| א. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה אחר הדברים האלה: לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו, הביא להם הקב"ה סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו, ועוד, שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם.
אחר הדברים האלה AFTER THESE THINGS — Because this malignant woman made the righteous man (Joseph) a familiar topic of conversation with every one so that he was spoken about discreditably the Holy One, blessed be He, brought about the offences of these men in order that people should turn their attention to them and not to him (Genesis Rabbah 88:1), and also in order that relief should come to the righteous man by their agency (Genesis Rabbah 88:3).
*
מדוע לא הסתפק רש"י בסיבה הראשונה והוסיף "ועוד, כדי שתבוא וכו' "?
ד"ה ויחלמו חלום שניהם: ויחלמו שניהם חלום - זה פשוטו.
ומדרשו: כל אחד חלם חלום שניהם - שחלם את חלומו ופתרון חברו. וזהו שנאמר: וירא שר האופים כי טוב פתר.
ויחלמו חלום שניהם means AND BOTH OF THEM DREAMED A DREAM — This is the real meaning (that שניהם is the subject of ויחלמו and is not to be connected with חלום). A Midrashic explanation is, taking חלום as construct case: each dreamed the dream of both of them — i.e. he dreamed his own dream and the interpretation of the other’s dream. This is what it means when it states (v. 16) “And the chief baker saw that he had interpreted well”). (Genesis Rabbah 88:4; Berakhot 55a).
מה ההבדל הסינטקטי בהבנת הפסוק בפשט ובדרש?
ד"ה זועפים - עצבים כמו (מלכים א' כ') סר וזעף (מיכה ז') זעף ה' אשא.
זעפים means SAD. Similar are (1 Kings 20:43) “sullen and displeased (וזעף)”; (Micah 7:9) “I will bear the displeasure (זעף) of the Lord (the sadness which the Lord has imposed on me).’
*
* יש ממפרשי רש"י התמהים למה לא הביא רש"י לדוגמה את דניאל פרק א' פסוק י':
"וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים..."
"וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים..."
*
And the chief of the officers said unto Daniel: ‘I fear my lord the king, who hath appointed your food and your drink; for why should he see your faces sad in comparison with the youths that are of your own age? so would ye endanger my head with the king.’
הנראה מתאים יותר למקומנו. נסה לישב את התמיהה!
ד"ה יום הולדת: יום לידתו וקורין לו יום גינוסיא ולשון הולדת לפי שאין הולד נולד אלא ע"י אחרים, שהחיה מילדת את האשה, ועל כן החיה נקראת מילדת וכן (יחזקאל ט"ז) ומולדותיך ביום הולדת אותך, וכן (ויקרא י"ג) אחרי הוכבס את הנגע, שכיבוסו על ידי אחרים.
יום הלדת את פרעה HIS (PHARAOH’S) BIRTHDAY. It is called (Avodah Zarah 10a) “The birthday festival”. The causative passive form (הלדת) is used because the infant is born only by the assistance of others, for the midwife delivers the woman. On this account a midwife is called מילדת a Piel form “one who brings to birth”. This passive form occurs similarly (Ezekiel 16:4) “And as for thy nativity, in the day thou wast born (הולדת אתך)”. A similar passive form is used in (Leviticus 13:55) “after the plague (הכבס) is washed away”, because the washing is done by others).
*
מה קשה לו, ומה הצריכו להאריך כל כך?
5) פסוק כ"ג
ד"ה ולא זכר: בו ביום.
ד"ה ולא זכר: בו ביום.
ראב"ע:
לא הזכירו בפה אל פרעה. כן ומשא ה' לא תזכירו עוד; זכר את ושתי.
לא הזכירו בפה אל פרעה. כן ומשא ה' לא תזכירו עוד; זכר את ושתי.
מה קשה לרש"י, ואיך מתרץ הראב"ע את הקושיה הזאת?
| ב. "לא-להים פתרונים - ספרו נא לי" |
"הֲלוֹא לֵא-לֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי"
And they said unto him: ‘We have dreamed a dream, and there is none that can interpret it.’ And Joseph said unto them: ‘Do not interpretations belong to God? tell it me, I pray you.’
