פרשת נצבים תשי"א - "....את החיים ואת הטוב..."
א. הוראות השורש ח.י.ה
המילים הנגזרות משורש חיה הולכות ונשנות בפרשתנו (ט"ו-כ') פעמים רבות (שש פעמים!) ובהוראות שונות. – הוכח שאי אפשר לפרש את כולן בהוראה אחת, והסבר מהן הוראותיהן השונות.
ב. החיים, הטוב, המות והרע
"אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע"
See, I have set before thee this day life and good, and death and evil,
ד"ה את החיים ואת הטוב: זה תלוי בזה: אם תעשה טוב - הרי לך חיים, ואם תעשה רע - הרי לך המות. והכתוב מפרש והולך היאך.
את החיים ואת הטוב LIFE AND GOOD — the one is dependent upon the other: if you do good, behold, there is life for you, and if you do evil, behold, there is death for you. Scripture goes on to explain how this is:
רש"י:
ד"ה וחיית ורבית: הרי החיים.
ראב"ע:
ד"ה החיים: אורך ימים.
ד"ה הטוב: בעושר ובריאות הגוף והכבוד.
good i.e., prosperity, and health, and honor.
ראב"ע:
ד"ה והמות והרע: הפך.
ספורנו:
ד"ה את החיים: לעד.
ד"ה את הטוב: הערב בחיי שעה.
ואת הטוב, the pleasant aspects of life on earth.
ספורנו:
ד"ה ואת המות: לעד.
ספורנו:
ד"ה ואת הרע: צער חיי שעה.
החיים: הוא קיום התורה.
ואת הטוב: הוא הגמול.
המות: הוא ביטול התורה.
השווה לכולם תרגום יונתן:
ית אורחא דחיי (דרך החיים) דביה משתלם אגר (שכר) טוב לצדיקיא, וית אורחא דמותא (דרך המות) דביה משתלם אגר (שכר) ביש לרשיעיא.
1. מה ההבדל בין המפרשים הנ"ל בפירוש ארבעת המושגים האלה? סדר את המפרשים לקבוצות!
**
2. מהי חולשת פירושו של רש"י, ומה הכריחו לפרש כך אף על פי כן?
ג. "ובחרת בחיים למען תחיה"
"וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה"
I call heaven and earth to witness against you this day, that I have set before thee life and death, the blessing and the curse; therefore choose life, that thou mayest live, thou and thy seed;
לפסוק זה מקשה בעל העמק דבר:
פלא לפרש פסוק זה: האין שייך לומר: תעשה כן, כדי שיהיה כן?! הרי אם הוא עומד על סעפי הספק אם לבחור בחיים או במות, אי אפשר להגיד עצה לבחור בחיים כך: שיחיה!
והתחבטו בשאלה זו כמה מפרשים ואלה דעות מקצתם:
... ואפשר עוד לפרש, "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלוקיך", שבא להודיע שלא יעשה תכלית שמירת המצוות בעבור החיים הגופיים אבל בהפך, שיכסיף החיים כדי שבהם ישמור ויקיים המצוות, כי יבחר בהם מצד עצמם ולא מצד השכר הנמשך מהם, כמו שאמרו חז"ל (ע"ז י"ט): "אשרי האיש ירא ה' במצוותיו חפץ מאד" (תהלים ק"ב) "במצוותיו – ולא בשכר מצוותיו". ולכן אמר: אחרי שהודיע שהחיים והמות הם בבחירת האדם, העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, שהחיים והמות שנתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים, שלא תהיה הבחירה ההיא בלבד למען תחיה אתה וזרעך ויהיה התכלית האחרון בזה, אבל תבחר בחיים לאהבה את ה' לשמוע בקולו ולדבקה בו, כי אלה הם החיים האמיתיים "ותכלית הנמשך" אחריהם. ואין החיים תכלית בעצמו. וזה שאמר "כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה", רוצה לומר כי זהו תכלית החיים ואורך הימים בישיבה על האדמה אשר נשבע ה', כדי לעשות המעשים הטובים, להדבק באלוה יתברך.
ד"ה ובחרת בחיים למען תהיה: חיי הגוף לבד, במלאת מבוקשיו הגשמיים שלא כתורה וכמצוה, הם חיים שאחריהם מיתה נפשית. אמנם חיי הגוף על פי התורה והמצוה, הם חיים שאחריהם חיי הנפש הנצחיים, ועל זה אמר "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך", ירצה לומר: איעצך לך ולזרעך לבחור בחיי עולם הזה באופן כזה, שיסובב ממנו החיים העתידים, והוא חיי העולם הבא.
הסבר, מה ההבדל בין שתי התשובות האלה לקושיה הנ"ל? נסה להכריע ביניהן.