פרשת קרח תש"ה - מטה אהרן
א. סיבת האות
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה..."
And the LORD spoke unto Moses, saying:
לפרשה זו שואל אברבנאל:
מה ראה יתברך לעשות על התלונה הזאת (הנאמרת בפסוק ו') את ניסיון המטות מהשבטים, כיוון שעל זה עצמו כבר עשו קרח ואהרן ניסיון הקטרת, כמו שאמר (ט"ז י"ז) "קחו לכם מחתות… ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת"…
מה עונים לשאלה זו המפרשים דלקמן:
ד"ה אתם המִתם: על דתן ואבירם הבלועים אנו מודים שחטאו, אבל המאתים וחמשים איש שמתו כמיתת נדב ואביהוא, אתם הרגתם אותם שציויתם להקטיר הקטורת.
'אתם המתם את עם ה, they meant that while they agreed that Datan and Aviram having been swallowed up by the earth as being an appropriate punishment for them, they did not see why the 250 men with them who had offered incense deserved the same fate.
ד"ה קח מאתם: מאחר שמתלוננים על דבר הקטורת ואומרים: "אתם המתם את עם ה'" ואינה הוכחה שבחרתי בכהנים, אני אעשה הוכחה אחרת שלא יוכלו לערער על הכהונה, כי מטהו יפרח על ידי.
'ויקח מאתם מטה, מטה וגו, after the people had complained about the incense accusing Moses and Aaron as causing death among the people (verse 6) and there had not been clear cut proof that the priesthood was reserved for Aaron and his direct descendants, G’d told Moses that He would furnish additional proof of this, the kind of proof which would preclude any further challenge to this as an established fact confirmed by G’d through a miracle.
ד"ה אתם המִתם: הטעם מה ראיה היתה זאת ששבט לוי הוא הנבחר ונבחר אהרן לכהן גדול, וייתכן שבתפילתכם או בחכמה שידעתם שרפתם המקריבים.
ד"ה אתם המִתם: אמר אונקלוס אתון גרמתון דמית עמא דה'. יפתור, כי יאשימו אותם על שנתנו העצה הזאת להקטיר קטורת זרה לפני ה', מדעתם שהמקריבים אותם נשרפים. כי השם לא אמר למשה להקריב הקטורת הזאת, והוא לא אמר לישראל בשם ה' לעשות כן, אם כן מעצמם נתנו העצה הזאת אשר מתו בה העם, והיו יכולין לתת אות ומופת אחר במטה או בזולתו. ורבי אברהם אמר מה ראיה זו ששבט לוי נבחר ונבחר אהרן לכהן גדול, וייתכן שבתפילתכם או בחכמה שידעתם שרפתם המקריבים. וכן נראה שלא האמינו, כי מה שאמר אחרי כן (פסוק י"ז כ') "דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה" וגו' "והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשיכותי מעלי" וגו', ראיה שלא האמינו העם בשריפה הזאת שנבחרו הלוים והוחלפו הבכורות בהם, רק חשבו כי משה ואהרן גרמו השריפה, או שהיה העונש בקטורת אש זרה אשר לא ציוה אותם, וקטורת אהרן היתה קטורת הבוקר כאשר פירשתי (ויקרא י' ב'). ולא היתה התלונה רק על השריפה, לא על הבליעה, כי השם אמר למשה: "העלו מסביב" וגו' וזה ירמוז על פתיחת פי הארץ, ומשה הגיד זה לישראל בשם ה', ודתן ואבירם היו חייבים יותר שהיו מלעיבים במלאכי אלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו. והנכון בעיני, שהיו העם מאמינים עתה בכהונת אהרן שכבר יצאה אש מלפני ה' ותאכל את קרבנותיו, אבל היו חפצים שיהיו הבכורות משרתי המשכן במקום הלוים, ולא ירצו בחילופין שעשו בהם, כי היו חפצים שיהיה לכל השבטים חלק בעבודת בית ה'. והנה יתלוננו, אתם המיתם אותם, שנתתם העצה הזאת שיקריבו קטורת ככהנים, והם היו ראוים לעבודת לוים, לא שיהיו ככהנים מקריבי קטרת, וזה טעם פרח מטה אהרן לבית לוי (פסוק כ"ג).