1. לכאורה נראה ששני חלקי הפסוק אינם מתקשרים יפה או אפילו סותרים זה את זה. כיצד מיישבים ראב"ע, רמב"ן, אברבנאל וספורנו סתירה זו?
כי פתרון החלומות לשם הוא, כי הוא יודע העתיד, והראה בחלום מה יהיה למי שירצה. ואם אני אפתור אותו לטוב או לרע לא יועיל ולא יזיק. ואחר שהדבר כן ולשם פתרון כל החלומות, אל תחושו שתספרו חלומותיכם לי. וכל החלומות הולכים אחר הפה - דברי יחיד הם.
פירש רבי אברהם כי יאמר, כי המקרים העתידים לבוא בחלומות - לאלהים הם, כי הוא לבדו המחלים והמודיע העתיד, והוא העושה שלום ובורא רע, ואין בדיבורי לכם תועלת או הפסד. וזה אמר שלא יענישוהו אם תבוא להם רעה, או כדי שיספרו אותם אליו ולא יבזוהו. ואם כן אין למילת "הלא" בזה טעם. ואולי יהיה פירושו כמו "הנה", יאמר, הנה לאלהים לבדו הפתרונים ולא לאדם הפותר.
והנכון בעיני כי אמר: הלא לאלהים פתרונים בכל החלומות הנעלמים והסתומים, והוא יכול להודיע פתרון חלומכם, ואם הוא נעלם בעיניכם, ספרו נא לי, אולי יישר בעיניו לגלות סודו אלי.
There is no interpreter of it. They had already inquired of the sorcerers or of those who were with them in prison and no one could say what the dreams presaged. Alternatively, they believed that no one in the world could interpret such dreams.
טעות היא בידכם לחשוב שישולם פתרון החלומות במלאכה וחכמה, ואין הדבר כן... דעו, כי "הלא לאלוקים פתרונים", רצונו לומר, לא יוכל אדם לפתור חלומות בשלמות, אם לא בהיות רוח אלוקים נוססה בו כי בכוח רוח הקודש יגידו הנעלם, לא מצד כוחו בלבד ולכן "ספרו נא לי", אולי יקרה ה' לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לכם.
הנה חכמת הפתרון היא באדם מצד מה שהוא בצלם אלהים, ולזה יתכן שתהיה גם בי אע"פ שאני עתה עבד ובבית האסורים. ומפני זה אפשר שלא צדקתם במה שאמרתם ופותר אין אותו.
הלא לאלוקים פתרונים? The wisdom to interpret a dream is something divinely inspired, seeing that man has been created in G’d’s image. It is therefore possible that even I may have been endowed with such wisdom, even though I am a lowly servant and on top of my misfortune I am in jail. It may therefore be possible that you erred when you said that there is no one who can interpret your dreams.
2. באר את מאמר חז"ל המובא בראב"ע: כל החלומות הולכים אחרי הפה! לשם מה מביאו הראב"ע, ומה מעיר עליו?
*
3. מהי טענת רמב"ן נגד ראב"ע?
| ג. החלומות ופתרוניהם |
"וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי. וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים. וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה"
And the chief butler told his dream to Joseph, and said to him: ‘In my dream, behold, a vine was before me;
שתי שאלות אברבנאל בדבר פתרונות יוסף:
1) מי הגיד ליוסף ששלושה השריגים שלושה ימים הם (ולא שלושה חודשים או שלוש שנים)? 2) מה ראה לפתור האחד לחיים ולכבוד והאחד לתלותו על העץ, בהיות חלומותיהם שווים ומתדמים מאוד זה לזה?
1) מי הגיד ליוסף ששלושה השריגים שלושה ימים הם (ולא שלושה חודשים או שלוש שנים)? 2) מה ראה לפתור האחד לחיים ולכבוד והאחד לתלותו על העץ, בהיות חלומותיהם שווים ומתדמים מאוד זה לזה?
