פרשת פינחס תש"ז - פינחס
א. "בריתי שלום"
"הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם"
Wherefore say: Behold, I give unto him My covenant of peace;
ד"ה את בריתי שלום: (סנהדרין שם) שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחינות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקדוש ברוך הוא שלומותיו.
את בריתי שלום [I GIVE TO HIM] MY COVENANT — PEACE — This means: I give him my covenant that it should be to him as a covenant of peace; just like a man who shows gratitude and friendliness to one who has done him a kindness. So here, too, the Holy One, blessed be He, expressed to him His peaceful feelings towards him.
רש"י:
ד"ה והיתה לו: בריתי זאת.
ד"ה את בריתי שלום: את בריתי ברית שלום, כמו "כסאך אלוהים", ורבים כן. והטעם שלא יגור מאחי זמרי, כי הוא נשיא בית אב. ושכרו: שתהיה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם ונצח, כי הכהנים הגדולים היו מבני פינחס, וייתכן שהיו בנים אחרים לאלעזר.
ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים מאמר ד' פרק נ"א:
ולפי דעת החולקים על רבותינו ז"ל ואומרים כי פינחס איננו אליהו, יהיה השלום המיועד אל פינחס רומז אל שלום מנוחת הנפש בעולם הבא... ויורה על זה מה שזכר הכתוב בעונש הרשעים (ישעיה נ"ז) "אין שלום אמר אלוקים לרשעים" – ואין חיי הרשעים בעולם הזה נעדרי השלום והשקט יותר מן הצדיקים! אבל ירמוז אל שלום הנפש בלי ספק בעולם הרוחני שאין בו היפך (=שאין בו התרוצצות בין ניגודים ולא יגבר אחד היסודות ההפכיים על האחר) ועליו נאמר (תהלים קי"ט) "שלום רב לאוהבי תורתך".
ולפי שהיו רבים מבני ישראל אומרים, שהיה פינחס בסכנה עצומה עם בני שמעון וקרובי זמרי, שיעמדו עליו ויהרגוהו, ויצטרך פינחס מטעם זה לבקש אנשים שילכו סביבו לשמרו מאויביו, ציוה ה' למשה, שיאמר לכל אדם ויפרסם בתוך בני ישראל, שה' יתברך נותן לפינחס את בריתו שלום, ולא יירא בקום עליו מרעים, כי מי ערב את לבו לגשת אליו להשחיתו בהיות ברית ה' סביבו לחלצו?!
ד"ה את בריתי שלום: ממלאך המות כעניין "עושה שלום במרומיו" (איוב כ"ה ב') כי אמנם ההפסד לא יקרה אלא בסיבת התנגדות ההפכים וזה אמנם נתקיים בפינחס שהאריך ימים הרבה מאוד מכל שאר אנשי דורו, עד שהיה הוא משמש במשכן שילה בזמן פילגש בגבעה, שהיה בלי ספק אחרי מות יהושע ושאר "הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע" (שופטים ב' ז'). וכל שכן אם היה בזמן יפתח שכתב למלך בני עמון בשבת בני ישראל בחשבון ובבנותיה וכו' שלוש מאות שנה (שופטים י"א כ"ו) וכבר סיפרו ז"ל שפינחס לא רצה ללכת אז אל יפתח להתיר נדרו, וכל שכן לדברי האומר: אליהו זה פינחס, והוא עדיין חי וקיים.
את בריתי שלום. Peace with the angel of death. We have a similar meaning of this word שלום in Job 25,20 עושה שלום במרומיו, “He makes peace in His lofty regions.” [I assume that the reference is to the fact that the angel of death has no authority in the celestial regions. Ed.] Losses occur only as a result of confrontations by opposites. We find that as a result of this שלום, “peace, or armistice” with the angel of death Pinchas enjoyed an exceedingly long life on earth, more so than any other member of his generation. In fact, he was still serving as priest in the Tabernacle at Shiloh during the civil war between Binyamin and the other tribes. This occurred many years after the death of Joshua and the elders who were Joshua’s assistants. (Judges 20,28) Joshua 24,26 reports these elders as surviving Joshua for many years. If, as is indicated by the Talmud, Pinchas was still alive in the days of Yiphtach (Judges 11,26) he must have been 300 years old by that time. (compare either Bereshit Rabbah 60,3 or Pirke de Rabbi Eliezer chapter 47 on the subject of Pinchas)
בשכר שהניח כעסו וחמתו של הקדוש ברוך הוא, בירכו במידת השלום, שלא יקפיד ולא ירגיז, ובשביל כי טבע המעשה שעשה פינחס - להרוג נפש בידו - היה נותן להשאיר בלב הרגש עז גם אחר כך, אבל באשר היה לשם שמים, משום הכא באה הברכה, שיהא תמיד בנחת ובמידת השלום, ולא יהא זה עניין לפוקת הלב.
