הערה: על ההבדלים שבין מעשה המרגלים בפרשתנו ובין סיפור משה בדברים א' עיין גיליון שלח תש"ב שאלה א' ובייחוד דברים תש"ה שאלה ד'.
| א. דברי המרגלים בחזרתם |
השווה את דברי המרגלים בחזרתם
בפעם הראשונה פסוקים כ"ז-כ"ט
"וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן"
"וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן"
And they told him, and said: ‘We came unto the land whither thou sentest us, and surely it floweth with milk and honey; and this is the fruit of it.
"וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ"
But the men that went up with him said: ‘We are not able to go up against the people; for they are stronger than we.’
בפעם השלישית פסוקים ל"ב-ל"ג
"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"
"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"
And they spread an evil report of the land which they had spied out unto the children of Israel, saying: ‘The land, through which we have passed to spy it out, is a land that eateth up the inhabitants thereof; and all the people that we saw in it are men of great stature. And there we saw the Nephilim, the sons of Anak, who come of the Nephilim; and we were in our own sight as grasshoppers, and so we were in their sight.’
מה ההבדל בין דבריהם הנ"ל?
היעזר בתשובתך בדברי הרמב"ן, פסוק כ"ז:
ד"ה וגם זבת חלב ודבש: בעבור שציוה אותם לראות השמנה היא אם רזה, השיבו לו כי היא שמנה וגם זבת חלב ודבש היא, ועל שאלתו "היש בה עץ אם אין", השיבו לו "וזה פריה", כי כן ציוה אותם להראותו. והנה בכל זה אמרו אמת, והשיבו על מה שנצטוו. והיה להם לאמר שהעם היושב עליה עז והערים בצורות, כי יש להם להשיב אמרי אמת לשולחם, כי כן צוה אותם "החזק הוא הרפה הבמחנים אם במבצרים". אבל רשעם במלת "אפס", שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם, שאי אפשר בשום עניין, כלשון "האפס לנצח חסדו" (תהלים ע"ז ט'), "ואין עוד אפס אלהים" (ישעיה מ"ה י"ד). והנה אמרו לו, הארץ שמנה וגם זבת חלב ודבש והפרי טוב, אבל אי אפשר לבוא אליהם, כי עז העם, והערים בצורות גדולות מאוד, וגם ילידי הענק ראינו שם.
ד"ה וגם זבת חלב ודבש: בעבור שציוה אותם לראות השמנה היא אם רזה, השיבו לו כי היא שמנה וגם זבת חלב ודבש היא, ועל שאלתו "היש בה עץ אם אין", השיבו לו "וזה פריה", כי כן ציוה אותם להראותו. והנה בכל זה אמרו אמת, והשיבו על מה שנצטוו. והיה להם לאמר שהעם היושב עליה עז והערים בצורות, כי יש להם להשיב אמרי אמת לשולחם, כי כן צוה אותם "החזק הוא הרפה הבמחנים אם במבצרים". אבל רשעם במלת "אפס", שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם, שאי אפשר בשום עניין, כלשון "האפס לנצח חסדו" (תהלים ע"ז ט'), "ואין עוד אפס אלהים" (ישעיה מ"ה י"ד). והנה אמרו לו, הארץ שמנה וגם זבת חלב ודבש והפרי טוב, אבל אי אפשר לבוא אליהם, כי עז העם, והערים בצורות גדולות מאוד, וגם ילידי הענק ראינו שם.
ד"ה ויהס כלב: כי שתק אותם ואמר "עלה נעלה" וגו' "כי יכול נוכל לה" - לומר, אמת הוא שהעם חזק, אבל אנחנו נחזק מהם ומעריהם הבצורות, על כן אמר "לה". אז ענו המרגלים ופירשו דבריהם, ואמרו "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו" - לאמר אפילו העם אם יצאו אלינו בשדה, לא נוכל לעלות אליהם להילחם בה, אף כי נכבוש מהם ערים בצורות גדולות מאד, כי טעם "לעלות אל העם", כטעם "ברו לכם איש וירד אלי" (שמואל א' י"ז ח'), לשון נלחמים במערכה.
