Reading the Megillah
פניני הלכה זמנים טו:ה
עיקר עניינה של מצוות קריאת המגילה לפרסם את הנס, ולגלות ולהודיע שה' הוא מנהיג את העולם ומשגיח עליו, ומכוון הכל לטובה, ואפילו הצרות הנוראות ביותר מתהפכות לבסוף לטובה. על ידי כך תתחזק האמונה בלבבות, ונפעל יותר לגילוי שמו יתברך ולתיקון העולם.
Peninei Halacha Z'manim 15:5
The main purpose of reading the Megilla is to publicize the miracle and demonstrate that God rules and oversees the world, directing everything for the best. Even the worst troubles eventually turn around for the good. This understanding strengthens people’s faith in God and stimulates them to do more to reveal His name and rectify the world.
ספר שרביט הזהב דף תקס"ט (ר׳ קלוגער)
כשאנחנו קוראים את מגילת אסתר, אנו לא רק קוראים סיפור "מעשה שהיה", אלא אנו מתחברים גם ל"מעשה שהוא", בזמן הזה. בחיצוניות, מעשה המגילה אירע בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, אך פנימיות המגילה היא סיפורו של כל יהודי בכל זמן. קריאת המגילה מעוררת את כוחם של מרדכי ואסתר שבנפשנו ועוזרת לנו לנצח את ה"אחשורוש" וה"המן" הפרטיים שלנו.
R' Kluger - Sharvit HaZahav p.569
When we read Megillas Esther, we don't only read the story as "some event that was", rather we also connect ourselves to "the event which is", in this time now. Externally, the events in the Megillah took place in the days of Mordechai and Esther in Shushan HaBirah. But on a deeper level, the Megillah is the story of every Jew in every generation. The reading of the Megillah awakens the aspects of "Mordechai" and "Esther" within us and helps us to overcome our own "Achashverosh" and "Haman".
פניני הלכה זמנים טו:י
וגם כאשר הקורא קרא כהלכה את כל המילים, אם השומע לא שמע מילה אחת – לא יצא. וזו למעשה ההלכה החשובה ביותר בהלכות המגילה, מפני שבעקבות בואם של הילדים לבית הכנסת הרעש גובר, ויש שאינם מצליחים לשמוע את כל המילים. במיוחד החשש גובר לאחר הכאת המן, שפעמים הקורא ממשיך בקריאתו בעוד הילדים מרעישים, והיושבים בירכתי בית הכנסת אינם שומעים מילה אחת, ומפסידים בכך את כל הקריאה.
Peninei Halacha Z'manim 15:10
Even when the reader reads all the words properly, a listener does not fulfill his obligation if he fails to hear one of the words. This is the most important practical halakha of Megilla reading, because people sometimes fail to hear all of the words, due to the excess noise caused by the presence of children in the synagogue. This problem becomes especially acute after Haman’s name is read, as the reader sometimes continues reading before the children finish making noise, causing those who sit in the back of the synagogue to miss a word, thus forfeiting the entire reading.
Mishloach Manot & Matanot L'Evyonim
פניני הלכה זמנים טז:ב
פורים הוא יום מיוחד לגילוי אחדותם של ישראל. גזירת המן הרשע היתה כנגד כל ישראל, בלא הבדל בין צדיקים ורשעים, עניים ועשירים. ומתוך מגמתם של שונאי ישראל אפשר ללמוד שסגולת ישראל קיימת בכל יהודי, ועל כן רצו להרוג את כולם. והקב"ה הציל את כולנו, והפך לנו את היגון לשמחה, ולכן השמחה בפורים צריכה לכלול את כל ישראל, וכפי שנצטוונו לשלוח מנות איש לרעהו ולתת מתנות לאביונים.
Peninei Halacha Z'manim 16:2
Purim is a special day for displaying Jewish unity. Haman’s decree was aimed at the entire Jewish people, with no distinction between righteous and wicked, poor and rich. One can learn from the ambitions of Israel’s enemies – to kill every single Jew – that the unique properties of Israel inhere in every Jew. God saved us all, and in so doing, transformed our grief into joy. Therefore, the joyous celebration of Purim must include every Jew. Accordingly, we are commanded to give mishloach manot and matanot la-evyonim.
