(יד) כָּל הַיָּכוֹל לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל עוֹבֵר עַל (ויקרא יט טז) "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". וְכֵן הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ טוֹבֵעַ בַּיָּם. אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו. אוֹ חַיָּה רָעָה בָּאָה עָלָיו. וְיָכוֹל לְהַצִּילוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ. אוֹ שֶׁיִּשְׂכֹּר אֲחֵרִים לְהַצִּילוֹ וְלֹא הִצִּיל. אוֹ שֶׁשָּׁמַע עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹ מוֹסְרִים מְחַשְּׁבִים עָלָיו רָעָה אוֹ טוֹמְנִין לוֹ פַּח וְלֹא גִּלָּה אֹזֶן חֲבֵרוֹ וְהוֹדִיעוֹ. אוֹ שֶׁיָּדַע בְּעַכּוּ''ם אוֹ בְּאוֹנֵס שֶׁהוּא בָּא עַל חֲבֵרוֹ וְיָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִּגְלַל חֲבֵרוֹ לְהָסִיר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ וְלֹא פִּיְּסוֹ. וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. הָעוֹשֶׂה אוֹתָם עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ:
הפירוש לחלק בפסוק שרלוונטי לנושאנו:
המשנה מתחילה בהבאת דוגמאות למקרים בהם הקרבן זקוק לעזרה: אדם הטובע בנהר, אדם שנשדד או אדם שחיה טורפת תוקפת אותו, הצופה חייב להתערב במקרה גם אם צריך להרוג את התוקף, אך אם האדם אינו יכול להציל את הקרבן הוא צריך להזעיק אנשים שהם יוכלו לעזור לקרבן.
(14) Anyone who can save and does not save transgresses 'do not stand by the blood of your neighbour'. So too one who sees his friend drowning in the sea, bandits attacking him or a bad animal attacking him and he is able himself to save him or he could hire others to save him but he does not; one who hears idol worshippers or informers plotting harm for him or laying a trap for him and he doesn't tell his friend and inform him; or if he knows that an idol worshipper or a thug are on their way to his friend and he could appease them on behalf of his friend to change their intention and he doesn't appease him; and so too any similar case; One who does any of these transgresses 'do not stand idly by your neighbour's blood'.
(יא) וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃ (יב) וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל׃ (יג) וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃ (יד) וַ֠יֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר׃
פירוש:
משה הולך ונתקל במצב שבו איש מצרי מכה איש עברי, משה מחליט להתערב- לא משאיר את הקרבן להתמודד לבדו, ובסוף משה הורג את המצרי על מנת להציל את האיש העברי המוכה. כפי שכתוב במדרשה של המשנה ל"לא תעמוד על דם רעיך", משה הורג את התוקף כדי להציל את הקורן ולכן מעשהו של משה מוצדק.
שאלות על המקורות המקראיים:
1. איזה חוק מציבה המשנה? האם לדעתכם, צריך חוק כזה?
2. מה המקרים בהם החוק לא תקף?
3. אם הייתם נתקלים הסיטואציה שמשה נתקל בה, הייתם מגיבים כמוהו?
4. מהו הקשר בין החוק המשנה- "לא תעמוד על דם רעיך" לבין הסיטואציה שמשה נתקל בה?
הסבר התופעה "אפקט הצופה מהצד"
"אפקט הצופה מהצד" היא תופעה פסיכולוגית הטוענת כי הסבירות שמישהו יעזור לנו בעת צרה היא גבוהה יותר אם ישנם פחות אנשים בסביבה. התופעה נגרמת ממספר סיבות: הסיבה הראשונה שאם ישנם הרבה אנשים בסביבה יש לנו נטייה לחשוב שמישהו אחר יקח אחריות ויעצור על מנת לתת סיוע, סיבה נוספת הינה שבשגרה אנו פועלים על בסיס הרגלים ונורמות שרכשנו בעבר ובמצבי קיצון וחירום אנו נוטים להישען על התנהגותם של אחרים וסיבה אחרונה לכך היא רוב האנשים מעדיפים להראות יציבים ולפיכך ימנעו מלעשות דברים מביכים. במצבי חירום קיים חשש מלהגיש עזרה לאדם שלא זקוק לה .
