| א. דמיון פסוקים |
החוקר פאלץ ואחרים (שלא מבני עמנו) קובעים, שפסוקים ראשונים של פרקנו דומים לפסוקים: 1. דברים ח' ג' 2. משלי ט' ה'-ו' 3. תהלים מ"ב ב' 4. תהלים ס"ג ב' הסבר, האם נכונה קביעה זו. אם כן – הסבר במה דומים הפסוקים ההם לפסוקנו! אם לא – הסבר במה אינם דומים! (עליך לדון בכל מקום מארבעת המקומות בפני עצמו)
| ב. הוראת המילה "הוי" |
"הוֹי כָּל צָמֵא"
Ho, every one that thirsteth, come ye for water, And he that hath no money; Come ye, buy, and eat; Yea, come, buy wine and milk Without money and without price.
האם מילת "הוי" בפסוקנו הוראתה כהוראת "הוי" שבישעיה פרק ה' פסוקים ח', י"א, י"ח, כ', כ"א; או כהוראתה בפרק י' פסוקים א', ה', או כהוראתה בזכריה ב' פסוק י'?
| ג. מטפורת הצימאון למים |
"הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף
לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב"
Ho, every one that thirsteth, come ye for water, And he that hath no money; Come ye, buy, and eat; Yea, come, buy wine and milk Without money and without price.
רש"י:
ד"ה לכו למים: תורה.
ד"ה לכו למים: תורה.
ד"ה כל צמא: אלה דברי ה' לאומות העולם; בימים ההם מי שירצה ללמוד תורה.
הוי Ho ! It is the sign of the vocative. Ho, every one that thirsteth, etc. With these words the Lord will address those who will then be desirous to accept the Law.
ד"ה שברו: הטעם על החכמה, כטעם (יחזקאל ג') "אכול את המגילה" כי החכמה לנשמה כמאכל לגוף.
Buy and eat the wisdom. Comp.1As to the verb to eat being used in a figurative sense, signifying to learn, to perceive. Eat this roll, (Ez. 3:1). Wisdom is demanded by the soul as the food is demanded by the body.
שד"ל:
ד"ה כל צמא: מדבר עם ישראל בגלות בזמן הקרוב לגאולה, והמשיל ההצלחה שאחר הגאולה, שלא תהיה מצדנו כי אם מצדו יתברך ע"י אותות ומופתים למים שאין דרך לקנותם בכסף, כי נמצאים ברוב המקומות.
ד"ה כל צמא: מדבר עם ישראל בגלות בזמן הקרוב לגאולה, והמשיל ההצלחה שאחר הגאולה, שלא תהיה מצדנו כי אם מצדו יתברך ע"י אותות ומופתים למים שאין דרך לקנותם בכסף, כי נמצאים ברוב המקומות.
שד"ל:
ד"ה ואשר אין לו כסף: גם מי שאין לו כסף ילך למים, כי בלא כסף ימצאם, כן אתם שמעו אלי ושובו בתשובה, יעזוב רשע דרכו ואגאל אתכם. בעלי הטעמים השכילו לחבר ואשר אין לו כסף למעלה ולא למטה, וגעזעניוס חיברו למטה, ואיננו נכון.
ד"ה ואשר אין לו כסף: גם מי שאין לו כסף ילך למים, כי בלא כסף ימצאם, כן אתם שמעו אלי ושובו בתשובה, יעזוב רשע דרכו ואגאל אתכם. בעלי הטעמים השכילו לחבר ואשר אין לו כסף למעלה ולא למטה, וגעזעניוס חיברו למטה, ואיננו נכון.
1. הבא הוכחות מדברי הנביאים לשימוש מטפורי זה בצימאון למים כפי שפירשוהו רש"י וראב"ע!
2. מהי חולשתו של פירוש שד"ל?
3. התוכל להוכיח שצדקו בעלי הטעמים בחברם "ואשר אין לו כסף" למעלה ולא למטה?
| ד. הוראת "שברו" |
"לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב"
Ho, every one that thirsteth, come ye for water, And he that hath no money; Come ye, buy, and eat; Yea, come, buy wine and milk Without money and without price.
