| א. שאלה כללית |
ר' יוסף אבן כספי, טירת כסף עמוד 133.
וסיפר אחרי זה (אחרי עניין שבעים הנפש) מה שעשה יוסף להרחיק אחיו מעבודת המלכים, כמו אמרו חז"ל (אבות פרק א' משנה ו') "אל תתודע לרשות". ומכל שכן בארץ ההיא, * כמו שידעתי אני.
וסיפר אחרי זה (אחרי עניין שבעים הנפש) מה שעשה יוסף להרחיק אחיו מעבודת המלכים, כמו אמרו חז"ל (אבות פרק א' משנה ו') "אל תתודע לרשות". ומכל שכן בארץ ההיא, * כמו שידעתי אני.
1. הסבר מה הפעולות השונות המוזכרות בפרשתנו שעשה יעקב לאותה מטרה, שעליה מדבר ר' יוסף אבן כספי.
2. יש אומרים שמטרתו הייתה לא רק להרחיקם מעבודת המלכים אלא להרחיקם גם מהתערב בעם הארץ. מה ראייתם? האם השיג מטרתו?
* עיין עלון ההדרכה.
| ב. "...כמה..." |
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ"
And Pharaoh said unto Jacob: ‘How many are the days of the years of thy life?’
ר' יוסף אבן כספי, מצרף לכסף:
למה אייחס לעצמי דבר שמעתי מזולתי, וחלילה לי בכל ספרי. ודע, כי זה מעט בעלותי טודילא, ויהי בדרך במלון ויפגשני זקן אחד מפרובנצא וישאלני פירוש זה הפסוק ולא השיבותיו חידוש. ויאמר לי: "אני אתן לך מתת". דע, כי לא היה אומרו "כמה" בזה שאלה, רק דבר גוזמא, כטעם (תהלים ל"א כ') "מה רב טובך", (איוב ז' י"ט) "כמה לא תשעה ממני", והעד מה שהשיב לו... והעניין בזה, כי כאשר ראה פרעה את יעקב כולו לבן, אמר: כמה רבים שני חייך! אז השיב לו יעקב: לא אדוני, אבל מעט המה, אמנם נשברתי, קדרתי ושיבה זורקה בי, כי היו רעים. ואשיב לזקן: "לא אומר כי זה פירוש טוב, אבל אומר, כי זה אמר יעקב, או כיוון נותן התורה, טוב סחרך מסחר כסף". אחרי כן שבתי אל ביתי ועיינתי בספרי התורה כמנהגי להגות בו יומם ולילה, ומצאתי שכן לימדוני אנשי כנסת הגדולה, ששמו עליו געיא*, שעניינו מטעם "יגעה שור" (איוב ו' ה'), כלומר שהוא קריאה, כטעם הגעיא אשר במילת (בראשית כ"ד) "אחותנו, את היי לאלפי רבבה" ורבים כן.
למה אייחס לעצמי דבר שמעתי מזולתי, וחלילה לי בכל ספרי. ודע, כי זה מעט בעלותי טודילא, ויהי בדרך במלון ויפגשני זקן אחד מפרובנצא וישאלני פירוש זה הפסוק ולא השיבותיו חידוש. ויאמר לי: "אני אתן לך מתת". דע, כי לא היה אומרו "כמה" בזה שאלה, רק דבר גוזמא, כטעם (תהלים ל"א כ') "מה רב טובך", (איוב ז' י"ט) "כמה לא תשעה ממני", והעד מה שהשיב לו... והעניין בזה, כי כאשר ראה פרעה את יעקב כולו לבן, אמר: כמה רבים שני חייך! אז השיב לו יעקב: לא אדוני, אבל מעט המה, אמנם נשברתי, קדרתי ושיבה זורקה בי, כי היו רעים. ואשיב לזקן: "לא אומר כי זה פירוש טוב, אבל אומר, כי זה אמר יעקב, או כיוון נותן התורה, טוב סחרך מסחר כסף". אחרי כן שבתי אל ביתי ועיינתי בספרי התורה כמנהגי להגות בו יומם ולילה, ומצאתי שכן לימדוני אנשי כנסת הגדולה, ששמו עליו געיא*, שעניינו מטעם "יגעה שור" (איוב ו' ה'), כלומר שהוא קריאה, כטעם הגעיא אשר במילת (בראשית כ"ד) "אחותנו, את היי לאלפי רבבה" ורבים כן.
1. מהו הקושי שרצה הזקן ליישב בעזרת פירושו למילת "כמה"?
2. מדוע לא נראה פירושו לכתחילה לאבן כספי ("לא אומר שהוא פירוש טוב")?
