The Mysterious Actions of Nadav & Avihu: Parshat Sh'mini

(א) וַיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י ה'׃ (ג) וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃ (ד) וְשׁ֨וֹר וָאַ֜יִל לִשְׁלָמִ֗ים לִזְבֹּ֙חַ֙ לִפְנֵ֣י ה' וּמִנְחָ֖ה בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן כִּ֣י הַיּ֔וֹם ה' נִרְאָ֥ה אֲלֵיכֶֽם׃

עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר - calf of the herd

חַטָּ֛את - sin offering

אַ֥יִל - ram

עֹלָ֖ה - burnt offering

תְּמִימִ֑ם - perfect/whole aka without blemish

שְׂעִיר־עִזִּים֙ - he-goat

כֶ֧בֶשׂ - lamb

וְשׁ֨וֹר - ox

שְׁלָמִ֗ים - peace offering

מִנְחָ֖ה בְּלוּלָ֣ה - meal offering mixed with

(ו) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד ה'׃

(6) Moses said: “This is what the LORD has commanded that you do, that the Presence of the LORD may appear to you.”

What seems to be the main goal of these ritual offerings?

(כג) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרֲכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ה' אֶל־כָּל־הָעָֽם׃ (כד) וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י ה' וַתֹּ֙אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָעֹלָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כָּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃

וַיֵּרָ֥א - רָאָה

תֵּ֤צֵא - יָצָא

הַחֲלָבִ֑ים - animal fat

וַיָּרֹ֔נּוּ - רָנַן to cry

וַֽיִּפְּל֖וּ - נָפַל to fall

(א) וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜בוּ לִפְנֵ֤י ה' אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃ (ב) וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י ה' וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י ה'׃ (ג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר ה' ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃

מַחְתָּה - fire pan

וַיָּשִׂ֥ימוּ - שׂוּם

קְטֹ֑רֶת - incense

זָרָ֔ה - strange

וַתֵּ֥צֵא - יָצָא

בִּקְרֹבַ֣י - near me

וַיִּדֹּ֖ם - was silent דָּמַם

1. What do Nadav and Avihu do right after the communal sacrifices?

2. What happens to them? How do Moses and Aaron respond?

3. Is this a punishment and if so, what did Nadav and Avihu did wrong?

4. Is there any other way to understand this story?

5. Why is this story so short?

Group 1

ותצא אש. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ, תֵּדַע, שֶׁאַחַר מִיתָתָן הִזְהִיר הַנּוֹתָרִים שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ.

Rashi: רבי שלמה יצחקי

11th- 12th Century, France

Rabbi Ishmael said: they died because they entered the Sanctuary intoxicated by wine. You know that this is so, because after their death God admonished those who survived that they should not enter the Sanctuary when intoxicated (see Leviticus 10: 8-9, And God spoke to Aaron, saying: Drink no wine or other intoxicant, you or your sons, when you enter the Tent of Meeting, that you may not die...)

Sifra, Acharei Mot, Section 1:1

Halakhic Midrash on Leviticus

"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן: מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו" – "בני אהרן" לא נטלו עצה מאהרן, "נדב ואביהוא" לא נטלו עצה ממשה, "איש מחתתו" איש איש מעצמו עשה, לא נטלו עצה זה מזה.

"And God spoke to Moses after the death of the two sons of Aaron"(Leviticus 16:1) What is the intent of saying "two"?

Because it is written: "And the sons of Aaron took, Nadav and Avihu, each his coal-pan."

"the sons of Aaron" — they did not seek counsel from Aaron;

"Nadav and Avihu" — they did not seek counsel from Moses;

"each his coal-pan" — each by himself; they did not take counsel from each other.

Rashbam on Leviticus 10:1:1

RAbbi SHmuel Ben Meir, grandson of Rashi, (11th-12th Century, France)

( ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא - קודם שיצא האש מלפני ה' כבר לקחו איש מחתתו להקטיר קטורת לפנים על מזבח הזהב, שהרי קטורת של שחר קודמת לאיברים ונתנו בהן אש זרה אשר לא צוה אותם משה ביום הזה, שאף על פי שבשאר ימים כתיב: ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח - היום לא צוה ולא רצה משה שיביאו אש של הדיוט, לפי שהיו מצפים לירידת אש גבוה ולא טוב היום להביא את זה, כדי להתקדש שם שמים שידעו הכל כי אש באה מן השמים

They placed “alien” fire on these pans, something which had not been commanded by Moses to be done on this day. Even though on ordinary days the rule of “The sons of Aaron the priest shall put fire on the altar” (Leviticus 1:7) was in effect, this rule did not apply to the day of inauguration, and Moses had not wanted any human-made fire to be introduced into the Tabernacle. This was because he expected heavenly fire to manifest itself so that the addition of man made fire would have completely ruined the impact of the miracle.

Questions for Group 1:

1. According to Rashi, the Sifra and Rashbam, did Nadav and Avihu do something wrong? If so, what (list multiple options)?

2. How do they base their commentaries in the text?

3. What do you make of these commentaries? Do you agree with any of them or not? Why?

Group 2

Sifra, Shemini, Mechilta d'Miluim 2:32

Halakhic Midrash on Leviticus

ויקחו בני אהרן – אף הם בשמחתם. כיון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על אהבה. "ויקחו" –אין 'קיחה' אלא שמחה

"And the sons of Aaron took" (Leviticus 10:1): They, too, in their joy, when they saw the new fire, added "love to love." "and they took": "taking" is nothing other than joy.

Or HaChaim on Leviticus 16:1:1-16

Ḥayyim ben Moshe ibn Attar (17th - 18th Century, Morocco/Israel)

וידבר ה' וגו'. ..... לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות חשיקות מתיקות עד כלות נפשותם

...They came close to a sublime light with holy love, and died because of it.

‎‎Rashi on Leviticus 10:3:1

Rashi: רבי שלמה יצחקי

11th- 12th Century, France

הוא אשר דבר וגו' . היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט מג) אל תקרי בכבודי אלא במכבדי. אמר לו משה לאהרן, אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במידעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך:

...This is what the Lord spoke (Leviticus 10:3): But when did God say? [It was when God said], “And I will meet with the children of Israel, and it will be sanctified through My glory (בִּכְבוֹדִי) ” (Exodus 29:43). Do not read בִּכְבוֹדִי, “through My glory,” but בִּמְכֻבָּדַי, “through My honorable ones.” Moses said to Aaron, “Aaron, my brother! I knew that this House was to be sanctified through the beloved ones of the Omnipresent, but I thought it would be either through me or through you. Now I see that they [Nadab and Abihu] were greater than I or you!

Questions for Group 2:

1. According to the Sifra, Or HaChaim and Rashi, why did Nadav and Avihu offer their own fire and why did they die?

2. Was this considered a punishment or not?

3. How do they base their commentaries in the text itself?

4. What do you make of these commentaries? Do you agree with any of them or not? Why?