אברבנאל:
...ומלת "שברו" היא כפשוטה מלשון שבירת הגוף ויגיעתו וכמו שדרשו חז"ל (על במדבר י"ט י"ד) "זאת התורה אדם כי ימות באהל" – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", שהוא רמז שיטריח גופו וישברהו, ולכן נקראת "תושיה" שמתשת כוחו של אדם. האמנם חזר לומר "ולכו שברו" להגיד שהיגע בתורה לא לבד יזכה לדעת פירוש המצוות המעשיות שתאר בשם אכילה, כמו שאמר "לכו שברו ואכולו" אבל גם יזכה לדעות האמתיות והאמונות העליונות, ואותם תיאר ביין וחלב, כי המצוות המעשיות כינה בשם אכילה, והאמוניות בשם משתה היותר שלם שאפשר.
...ומלת "שברו" היא כפשוטה מלשון שבירת הגוף ויגיעתו וכמו שדרשו חז"ל (על במדבר י"ט י"ד) "זאת התורה אדם כי ימות באהל" – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", שהוא רמז שיטריח גופו וישברהו, ולכן נקראת "תושיה" שמתשת כוחו של אדם. האמנם חזר לומר "ולכו שברו" להגיד שהיגע בתורה לא לבד יזכה לדעת פירוש המצוות המעשיות שתאר בשם אכילה, כמו שאמר "לכו שברו ואכולו" אבל גם יזכה לדעות האמתיות והאמונות העליונות, ואותם תיאר ביין וחלב, כי המצוות המעשיות כינה בשם אכילה, והאמוניות בשם משתה היותר שלם שאפשר.
1. התוכל להוכיח (מתוך הקשר הפסוקים) שאין פירושו פשט הכתובים?
2. מה הניעו להוציא את המילה "שברו" מפירושה הרגיל? (שלא כפירושו בראשית מ"א נ"ו "וישבור" – חיסכון למצרים; בראשית מ"ב א' "כי יש שבר" – כי מוכרים שם הבר).
| ה. בביאור "למה תשקלו" וכו' |
"לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלוֹא לֶחֶם וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה"
Wherefore do ye spend money for that which is not bread? And your gain for that which satisfieth not? Hearken diligently unto Me, and eat ye that which is good, And let your soul delight itself in fatness.
ד"ה למה תשקלו כסף: למה תגרמו לכם לשקול כסף לאויביכם בלא לחם.
ד"ה למה תשקלו כסף: שיוגיעו עצמם בחכמות חיצוניות שלא יועילו.
Wherefore do you spend money, etc. Wherefore will you labour in profane science4By the term חכמות נכריות profane science, as contrasted with the knowledge of the Law, I. E. means hardly anything but speculative philosophy, metaphysics; because all practical sciences, especially the science of nature, is repeatedly recommended by I. E.; comp. his commentary on Exod. 20:1. which is of no use to you.
ד"ה למה תשקלו: פירש החכם ר' אברהם (ראב"ע, עיין לעיל) ויפה פירש, וזהו בלא לשבעה, וגם הם (= החכמות הנכריות) לא יקראו להם כי לא יועילו לגוף ולנפש.
שד"ל:
ד"ה למה תשקלו כסף בלא לחם: למה תיגעו אחר מה שלא יועיל, ברדפכם אחרי התאוות, שאינן מביאות אשר קיים, ורעות רבות באות לרגליהן.
ד"ה למה תשקלו כסף בלא לחם: למה תיגעו אחר מה שלא יועיל, ברדפכם אחרי התאוות, שאינן מביאות אשר קיים, ורעות רבות באות לרגליהן.
1. מה ההבדל ביניהם?
2. מה המתמיה בפירושו של רש"י?
3. איזה מן הפירושים מתאים ביותר להקשר?
| ו. למה נמשלה תורה למים? |
אמר ר' חנינא בר אידי: נמשלו דברי תורה למים; דכתיב "הוי כל צמא לכו למים". לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכים למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.
