יהי רצון מלפניך א-דני א-להינו וא-להי אבותינו כשם שאני מבער חמץ מביתי ומרשותי
כך תבער את כל החיצונים, ואת רוח הטומאה תעביר מן הארץ,
ואת יצרנו הרע תעבירהו מאתנו,
ותתן לנו לב בשר לעבדך באמת,
וכל סטרא אחרא וכל הקליפות וכל הרשעה בעשן תכלה
ותעביר ממשלת זדון מן הארץ,
וכל המעיקים לשכינה תבערם ברוח בער וברוח משפט,
כשם שבערת את מצרים ואת אלהיהם בימים ההם בזמן הזה אמן סלה
For the nullification of the chametz say:
All leaven and anything leavened that is in my possession, whether I have seen it or not, whether I have observed it or not, whether I have removed it or not, shall be considered nullified and ownerless as the dust of the earth.
The ten pieces are to be burnt, and the following is said during the burning of the chametz:
May it be Your will, Lord, our G‑d and G‑d of our fathers, that just as I remove the chametz from my house and from my possession, so shall You remove all the extraneous forces.
Remove the spirit of impurity from the earth, remove our evil inclination from us, and grant us a heart of flesh to serve You in truth.
Make all the sitra achara, all the kelipot, and all wickedness be consumed in smoke, and remove the dominion of evil from the earth. Remove with a spirit of destruction and a spirit of judgment all that distress the Shechina, just as You destroyed Egypt and its idols in those days, at this time. Amen, Selah.
ואמר המן למלכא אחשורוש: אית עמא חד דיהודאי מתבדר ומטלטל ביני עממיא בכל מדינת מלכותך גיותנין ורוחא רמא...
בירח ניסן: תמניא יומין טבין עבדין ביה, ועבדין הדליקה ומרבותא, וגרפין חמיעא מן קדם פטירא, ואמרין דין דאתפרקן ביה אבהתנא מן מצרים, וקריין יתיה יומא דפסחא. עלין לבית כנישתא דילהון, קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון, ואמרין כהדין דמתגריף חמיעא מן קדם פטירא, הכדין תתגריף מלכותא רשיעיתא מביננא, וכן יתעביד לנא פורקנא מן מלכא טפשא הדין.
(א) עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה, לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב. וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי:
(1) On the eve of Pesah close to minhah one may not eat until nightfall. Even the poorest person in Israel must not eat [on the night of Pesah] until he reclines. And they should give him not less than four cups [of wine], and even from the charity plate.
מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה כנגד ארבע גאולות (שמות ו) לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגומר והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבעה כוסות של פרעה (בראשית מ) וכוס פרעה בידי ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ונתת כוס פרעה בידו וגו'. רבי לוי אמר כנגד ארבעה מלכיות ורבנן אמרי כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם (ירמיהו כה, טו) כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החימה וגו' כוס זהב בבל ביד ה' (תהילים עה) כי כוס ביד ה' (תהילים יא) ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם מהו מנת כוסם רבי אבין אמר דיפלי פוטירין כדיפלי פוטירין אחר המרחץ וכנגד עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות (תהילים טז) ה' מנת חלקי וכוסי (תהילים כג) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה והדין (תהילים קטז) כוס ישועות אשא תריין
From where (in Tanach) do we find an allusion to the Four Cups [that the Sages enacted]?
Rabbi Yochanan said, quoting Rabbi Benayah, that they correspond to the four stages of redemption: “Therefore tell the Children of Israel I am God and I took you out…and I saved you…and redeemed you…and took you to me as a nation” (Shemot 6:6-7).
Rabbi Yehoshua son of Levi said that they correspond to the four cups of Pharaoh [in the dream that the butler told over to Yosef (Joseph) in prison]: “Pharaoh’s cup was in my hand…I squeezed them (the grapes) into Pharaoh’s cup… and I placed Pharaoh’s cup in his hand…and you will place Pharaoh’s cup in his hand.” (Bereishit/ Genesis 40:11-12).
Rabbi Levi said that they correspond to the four kingdoms [that subjugated Israel].
The Rabbis said that they correspond to the four cups of punishment that the Holy One, blessed be He, will in the future give the nations of the world to drink: “For thus said Hashem, God of Israel, to me, ‘Take this cup of wrath …’” (Yirmiyahu/ Jeremiah 25:16); “The gold cup of Babylonia is in God’s hand” (Yirmiyahu 51:7); “For there is a cup in God’s hand” (Tehillim 75:9); “And he will rain fire and sulfur on the evildoers…” (Tehillim 11:6).
Corresponding to them, the Holy One, blessed be He, will in the future give Israel to drink the four cups of consolation: “God is my portion and my cup” (Tehillim 16:5); “You poured oil over my head and my cup is overflowing” (Tehillim 23:5); and [the verse] “I lift up the cup of salvations” (Tehillim 116:13) counts as two (because “salvations” is plural).
