א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' (תהלים ד, ה) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב (שמות כד, יב) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני:
In the case of a disciple of the wise[7], this is not necessary. But Abbai said: Even the disciple of the wise should recite a verse of supplication; for instance, "Into Thy hand I commit my spirit. Thou hast redeemed me, O Lord, Thou God of truth" (ibid. xxxi. 6). R. Levi b. Hamma[1] said in the name of R. Simeon b. Lakish: A man should always oppose [yargiz] the good impulse to the evil impulse[2] ; as it is said : "Tremble [rigzu] and sin not" (ibid. iv. 5). If he conquer it, well and good ; but if not, let him occupy himself with Torah ; as it is said, "Commune with your own heart" (ibid.)[3]. Should this gain him the victory, well and good; but if not, let him read the Shema' ; as it is said, "Upon your bed[4]." If he conquer it, well and good ; but if not, let him reflect upon the day of death; as it is said, "And be still[5]. Selah." R. Levi b. Hamma also said in the name of R. Simeon b. Lakish : What means that which is written, "And I will give thee the tables of stone, and the law and the commandment, which I have written, that thou mayest teach them" (Exod. xxiv. 12)? "Tables of stone," i.e. the Decalogue: "law," i.e. the Pentateuch; "commandment," i.e. the Mishnah ; "which I have written," i.e. the Prophets and Hagiographa; "that thou mayest teach them," i.e. the Gemara[6]. The verse teaches that all of them were given to Moses on Sinai[7]. R. Isaac[8] said : Whoever reads the Shema' upon his bed is as though he holds a two-edged sword in his hand[9]; as it is said, "Let the high praises of God be in their mouth, and a two-edged sword in their hand" (Ps. cxlix. 6). How is this inferred ? Mar Zotra (another version : Rab Ashe) said : From what precedes ; for it is written, "Let the saints exult in glory, let them sing for joy upon their beds" (ibid. v. 5), and this is followed by "Let the high praises of God be in their mouth, and a two-edged sword in their hand." R. Isaac also said : Whoever reads the Shema' upon his bed, the evil spirits flee from him ; as it is said, "And the sons of Reshef[1] fly upwards ['uf] " (Job v. 7). 'Uf means nothing else than Torah ; as it is said, "Wilt thou set [hata'if][2] thine eyes upon it? It is gone" (Prov. xxiii. 5). And Reshef means nothing else than "evil spirits"; as it is said, "The wasting of hunger, and the devouring of the fiery bolt [Reshef] and bitter destruction" (Deut. xxxii. 24)[3]. R. Simeon b, Lakish said : Whoever occupies himself with Torah, sufferings depart from him ; as it is said, "And the sons of Reshef fly upwards ['uf]." 'Uf means nothing else than Torah; as it is said, "Wilt thou set thine eyes upon it? It is gone." And Reshef means nothing else than "sufferings"; as it is said, "The wasting of hunger, and the devouring of the fiery bolt." R. Johanan said to him : Why, even school-children know that[4]; as it is stated, "And He said, If thou wilt diligently hearken to the voice of the Lord thy God, and wilt do that which is right in His eyes, and wilt give ear to His commandments, and keep all His statutes, I will put none of the diseases upon thee, which I have put upon the Egyptians ; for I am the Lord that healeth thee " (Exod. xv. 26) ! But[5], everyone who is able to occupy himself with Torah and does not do so, the Holy One, blessed be He, brings upon him dreadful sufferings to stir him ; as it is said, "I was dumb with silence, I held my peace, had no comfort [tob] ; and my pain was stirred" (Ps. xxxix. 3). "Comfort" means nothing else than Torah; as it is said, "For I give you good [tob] doctrine; forsake ye not My teaching " (Prov. iv. 2). R. Zera (another version : R. Hannina b. Pappa)[6] said : Come and see that the attribute of a human being differs from that of the Holy One, blessed be He. What is the attribute of a human being ? When a man sells a valued article to his fellow, the seller grieves[1] and the purchaser rejoices. But with the Holy One, blessed be He, it is not so. He gave the Torah to Israel and rejoiced[2]; as it is said, "For I give you good doctrine ; forsake ye not My teaching." Raba (another version : Rab Hisda)[3] said : Should a man see sufferings come upon him, let him scrutinise his actions ; as it is said, "Let us search and try our ways, and return unto the Lord" (Lam. iii. 40). If he has scrutinised his actions without discovering the cause, let him attribute them to neglect of Torah; as it is said, "Happy is the man whom Thou chastenest, and teachest out of Thy law" (Ps. xciv. 12). If he attributed them to neglect of Torah without finding any justification, it is certain that his sufferings are chastenings of love ; as it is said, "For whom the Lord loveth He correcteth" (Prov. iii. 12)[4]. Raba stated that Rab Sahorah said in the name of Rab Huna : Him in whom the Holy One, blessed be He, delighteth He crusheth with sufferings ; as it is said, "Yet it pleased the Lord to crush him by disease" (Is. liii. 10). It is possible to think that this is so even with one who does not receive the chastenings in a spirit of love : therefore there is a teaching to say, "To see if his soul would offer itself in restitution" (ibid.). Just as the trespass-offering[5] is brought voluntarily, so are the sufferings voluntarily received. If he accept them, what is his reward? "He will see his seed, prolong his days" (ibid.). More