Singing and Drowning
1 א

(כח) וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־אֶחָֽד׃ (כט) וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃ (ל) וַיּ֨וֹשַׁע ה' בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃ (לא) וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה ה' בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־ה' וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽה' וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ (פ)

(28) The waters turned back and covered the chariots and the horsemen—Pharaoh’s entire army that followed them into the sea; not one of them remained. (29) But the Israelites had marched through the sea on dry ground, the waters forming a wall for them on their right and on their left. (30) Thus the LORD delivered Israel that day from the Egyptians. Israel saw the Egyptians dead on the shore of the sea. (31) And when Israel saw the wondrous power which the LORD had wielded against the Egyptians, the people feared the LORD; they had faith in the LORD and His servant Moses.

2 ב
(א) אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽה' וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽה' כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃

(1) Then Moses and the Israelites sang this song to the LORD. They said: I will sing to the LORD, for He has triumphed gloriously; Horse and driver He has hurled into the sea.

3 ג
(מז) תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
(47) Because you would not serve the LORD your God in joy and gladness over the abundance of everything,
4 ד

(א) וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃ (ג) וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר׃ (ד) וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־לֵב־פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵיל֔וֹ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י ה' וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃

(1) The LORD said to Moses: (2) Tell the Israelites to turn back and encamp before Pi-hahiroth, between Migdol and the sea, before Baal-zephon; you shall encamp facing it, by the sea. (3) Pharaoh will say of the Israelites, “They are astray in the land; the wilderness has closed in on them.” (4) Then I will stiffen Pharaoh’s heart and he will pursue them, that I may gain glory through Pharaoh and all his host; and the Egyptians shall know that I am the LORD. And they did so.

5 ה

ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים ...וא"ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות יד, כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה אמר רבי אלעזר הוא אינו שש אבל אחרים משיש

Because the Holy One, Blessed be He, does not rejoice over the downfall of the wicked... Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: “And the one came not near the other all the night” (Exodus 14:20)? The ministering angels wanted to sing their song, for the angels would sing songs to each other, as it states: “And they called out to each other and said” (Isaiah 6:3), but the Holy One, Blessed be He, said: The work of My hands, the Egyptians, are drowning at sea, and you wish to say songs? This indicates that God does not rejoice over the downfall of the wicked. Rabbi Elazar said that this is how the matter is to be understood: Indeed, God Himself does not rejoice over the downfall of the wicked, but He causes others to rejoice.

6 ו

(יג) וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ (יד) וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃

(13) And He said to Abram, “Know well that your offspring shall be strangers in a land not theirs, and they shall be enslaved and oppressed four hundred years; (14) but I will execute judgment on the nation they shall serve, and in the end they shall go free with great wealth.

7 ז

(ב) דן אנכי. בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת: (ג) ברכש גדול. בְּמָמוֹן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם (שמות י"ב):

( (2) דן אנכי I WILL JUDGE with ten plagues (Genesis Rabbah 44:20). (3) ברכוש גדול WITH GREAT SUBSTANCE — with great wealth, as it is said, (Exodus 12:36) “And they despoiled the Egyptians.”

8 ח

(א) וגם את הגוי, דן אנכי, אני אשפט אותם אע"פ שאני גזרתי אותם להיות להם לעבדים, הם עשו יותר מדאי, כמו שאמר על בבל, אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א׳:ט״ו)

(1) וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי, I will judge the Egyptians even though it was I Who decreed that the Israelites would be enslaved by them. The reason why I will judge them is that they acted with great cruelty toward the Israelites, something which I had not decreed. The prophet Zacharyah 1,15 spelled out this concept in connection with the punishment G’d visited on the Babylonians, who, though entitled to destroy the Temple in Jerusalem, had never been entitled to go about it with such a vengeance.

9 ט
(יא) אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם חַי־אָ֣נִי ׀ נְאֻ֣ם ׀ אדושם ה' אִם־אֶחְפֹּץ֙ בְּמ֣וֹת הָרָשָׁ֔ע כִּ֣י אִם־בְּשׁ֥וּב רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֖וֹ וְחָיָ֑ה שׁ֣וּבוּ שׁ֜וּבוּ מִדַּרְכֵיכֶ֧ם הָרָעִ֛ים וְלָ֥מָּה תָמ֖וּתוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
(11) Say to them: As I live—declares the Lord GOD—it is not My desire that the wicked shall die, but that the wicked turn from his [evil] ways and live. Turn back, turn back from your evil ways, that you may not die, O House of Israel!
10 י

(א) התשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות.

(ח) ר' נחוניא בן הקנה אומר, תדע לך כח התשובה בא וראה מפרעה מלך מצרים שמרד בצור עליון הרבה מאד שנ' מי ה' אשר אשמע בקולו ובלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה שנ' מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש והצילו הב"ה בין המתים מניין שלא מת שנ' כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואולם בעבור זאת העמדתיך וכו' והלך ומלך בננוה. וכששלח הב"ה ליונה להנבא עליה להחריבה שמע פרעה ועמד מכסאו וקרע בגדיו ולבש שק ואפר והכריז בכל עמו שיצומו כל העם שני ימים

(יב) ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.