ד"ה למשמרת לאות: לזיכרון שבחרתי לאהרן לכהן, ולא ילינו עוד על הכהונה, לשון רש"י. ואין המטה הזה אות רק על מטה לוי שנבחר משאר השבטים, לא על אהרן שתהיה לו הכהונה. והנכון, למשמרת לאות, על שבט לוי תמורי הבכורות, כי השריפה אות על הכהונה והפרח על הלויה, כמו שפירשתי (בפסוק ו'). וזה טעם "פרח מטה אהרן לבית לוי" (פסוק כ"ג), כי לכל בית לוי פרח ובזכותם. ואפשר שכיון שנודע במטה שאין השם חפץ בבכורות, והוא חפץ בשבט לוי, שתהיה הכהונה לאהרן בלא תרעומת, כי הוא הנכבד בשבט והנשיא בהם במטה, ולו תאות שררת השבט ההוא. ואינו נכון בעיני, כי גרשון בכור לוי.
To be preserved as a symbol. Rashi wrote: “Of remembrance that I chose Aharon to serve as kohein, so that they will never again dispute the kehunah.” However, this is problematic because the staff was proof only that the tribe of Levi was chosen out of all the other tribes, but not that Aharon was chosen for kehunah. Therefore, the correct explanation is that the staff would be preserved as a symbol that the tribe of Levi was chosen instead of the firstborn. The fire that burned the 250 men was proof for the kehunah, and the staff’s blossoming was proof for the Levite service, as I explained (v. 6 and 17). And this is also the explanation of the verse (23): “The staff of Aharon blossomed for the house of Levi” — it blossomed for the entire tribe of Levi and in their merit.
ב. שאלה כללית
מה ראה ה' יתברך לעשות הניסיון הזה במטות דווקא ולא בעניין אחר?
ג. מה מובן האות?
ד"ה והנחתם באהל מועד: לרמוז כי השבט שיבחר ה' ללויה והנשיא שלו שיבחר לכהונה, יהיו כזית רענן בבית אלוקים...
ד"ה מטהו יפרח: שמטהו המצוין הנשיא עם שבטו יתעורר בו רוח אלוקים, ויוציא פרי קודש הילולים, וכמו שהתעוררה במטה פעולה נפשית, שהיא הפריחה, שבאה על ידי התעוררות נפש הצומחת...
ד"ה זאת אות הברית: ואם תבקש מה טעם בקֶּשת להיות אות, הנה הוא כטעם "עד הגל הזה ועדה המצבה" (בראשית ל"א נ"ב). וכן "כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה" (שם, כ"א ל'), כי כל הדבר הנראה שיושם לפני שנים להזכירם עניין נידור ביניהם ייקרא אות, וכל הסכמה ברית, וכן במילה אמר "והיה לאות ברית ביני וביניכם" (להלן י"ז י"א), בעבור ההסכמה שימולו כל זרע אברהם לעבדו שכם אחד.
"This is the sign of the covenant that I am giving": it seems from this "sign", that the rainbow was not in the cloud from creation and now God did a new act of creation to make the rainbow in the sky on a cloudy day
מה ההבדל העקרוני בין ביאור המלבי"ם את אות המטה ובין ביאור הרמב"ן את אות הקשת?
ד. "שנים עשר מטות"
"שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת"
‘Speak unto the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers’house, of all their princes according to their fathers’houses, twelve rods; thou shalt write every man’s name upon his rod.
ד"ה שנים עשר: מטה אהרן הוא בי"ב, כי לא אמר ותקח מטה לבית לוי ותכתוב עליו שם אהרן, אבל הוא במניין הנזכר, והנה לא נחשב יוסף רק לשבט אחד. והטעם, כי לא יימנו שבטי ישראל לעולם רק שנים עשר, ומפני שיחשוב לוי, יחשוב יוסף רק אחד. ועוד אפרש זה בסדר וזאת הברכה (דברים ל"ג ו') אם יברכני ה' להגיע לשם.
