לעניין הברכות והקללות בכללן עיין גיליון בחקותי תש"ו!
| א. מיני הברכות והקללות |
ר' נפתלי הירץ ויזל, (באור):
האמת היא, שכל מיני ברכות וקללות שהן תחת לשמש, שעל ידיהן משלם ה' שכר טוב לצדיקים ונפרע על ידיהן מעוזביו, מתחלקין לארבעה ראשי סדרים המפורשים בנבואת יחזקאל פרק י"ד (עיין פסוקים י"ב-כ"ג)... וארבעת ראשי המשפטים הללו כוללים כל המשפטים הרעים והצרות הרבות המגיעים בתבל ארצה, וכך הם סדורים בפרשה זו. ודע, כי נוסף על ד' סדרי ברכות וקללות אלה הנוהגים בישראל ובאומות כולן, יש סדר חמישי של ברכות שאינו נוהג אלא בישראל, שהוא השראת השכינה בהם ומקדשו בתוכם והנבואה ורוח הקודש – ולעומתם סדר קללה הפוך ממנה, שהוא סילוק שכינה וחורבן המקדש...
האמת היא, שכל מיני ברכות וקללות שהן תחת לשמש, שעל ידיהן משלם ה' שכר טוב לצדיקים ונפרע על ידיהן מעוזביו, מתחלקין לארבעה ראשי סדרים המפורשים בנבואת יחזקאל פרק י"ד (עיין פסוקים י"ב-כ"ג)... וארבעת ראשי המשפטים הללו כוללים כל המשפטים הרעים והצרות הרבות המגיעים בתבל ארצה, וכך הם סדורים בפרשה זו. ודע, כי נוסף על ד' סדרי ברכות וקללות אלה הנוהגים בישראל ובאומות כולן, יש סדר חמישי של ברכות שאינו נוהג אלא בישראל, שהוא השראת השכינה בהם ומקדשו בתוכם והנבואה ורוח הקודש – ולעומתם סדר קללה הפוך ממנה, שהוא סילוק שכינה וחורבן המקדש...
**
1. השוה את דברי הקללה שבפרקנו (י"ד-מ"ו) ליחזקאל י"ד (י"ב-כ"ג), ומצא את מבנה הקללה בעזרת השוואה זו ובעזרת דברי רנה"ו לעיל!
**
2. השוה את פסוק י"ז "ונתתי פני בכם" לפסוק כ"ב "והלכתי... עמכם בקרי". מה ההבדל בין שני מיני עונשים אלה, ובמה יש לראות כאן הדרגה?
**
3. השוה פסוק י"ז "וניגפתם לפני אויביכם" לפסוק כ"ה "והבאתי עליכם חרב". מה ההבדל בין שני עונשים אלה, ובמה יש לראות כאן הדרגה?
| ב. הנרמז במילה "זאת" |
הסבר את אפשרות שני הפירושים האלה בפסוקנו, והכרע ביניהם!
| ג. "ואם תלכו עמי קרי" |
ואם תלכו עמי קרי — Our Rabbis said (Sifra, Bechukotai, Chapter 5 5): this word signifies “irregularly”, “by chance” (מקרה), which is a thing that happens only occasionally; thus this means: if you will follow the commandments irregularly. Menachem explains it as an expression for “refraining”. Similar is, (Proverbs 25:17) “Refrain (הוקר) thy foot [from thy neighbour’s house]”; (Proverbs 17:27) “of a refraining (יקר) spirit”. This meaning approximates to the translation given by Onkelos which is a term denoting “stubbornness” (קושי) — that they harden their hearts so as to refrain from coming near unto Me.
ד"ה קרי: אמרו רבים שפירושו גבורה וניצוח כאיש שיחזק לבו ולא יפחד למען שלא ינוצח, ואין רֵעַ לו. ויש אומרים שהוא מגזרת "כל הקורות", והטעם שאמר בדברי הפלשתים "כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא". ועל שני הפירושים יחסר בי"ת כמו "כי ששת ימים" או יהי כן: תלכו עמי הליכת קרי, כאשר הראיתיך רבים כאלה...
stubbornness Although this word has no cognate, many people agree that it denotes boldness, contention, strengthening of resolve and dismissal of fear, so as not to be vanquished. Others relate the word to “all that had happened” [Genesis 42:29]. They interpret the word along the lines of the Philistines’ statement, “It is not His hand that smote us: it was a happenstance” [I Samuel 6:9]. Both explanations either require an implied “with” (as in “[within] six days” [Exodus 20:11]), or else the sentence means, “if you walk [the ways of] stubbornness against me”. I have shown you many similar sentences. Note that Scripture here says corresponding to your sins — which means that He will not exceed their magnitude — whereas the previous phrase “above your sins” [:18] modified “to punish you” [:18] and means “ because of your sins”.