(8) Rabbi Nechunia, son of Haḳḳanah, said: Know thou the power of repentance. Come and see from Pharaoh, king of Egypt, who rebelled most grievously against the Rock, the Most High, as it is said, "Who is the Lord, that I should hearken unto his voice?" (Ex. 5:2). In the same terms of speech in which he sinned, he repented, as it is said "Who is like thee, O Lord, among the mighty?" (Ex. 15:11). The Holy One, blessed be He, delivered him from amongst the dead. Whence (do we know) that he died? Because it is said, "For now I had put forth my hand, and smitten thee" (Ex. 9:15). He went and ruled in Nineveh. When the Holy One, blessed be He, sent for Jonah, to prophesy against (the city) its destruction, Pharaoh hearkened and arose from his throne, rent his garments and clothed himself in sackcloth and ashes, and had a proclamation made to all his people, that all the people should fast for two days, | "And the Lord repented of the evil, which he said he would do unto them" (Jonah 3:10).

(12) Blessed art thou, O Lord, who delightest in repentance.

11 יא

הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה ליה ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה.

There were these hooligans in Rabbi Meir’s neighborhood who caused him a great deal of anguish. Rabbi Meir prayed for God to have mercy on them, that they should die. Rabbi Meir’s wife, Berurya, said to him: What is your thinking? On what basis do you pray for the death of these hooligans? Do you base yourself on the verse, as it is written: “Let sins cease from the land” (Psalms 104:35), which you interpret to mean that the world would be better if the wicked were destroyed? But is it written, let sinners cease?” Let sins cease, is written. One should pray for an end to their transgressions, not for the demise of the transgressors themselves. Moreover, go to the end of the verse, where it says: “And the wicked will be no more.” If, as you suggest, transgressions shall cease refers to the demise of the evildoers, how is it possible that the wicked will be no more, i.e., that they will no longer be evil? Rather, pray for God to have mercy on them, that they should repent, as if they repent, then the wicked will be no more, as they will have repented. Rabbi Meir saw that Berurya was correct and he prayed for God to have mercy on them, and they repented.

12 יב
(לה) יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־ה' הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
(35) May sinners disappear from the earth, and the wicked be no more. Bless the LORD, O my soul. Hallelujah.
13 יג

(א) וגם את הגוי אשר יעבודו

והנכון בעיני כי טעם וגם אף על פי שאני גזרתי על זרעך להיות גרים בארץ לא להם ועבדום וענו אותם אף על פי כן אשפוט את הגוי אשר יעבודו על אשר יעשו להם ולא יפטרו בעבור שעשו גזרתי והטעם כמו שאמר הכתוב (זכריה א יד) וקנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה ואומר (ישעיהו מז ו) קצפתי על עמי חללתי נחלתי וגו' וכן היה במצרים שהוסיפו להרע כי השליכו בניהם ליאור וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם וזה טעם דן אנכי שאביא אותם במשפט אם עשו כנגזר עליהם או הוסיפו להרע להם

(1) But also that nation. Even though God Himself decreed enslavement and oppression for Avram’s descendants, their oppressors would be punished for overstepping the sentence. If, on the other hand, they had only intended to carry out the sentence they would have been rewarded.
14יד

שְׁפְֹ חֲמָתְָ אֶל־הַגויִם אֲשֶׁר לא יְדעוָ וְעַל־מַמְלָכות אֲשֶׁר בְשִׁמְָ לא קראו.
כִי אָכַל אֶת־יַעֲקב וְאֶת־נָוֵהו הֵשַׁמו
שְׁפְָ־עֲלֵיהֶם זַעֲמֶָ וַחֲרון אַפְָ יַשִּׂיגֵם
תִּרדף בְאַף וְתַשְׁמִידם מִתַּחַת שְׁמֵי ה’


Pour your wrath upon the nations that did not know You and upon the kingdoms that did not call
upon Your Name!
Since they have consumed Ya'akov and laid waste his habitation (Psalms 79:6-7).
Pour out Your fury upon them and the fierceness of Your anger shall reach them (Psalms 69:25)
You shall pursue them with anger and eradicate them from under the skies of the L-rd
(Lamentations 3:66).

15טו
עברית

This passage, not part of the earliest Haggadot, was added during the Middle ages, during one of
the darkest periods of and-Jewish persecution. It began with the First Crusade (1096), in which, on
their way to the Holy Land, the Crusaders stopped to massacre Jewish communides in Worms,
Speyer and Mainz.
What is noticeable about this addidon to the Haggadah is its restraint. For centuries, Jews suffered
a series of devastating blows - massacres, pogroms, forced conversions, inquisitions, confinement
to ghettoes, punitive taxation, and expulsions, culminating, in the very heart of ‘enlightened’
Europe, in the Holocaust. Yet these verses, two from Psalms, one from the book of Lamentations,
are almost the only trace left by this experience on the Haggadah, the night when we recall our
past.
Albert Einstein once spoke of the ‘almost fanatical love of justice; as one of the ’features of the
Jewish tradition which make me thanks my stars that I belong to it.’ Judaism is a religion of justice.
It is also a religious of compassion, forgiveness, generosity and peace. But from the beginning it
has wrestled with the question of how to bring the Divine presence down to earth, in the
structures and institutions of society. The necessary precondition is justice...

16 טז

וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת על מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ. ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

And they will all accept upon themselves the yoke of your kingship that you may reign over them soon and for ever. For the kingdom is Yours and You will reign for all eternity, in honor as it is written in Your Torah:G-d shall reign for all eternity. And it is said,; G-d will be King over all the world- on that day G-d will be one and His name will be one.