Twelve staffs. Aharon’s staff was included among the twelve staffs, for Hashem did not say to Moshe, “take a staff from the house of Levi and write upon it Aharon’s name,” so therefore it was included among the number. If so, Yosef was counted as only one tribe. This is because the tribes of Israel are always twelve, and since the tribe of Levi was counted among the twelve, Yosef had to be counted as only one tribe.
ד"ה יחי ראובן: והנכון בעיני, כי הכתוב לא ימנה בשבטי ישראל רק שנים עשר, וכך אמר בברכת יעקב (בראשית מ"ט כ"ח) "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר". והנה יעקב הזכיר בניו השנים עשר והזכיר יוסף בשבט אחד, ומשה ראה להזכיר ביוסף שני שבטים כמו שאמר (פסוק י"ז) "והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה", והיה זה בעבור שני דברים: האחד כי אחר שציוה הקדוש ברוך הוא ועשאם שני שבטים בחנכת המזבח, ובדגלים, ובנחלת הארץ, הנה הוא צריך למנותם שנים בברכתם, ועוד שהזכיר יהושע המנחילם את הארץ, והוא מאפרים הקטן, והוצרך להזכיר אחיו שגדול ממנו. והנה רצה לברך את לוי כי מברכתו יתברכו כל ישראל, שיהיו קרבנותיו לרצון להם לפני השם, והוצרך להשאיר אחד מן השבטים שאינן נימנין בשום מקום רק שנים עשר, כנגד שנים עשר מזלות ברקיע, ושנים עשר חודשים בשנה, ושנים עשר גבולי אלכסונין, שאמרו במדרש שהם הן זרועות עולם, וכמו שהזכירו חכמים במסכת ברכות (ל"ב ב'), אמר הקדוש ברוך הוא לנביא: לך ואמור לכנסת ישראל" בתי, שנים עשר מזלות בראתי ברקיע כנגד שנים עשר שבטים. וכן בהר גריזים והר עיבל (לעיל כ"ז י"ב) שמנה לוי, לא נגזר שם יוסף לשני שבטים. וכן תראה בחילוק יחזקאל (מ"ח ד'-ה') שמנה בחלוקת הארץ יוסף לשני שבטים ולא הזכיר לוי, וכשמנה תוצאות העיר הזכיר (שם פסוק ל"א) "שער לוי אחד", ולא מנה שבט יוסף לשני שבטים אבל אמר (שם פסוק ל"ב) "שער יוסף אחד", כי לעולם לא יימנו שבטי ישראל רק שנים עשר, וכבר זכרתי זה בסדר ויקח קרח (במדבר י"ז י"ז). והנה השאיר שמעון שלא היה שבטו גדול, ולא היתה בו ברכת יעקב אביהם מרובה אבל חלקם ביעקב והפיצם בישראל (בראשית מ"ט ז'), והנה יתברכו גם הם מברכת שאר השבטים אשר המה בתוכם.
משמע חוץ ממטה אהרן, ואף על פי דלעולם לא נמנו אלא י"ב שבטים, ובמקום שנמנה שבט לוי לא נמנה יוסף אלא לאחד, כמו שכתב הרמב"ן – מכל מקום כאן לא שייך זה הכלל, שהרי אם היה נבחר שבט אחר מי שהוא, היה אותו השבט יוצא ממניין השבטים, ושבט אפרים ומנשה היו משלימים מניין י"ב. ואם היה נבחר שבט אפרים לחוד, היה הוא יוצא, ומנשה ולוי בכלל י"ב. ולזה באו המטות להורות, איזה שבט מי"ג שבטים הוא נבחר ולא יהיה נמנה בכלל שבטי ישראל.
1. מהי השאלה העומדת כאן לדיון?
2. מה בין תשובות הפרשנים הנ"ל, ומהי הוכחתו של הרמב"ן?
3. התוכל למצוא מלשון הפסוקים סיוע לדעת העמק דבר?
ה. שאלות בדברי ראב"ע
"וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם"
And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his rod shall bud; and I will make to cease from Me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you.’
ד"ה והשיכותי: מפעלי הכפל כמו "והתימותי טומאתך" (יחזקאל כ"ב ט"ו) מגזרת "וחמת המלך שככה", וטעם והשכותי כדרך בני אדם למצוא מנוחה, ומטה לוי בתוך השנים עשר, והנה יוסף במטה אחד.