גמ׳ מאי שני תבשילין ...חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה
The Gemara asks: What are these two cooked foods mentioned in the mishna? ...Ḥizkiya said: The two cooked foods can even be fish and the egg that that was fried on it. Rav Yosef said: One requires two types of meat on Passover night, one in remembrance of the Paschal lamb and the other one in remembrance of the Festival peace-offering, which was also eaten on Passover night.
רב שרירא גאון (בערך 1006-906) בתשובה ליהודי קירואן בצפון אפריקה,
על ב’ תבשילין. והשיב זכר לב’ שלוחים משה ואהרן ששלח הקב”ה במצרים, ויש משימין עוד תבשיל אחד זכר למרים, שנאמר (מיכה ו’:ד’): “ואשלח לפניך את משה ואהרן ומרים”.
ואותן ג’ תבשילין – דג, בשר וביצה – כנגד מיני מאכל שעתידין ישראל לאכול לעתיד לבוא: דג כנגד לויתן, ביצה כנגד זיז שדי , בשר כנגד שור הבר (ר' אלעזר מוורמיזא מעשה רוקח, עמ’ י”ז, סימן נ”ט = אוצר הגאונים לפסחים, תשובות, סימן של”א = הרב כשר, הערה 22).
Rav Sherira Gaon (ca. 906-1006) in a responsum to the Jews of Kairouan in North Africa,
On two cooked dishes. And he replied that it is in memory of two messengers Moses and Aaron whom the Holy One Blessed be He sent to Egypt, and some put another cooked dish in memory of Miriam, as it is written (Michah 6:4): “and I shall send before you Moses, Aaron and Miriam”.
And those three cooked dishes — fish, meat and egg — correspond to the types of food that Israel are destined to eat in the future: fish correspond to Leviathan, egg to ziz sadai, and meat to wild ox Shor Habar (Ma’aseh Rokeah, p. 17, parag. 59 =Otzar Hageonim to Pesahim, Responsa, parag. 331 = Tabory, p. 112 = Kasher, note 22).
[הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא]
(מב) לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽה' לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽה' שִׁמֻּרִ֛ים לְכָל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ (פ)
(42) That was for the G-d a night of Shimurim (vigil, watching, protection, guarded, stored up, anticipation) to bring them out of the land of Egypt; that same night is G-d's, one of Shimurim (vigil, watching, protection, guarded, stored up, anticipation) for all the children of Israel throughout the ages.
ר' יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל מנלן אמר קרא (שמות יב, מב) ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית ואידך לילה המשומר ובא מן המזיקין
Rabbi Yehoshua says: In Nisan our forefathers were redeemed from Egypt; and in Nisan in the future the Jewish people will be redeemed in the final redemption. The Gemara asks: From where do we derive that the final redemption will be in Nisan? The verse states: “It is a night of watching for the Lord for bringing them out from the land of Egypt; this is the Lord’s night of watching, for all the children of Israel throughout their generations” (Exodus 12:42). This teaches that the night of Passover is a night that has been continuously watched, i.e., set aside for the purpose of redemption, from the six days of Creation, and it will continue to be so until the final redemption. The Gemara asks: And how does the other tanna, Rabbi Eliezer, understand this verse? He derives from it that this is a night that is continuously watched and protected from demons, meaning that demons have no power on the first night of Passover.
(יב) מָה רָאָה לוֹמַר לֵיל שִׁמֻּרִים, שֶׁבּוֹ עָשָׂה גְּדֻלָּה לַצַּדִּיקִים, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וּבוֹ הִצִּיל לְחִזְקִיָּהוּ, וּבוֹ הִצִּיל לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו, וּבוֹ הִצִּיל לְדָנִיֵּאל מִגֹּב אֲרָיוֹת, וּבוֹ מָשִׁיחַ וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִתְגַּדְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא, יב): אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה. מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מְצַפָּה לְבַעְלָהּ שֶׁפֵּרַשׁ לִמְדִינַת הַיָּם, אָמַר לָהּ יְהֵא סִימָן הַזֶּה בְּיָדֵךְ בְּעֵת שֶׁתִּרְאִי אוֹתוֹ סִימָן דְּעִי שֶׁאֲנִי בָּא וַאֲנִי קָרוֹב לָבוֹא. כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְצַפִּין מִשֶּׁעָמְדָה אֱדוֹם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַסִּימָן הַזֶּה יִהְיֶה בְּיֶדְכֶם בַּיּוֹם שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם תְּשׁוּעָה וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי גוֹאַלְכֶם, וְאִם לָאו אַל תַּאֲמִינוּ, שֶׁלֹא קָרְבָה הָעֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, כב): אֲנִי ה' בְּעִתָּה אֲחִישֶׁנָּה. וְאוֹמֵר (חגי ב, ו כב): עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וגו' וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וגו'. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתִּי אֶת מִצְרַיִם כָּךְ אֲנִי הוֹפֵךְ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, יב): וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ, וְאוֹמֵר (איוב לח, יג): לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וגו':
(12) What did it see to state [that it is] "a night of watchings?" That on it He enacted greatness for the righteous in the same way that He did so for the Jews in Egypt. And on it He rescued Hizkiyahu, and on it He rescued Chanania and his fellows, and on it He rescued Daniel from the lion's den, and on it Eliyahu and the Messiah will become great, as it is stated (Isaiah 21:12), "The watchman said, 'the morning has come, and also the night.'" There is a parable of a woman who was expecting her husband who took a journey to a nation overseas. He said to her, "Let this be a sign in your hand: At the time you see that sign, know that I am coming and I have almost come." So [too], Israel from when Edom arose: The Holy One, blessed be He, said, "This sign will be in your hands - be informed that I will save you on the day that I enacted your salvation and on that night. And if not, do not believe it - the time has not approached," as it is stated (Isaiah 60, 22), "I am the Lord, in its time I will hasten it." And I would [also] say (Haggai 2: 6-22), "One more; it is a bit and I will shake the heavens and the earth, etc. And I will overturn the throne of kingdoms, etc." "And in the same way that I overturned Egypt, so [too] will I overturn the idol worshipers," as it is stated, (Isaiah 60:12) "and the nations shall be utterly destroyed." And I would [also] say (Job 38:13), "To take hold of the corners of the earth."