אמר ר' אושעיה: למה נמשלו דברי תורה בשלושה משקין הללו: במים וביין ובחלב, דכתיב "הוי כל צמא לכו למים" וכתיב "ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב"? לומר לך: מה שלושה משקין הללו אין יכולין להתקיים אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.
(והיינו דאמרה ליה בתו דקיסר לר' יהושע בן חנניה: "אי! חכמה מפוארה בכלי מכוער!" אמר לה: "אביך המלך – במה הוא נותן יין?" אמרה לו: "בכלי חרס". אמר לה: "כל העולם בכלי חרס – ואתם בכלי חרס?!" אמרה לו: "אלא במה ניתן (= נשמור את היין)?" אמר לה "אתם שחשובים אתם, תנו אותו בכלי כסף וזהב!" הלכה ואמרה לאביה; נתנו את היין בכלי כסף וזהב והחמיץ. אמר לה הקיסר לבתו: "מי אמר לך כך?" אמרה לו "ר' יהושע בן חנניה". אמר לו "למה אמרת לה כך?" אמר לו: "כשם שאמרה לי, כך אמרתי לה"...)
And Rabbi Ḥanina bar Idi said: Why are matters of Torah likened to water, as it is written: “Ho, everyone who thirsts, come for water” (Isaiah 55:1)? This verse comes to tell you: Just as water leaves a high place and flows to a low place, so too, Torah matters are retained only by one whose spirit is lowly, i.e., a humble person. And Rabbi Oshaya said: Why are matters of Torah likened to these three liquids: To water, wine and milk? As it is written with regard to water: “Ho, everyone who thirsts, come for water,” and it is written in the same verse: “Come, buy and eat; yea, come, buy wine and milk without money and without price.” This verse comes to tell you: Just as these three liquids can be retained only in the least of vessels, e.g., clay pots, but not vessels of silver and gold, as they will spoil, so too, matters of Torah are retained only by one whose spirit is lowly.
התרגום מארמית ע"פ ביאליק-רבניצקי, ספר האגדה.
ספרי עקב (יא):
נמשלו דברי תורה למים: מה מים חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם, שנאמר (משלי ד') "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא". - ומה מים מעלים את הטמא מטומאתו, כך דברי תורה מעלים את האדם מדרך רעה לדרך טובה, שנאמר (תהלים) "תורה ה' תמימה משיבת נפש". - ומה מים חינם לעולם אף דברי תורה חינם לעולם... - ומה מים שאין להם דמים (= שאין ערוך להם בדמים), אף דברי תורה אין להם דמים...
נמשלו דברי תורה למים: מה מים חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם, שנאמר (משלי ד') "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא". - ומה מים מעלים את הטמא מטומאתו, כך דברי תורה מעלים את האדם מדרך רעה לדרך טובה, שנאמר (תהלים) "תורה ה' תמימה משיבת נפש". - ומה מים חינם לעולם אף דברי תורה חינם לעולם... - ומה מים שאין להם דמים (= שאין ערוך להם בדמים), אף דברי תורה אין להם דמים...
מדרש שוחר טוב:
מה המים יורדין טפין טפין ונעשים נחלים, כך דברי תורה שתי הלכות היום ושתי הלכות למחר עד שנעשה כמעין נובע. - מה המים מגדלין את הצמחים, כן דברי תורה מגדלין כל מי שעמל בהם. - מה מים אין הגדול מתבייש לומר לקטן: "השקני מים", אף דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן: "למדני פרק אחד והלכה אחת".
מה המים יורדין טפין טפין ונעשים נחלים, כך דברי תורה שתי הלכות היום ושתי הלכות למחר עד שנעשה כמעין נובע. - מה המים מגדלין את הצמחים, כן דברי תורה מגדלין כל מי שעמל בהם. - מה מים אין הגדול מתבייש לומר לקטן: "השקני מים", אף דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן: "למדני פרק אחד והלכה אחת".
איזו מכל התשובות שניתנו לעיל מתאימה להקשר של פסוקנו?