מה ראה להוסיף את המילים "וטעם והשיכותי..." בנוסף על הביאור הדקדוקי?
ו. "בתוך"
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם"
And Moses spoke unto the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers’houses, even twelve rods; and the rod of Aaron was among their rods.
ד"ה בתוך מטותם: הניחוֹ באמצע, שלא יאמרו מפני שהניחו בצד שכינה פרח.
בתוך מטותם [AND THE STAFF OF AARON WAS] IN THE MIDST OF THEIR STAVES — He placed Aarons staff in the middle (בתוך) in order that people should not say, “It is only because he placed it at the side where the Shechinah is that it blossomed” (Midrash Tanchuma, Achrei Mot 8 on אחרי מות).
וחוטרא דאהרן בגו חוטריהן.
והשווה-
תרגום אונקלוס לבראשית פרק ב' פסוק ט':
"וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן" –
And out of the ground made the LORD God to grow every tree that is pleasant to the sight, and good for food; the tree of life also in the midst of the garden, and the tree of the knowledge of good and evil.
תרגום אונקלוס לבראשית פרק ב' פסוק ט':
במציעות גינתא
(ועיין רש"י:
ד"ה בתוך הגן: באמצע).
"חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר" –
Peradventure there are fifty righteous within the city; wilt Thou indeed sweep away and not forgive the place for the fifty righteous that are therein?
"בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם" –
For the horses of Pharaoh went in with his chariots and with his horsemen into the sea, and the LORD brought back the waters of the sea upon them; but the children of Israel walked on dry land in the midst of the sea.
שמות פרק ט"ו פסוק י"ט:
בגו ימא.
1. הסבר את שיטת אונקלוס בתרגום המילה "בתוך"!
2. מה בינו לבין רש"י בהבנת מקומנו?
ז. שאלות בדברי רשב"ם
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ"
and the LORD said unto Moses: ‘Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept there, for a token against the rebellious children; that there may be made an end of their murmurings against Me, that they die not.’
ד"ה לאות לבני מרי: לדורות הבאים שירצו למרוד, כגון עוזיהו.
לאות לבני מרי, as a sign to forestall similar challenges by future generations to the priesthood and its hereditary transfer from father to son.
במה דומים המתלוננים לעוזיהו?
ח. "ותכל תלונתם"
"וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם"
ותכל תלונתם is the same as וּתְכַלֶּה תלונתם, AND THOU SHALT MAKE AN END OF THEIR MURMURING. This form (תלנֹתם) is a nomen actionis (שם מפעל), singular number, feminine gender, the same as is תלונָתם; in O. F. murmures. But there is a difference in sense between תלנֹתם and תלונָתם. The word תלונָתם denotes a single act of murmuring; תלנתם is a noun with singular meaning although there may be many acts of murmuring.
כמו ותכלה תלונתם, לשון שם מפועל יחיד לנקבה כמו תלונתם מורמורי"ץ בלע"ז [תלונות], ויש חילוק בין תלונותם לתלונתם, תלונתם תלונה אחת, תלונותם שם דבר בלשון יחיד, ואפילו הם תלונות הרבה.
ותכל תלונתם is the same as וּתְכַלֶּה תלונתם, AND THOU SHALT MAKE AN END OF THEIR MURMURING. This form (תלנֹתם) is a nomen actionis (שם מפעל), singular number, feminine gender, the same as is תלונָתם; in O. F. murmures. But there is a difference in sense between תלנֹתם and תלונָתם. The word תלונָתם denotes a single act of murmuring; תלנתם is a noun with singular meaning although there may be many acts of murmuring.
ותכלה את תלונתם של ישראל.
ותכל תלונותם, in the future such as when king Uziah arrogated to himself to offer incense in the Temple (Chronicles Ii 26,15). The construction of the word ותכל when we would have expected ותכלה, is parallel to the occasions when the Torah writes צו! as an abbreviated imperative instead of צוה, “tzaveh!”
1. מה ביניהם בפירוש המילה "ותכל". הבא הוכחות לדעת כל אחד!
2. הידועה לך מחלוקת בין רש"י לרשב"ם בעניין כזה במקום אחר?