ד"ה ואם תלכו: מנחם פירש לשון מניעה מגזרת "הוקר רגלך". והבל הוא. כי הוקר מגזירת חטופי פ"א הפעל כמו "הושב את אביך", מן "אברם ישב". וקר מן קרה, מגזרת "אקָּרֶה כה". וזהו פירושו: אם תלכו עמי במקרה ולא תדיר, כאדם שאינו הולך תדיר אצל בוראו.
ואם תלכו עמי קרי, Menachem interprets the word קרי as related to Proverbs 28,17 הוקר רגלך, “restrain your foot.” This is nonsense. The word הוקר in Proverbs is derived from a group of verbs known as פ'ה, first root letter being the letter ה, as in Genesis 47,6 הושב את אביך, a transitive mode of the root ישב, meaning: “settle your father, etc.” The word קרי is derived from the root קרה as in Numbers 23,15, meaning: “if you will walk with Me as if your fate is subject to coincidences, totally arbitrary happenings, not subject to providence, as a person who walks haphazardly, not following a definitive direction.”
1. כיצד מפרשים הנ"ל את המילה "קרי"? (שים לב: רש"י =שני פירושים, ראב"ע =שני פירושים).
2. מהי ביקורת הרשב"ם לפירושו של מנחם?
3. מהי ראייתו של ראב"ע משמואל א', ו' ט'?
4. מהי ראייתו של ראב"ע משמות ל"א י"ז?
זו דרך תורה, כאשר יבואו עליו צרות ומקרים, שיודה עלי פשעו לה' ויחשוב שאין זה אלא מצד חטאו לה' ולא יתלה אותם במקרה.
ואם תלכו עמי קרי, “and if you behave casually with me, etc. This is the way a Torah-oriented Jew relates to his experiences: if he is successful in his endeavours he does not credit his astuteness with his success but sees in it an act of loving kindness by Hashem; he certainly does not think that he was so deserving an individual that G’d rewarded him for his righteousness by granting him this success. This is the Torah’s warning in Deut. 9,5: “not because of your righteousness and the uprightness of your heart are you coming to possess their land, etc.” However, if bad fortune strikes a Torah-observant Jew (or what he perceives as bad fortune), the first thing he must do is to confess his personal inadequacies and assume that the reason for his afflictions are sins which he committed; on no account is he to attribute his misfortune to “bad luck,” i.e. to coincidence. If he were to make the mistake of doing so he will find that G’d adds more such “bad luck” as a punishment for his mistaken attitude. In other words, the mistaken notion that his fate was due to coincidence, מקרה, causes G’d to add more such מקרים"“. This is what is meant when G’d said in verse 24: “also I will behave toward you with casualness.” The Torah repeats the same sentiment in verse 28 in an accentuated form. In that instance the קרי will be an expression of G’d’s anger, חמה. It will appear as if G’d is “unloading” a measure of such coincidences on the Jew who refuses to heed the warnings expressed here.
| ד. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה ואם לא תשמעו: להיות עמלים בתורה ולדעת מדרש חכמים יכול לקיום המצוות כשהוא אומר ולא תעשו וגו' הרי קיום מצוות אמוּר הא מה אני מקיים ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה ומה תלמוד לומר לי אין לי אלא זה המכיר את ריבונו ומתכוין למרוד בו, וכן בנמרוד (בראשית י) "גיבור ציד לפני ה'", שמכירו ומתכוון למרוד בו, וכן באנשי סדום (שם י"ג) "רעים וחטאים לה' מאוד" מכירים את ריבונם ומתכוונים למרוד בו.
