| א. מעשה משה |
"וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל"
And he looked this way and that way, and when he saw that there was no man, he smote the Egyptian, and hid him in the sand.
דעות שונות לחכמינו ולפרשנינו במעשה משה זה ובהצדקתו, ואלה מקצתן:
ראה שאין תוחלת של צדיקים עומדת ממנו ולא מזרעו עד סוף הדורות.
ד"ה ויצא אל אחיו: וטעם ויצא אל אחיו. כי הגידו לו אשר הוא יהודי, והיה חפץ לראותם בעבור שהם אחיו. והנה נסתכל בסבלותם ועמלם ולא יכול לסבול ולכן הרג המצרי המכה הנלחץ.
And the explanation of and he went out to his brothers is [that it is] because they told him that he was a Jew, and [so] he wanted to see them, since they were his brothers. And behold, he observed their duress and toil and he could not stand it. And therefore, he killed the Egyptian who was striking the harried [Jew].
חשב משה, שאחד מאחיו העברים העומדים סביבו יתקומם על המצרי ויציל את אחיו המוכה;
וירא כי אין איש: ראה שאין ביניהם גבר בגוברין, ואין מהם שם על לב צרת אחיו להשתדל על הצלתו.
He turned this way and that. Moshe thought that one of his Hebrew brothers in the area would rise up against the Egyptian and save his fellow Jew. And saw that there was no man. He saw that there was no man of courage; not one of them took his brother’s travail to heart to try and save him.
מכה איש עברי מאחיו: הכהן לא בשביל איזו עצלות וכדומה אלא בשביל שהוא עברי – אבל הוא מאחיו.
ויפן כה וכה: חיפש עצות לקבול על המצרי שהכהו חינם. "וירא כי אין איש" להגיד לפניו העול, כי כולם עצרת בוגדים ושונאי ישראל.
מדרש פטירת משה, (מתוך בקשותיו ותחנוניו של משה לפני הקדוש ברוך הוא, בטרם ימות):
...אמר לו הקדוש ברוך הוא: משה, בן מי אתה? אמר לו: בן עמרם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: וקהת בן מי הוא? - בן לוי. אמר לו הקדוש ברוך הוא: וכולם ממי יצאו? אמר לו: מן אדם הראשון. אמר לו הקדוש ברוך הוא: נשאר מהם שום אדם חי? אמר לו: כולם מתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: ואתה רוצה לחיות?! אמר לו: רבונו של עולם, אדם הראשון גנב ואכל מה שלא רצית, וקנסת עליו מיתה, ואני – גנבתי כלום לפניך?! וכבר כתבת עלי (במדבר י"א): "עבדי משה בכל ביתי נאמן" – ואיך אמות? אמר לו הקדוש ברוך הוא: כלום אתה גדול מנח? אמר לו: כן, נח הבאת על דורו מי המבול, ונח לא ביקש רחמים על דורו, ואני אמרתי (שמות ל"ב) "ועתה אם תשא חטאתם ואין אין מחני נא מספרך אשר כתבת". אמר לו: כלום אתה גדול מאברהם שניסיתי אותו בעשרה נסיונות? אמר לו: אברהם – יצא ממנו ישמעאל שיאבדו בניו את בניך. אמר לו: ואתה גדול מיצחק? אמר לו: יצחק - יצא מחלציו מי שיחריב את ביתך, ובניו יהרגו את בניך כהניך ולוייך". אמר לו הקדוש ברוך הוא: כלום אמרתי לך שתהרוג את המצרי? אמר לו משה: ואתה הרגת כל בכורי מצרים, ואני אמות בשביל מצרי אחד?! אמר לו הקדוש ברוך הוא: ואתה דומה אלי, ממית ומחיה? כלום אתה יכול להחיות כמוני?
...אמר לו הקדוש ברוך הוא: משה, בן מי אתה? אמר לו: בן עמרם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: וקהת בן מי הוא? - בן לוי. אמר לו הקדוש ברוך הוא: וכולם ממי יצאו? אמר לו: מן אדם הראשון. אמר לו הקדוש ברוך הוא: נשאר מהם שום אדם חי? אמר לו: כולם מתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: ואתה רוצה לחיות?! אמר לו: רבונו של עולם, אדם הראשון גנב ואכל מה שלא רצית, וקנסת עליו מיתה, ואני – גנבתי כלום לפניך?! וכבר כתבת עלי (במדבר י"א): "עבדי משה בכל ביתי נאמן" – ואיך אמות? אמר לו הקדוש ברוך הוא: כלום אתה גדול מנח? אמר לו: כן, נח הבאת על דורו מי המבול, ונח לא ביקש רחמים על דורו, ואני אמרתי (שמות ל"ב) "ועתה אם תשא חטאתם ואין אין מחני נא מספרך אשר כתבת". אמר לו: כלום אתה גדול מאברהם שניסיתי אותו בעשרה נסיונות? אמר לו: אברהם – יצא ממנו ישמעאל שיאבדו בניו את בניך. אמר לו: ואתה גדול מיצחק? אמר לו: יצחק - יצא מחלציו מי שיחריב את ביתך, ובניו יהרגו את בניך כהניך ולוייך". אמר לו הקדוש ברוך הוא: כלום אמרתי לך שתהרוג את המצרי? אמר לו משה: ואתה הרגת כל בכורי מצרים, ואני אמות בשביל מצרי אחד?! אמר לו הקדוש ברוך הוא: ואתה דומה אלי, ממית ומחיה? כלום אתה יכול להחיות כמוני?