מקור מודרני
"Social Psychology / Aronson, Wilson and Akert" מתוך הספר
?מדוע אנשים עוזרים
בתחילה ייחסו את חוסר העזרה באמפטיות של הצופים (Bystander apathy). אחר כך גילו שזה לא בדיוק:
- מעכבים מציאותיים – סכנה פיזית, פחד
- מקרה חירום לא צפוי – לא יודעים איך להתמודד. מעטים מאיתנו מוכנים לסיטואציות כאלה.
מספר האנשים הנוספים הצופים במקרה מלבדך – ההיגיון: ככל שיש יותר אנשים יש סיכוי רב יותר שמישהו יעזור. (Latane' and Darley (1970 – אמרו לנבדקים שהם הולכים לעשות שיחה עם סטודנטים דרך אינטרקום. כל אחד חשב שיש כמות אחרת של משתתפים בשיחה. אחד מהאנשים סיפר שבזמנים של לחץ יש לו התקפים (כמו אסטמה). אחרי כמה תורות, הבנאדם שסיפר על ההתקפים מתחיל להיחנק. כאשר אנשים חושבים שרק הם שומעים אותו, הם עוזבים מיד את החדר וקוראים לעזרה. אם הם חושבים שיש עוד אנשים חוץ מהם – 38% בכלל לא עזבו את החדר. מסקנה: אפקט הצופה מן הצד – אדם הנמצא בסיטואציה בה אדם אחר נמצא במצוקה אבל עושה זאת בידיעה שאחרים גם כן נוכחים ונגישים להגיב הינו איטי יותר ובעל סבירות נמוכה יותר להגיב לאדם במצוקה מאשר אדם היודע שהוא או היא הם היחידים שמודעים למצוקה.
מתי אפקט הצופה מהצד ייחלש / ייעלם?
- מצבים בהם ברור שהאחרים אינם מסוגלים לעזור
- מצבי חירום בהם רואים כי הצופים האחרים מודאגים (אתה מבין שצריך לעשות משהו)
- כשהמצב כלל לא עמום, אלא חד משמעי (אין את שלבי הפירוש)
האם ייתכן שעצם הדמיון של אחרים יכול להוביל למצבים מנטאליים של פיזור אחריות ללא תלות בנגישות אמיתית של אחרים להגיב?
מה כדאי לעשות כדי לקבל עזרה?
- לדאוג שישימו לב - לצעוק
- שהמצב יהיה ברור – אני צריך עזרה
- ליצור אחריות – אתה עם החולצה הכחולה, תעזור לי
- להגדיר את העזרה הנדרשת
- העזרה כהתנהגות הרצויה (עין ציבורית)
אם האדם תופס את עצמו כשונה מהאחרים וכן מסוגל – אז הוא כן יעזור, אפילו עם נוכחות אחרים. למשל, מי שעבר קורס עזרה ראשונה.
שאלות:
1. האם אתם מסכימים עם דרכי ההתמודדות עם האפקט העומדים מן הצד?
2.האם לדעתכם האפקט של העומדים מן הצד עשוי להתדרדר או להיחלש במהלך השנים?
3. האם הטקסט עזר לכם להבין כיצד להתמודד עם אפקט זה? אם כן, מה בטקסט גרם זאת?
4. האם יש לכם רעיונות לעוד דרכים לשבור אפקט זה, בנוסף למתואר בטקסט?
התאונה של משה-חי-ישראלי בהקשר אפקט הצופה מן הצד:
מקרה מדאיג הממחיש את אפקט הצופה מן הצד בישראל-
בשנת 2007, התרחשה תאונה מזעזעת ובה משה חי-ישראלי, בן 62 מחולון רכב על הקטנוע בכביש 44 כאשר רכב על הקטנוע משמאל למערבל הבטון, התנגש בו.
משה שכב על הכביש ומכוניות רבות נסעו מסביבו אך איש לא עצר לסייע לו ולבדוק מה מצבו, במקום הנהגים עקפו את האיש השוכב. לאחר דקה וחצי שקריטית לחייו, רוכב קטנוע אחר עוצר לבדוק מה מצבו ואיתו מצטרפים כמה נהגים.
