רמב"ם, ספר המצוות מצוה ג':
שציוונו באהבתו יתעלה. וזה שנשוב ונתבונן במצוותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה, וזאת היא האהבה המחויבת... שזאת המצוה גם כן כוללת שנהיה קוראים לבני אדם כולם לעבודתו יתברך ולהאמין בו, וזה, שאתה כשתאהב איש אחד, תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני אדם לאהוב אותו, וזה על דרך משל. כן כשתאהב אותו יתברך באמת, כאשר הגיע לך מהשגת אמתתו אתה קורא בלי ספק הסכלים והפתיים לדעת ידיעת האמת אשר ידעתו. ולשון ספרי (דברים ו' ה') "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך": אהבו על הבריות כאברהם אביך, שנאמר (בראשית י"ב) "ואת הנפש אשר עשו בחרן". ורצונו לומר: כמו שאברהם מפני שהיה אוהב, שהעיד הכתוב (ישעיה מ"א ח') "אברהם אוהבי" וזה בעוצם השגתו קרא בני האדם להאמין בשם מרוב אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם.