שאלון זה הוא המשך שאלון תש"ג שעסק בשני הכלים הראשונים מכלי המשכן: ארון ושולחן. (פסוקים י'-ל'). שאלון זה עוסק בכלי השלישי – המנורה.
הערה: דעות החכמים בטעם המשכן כולו – עיין שאלון תרומה תש"ב.
| א. בטעם המנורה וצורתה |
דעות שונות לחכמים בטעם המנורה וצורתה:
מורה נבוכים, ג' מ"ה:
... ואחר כך הושמה המנורה לפניו לכבוד ולתפארת לבית, כי הבית שדולק בו נר תמיד הנסתר בפרוכת יש לו בנפש מעלה גדולה.
... ואחר כך הושמה המנורה לפניו לכבוד ולתפארת לבית, כי הבית שדולק בו נר תמיד הנסתר בפרוכת יש לו בנפש מעלה גדולה.
... ואחר הפרוכת היה ההיכל והיו בו ג' כלים: שולחן ומנורה ומזבח. הקטורת לרמז ששומר התורה והמצוות (הנרמזים בארון), אף על פי שהוא לא יעבוד מפני השכר, הקב"ה לא יקפח שכר פעולותיו, ושני מיני שכר יושפעו עליו מאת בעל החסר והרחמים. האחד: השכר הגופני – עושר וכבוד, ... ולזה רומז השולחן ועליו לחם הפנים... ... והשכר השני: החכמה והמדע, כי אם בתורת ה' חפצו – יחכם ויבין ויתגלו לו תעלומות... והמנורה הייתה רומזת לזה המין השני מן השכר שהוא שכר נפשי. לפי שנר ה' נשמת אדם. והיו שבעת הנרות רומזים אל שבע החוכמות שכולם ימצאו בתורת האלוקים. והיו הנרות כולם פונים אל הנר האמצעי והוא היה פונה אל קודש הקודשים לרמוז שהחכמה האמיתית תסכים עם שורשי התורה אשר בארון. והייתה המנורה זהב כולה להורות על מעלות החוכמה וקיומה לעד ושלא ימצאו בה דעות זרות, בלתי מסכימות אל הדת, כי היא כולה זהב טהור. והיו בה גביעים, כפתורים ופרחים לרמז אל הסתעפות החכמות והידיעות כולם אלו מאלו היות זאת החכמה הכנה לזאת. והייתה מקשה כולה וככר זהב יעשה אותה, לפי שהחכמות בצד מה יתאחדו... כי החוכמה כולה אחת היא כמו שהבית – בניין אחד, אלא שנחלקה לשבעה חלקים למספר חלופי הנושאים... שנקראו "שבע חכמות", וזה עניין המנורה בעצמה שהייתה כולה מקשה אחת ונחלקה לשבעה קנים היוצאים ממנה...
מה ההבדל העקרוני שביניהם בפיתרון שאלת טעם המנורה?
| ב. על מה תכוון מילת "מנורה" |
מה פירוש המילה "מנורה" בפסוקים ל"א-ל"ב:
"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר..."
"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר..."
And thou shalt make a candlestick of pure gold: of beaten work shall the candlestick be made, even its base, and its shaft; its cups, its knops, and its flowers, shall be of one piece with it.
ומה פירוש המילה "מנורה" בפסוק ל"ד:
"וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ"
"וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ"
And in the candlestick four cups made like almond-blossoms, the knops thereof, and the flowers thereof.
| ג. "מקשה" |
"מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ"
And thou shalt make a candlestick of pure gold: of beaten work shall the candlestick be made, even its base, and its shaft; its cups, its knops, and its flowers, shall be of one piece with it.
ד"ה מקשה תעשה: שלא יעשנה חוליות ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים ואחר כך ידביקם כדרך הצורפין שקורין שולדיר"ץ אלא כולה באה מחתיכה אחת ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך.
מקשה תיעשה המנורה OF BEATEN WORK SHALL THE CANDELABRUM BE MADE — i. e. one should not make it of separate pieces nor shall one make its branches or its lamps as separate limb — a kind of work called souder in old French, Engl, to solder, but is was to be made in its entirety of a single mass of gold. He (who made it) beat it with the hammer and cut away with the implements of his craft thus making the branches spread out in this direction and in that (cf. Sifrei Bamidbar 61:1).
ד"ה מקשה - תרגומו נגיד לשון המשכה שממשיך את האיברים מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס ולשון מקשה מכת קורנס בטדי"ץ (בלע"ז געהאממערט) כמו (דניאל ה') דא לדא נקשן.
מקשה — This word is translated in the Targum by נגיד, an expression for “drawing out;” he renders it thus because the parts of the candle-stick were drawn from the lump in this direction and in that by the blow of the hammer. The term מקשה denotes knocking with the hammer — batediz in old French — as the verb in (Daniel 5:6) “and his knees knocked (נקשן) one against another”.
ד"ה ממנה יהיו - הכל מקשה יוצא מתוך חתיכת העשת ולא יעשם לבדם וידביקם.
ממנה יהיו SHALL BE OF THE SAME — All shall be of beaten work coming out of this block-shaped piece: one must not make them separately and then join them on the branches.
השווה דבריו לדברי ספרי בהעלותך ח':
"מקשה": אין מקשה אלא מין קשה, מעשה אומן, מעשה קורנוס. או יעשה איברים איברים? תלמוד לומר: "ממנה יהיו".
"מקשה": אין מקשה אלא מין קשה, מעשה אומן, מעשה קורנוס. או יעשה איברים איברים? תלמוד לומר: "ממנה יהיו".
1. במה שונה רש"י מן הספרי?
2. העתק את הפסוק הנ"ל פעמיים, וסמנו בסימני פסוק לפי דעת רש"י ולפי דעת הספרי.
3. מהי הטענה הדקדוקית והסגנונית נגד פירושו של רש"י?
| ד. "יוצאים מצדיה" - תיאור המנורה - שאלות ברש"י |
"וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי"
And there shall be six branches going out of the sides thereof: three branches of the candlestick out of the one side thereof, and three branches of the candle-stick out of the other side thereof;
ד"ה יוצאים מצדיה: לכאן ולכאן באלכסון נמשכין ועולין עד כנגד גובהה של מנורה שהוא קנה האמצעי, ויוצאין מתוך קנה האמצעי זה למעלה מזה התחתון ארוך ושל מעלה קצר הימנו והעליון קצר הימנו, לפי שהיה גובה ראשיהן שוה לגובהו של קנה האמצעי השביעי שממנו יוצאים הששה קנים.
יצאים מצדיה [AND SIX BRANCHES] SHALL GO OUT OF ITS SIDE — on each side slantwise extending on high up to the level of the candlestick proper, i. e. of the middle branch. They came out from the middle branch, one above the other — the lowest being the longest, that above it being shorter than it, and the upper one even shorter than that, for the height of their tops was to be the same as the height of the middle branch — the seventh, the central one, from which the other six branches came out.
הסבר דברי רש"י ע"י ציור!
| ה. מקרא שאין לו הכרע - שאלות ברש"י |
"וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ"
And in the candlestick four cups made like almond-blossoms, the knops thereof, and the flowers thereof.
ד"ה משוקדים כפתוריה ופרחיה: (יומא נ"ב) זה אחד מחמשה מקראות שאין להם הכרע אין ידוע אם גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה ופרחיה.
משקדים כפתריה ופרחיה GOBLETS MODELLED, WITH THEIR KNOBS AND THEIR FLOWERS (or it may be translated also: GOBLETS, MODELLED WITH THEIR KNOBS AND FLOWERS — The word משקדים being separated from the preceding by an אתנחתא seems to belong to the next words, to כפתוריה ופרחיה, but the fact that in the preceding verse it had been used of the goblets only suggests the reading גביעים משקדים. This is one of the five verses in Scripture the syntactical construction of which is undecided: it is not clear whether one should read גביעים משקדים or משקדים כפתריה ופרחיה (Yoma 52b).
1. באר את הביטוי "אין להם הכרע".
2. לפי הכרעת בעלי הטעמים מוסבת מילת "משוקדים" ל"כפתוריה ופרחיה". מהו הסעד הלשוני בפסוקנו להכרעתם?
| ו. "והעלה... והאיר" |
"וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ"
And thou shalt make the lamps thereof, seven; and they shall light the lamps thereof, to give light over against it.
ד"ה והאיר על עבר פניה: עשה פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדיה מסובים כלפי האמצעי כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים אל עבר פניה מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה.
והאיר על עבר פניה AND MAKE THEM GIVE LIGHT OVER AGAINST IT — Make the mouths of those six lamps which are on the top of the branches that come out from its sides so that they are turned towards the middle branch, in order that when you kindle the lamps they shall cast their light over against its (the candlestick’s) front-side, i. e. their light should be directed in the direction of the front of the central branch which forms the candlestick proper.
ד"ה והאיר על עבר פניה: ידליק הפתילות אל עבר מול המנורה שזהו לצד השולחן שכנגדו כדכתיב ואת המנורה נוכח השולחן, וכן כתיב אל מול פני המנורה יאיר שבעת הנרות, שכל שבעתן מאירין לצד השולחן שכנגדו לפניה.
1. למה מדבר רש"י על "ששת הנרות", והלא הכתוב מדבר על שבעה?
2. באר את דבריו באמצעות ציור.
3. מי הנושא של "והעלה" ושל "והאיר" לפי רש"י?
4. במה שונה הרשב"ם ממנו?
| ז. "וראה" - מראה הלב |
"וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר"
And see that thou make them after their pattern, which is being shown thee in the mount.
ד"ה וראה: כי צריך מעשה המנורה לחכמה ולראות במראה הלב איך יעשה מככר אחד כל הכלים.
וכן פירש גם שד"ל:
וראה... בתבניתם, עניין הסתכלות, כמו (שמות ב') "וירא בסבלותם" וכמו (יחזקאל כ"א כ"ו) "ראה בכבד".
וראה... בתבניתם, עניין הסתכלות, כמו (שמות ב') "וירא בסבלותם" וכמו (יחזקאל כ"א כ"ו) "ראה בכבד".
עם מי ממפרשינו הם מתווכחים, ומה ממריצם לכך?
| ח. שאלות דקדוק |
"וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר"
And see that thou make them after their pattern, which is being shown thee in the mount.
ד"ה וראה: ...מילת מראה זרה ואיננה כדרך מושלך. כי אין פעול למילת ראה כי אם נראה לבדה. והיה כן בעבור כי הרואה אינו פועל רק מקבל דמות.
1. הסבר במה זרה המילה "מראה" לדעתו.
2. פרש את דבריו "כי הרואה אינו פועל". איזו פליאה דקדוקית רצה לתרץ על ידי כך?