ד"ה פתרונו: ...יש שואלים מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים ולא חדשים או שנים. ויתכן יום הולדת את פרעה כמו היום שנולד בו, כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות, או יתכן שהגבירה היתה הרה. והראשון קרוב אלי.
ד"ה והיא כפורחת: דומה לפורחת. והיא כפורחת, נדמה לי בחלומי כאילו היא פורחת, ואחר הפרח עלתה נצה, נעשו סמדר, ואחר כך הבשילו. והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין עד כאן תרגום של פורחת, לשון רש"י.
ואינו נכון, שאם היה מדבר כמדמה מפני שהם דברי חלום, היה אומר והנה כגפן לפני ובגפן כשלשה שריגים, והכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה, ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים, אבל יאמר בכולם והנה, והוא הדמיון, שטעמו "כאילו".
אבל פירוש והיא כפורחת עלתה נצה, שראה בחלומו הגפן כי מיד שפורחת עלתה נצה והבשילו אשכלותיה ענבים, וזה להורות כי ממהר האלהים לעשותו. ובזה הכיר יוסף כי שלשת השריגים שלשת ימים הם ולא חדשים או שנים. וחשב בדעתו כי ביום אחד ישא ראש שניהם, או בעבור כי בלילה אחד חלמו.
ואין צריך לדברי רבי אברהם שאמר שהיה יוסף יודע יום הולדת את פרעה. וכזאת הכ"ף במקומות רבים, ויהי כמשיב ידו (לעיל ל"ח כ"ט), כבא אברם (לעיל י"ב י"ד), וכעת מותה ותדברנה הנצבות (שמואל א' ד' כ'), וכן רבים.
ואונקלוס שאמר והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין, תרגם עלתה שהעלתה לולבי גפנים, הוציאה פרח והעלתה לולבין גדולים, והנצו והבשילו אשכלותיה ענבים, כי לא יבוא לשון עלתה בנץ, כי איננו עולה,
ואם תשאל כמו ששאל הראב"ע, מי הגיד ליוסף שהיו שלושת ימים ולא חודשים או שנים, אני אשיבך מילין: שרוח הקודש היה מיישר את יוסף במה שפתר, לא כוחו המשוער בלבד.
1. מה ההבדל העקרוני בין תשובות שלושת המפרשים הנ"ל לשאלת אברבנאל הראשונה?
2. במה מתנגד רמב"ן לרש"י?
*
3. כיצד אפשר לענות לשאלת אברבנאל השנייה, אם נלך בשיטת ראב"ע?
| ד. מי משך את יוסף מהבור ומכרו? |
"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"
For indeed I was stolen away out of the land of the Hebrews; and here also have I done nothing that they should put me into the dungeon.’
האם יש ראיה מפסוק זה לדעת רש"י או לדעת רשב"ם במחלוקת שביניהם פרק ל"ז פסוק כ"ח בשאלה: מי משך את יוסף מן הבור ומי מכרו?
שם:
רש"י:
ד"ה ויעברו אנשים מדינים: זו היא שיירא אחרת והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה.
ד"ה ויעברו אנשים מדינים: זו היא שיירא אחרת והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה.
רש"י:
ד"ה וימשכו: בני יעקב את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים והישמעאלים למדינים והמדינים למצרים.
ד"ה וימשכו: בני יעקב את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים והישמעאלים למדינים והמדינים למצרים.
רשב”ם:
ד"ה ויעברו אנשים מדינים: ובתוך שהיו יושבים לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים שראו, וקודם שבאו הישמעאלים עברו אנשים מדינים אחרים דרך שם וראוהו בבור ומשכוהו ומכרוהו המדינים לישמעאלים. ויש לומר שהאחים לא ידעו, ואף על פי אשר כתב מכרתם אותי מצרימה, יש לומר שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו. זה נראה לי לפי עומק דרך פשוטו של מקרא כי "ויעברו אנשים מדינים" משמע ע"י מקרה, והם מכרוהו לישמעאלים. ואף אם באתה לומר וימכרו יוסף לישמעאלים, כי אחיו מכרוהו, אם כן צריך לומר שהם ציוו למדינים סוהרים למושכו מן הבור ואחר כך מכרוהו לישמעאלים.