היש להביא סעד לפירושו של הזקן מן הפסוקים הבאים?
"כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי כִּי אֶעֱלֶה אֶת הַמֶּלֶךְ"
And Barzillay said to the king, How long have I to live, that I should go up with the king to Yerushalayim?
"כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן"
How oft did they rebel against Him in the wilderness, And grieve Him in the desert!
"כַּמָּה לִי עֲוֹנוֹת וְחַטָּאוֹת פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי"
How many are mine iniquities and sins? Make me to know my transgression and my sin.
"כַּמָּה נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם"
How oft is it that the lamp of the wicked is put out? That their calamity cometh upon them? That He distributeth pains in His anger?
* עיין עלון הדרכה.
| ג. בטעם סיפור הרעב |
בעל עקידת יצחק, שואל:
למה הוזכר בכאן כל העניין מחוק החמישית (פסוק כ"ד) והעברת העם לערים (כ"א) וחוק הכהנים מאת פרעה (כ"ב), כי כל זה יאות להיכתב בספרי נימוסי מצרים, לא בתורה האלוקית.
למה הוזכר בכאן כל העניין מחוק החמישית (פסוק כ"ד) והעברת העם לערים (כ"א) וחוק הכהנים מאת פרעה (כ"ב), כי כל זה יאות להיכתב בספרי נימוסי מצרים, לא בתורה האלוקית.
בנו יעקב, בפירושו לבראשית (בגרמנית) סובר שאפשר לענות לשאלה זו בחלקה על ידי השוואת פרקנו לפסוקים הבאים:
"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"
I am the LORD thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי"
And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for ye are strangers and settlers with Me.
"כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד"
For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Egypt; they shall not be sold as bondmen.
"וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ"
And if he be not redeemed by any of these means, then he shall go out in the year of jubilee, he, and his children with him.
ובחלקה על ידי השוואת פרקנו לפסוקים הבאים:
"וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"
But the Levites alone shall do the service of the tent of meeting, and they shall bear their iniquity; it shall be a statute for ever throughout your generations, and among the children of Israel they shall have no inheritance.
"בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ..."
At that time the LORD separated the tribe of Levi, to bear the ark of the covenant of the LORD, to stand before the LORD to minister unto Him, and to bless in His name, unto this day.
הסבר מה הן תשובותיו
| ד. השוואת פסוקים |
"וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד"
And there was no bread in all the land; for the famine was very sore, so that the land of Egypt and the land of Canaan languished by reason of the famine.
הסבר, האין פסוקנו סותר לנאמר בפרשת מקץ פרק מ"א פסוק נ"ד:
"וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם"?
"וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם"?
And the seven years of famine began to come, according as Joseph had said; and there was famine in all lands; but in all the land of Egypt there was bread.
| ה. השוואת מפרשים |
"וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ"
And as for the people, he removed them city by city, from one end of the border of Egypt even to the other end thereof.
ד"ה העביר אותו לערים: כמו שעשה סנחריב כדכתיב (מלכים ב' י"ח) "אל ארץ כארצכם", כדי שלא יטענו בה חזקה, איש איש בארצו לאחר המכירה.
העביר אותו לערים, a stratagem also employed by Sancheriv when he conquered the northern Kingdom of Israel and forcibly exchanged the populations of that kingdom with people from the north. (compare Kings II 18,32). The purpose behind this was to prevent uprisings by populations who had no roots in their countries and therefore had no good reason to start a rebellion.
ד"ה העביר אותו לערים: שלא העביר יחיד יחיד למקומות מפוזרים אלא כל עיר יחדיו, כדי שלא יאבדו חברתם.
ד"ה לערים:... ולפי פירוש רש"י ורשב"ם, היה לו לומר "מעיר לעיר", כי הפרש גדול יש בין שימוש אות ל' ושימות מילת "אל", ומעולם לא תמצא בתנ"ך מ-... ל-... אלא "מ-.... אל...." כמו (במדבר ל' ט"ו) "מיום אל יום". וכן שורש "עבר" לא תמצא בו אות "ל" (שופטים י"ב ג') "ואעברה אל בני עמון", (שמואל א' י"ד א') "ונעברה אל מצב פלישתים". כי אות "ל" לא תבוא אלא לעניין ההנאה והתועלת ומילת "אל" תבוא להורות שם המקום, כגון (דברים ל') "יעבור לנו אל עבר הים", (יהושע כ"ב י"ט) "עברו לכם אל ארץ אחוזתכם". מלות "לנו", "לכם", נופלות על בני אדם שלהנאתם תהייה ההעברה, ו"אל" נאמר על המקום שאליו תהייה ההעברה. ואומרו (במדבר כ"ז ח') "והעברתם את נחלתו לביתו", כי אין הנחלה עוברת ממקום למקום, רק הנאת אחותה תעבור מאיש לאיש. על כן לא ייתכן שיהיה פירוש "לערים" – מעיר אל עיר.