ה ובקצת מקומות נוהגים שלא לנעול החדרים שישנים שם בליל פסח כי הוא ליל שמורים לכל בני ישראל לדורותם להוציאם מגלות הזה ואם יבא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו במהרה ואנו מאמינים בזה ויש באמונה זו שכר גדול ובמקומות שמצויין גנבים אין לסמוך על הנס כמו שנתבאר בסי' תל"ג.
ונוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא:
טעם כוס זה - כי אלי' הוא המעיד שישראל מקיימים מצות מילה (עפמש"כ בפדר"א פכ"ט) המעכבת בפסח כמש"נ וכל ערל לא יאכל בו (הר"מ חאגיז בס' ברכת אליהו). ויש להמתיק זה עפמש"כ (שמ"ר פי"ט, ה) שבלילה זה מלו ישראל עצמם [ואף שאין מלין אלא ביום - וכמו שהקשו ע"ז בכמה ספרים - י"ל בפשיטות, דהדין דמילה שלא בזמנה אינה אלא ביום - נתחדש לאחר מ"ת (תוד"ה מר, יבמות עב, ב)].
אבל קשה דלטעם זה הי' צריך למזוג כוס זה בתחלת הסדר, ועכ"פ לפני אכילת האפיקומן שהוא זכר לפסח.
מוזגין כוס כו' שפוך גו'. צע"ק שחלק הגדה זה אינו נכלל בסימן קדש כו', כי פיסקא ברך כבר נגמרה, והלל נכתבה אח"ז. ובסי' קו"י נכתב הסימן הללקודם שפוך.
מוזגין כוס ד'. קודם אמירת שפוך חמתך (סי' רע"ג. ר"ן ר"פ ע"פ. בחיי פ' וארא. אבודרהם). כי ד' כוסות הם כנגד ד' כוסות של פורעניות שעתיד הקב"ה להשקות את או"ה - ירושלמי פסחים רפ"י - ואנו אומרים: בזה הכוס הננו משלימין המצוה לכן עשה מה שהבטחתנו ושפוך חמתך גו' (שם).
וצ"ע מפני מה לא ביארו, שהוא ע"פ דברי ר' לוי בירושלמי שם, שד' כוסות הם כנגד ד' מלכיות. וא"כ כוס ד' הוא רמז לגלות וגאולה האחרונה, ולכן אז דוקא אומרים שפוך (וסרה קושית הרשב"ץ על טעם הא' מפני מה אומרים דוקא בכוס ד' ולא באחרים).
ופותחין הדלת. מנהג בית הרב: (כשחל בחול לוקחים מנורת נרות דולקים ו)הולכים לפתוח כל הדלתות שבין החדר שבו עורכים הסדר ורה"ר (או החצר), ואומרים שפוך - השלוחים אומרים אותו אצל הדלת. קרה ואדמו"ר בעצמו, בלוית א' מבני ביתו, הלך לפתוח הדלת ואז גם הוא אמר שפוך חמתך גו' אצל הדלת - בחזירת השלוחים מתחילין לא לנו.
אמירת שפוך חמתך בישיבה, וא"צ לעמוד.
ופותחין הדלת. כדי לזכור שהוא ליל שמורים ואין מתיראין משום דבר ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך הקב"ה את חמתו על הגוים (שו"ע רבינו שם).
פותחין הדלת שיכנס אליהו כו' כי אכל את יעקב גו' ויעקב נטל מאליהו משכון אות הוא"ו שיבוא ויבשר גאולת בניו (סי' מהרי"ד).
שפוך גו' כי אכל גו' (תהלים עט, ו-ז). - שפך גו' (שם סט, כה) - תרדוף גו' (איכה ג', סו) - כן הוא בסי' האריז"ל, של"ה, יעבץ (בסי' רע"ג וז"פ אין כ"א שני הפסוקים שפוך גו' כי אכל גו'. במח"ו מוסיף כמה פסוקים על נוסחא שלנו).
שפוך גו' - ואע"פ שאין אנחנו ראויים - לא לנו ד' לא לנו כי אם לשמך גו' (ז"פ).