ואם לא תשמעו לי BUT IF YE WILL NOT HEARKEN UNTO ME to study the Torah laboriously in order to fathom the textual interpretation of the Sages…, I also will do this unto you, etc. One might think that this refers to the fulfillment of the commandments! When, however, Scripture states immediately afterwards: “and ye will not do [all my commandments]”, it is evident that the fulfilment of the commandments is mentioned there! How, then, must I explain לא תשמעו לי? Obviously as meaning: “But if you will not hearken unto Me to study the Torah industriously” as I bid you do when I said אם בחקתי תלכו (cf. Rashi on v. 3). And what is the force of the word לי? (To express this idea would it not have sufficed to state: ואם לא תשמעו?) It implies that your disobedience is directed לי against Me. The word לי is used only in the case of such a one who knows his Master and yet of set purpose rebels against Him (i. e. the entire chapter containing these threats of punishment is addressed only to such a person, not to one who sins against God unwittingly). Similarly in reference to Nimrod: (Genesis 10:9) “a mighty hunter before (לפני) the Lord” which means that he knew Him and yet of set purpose rebelled against him. Similarly in reference to the men of Sodom: (Genesis 13:13) “[But the men of Sodom were] evil and sinful against the Lord ('לה) exceedingly” — they knew their Master and yet of set purpose rebelled against him (Sifra, Bechukotai, Section 2 1-2; cf. Rashi on those two verses).
העתק דברי רש"י (עד "וכן בנמרוד") בסימני פיסוק.
ד"ה ורדו בכם: כמשמעו ישלטו בכם, אגדת תורת כהנים מפרשה זו.
ורדו בכם שנאיכם — These words mean exactly what they imply: THEY THAT HATE YOU SHALL RULE OVER YOU. — The Agadic explanation of the Torat Cohanim (Sifra, Bechukotai, Chapter 4 1-5) on this section is as follows:
**
א. מניין לו שהמדובר הוא באויב פנימי?
"מיתורא ד"בכם" קא דרשי ליה, דהוה ליה למימר ורדו שונאיכם – והוא דחק גדול.
מצא טעם אחר לדברי חז"ל!
ב. מה הרעיון הכלול בדברי חז"ל אלה?
3) פסוק י"ז
ד"ה ונסתם: מפני אימה.
ד"ה ונסתם: מפני אימה.
מה קשה לו?
4) פסוק י"ז
ד"ה ואין רודף: מבלי כוח.
ד"ה ואין רודף: מבלי כוח.
השוה שני מפרשי רש"י אלה: גור אריה:
לא ירצו לרדוף אחריהם מפני שאין להם כוח, ואין האויבים צריכים כלל לרדוף אחריהם.
לא ירצו לרדוף אחריהם מפני שאין להם כוח, ואין האויבים צריכים כלל לרדוף אחריהם.
רווה"ה, (היידנהיים):
רצה להשמיענו בזה עוצם הקללה והפלגת המכה, שתנוסו מפני אימת הישראלים הרודים בכם, ואין רודף אתכם מבלי כוח הרודף, כי גם הוא (הרודף) ישראלי, ורבצו בו גם הוא כל האלות והקללות הכתובות בספר התורה הזה, והנה גם הוא מוכה ונגוע וחסר כוח לרדוף, ואף על פי כן תנוסו מפני אימתו, וזה יורה על אימה מופלגת ומורך לב עצום...
רצה להשמיענו בזה עוצם הקללה והפלגת המכה, שתנוסו מפני אימת הישראלים הרודים בכם, ואין רודף אתכם מבלי כוח הרודף, כי גם הוא (הרודף) ישראלי, ורבצו בו גם הוא כל האלות והקללות הכתובות בספר התורה הזה, והנה גם הוא מוכה ונגוע וחסר כוח לרדוף, ואף על פי כן תנוסו מפני אימתו, וזה יורה על אימה מופלגת ומורך לב עצום...
א. מה קשה לרש"י?
ב. מה ההבדל בין שני מפרשי רש"י אלה, ומה יש לומר לזכותו של כל אחד?
ד"ה ואם עד אלה: ואם בעוד אלה לא תשמעו.
ואם עד אלה means AND IF, WHILE THESE ARE YET with you,לא תשמעו YOU WILL NOT HEARKEN,
מה קשה לו, ומה תיקן בדבריו?
"עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר"
While he was yet speaking, there came also another, and said: ‘Thy sons and thy daughters were eating and drinking wine in their eldest brother’s house;
6) פסוק י"ח
ד"ה ויספתי: עוד ייסורין אחרים.
ד"ה ויספתי: עוד ייסורין אחרים.