ד"ה ויעברו אנשים מדינים: ובתוך שהיו יושבים לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים שראו, וקודם שבאו הישמעאלים עברו אנשים מדינים אחרים דרך שם וראוהו בבור ומשכוהו ומכרוהו המדינים לישמעאלים. ויש לומר שהאחים לא ידעו, ואף על פי אשר כתב מכרתם אותי מצרימה, יש לומר שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו. זה נראה לי לפי עומק דרך פשוטו של מקרא כי "ויעברו אנשים מדינים" משמע ע"י מקרה, והם מכרוהו לישמעאלים. ואף אם באתה לומר וימכרו יוסף לישמעאלים, כי אחיו מכרוהו, אם כן צריך לומר שהם ציוו למדינים סוהרים למושכו מן הבור ואחר כך מכרוהו לישמעאלים.
| ה. "כי טוב פתר" |
"כִּי טוֹב פָּתָר"
When the chief baker saw that the interpretation was good, he said unto Joseph: ‘I also saw in my dream, and, behold, three baskets of white bread were on my head;
עיין:
ארי יאות פשר.
ויחלמו שניהם חלום זה פשוטו.
ומדרשו: כל אחד חלם חלום שניהם שחלם את חלומו ופתרון חברו. וזהו שנאמר: וירא שר האופים כי טוב פתר.
ויחלמו חלום שניהם means AND BOTH OF THEM DREAMED A DREAM — This is the real meaning (that שניהם is the subject of ויחלמו and is not to be connected with חלום). A Midrashic explanation is, taking חלום as construct case: each dreamed the dream of both of them — i.e. he dreamed his own dream and the interpretation of the other’s dream. This is what it means when it states (v. 16) “And the chief baker saw that he had interpreted well”). (Genesis Rabbah 88:4; Berakhot 55a).
אמר אונקלוס כי יפה פתר, וכן טוב טעם ודעת למדני (תהלים קי"ט ס"ו), וכן כי טובות הנה (לעיל ו' ב'), יפות. והטעם לאמר כן, כי האיש הזה מבזה על יוסף, חושב בו שלא ידע לפתור אותו לעולם, ולא יגיד לו החלום אם לא בראותו כי פתר לחברו יפה וכהוגן. או יאמר, וירא שר האופים כי לטובה פתר לו ושמח, והגיד חלומו שהיה מצטער בו יותר מחברו.
ניכרין דברי אמת.
כי טוב פתר, his interpretation sounded very convincing, was accepted as the true interpretation.
והיה מקוה שיפתור גם בעדו לטוב. שהחלומות הולכים אחר הפה כדבריהם ז"ל, כאמרו כאשר פתר להם יוסף.
כי טוב פתר, he was encouraged to think that Joseph would also come up with positive explanation of his own dream. Our sages use the words “as Joseph had interpreted to them,” (verse 22) to state that most dreams turn out to be in accordance with how the interpreter saw them.
האמין לדבריו, שהרי מי שרוצה לכחש נותן זמן ארוך לדבריו, וזה לא אמר רק: "בעוד שלושת ימים".
כי טוב פתר, “that he had predicted something positive, and he believed him;” his reasoning had been that if someone interprets untruthfully, he does not take a chance to be called a liar after three days.
בשתי דרכים הולכים המפרשים בפירוש מילים אלה. סדר את הנ"ל לשתי קבוצות והסבר מעלותיה וחולשותיה (מבחינת הלשון ומבחינת התוכן) של כל אחת משתי הדעות! (עיין מלכים א' פרק כ"ב פסוק י"ח, ישעיה פרק נ"ב פסוק ז'!)
| ו. שאלות סגנון |
*
1. פסוק ז': מה ראה הכתוב לחזור על המילים את סריסי פרעה אחרי הנאמר בפסוק ה', ולמה לא קיצר ואמר וישאל אותם?