(ח) וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ...
(8) Haman then said to King Ahasuerus, “There is a certain people, scattered and dispersed among the other peoples in all the provinces of your realm..."
(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃
(16) “Go, assemble all the Jews who live in Shushan, and fast on my behalf; do not eat or drink for three days, night or day. I and my maidens will observe the same fast. Then I shall go to the king, though it is contrary to the law; and if I am to perish, I shall perish!”
(ב) וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
(2) Having journeyed from Rephidim, they entered the wilderness of Sinai and encamped in the wilderness. Israel encamped there in front of the mountain
(2) ויחן שם ישראל AND THERE ISRAEL ENCAMPED as one man and with one heart — but all their other encampments were made in a murmuring spirit and in a spirit of dissension (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:2:10).
בקש הקב"ה ליתן תורה לישראל בשעה שיצאו ממצרים והיו חלוקים אלו על אלו ... היו נוסעין במריבה וחונין במריבה כשבאו לסיני הושוו כולם אגודה אחת
The Holy One, Blessed is He, wished to give the Torah to Israel immediately upon them leaving Egypt, but there was contention among the people... they would travel with strife and encamp with strife; therefore, He did not do so. However, when they came to Sinai, they were unified as one group.
(כג) וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃
אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר
Rava said: Even so, they again accepted it willingly in the time of Ahasuerus, as it is written: “The Jews ordained, and took upon them, and upon their seed, and upon all such as joined themselves unto them” (Esther 9:27), and he taught: The Jews ordained what they had already taken upon themselves through coercion at Sinai.
Seudah + Simcha!
פניני הלכה טז:א
מצוות השמחה בפורים מיוחדת במינה, שהיא באה לידי ביטוי גם בצדדים הגשמיים שבחיים. כמו שהגזירה היתה על הרוח והגוף, כך השמחה על ההצלה צריכה להיות ברוח ובגוף. ולכן בנוסף למצוות קריאת המגילה שמבטאת את הצד הרוחני שבאדם, ישנה מצווה לערוך סעודה למשתה ושמחה. ויש דגש על שתיית יין עד מצב של איבוד הדעת במידת מה, כדי לבטא בכך, שישראל קדושים, ואפילו במצב של איבוד הדעת נשארים קשורים ודבוקים בה' יתברך.
השמחה צריכה להיות בהוספת אהבה ואחדות בין ישראל. וזו השמחה האמיתית, שמבטאת את התרחבות החיים והתפשטותם באהבת הבריות.
Peninei Halacha 16:1
The mitzva to rejoice on Purim is quite unique, as it finds expression even in the physical aspects of life. Just as Haman’s decree targeted our soul and body alike, so too our joy over our salvation should be both spiritual and physical. Therefore, in addition to the mitzva of reading the Megilla, which gives expression to man’s spiritual side, there is a mitzva to prepare a festive and joyous meal (se’uda). During this meal, an emphasis is placed on drinking wine to the point where one loses his mental capacity to a certain degree. This expresses the notion that the Jewish people are holy and that even in a state of diminished mental capacity, they remain connected and close to God.
This joy must be accompanied by a heightened sense of love and unity among Jews. This is true joy, as it expresses a broadening of life and its spread through the love of all people.
בלבבי פורים דף יא
'נכנס יין - יצא סוד', היינו שאותו עומק שקודם לכן האדם לא היה מודע אליו והוא היה אצלו בבחינת סוד, ברגע שנכנס היין – יוצא אותו סוד, וכאשר הנפש נגלית לאדם עצמו , הרי היא גורמת לו שמחה פנימית
Bilvavi Purim p.11
'Wine enters - sod (mystery) comes out' - meaning that a person has deep aspects to themselves that they have not yet experienced, and these aspects are considered sod (mystery), but when a person drinks wine - that mystery comes out, and when a person's soul is revealed to himself, this brings him a great inner simcha.