ועל כן נראה לי כדעת תלמידי עהערנרייך, כי מילת "לערים", היא מליצה בפני עצמה ובלתי קשורה עם "העביר", אך הוא על דרך (במדבר א' ג') "תפקדו אותם לצבאותם" (כ"ו י"ב) "בני שמעון למשפחותם", (יהושע ז' י"ד) "ונקרבתם בבוקר לשבטיכם", שעניינם חלוקה לצבאות, למשפחות לשבטים. אף כאן – חלוקים לערים – כלומר שלא הפריד בין הדבקים לבלתי הרחיק איש ממיודעיו ורעיו.
ומילת "העביר" קשורה עם "מקצה גבול מצרים עד קצהו" – העביר את העם מקצה אל קצה, אך בהעבירו אותם, לא לקחם אחד אחד, אבל לקחם אגודות אגודות...
(והשווה לכך דברי הרצל – מדינת היהודים, פרק "חבורות בני המקום" (אגודות הערים):
"אנשינו חבורות יצאו, למשפחותיהם ולידידיהם", וכן יומן הרצל כרך ראשון מיום 8 ביוני 1895!).
1. מהו טווח פעולת יוסף, לפי דעת הרשב"ם, ומה טעמה, לפי העמק דבר?
*
2. התוכל להביא נימוק ענייני לפירוש שד"ל, נוסף על נימוקו הלשוני?
| ו. "קנה אותנו ואת אדמתנו" |
"קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ"
Wherefore should we die before thine eyes, both we and our land? buy us and our land for bread, and we and our land will be bondmen unto Pharaoh; and give us seed, that we may live, and not die, and that the land be not desolate.’
... כך היה רצונם שיקנה פרעה גם אותם לעבדים, והיו כמו עבדים כנענים שהאדון זן אותם ומפרנס אותם, והם עושים בשלו לדעתו ובלי חשבון המזונות.
ר' מאיר שמחה מדוינסק, משך חכמה:
ד"ה קנה אותנו: אולם יוסף שנא מאוד את קניין העבדות להיות שליט אדם באדם לרע לו, רק הארץ תהא קנויה לפרעה, והם יהיו קנוייים לשעה להיות עובדים עבור לחמם ולהיות שכירי ימים לעבודת השדה.
ד"ה קנה אותנו: אולם יוסף שנא מאוד את קניין העבדות להיות שליט אדם באדם לרע לו, רק הארץ תהא קנויה לפרעה, והם יהיו קנוייים לשעה להיות עובדים עבור לחמם ולהיות שכירי ימים לעבודת השדה.
1. מה הם רמזי הכתוב לדבריו אלה?
*
2. האין סתירה לדבריו מפסוק כ"ג: "הן קניתי אתכם היום"?
| ז. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה ותלה: כמו ותלאה, לשון עייפות, כתרגומו, ודומה לו (משלי כ"ו) "כמתלהלה היורה זקים חצים ומות..."
ותלה AND FAINTED — This is the same as ותלאה, it means to be wearied, as the Targum renders it. Another example of the root is (Proverbs 26:18) “Like one fatigued who casteth fire-brands”.
ומקשים על רש"י זה: והלא "ותלה" מלשון ל.ה.ה ואילו ותלאה משרש ל.א.ה, ואיך יחברם רש"י יחד? ענה לשאלה!
ד"ה בשבר אשר הם שוברים: נותנים לו את הכסף.
בשבי אשר הם שוברים FOR THE CORN WHICH THEY BOUGHT — they gave him the money.
**
מה קשה לרש"י?
ד"ה כי אם תם הכסף וגו': כי אם תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני.
כי 'אם תם הכסף וגו is the same as כי אשר תם הכסף and the meaning is: but (כי) it is a fact that (אשר) the money and the herds of cattle are exhausted, and everything has now come into my lord's hands.
**
א. מה קשה לו?
**
ב. לפי בעל באר יצחק זהו אותי קושי שמיישבו רש"י גם בבראשית ל"ח י"ב ד"ה ויעל על גוזזי צאנו. מהו הקושי המשותף לפסוקנו ולפסוק ההוא?