My covenant [of] peace. Pinchas was promised he would not become an agitated and angry person, for the nature of the act he did — killing a person with his hands — leaves a strong impression. However, since he did it for the sake of Heaven he received the blessing that he would always be in peace and serenity.
והשוה דבריו לדברים פרק י"ג פסוק י"ח:
ד"ה ונתן לך רחמים: דמעשה עיר הנידחת גורם שלוש רעות בישראל: האחת שההורג נפש נעשה אכזר בטבעו... ואם נהרוג עיר שלמה, בעל כורחנו עלינו להוביל אנשים רבים להרוג ולהיות אכזרים... ועל זה הבטיח הכתוב שאם תעסוק בזה בלי שום הנאה מביזה ישוב ה' מחרון אפו "ונתן לך רחמים" – מידת הרחמים!
And grant you mercy. The actions of the idolatrous city lead to three evils amongst Yisroel: 1. Anyone who kills another becomes cruel by nature. The court appoints a special agent to execute an individual who is liable to the death penalty. But a complete city will certainly create people who are murderers and cruel. 2. Everyone in that city will have had relatives in other cities, and it will increase hatred amongst the Jews. 3. It shrinks the Jewish population and leaves areas uninhabited. Therefore the Torah promises that all who perform the mitzvah of executing this city, without gaining any benefit from the spoils, will remove Hashem’s anger, and will bring Hashem’s attribute of mercy.
1. מה כולל בתוכו מושג ה"שלום" המובטח לפינחס, לפי הדעות הנ"ל?
איזו מכולן נראית לך כמתאימה ביותר לענייננו?
השוה פסוקים:
"כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'"
For the mountains may depart, and the hills be removed; but My kindness shall not depart from thee, neither shall My covenant of peace be removed, saith the LORD that hath compassion on thee.
"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם"
Moreover I will make a covenant of peace with them—it shall be an everlasting covenant with them; and I will establish them, and multiply them, and will set My sanctuary in the midst of them for ever.
"וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת. בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא. תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו‍ֹן"
Know then that I have sent This commandment unto you, That My covenant might be with Levi, Saith the LORD of hosts.
3. מהו הדמיון בין ענייננו לבין עניין עיר הנידחת, לדעת בעל העמק דבר?
ב. ענשם של הנצמדים לפעור
"פִּינְחָס... הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי... וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
’Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, hath turned My wrath away from the children of Israel, in that he was very jealous for My sake among them, so that I consumed not the children of Israel in My jealousy.
לכאורה נראה פסוק זה סותר לנאמר בדברים פרק ד' פסוק ג':
"עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה'..."
Your eyes have seen what the LORD did in Baal-peor; for all the men that followed the Baal of Peor, the LORD thy God hath destroyed them from the midst of thee.
*
1. מהי הסתירה?
*
2. כיצד מתיישבת סתירה זו על פי דברי המפרשים הבאים?
ד"ה בקנאו: ולולא הוא שקינא, הייתי מכלה כל ישראל בדבר קנאתי.
ד"ה הרגו איש אנשיו: ...ויתכן שתהיה כוונת האגדה הנזכרת, לומר שיהיו ההרוגים לפי המצוה יותר מחמש עשרה רבוא, לומר שהיו החוטאים רבים, אבל חסך עליהם עניין פינחס. והנה נשארו מן הנצמדים, והקדוש ברוך הוא השמידם אחר כן, טרם עברם את הירדן, זהו שכתוב (דברים ד' ג'-ד') "כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום".
**
3. מה אפשר לטעון נגד פירושו של הרמב"ן?
ג. שאלות לשון וסגנון
"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם"
Wherefore say: Behold, I give unto him My covenant of peace;
*
1. מה הקושי הלשוני בביטוי "את בריתי שלום", ומהן שתי הדרכים לפירושו?
2. למה נאמר כאן "לכן אמור" ולא נאמר למי?