than that, his study [of Torah] will endure with him; as it is said, "The purpose of the Lord will prosper in his hand" (ibid.). R. Jacob b. Iddi and Rab Aha b. Hannina [differ in opinion]. One of them says : Those are to be considered chastenings of love which do not involve neglect of Torah; as it is said, " Happy is the man whom Thou chastenest, O Lord, and teachest him out of Thy law " (Ps. xciv. 12). The other declares : Those are to be considered chastenings of love which do not involve neglect of prayer; as it is written, "Blessed be God, Who hath not turned away my prayer, nor His mercy from me" (Ps. lxvi. 20)[1] R. Abba the son of R. Hiyya b. Abba said to them : Thus declared R. Hiyya b. Abba in the name of R. Johanan : Both of them are to be considered chastenings of love ; as it is said, "For whom the Lord loveth He correcteth" (Prov. iii. 12). But what does the phrase "and teachest him out of Thy law" (Ps. xciv, 12) intend to convey to us ? Read not telammedennu "and teachest him" but telammedennu "and teachest us[2]"; i.e., Thou teachest us this matter out of Thy law as a deduction[3] from the ordinance concerning "the tooth and eye[4]. " Should the tooth or eye of a slave be injured, which is only one of the members of a man's body, he thereby obtains his freedom, how much more so with the sufferings which afflict the whole body of a man[5] ! This is in accord with the statement of R. Simeon b. Lakish who said: The word berit "covenant" is mentioned in connection with salt and also with chastenings. With salt, as it is written, "Thou shalt not suffer the salt of the covenant of Thy God to be lacking" (Lev. ii. 13); and with chastenings, as it is written, "These are the words of the covenant" (Deut. xxviii. 69)[6]. As with the "covenant" mentioned in connection with salt, it is salt which sweetens meat, so with the "covenant" mentioned in connection with chastenings, they are chastenings which purge all the iniquities of man. There is a teaching : R. Simeon b. Johai said : Three precious gifts did the Holy One, blessed be He, give to Israel, and all of them He gave only through the medium of suffering ; they are : Torah, the land of Israel, and the world to come. Whence is it deduced that Torah [was given through the medium of suffering]? As it is said : "Happy is the man whom Thou chastenest, O Lord, and teachest him out of Thy law " (Ps. xciv. 12). And the land of Israel ? For it is written, "As a man chasteneth his son, so the Lord thy God chasteneth thee" (Deut. viii. 5), which is followed by "For the Lord thy God bringeth thee into a good land" (ibid. V. 7). And the world to come ? For it is written, "For the commandment is a lamp, and the teaching is light, and reproofs of instruction' are the way of life" (Prov. vi. 23). A Tanna taught in the presence of R. Johanan : whoever occupies himself with Torah and benevolent acts,
כל המצוות שנתנו לו למשה בסיני – בפירושן ניתנו, שנאמר: "ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה והמצוה" (שמות כד יב); "תורה" – זו תורה שבכתב, "והמצוה" – זו פירושה (ברכות ה א). וצוונו לעשות התורה על פי המצווה, ומצווה זו היא הנקראת "תורה שבעל פה".
ויצו וגו' – לא כתיב ויאמר ה' לאדם אלא ויצו זו היא תורה שבע"פ וכמו שמפרש (ברכות ה') והמצוה זו משנה. וכך הפי' בכ"מ (כמ"ש בס' שמות ל"ד ל"ב ההכרח לזה) וטעם הדבר שזה נקרא צווי משום דצווי משמע זרוז (וכדאי' בת"כ ריש פ' צו ובקדושין כ"ט ע"א) ותורה שבע"פ בעי זירוז לשמור ולחזור ע"ז שלא ישכח (ועי' מ"ש שם) והנה כאן הי' מלבד המאמר המדובר בפירוש מכל עץ הגן וגו' שהוא תורה שבכתב לימדו הקב"ה לאדם שבע מצות המרומז בדברים אלו כדאי' בפ' ד"מ. ועוד כונות נסתרות וזה הי' תורה שבע"פ אשר בזה עסק אדם לעבדה ולשמרה שלא יהי' קלקול בגן (כמ"ש בהרחב דבר) ומש"ה כתיב ויצו.
תורה זו מקרא כו'. דהיינו גוף התורה והיא נקראת מקרא בכ"מ בל' התורה ובזו המסכת שהיא תחלת ש"ס בא לפרש דע"כ נקראת התורה מקרא בלישנא דתלמודא בכ"מ ע"ש שמצוה לקרות בה עכ"ל והיינו דבעי לקרותה בכתב בנקודותיה ובפיסוק טעמיה משא"כ במשנה ובתלמוד ואמר והמצוה זו המשנה דלא דברו בה רק בגוף המצוה ואח"כ בא התלמוד לפרשה מהיכא נפקא המצוה מגוף התורה וכפרש"י: ואמר
(יח) כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני. ימי הפורים לא יבטלו שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם
(18) All the books of the Prophets and all the Writings will be annulled in the days of the Messiah, apart from Megillat Esther. It will continue to be binding like the Five Books of Moses and the entire Oral Law which will never be invalidated. Even though all memory of our suffering will be erased…still the days of Purim will not be annulled.
ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שמונים וחמשה זקנים ומהם שלשים וכמה נביאים היו מצטערין על הדבר הזה אמרו כתיב (ויקרא כז) אלה המצות אשר צוה ה' את משה אלו המצות שנצטוינו מפי משה וכך אמר לנו משה אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר לא זזו משם נושאים ונותנין בדבר עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים הדא היא דכתיב (שמות יז) ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר זאת תורה כמה דתימר (דברים ד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל זכרון אלו הנביאים (מלאכי ג) ויכתב ספר הזכרון לפניו ליראי ה' וגו' בספר אלו הכתובים (אסתר ט) ומאמר אסתר קיים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר רב ור' חנינה ור' יונתן ובר קפרא ור' יהושע בן לוי אמרו המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל מה טעמא (דברים ה) קול גדול ולא יסף רשב"ל אמר אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל נאמר כאן קול גדול ולא יסף ונאמר להלן (אסתר ט) וזכרם לא יסוף מזרעם הלכות (חבקוק ג) הליכות עולם לו