאיזה לא.

I Samuel 31

(1) The Philistines attacked Israel, and the men of Israel fled before the Philistines and [many] fell on Mount Gilboa. (2) The Philistines pursued Saul and his sons, and the Philistines struck down Jonathan, Abinadab, and Malchishua, sons of Saul. (3) The battle raged around Saul, and some of the archers hit him, and he was severely wounded by the archers. (4) Saul said to his arms-bearer, “Draw your sword and run me through, so that the uncircumcised may not run me through and make sport of me.” But his arms-bearer, in his great awe, refused; whereupon Saul grasped the sword and fell upon it. (5) When his arms-bearer saw that Saul was dead, he too fell on his sword and died with him. (6) Thus Saul and his three sons and his arms-bearer, as well as all his men, died together on that day. (7) And when the men of Israel on the other side of the valley and on the other side of the Jordan saw that the men of Israel had fled and that Saul and his sons were dead, they abandoned the towns and fled; the Philistines then came and occupied them. (8) The next day the Philistines came to strip the slain, and they found Saul and his three sons lying on Mount Gilboa. (9) They cut off his head and stripped him of his armor, and they sent them throughout the land of the Philistines, to spread the news in the temples of their idols and among the people. (10) They placed his armor in the temple of Ashtaroth, and they impaled his body on the wall of Beth-shan. (11) When the inhabitants of Jabesh-gilead heard about it—what the Philistines had done to Saul— (12) all their stalwart men set out and marched all night; they removed the bodies of Saul and his sons from the wall of Beth-shan and came to Jabesh and burned them there. (13) Then they took the bones and buried them under the tamarisk tree in Jabesh, and they fasted for seven days.

שמואל א ל״א:ד׳

(ד) וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃

I Samuel 31:4

(4) Saul said to his arms-bearer, “Draw your sword and run me through, so that the uncircumcised may not run me through and make sport of me.” But his arms-bearer, in his great awe, refused; whereupon Saul grasped the sword and fell upon it.

המתת חסד אקטיבית: את ההשקפה הבסיסית של ההלכה על המתת חסד מנסח הרב ישראל מאיר לאו כך: המושג המתת חסד אינו מובן על פי השקפת תורת ישראל . כלומר, אם יש בפעולה המסוימת משום המתה אין כל היתר בעולם לעשותה. ומי שעושה כן רוצח יקרא, ותהיה כוונתו לטובה ככל שתהיה כפי שעולה מדברי הרמ"א , האיסור על פעולה אקטיבית כדי להמית אינו איסור רק על מעשה הריגה ממש . אלא על כל פעולה מזרזת מוות . " אסור לגרום למת שימות במהרה. אסור להשמיט הכר והכסת מתחתיו" )להשמיט הכר והכסת מתוך תקווה שיהיה בכך לזרז המוות .

באשר להמתת חסד פסיבית , המתייחסת לשאלה עד מתי חייבים לטפל בחולה. ישנן שתי הנחות יסוד : א . מצווה להאריך חיי אדם אפילו בשנייה. ב . בספר חסידים מובאת הקביעה שאסור להאריך באופן מלאכותי חיי גוסס , משום שהדבר נחשב כגרימת צער לחולה , ולכן עלינו לבדוק תמיד באיזה חולה מדובר. אם מדובר בחולה סובל , שאינו גוסס חייבים לעשות הכול למען הארכת חייו אפילו בשעה . מועטה מהאמור לעיל אנו למדים שההלכה היהודית מתנגדת באופן חד משמעי לסיוע אקטיבי למותו של חולה, אך מאפשרת הסרת מכשולים המונעים מיתה קלה, ומאפשרת בכך המתת חסד פסיבית במקרים מסוימים.

מה לדעתכם נחשב המתת חסד אקטיבית ומה פסיבית?

האם היום כאשר הטכנולוגיה מתקדמת זה נכון גם להיום?

אומר הפרופ' אבינועם רכס, יו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית:

"אני חושב שהתפקיד שלי כרופא הוא לשרת את החולה ולמלא את הבקשה שלו ולפעמים בקשתו של החולה היא לסיים את חייו ולא להאריך חיים כשהם מלאים סבל וכאב".

הוא מוסיף כי לדעתו יש לקדם את החקיקה במדינת ישראל, שתאשר לאנשים בחסות המדינה לקחת תרופה מרדימה בכוחות עצמו, ולהחליט על המקום והזמן בו יסיים את חייו.

הוא מסכם ואומר - "אני משרת את המטופל על פי השקפתו, על פי רצונו, אם בקשתו מוצאת אותי מוכן לעזור לו, אם הבקשה שלו נכנסת לתוך הקוד האתי והמקצועי שלי ואני יכול לעזור לו, אני אעזור לו. אם לא, אעביר אותו לידי רופא שיוכל לעזור לו".

האם גם כאשר החולה לוקה בשכלו ולא כשיר לקבל החלטות יש להקשיב לו?

האם לפי דעתכם פרוייקט זה יכול להיות בארץ{ התייחסו בתשובתם לחלקים שהצגנו בהתחלה?

האם אתם הייתם רוצים לקחת חלק מזה עם ההורים שלכם? ובתור הורים?