פרשת חיי שרה תשל"א - סיפור אליעזר
סיפור הכתוב סיפור העבד 1) פסוק א' וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם פסוק ל"ה וַה'... מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים 2) פסוק ג' וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ פסוק ל"ז וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר 3) פסוק ג' אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ פסוק ל"ז לֹא תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ 4) פסוק ד' כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ פסוק ל"ח אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ 5) פסוק ד' וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק פסוק ל"ח וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי 6) פסוק ה' אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת פסוק ל"ט אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי 7) פסוק ה' הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם - - - - - - - - 8) פסוק ז' ה' אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי פסוק מ' ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו 9) פסוק ז' יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם פסוק מ' יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי 10) פסוק ח' רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה - - - - - - - - 11) פסוק י"ב ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם פסוק מ"ב ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ 12) פסוק י"ד וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי פסוק מ"ד גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה' לְבֶן אֲדֹנִי - - - - - - 13) פסוק ט"ו וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר פסוק מ"ה אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי 14) פסוק י"ז וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ פסוק מ"ה וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא 15) פסוק י"ח וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ פסוק מ"ו וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר שְׁתֵה 16) פסוק י"ט וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת - - - - - - - - וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה- - - - - - - - 17) פסוק כ' וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד... לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה 18) פסוק כ"ב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם פסוק מ"ז וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל... 19) פסוק כ"ג וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ 20) פסוק כ"ו וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה' וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי פסוק מ"ח וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ
א. שאלות כלליות
אברבנאל, מקשה:
למה נכתב סיפור אליעזר כפול בספרו אותו לבתואל ולבן, מה התועלת בהיכפלו, והיה די שיאמר: "ויספר העבד את כל אשר ציוהו אדוניו, וכל אשר קרהו עם רבקה", לא יותר מזה, וכבר התעוררו חז"ל על זה, כמו שיתבאר. ולמה שינה אליעזר בסיפור השבועה אשר השביעו אדוניו, כי במקום שהשביעו (פסוק ד'): "אל ארצי ואל מולדתי תלך", אמר הוא אל לבן (פסוק ל"ח): "אל בית אבי תלך ואל משפחתי". ולא זכר אליהם (פסוק ח') "רק את בני לא תשב שמה", ... וכן שינויים אחרים שיבואו בפסוקים.
ובדומה לו שואל בעל עקדת יצחק:
למה בא כפל פרשת אליעזר עד ארבע פנים, "הרי יכול היה להיות מקצר ועולה כמנהג".
1. נסה להסביר סיבת כמה מן השינויים שבין המעשה כפי שנאמר בתורה לבין סיפור המעשה בפי העבד.
2. מהו המכנה המשותף לכל השינויים ששינה העבד, על פי דברי אברהם, דברי עצמו, דברי רבקה ותיאור המעשים שנעשו?
3. הסבר לאילו ארבע פעמים יכוון בעל עקידת יצחק?
4. תן דוגמאות למנהגו של הכתוב לקצר?
5. נסה לענות לקושייתם, למה אין התורה מסתפקת באמרה "ויספר העבד לבתואל וללבן את כל הדברים אשר עשה", דוגמת הנאמר בסוף הפרק בבואו אל יצחק? ולמה מקצרת התורה בפסוק ט"ו באמרה "ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה", ואינה מביאה כאן את הסיפור עצמו במקום להביאו למעלה (ל"ה-מ"ח)?
ב. לנקודות 4 ו-9 שבטבלה
פסוק ד' "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ" פסוק ל"ז "אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ"
פסוק ז' " וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם" פסוק מ' "לָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי"
אל ארצי: זאת חרן, שדר שם, ואל מולדתי – אור כשדים.
אל ארצי: ולא לאותם שאינם קרובי אלא "למולדתי" שבארצי תלך.
כי אם אל ארצי, not to members of any nation which does not dwell physically close to the region from which I originate. This is where you shall go to conduct your search.
... וייתכן שיהיה טעם "אל ארצי ואל מולדתי" – ארצי ומשפחתי, כי גם באנשי ארצו לא יחפוץ, רק במשפחתו, וכן (ז') "ולקחת אישה לבני משם", רמז אל "מבית אבי" וכן אמר העבד (מ') "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי". ואמר (מ"א) "כי תבוא אל משפחתי"... או שהיה העבד אומר להם כן לכבדם שישמעו לו.
עקידת יצחק:
...כי העבד כיחש להם בכל מה שאמר "ממשפחתי ומבית אבי", כי הנה אברהם לא הזכיר לו אב ומשפחה כלל, רק ארצו ומולדתו. ... מה שזכר העבד בדבריו כי אם "אל בית אבי תלך", מה שלא זכר זה אברהם בצוואתו כלל, הוצרך להוסיף לזה, לפי מה שנתחדש לו ההזדמנות הנפלאה מהיות העלמה היוצאת ממשפחתו, כי ראה שיאות מאוד, שיבינו ממנו, שלא הזהירו אברהם מבנות עם עצמו להיותו מואס בו (=בעת הכנעני) מיתר העמים, אלא רק כדי לחזור על משפחתו ובית אביו ראשונה, כמשפט המעולים. ולזה היה שזכר תמיד "משפחה" ו"בית אב" ולא אמר "ארצי ומולדתי" כאשר אמר אדוניו.
1. מה ההבדל בין הפרשנים הנ"ל בהסברת השינוי בין דברי אברהם בסיפור המעשה לבין דברי אברהם כפי שהם מובאים בפי העבד? (שים לב לשוני בפרושיהם למילה "מולדת").
**
2. שים לב: לפי כל אחת מן התשובות הניתנת לשינויים אלה, שונה גם תכליתו של המבחן שערך אליעזר. הסבר לשם מה עשה אליעזר מה שעשה על יד הבאר בהתאם לפירושו הראשון של הרמב"ן, ולשם מה – בהתאם לפירושו של בעל עקידת-יצחק?
3. איזו משתי התפישות נראית לך יותר מתאימה למגמת כל הפרק?