הצוות הרפואי שהגיע בסופו של דבר למקום, נאלץ לקבוע את מותו של חי-ישראלי.
שאלות על הסרטון:
1. אילו אתם הייתם לסיטואציה כזאת – כיצד הייתם מגיבים?
2.האם אתם חושבים שמשה היה יכול להינצל אם ישר היו מושיטים לו עזרה?
לסיכום, הנה סרטון (באנגלית) שמסביר ומדגים לנו שוב את האפקט:
שאלות:
1. האם הסרטון עזר לכם להבין יותר לעומק את האפקט הצופה מהצד?
2. האם אתם חושבים שכמות האנשים הייתה משפיעה עליכם גם או שהייתם פועלים אותו דבר ללא קשר לכמות האנשים שאיתכם?
העומדים מן הצד/ נכתב על ידי יובל
העומדים מן הצד לא אוהבים כשאומרים להם מה לעשות.
כשאומרים להם לאן ללכת מה להביא למי לקרוא הם לא אוהבים כשאומרים להם לקרוא
העומדים מן הצד לא אוהבים כשאומרים להם מה לעשות.
לזוז מתוך ההתעלמות לצלול לתוך האלימות הם לא אוהבים לזוז אז הם עומדים.
עיניים ריקות נעוצות בכאבים הכי מרים ואין שום רגש.
אין תזוזה.
וכל הדיבורים על הגשת יד לעזרה לא יעזרו.
אתה תרגיש ככ לבד
אם נקלעת לצרה מול עומדים מן הצד.
העומדים מן הצד לא אוהבים להסתכל.
אבל הם בכל זאת יעשו את זה.
זה לא נעים להסתכל אבל מה שנעים לא מעניין זה מושך זה מסקרן לא לראות- להתבונן.
להתבונן מבעד לזכוכית של אדישות ואין אדם מולם ולא צריך שום רגישות כי כשאתה מתבונן אתה לא רואה אדם במצוקה.
העומדים מן הצד לא אוהבים להבין שהאדם מולם במצוקה.
אוי נו באמת אז מה אם הוא על הרצפה הוא לא צריך אותי בשביל לקום.
אני לא אעזור פה בכלום.
אז הם בוהים בזעקות כאב במבט כל כך אטום כמו כלום.
העומדים מן הצד אוהבים להרגיש כלום.
העומדים מן הצד הכי לא אוהבים כששואלים אותם מי הם.
כי הם אנשים טובים, רגישים, לכל אדם בצרה עזרה הם מגישים
אז בפעם הבאה שתצרחו עליו כיצד
תגידו לי
אם גם אתם לא קצת עומדים מן הצד.
סיכום:
אפקט הצופה מהצד הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית שמוכר מאוד לאנשים שעוסקים בנושא. במקרים כאלו האדם היחיד מרגיש שהאחריות שלו לעזור ולתרום קטנה יותר ככל שיש יותר אנשים. כאשר אדם רואה מקרה של אדם במצוקה, הוא לא טורח להתקשר מהסיבה שהוא הסיק שמישהו אחר כבר בוודאי יעשה זאת ולכן דווקא במקרים בהם רק אדם אחד נמצא במקום יש סיכוי גבוה יותר שהקורבן יזכה לסיוע. בנוסף אנחנו רואים שגם בתנך ישנם מקרים שבהם ישנו קורבן שזקוק לעזרה- עברי ומישהו עוזר לו- משה.
ישנם כמה דרכים למנוע את אפקט זה והם: לצעוק חזק כך שהסביבה תשים לב לאירוע, לצעוק לעזרה, לפנות לאדם ספציפי כך שיבין שהאחראיות היא עליו ולא על השאר, לצעוק מהי העזרה שאנחנו צריכים ולפנות לכל עובר אורח גם אם נראה שהוא לא יוכל לעזור לנו- הוא יוכל לקרוא לעזרה כמו להתקשר למשטרה, להזעיק עוד אנשים למקום ועוד.