(א) כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יקוק אֱלֹקֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃ (ב) וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃ (ג) וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃ (ד) וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃ (ה) וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יקוק אֱלֹקֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יקוק וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃ (ו) וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃ (ז) וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שפכה [שָֽׁפְכוּ֙] אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃ (ח) כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יקוק וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃ (ט) וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יקוק׃ (ס)
(1) If, in the land that the LORD your God is assigning you to possess, someone slain is found lying in the open, the identity of the slayer not being known, (2) your elders and magistrates shall go out and measure the distances from the corpse to the nearby towns. (3) The elders of the town nearest to the corpse shall then take a heifer which has never been worked, which has never pulled in a yoke; (4) and the elders of that town shall bring the heifer down to an everflowing wadi, which is not tilled or sown. There, in the wadi, they shall break the heifer’s neck. (5) The priests, sons of Levi, shall come forward; for the LORD your God has chosen them to minister to Him and to pronounce blessing in the name of the LORD, and every lawsuit and case of assault is subject to their ruling. (6) Then all the elders of the town nearest to the corpse shall wash their hands over the heifer whose neck was broken in the wadi. (7) And they shall make this declaration: “Our hands did not shed this blood, nor did our eyes see it done. (8) Absolve, O LORD, Your people Israel whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel.” And they will be absolved of bloodguilt. (9) Thus you will remove from your midst guilt for the blood of the innocent, for you will be doing what is right in the sight of the LORD.
וא"ר יהושע בן לוי אין עגלה ערופה באה אלא בשביל צרי העין שנאמר (דברים כא, ז) וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה וכי על לבנו עלתה שזקני ב"ד שופכי דמים הם אלא לא בא לידינו ופטרנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: a heifer whose neck is broken is only brought because of miserly people. As it is stated: “And they shall speak and say: Our hands have not shed this blood” (Deut. 21:7). Did it enter our hearts that the Elders are murderers? Rather, he did not come to us and we dismissed him, we did not see him and leave him untended. He was not dismissed by us without food, and we did not see him and then leave him without an escort.
רבנין דהכא פתרין קרייא בהורג. ורבנין דתמן פתרין קרייא בנהרג. רבנין דהכא פתרין קרייא בהורג שלא בא על ידינו ופטרנוהו ולא הרגנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו ועימעמנו על דינו. ורבנין דתמן פתרין קרייא בנהרג לא בא על ידינו ופטרנוהו בלא הלוייה. ולא ראינוהו והנחנוהו בלא פרנסה.
The rabbis here [in Israel] explain the recitation as relating to the murderer, the rabbis there [in Bavel] explain it in relation to the victim. The rabbis here [in Israel] explain the recitation as relating to the murderer, namely that the murderer was not brought into our hands for murderous conduct and we let him go without execution [enabling him to kill again] and we didn't see him and let him go after bungling his judgment. The rabbis there [in Bavel] explain it in relation to the victim that we did not see him and leave him untended without escort or sustenance.
אל נחל איתן UNTO A VALLEY WHICH IS איתן — which is hard (firm); i.e. one that has never been tilled (Sifrei Devarim 207:2; Sotah 45b).
(כא) וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃
(ז) כִּ֤י דָמָהּ֙ בְּתוֹכָ֣הּ הָיָ֔ה עַל־צְחִ֥יחַ סֶ֖לַע שָׂמָ֑תְהוּ לֹ֤א שְׁפָכַ֙תְהוּ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְכַסּ֥וֹת עָלָ֖יו עָפָֽר׃ (ח) לְהַעֲל֤וֹת חֵמָה֙ לִנְקֹ֣ם נָקָ֔ם נָתַ֥תִּי אֶת־דָּמָ֖הּ עַל־צְחִ֣יחַ סָ֑לַע לְבִלְתִּ֖י הִכָּסֽוֹת׃ (פ)
(7) For the blood she shed is still in her; She set it upon a bare rock; She did not pour it out on the ground To cover it with earth. (8) She set her blood upon the bare rock, So that it was not covered, so that it may stir up [My] fury to take vengeance.
(יא) וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃ (יב) כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃
(א) וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹקִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃... אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשׁ֥וֹ דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ (ה) וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃ (ו) שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹקִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃
(1) God blessed Noah and his sons, and said to them, “Be fertile and increase, and fill the earth. (4) You must not, however, eat flesh with its life-blood in it. (5) But for your own life-blood I will require a reckoning: I will require it of every beast; of man, too, will I require a reckoning for human life, of every man for that of his fellow man! (6) Whoever sheds the blood of man, By man shall his blood be shed; For in His image Did God make man.
(ט) מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִים, בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, מִשֶּׁבָּא אֶלִיעֶזֶר בֶּן דִּינַאי, וּתְחִינָה בֶּן פְּרִישָׁה הָיָה נִקְרָא, חָזְרוּ לִקְרוֹתוֹ בֶּן הָרַצְחָן.