הסבר מה בין הדעות השונות הנ"ל, וכיצד כל אחת מתרצת את מעשה משה!
| ב. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה וירא בסבלותם: (בראשית רבה) נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם.
וירא בסבלתם AND HE SAW THEIR BURDENS — he set his eyes and mind to share in their distress. (Exodus Rabbah 1:27)
מפרשי רש"י מקשין: מנא ליה לדרוש כך, דילמא בראיה חושיית דיבר הכתוב? ענה לשאלתם!
ד"ה מכה איש עברי: מלקהו ורודהו. ובעלה של שלומית בת דברי היה, ונתן עיניו בה, ובלילה העמידוֹ והוציאוֹ מביתו. והוא חזר ונכנס לבית, ובא על אשתו. כסבורה שהוא בעלה. וחזר האיש לביתו, והרגיש בדבר. וכשראה אותו מצרי שהרגיש בדבר, היה מכהו ורודהו כל היום.
מכה איש עברי SMITING A HEBREW MAN — beating and flogging him. The latter was the husband of Shelomith, the daughter of Dibri (see Leviticus 24:11), and the Egyptian taskmaster had set his fancy upon her. During the night he compelled him (her husband) to rise and made him leave the house. He, however, returned, entered the house and forced his attentions upon the woman, she believing it was her husband. The man returned and became aware of what had happened, and when the Egyptian perceived that he was aware of it he beat him and flogged him the whole day long (Exodus Rabbah 1:28).
*
מניין לו שאין זו הכאה שיש עמה מיתה, כמו להלן "ויך את המצרי", וכמו (ויקרא כ"ד) "ומכה אדם יומת" – ומה המריצו לפרש שהלקהו בלבד?
ד"ה ויפן כה וכה: ראה מה עשה לו בבית, ומה עשה לו בשדה, ולפי פשוטו כמשמעו.
ויפן כה וכה AND HE TURNED THIS WAY AND THAT WAY — he saw what he had done to him in the house and what he had done to him in the field (outside the house. viz., the beating to which he had subjected him) (Exodus Rabbah 1.28). But according to the literal meaning it must be explained in its ordinary sense: he turned this way and that way.
מה המריצו להוציא המילים ממשמעותן ועוד להקדים דברי הדרש לפשוטו של מקרא?
ד"ה למה תכה: אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע בהרמת יד.
למה תכה lit., WHEREFORE WILT THOU SMITE — Although he had not yet smitten him he is termed here רשע wicked, because he had merely raised his hand against him (Sanhedrin 58b).
מה קשה לו, ומניין לו שלא הכהו?
ד"ה ויבקש להרוג את משה: מסרו לקוסטינר להרגו, ולא שלטה בו החרב. הוא שאמר משה "ויצילני מחרב פרעה".
ויבקש להרג את משה AND HE SOUGHT TO SLAY MOSES — He handed him over to the executioner to slay him, but the sword proved powerless against him. It is to this that Moses referred when he said, (18:4) “And He delivered me from Pharaoh’s sword” (see Mechilta יתרו and Exodus Rabbah 1:31).
**
מנא ליה לדרשן לדרוש כך. ושמא ביקש ולא יכול למצוא את משה משום שברח?
ענה לשאלה!
ענה לשאלה!
ד"ה ולכהן מדין: רב שבהן, ופירש לו מעבודת אלילים ונידוהו מאצלם.
ולכהן מדין THE PRIEST OF MIDIAN — כהן signifies the chief amongst them (see Targ. Onkelos and Mekhilta יתרו); he had abandoned the idol-worship to which they were addicted and they banished him, driving him away from them (Exodus Rabbah 1:32).
*
לא ידעתי, למה לא פירש ולכהן מדין – כומר דעבודה זרה – כמשמעו.
(וכן יש להקשות על תרגום אונקלוס שתרגם כאן "רבא דמדין", ולא תרגם כדרכו (בראשית מ"ז כ"ב) אדמת הכהנים – "ארעא דכומריא"?)
ענה!
*
ב. מה קשה לו, ומה יתקן בדבריו?
| ג. מדברי המדרש |
1. מדרש אבכיר:
ויפן כה וכה: אמר לפניו: רבונו של עולם, אם כך הורגין את בניך, איה ה"כה" שאמרת לאברהם (בראשית ט"ו) "כה יהיה זרעך"?
ויפן כה וכה: אמר לפניו: רבונו של עולם, אם כך הורגין את בניך, איה ה"כה" שאמרת לאברהם (בראשית ט"ו) "כה יהיה זרעך"?
א. הסבר את הרעיון הכלול בדברי המדרש.
*
ב. מהו הגורם החיצוני והפנימי למדרש זה?
וירא כי אין איש: ראה שאין תוחלת של צדיקים עומדת ממנו ולא מזרעו עד סוף הדורות.
ד"ה דמי אחיך: דמו ודם זרעיותיו...
דמי אחיך THY BROTHERS BLOOD — דמי is plural — bloods” — his blood and the blood of his possible descendants (Genesis Rabbah 22:9). Another explanation of why the plural is used: he inflicted upon him many wounds, because he knew not whence his soul would depart (i. e. which blow would prove fatal) (Sanhedrin 37b).
מה הרעיון המשותף במדרשנו ובמדרש ההוא?
**
ב. מהו הגורם החיצוני (הלשוני-סגנוני) והפנימי-רעיוני לדרש זה, שהוא רחוק כל כך ממשמעות המילים?