(9) When murderers multiplied, the [ceremony of] breaking a heifer’s neck ceased. From the time that Eliezer ben Dinai came, and he was also called Tehinah ben Perisha and he was afterwards renamed “son of the murderer”
אל נחל איתן ...(1) אמר ר"א שהשם צוה לעשות כן על העיר הקרובה כי לולי שעשו עבירה כדומה לה לא נזדמן שיהרג אדם קרוב מהם ומחשבות יקוק עמקו לאין קץ אצלנו (2) אבל הרב אמר במורה הנבוכים (ג מ) כי הטעם לגלות על הרוצח ולבער דמו בעבור שברוב הפעמים יהיה הרוצח מן העיר אשר סביבות החלל וכשיצאו הזקנים ויתעסקו במדידה ההיא וזקני העיר ההיא יעידו לפני הבורא שלא התרשלו בתקון הדרכים ושמירתם ושאינם יודעים מי הרג את זה וכשיחקר הענין יאספו הזקנים ויביאו העגלה ירבו בני אדם לדבר בו אולי יגלה הדבר וכבר אמרו (ירושלמי סוטה פ"ט ה"א) שאפילו תבוא שפחה ותאמר פלוני הוא הרוצח לא תערף ואם יודע הרוצח ויחרישו ממנו ויעידו הבורא על נפשותם כי לא ידעוהו יהיה בזה זדון גדול וכל השומע שמץ דבר בענין יבוא ויגיד ויתפרסם הדבר ויהרג או על ידי ב"ד או המלך או גואל הדם ויתחזק הענין בהיות המקום אשר תערף בו העגלה לא יעבד בו ולא יזרע לעולם יכירו בו רואיו וידברו בו והנה לפי הטעם הזה יש בתחבולה הזו תועלת (3) אבל המעשה איננו נרצה בעצמו והיה ראוי עוד שיעשה בשדה טוב ראוי לזריעה שיכירו בו רואיו כי בנחל איתן לא יודע מדוע לא יעבד בו ולפי דעתי יש בו טעם כענין הקרבנות הנעשים בחוץ שעיר המשתלח ופרה אדומה ולפיכך מנו חכמים עגלה ערופה מכלל החוקים:
(1) Ibn Ezra explains that Hashem imposed the obligation on the closer city for had the residents not sinned then the victim would not have been killed nearby. And the thoughts of Hashem are deep and without end. (2) But the Rambam explains in The Guide that the reason for this ritual is to expose the murderer. Typically, the murderer is from the city that is in the vicinity of the body and when the elders go out and publicly engage in measuring the distance and then testifying that they don't know how this person was killed and inquiring into the matter and then having a public ceremony with a calf, etc. it creates a lot of publicity which may elicit some evidence that could help identify the murderer. And it is taught (Yerushalmi) that even if a maidservant comes forward and identifies the murder, then the ceremony isn't performed (even if the evidence isn't sufficient to convict). And, if someone knows the identity of the murderer and keeps silent, the Creator knows and will hold them culpable. If anyone here's any relevant evidence, they should come forth so the murderer's identify is publicized and the murderer will be punished by the court or the king or the victim's avenger. The matter will be known because the place of the ceremony will remain untilled and unplanted and all who pass will continue to discuss the matter and perhaps justice will one day be served. (3) In truth there is some rationale to this, but this isn't enough to explain the ritual. But, actually, if this were the reason then a fertile location would have been designated so that it was noticeable that it lay fallow as opposed to a remote swath of land by a stream. IMHO the reason relates to those other sacrifices that are brought outside the city, such as the scapegoat, and the red heifer, which is why the Rabbis also counted this law among the laws without known reasons.
ת"ר מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר: אחינו בית ישראל שמעו הרי הוא אומר (דברים כא, א) כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך אנו על מי להביא עגלה ערופה על העיר או על העזרות געו כל העם בבכיה. בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר אמר הרי הוא כפרתכם ועדיין בני מפרפר ולא נטמאה סכין ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים ... עמד רבי צדוק על מעלות האולם... והתניא עשרה דברים נאמרו בירושלים וזו אחת מהן אינה מביאה עגלה ערופה ועוד (דברים כא, א) לא נודע מי הכהו כתיב והא נודע מי הכהו אלא כדי להרבות בבכיה
The Sages taught: There was an incident where two priests were racing up the ramp and as they drew equal on stabbed his colleague through the heard with a knife. Rabbi Tzadok ascended the steps to the Temple's Entrance Hall and said: Listen, my brothers of Israel. It states: “If one be found slain in the land... and it be not known who had smitten him; then your Elders and your judges shall come forth” (Deuteronomy 21:1–3). Upon whom is the obligation to bring the Egla Arufa? On [the sages of] the city, Jerusalem, or [the priests of] the Temple courtyards? The people burst into tears. The father of the stabbed boy saw that he was still convulsing and said may it be an atonement, but my son is still convulsing so the knife is not yet impure from contact with a corpse! This illustrated how they were more concerned with ritual purity than bloodshed! ... Rabbi Tzadok stood up on the steps of the Entrance Hall ... Wasn’t it taught: Ten things were said about Jerusalem as distinguish from the rest of Israel, and one of them was that Jerusalem doesn't bring an Eglah Arufa. And furthermore, it is written “it be not known who had smitten him,” and here, we know the murderer. Rather, Rabbi Tzadok invoked the halakha to increase weeping.
כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו
Anyone capable of protesting the sinful conduct of the members of his household and did not protest, is charged with the sins of his household, his townsmen and he his charged with the sins of his townsmen, the entire world and he is charged with the sins of the entire world.