ד"ה ויוציאו דיבת הארץ: כי הלכו מלפני משה ואהרן והיו אומרים באוהליהם כי היא ארץ אוכלת יושביה. כי מתחילה, כשהיו אומרים להם לפני משה שהארץ זבת חלב ודבש זולתי שהעם חזק, וכלב היה אומר "כי יכול נוכל לה", היו העם פוסחים, ומהם בוטחים בכוחם וגבורתם, ומהם בעזרת השם בגיבורים. אז הוציאו להם דיבה בפני עצמם, דכתיב "הארץ אשר עברנו בה" וגו' - עד שילינו כל העדה, וזה טעם מה שאמר (י"ד ל"ו) "וישובו וילינו עליו את כל העדה להוציא דיבה על הארץ". והיה זה, כי האנשים האלה בראותם העם, אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, נפל פחדם עליהם, והמסו לב אחיהם, וכאשר ראו כי עדיין היו ישראל נועצים לעלות, ויהושע וכלב מחזקים את לבם, הוציאו דיבה בשקר כדי לבטל עלייתם על כל פנים. ודע כי מוציא דיבה הוא כסיל, אשר יאמר שקר, אבל המגיד אמת יקרא מביא דיבה, כמו שנאמר (בראשית ל"ז ב') "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם". ועל זה נענשו למות במגפה, שנאמר (י"ד ל"ז) "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה'".
ארץ אוכלת יושביה: ארץ כשהיא רעה והמים דלים ורעים והארץ משכלת לא תגדל אנשי מידות, רק יהיו אנשיה דלים ונפוחים, שפלי קומה, חסירי הכוח. אבל דיבת המרגלים לאמר, כי הארץ ההיא חזקת האויר, כבדת הטבע, ומימיה ופירותיה עבים וכבדים, ויגדלו גדול רב מאוד, ולא יסבלו אותם מזגי בני אדם הבינונים, זולתי הענקים ואנשי מידות, שהם בעלי כח החזקים בטבעם אשר הם עצומים בגבהם וקומתם, ולכן תגדל אנשים גדולים מאוד ותמית שאר בני אדם כולם, כמנהג במאכלים הגסים.
2. האם דיברו אמת או שקר?
3. מדוע שינו בדברם בשלישית את "ילידי הענק" שבפסוק כ"ח ל"נפילים בני ענק" בפסוק ל"ג?
"אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם... אַנְשֵׁי מִדּוֹת"
מקשה
הרי הם מכחישים דברי עצמם, כי אחרי שאמרו "ארץ אוכלת יושביה" כיצד סיימו דבריהם "וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות"?
הרי הם מכחישים דברי עצמם, כי אחרי שאמרו "ארץ אוכלת יושביה" כיצד סיימו דבריהם "וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות"?
And they spread an evil report of the land which they had spied out unto the children of Israel, saying: ‘The land, through which we have passed to spy it out, is a land that eateth up the inhabitants thereof; and all the people that we saw in it are men of great stature.
ענה על שאלתו!
| ב. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה זבת חלב ודבש: כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו, אין מתקיים בסופו.
זבת חלב ודבש [WE CAME INTO THE LAND … AND SURELY] IT FLOWETH WITH MILK AND HONEY — They stated this because no fabricated statement in which one does not say at least some true words at first can in the end be maintained (Sotah 35a).
א. מה קשה לו?
ד"ה ויאמרו טובה הארץ: מי הם שאמרו טובתה, יהושע וכלב.
ויאמרו טובה הארץ AND THEY SAID, THE LAND IS GOOD — Who were they who spoke of it being good? Joshua and Caleb (Sifrei Devarim 23:3).
לכאורה נראים דברי רש"י כאן סותרים את דבריו שם. נסה ליישב את הסתירה!
ד"ה עמלק יושב: לפי שנכוו בעמלק כבר, הזכירוהו מרגלים כדי לייראם.
עמלק יושב וגו׳ THE AMALEKITES ABIDE [IN THE LAND OF THE SOUTH] — Because they had already been “burnt” by Amalek, the spies mentioned him first in order to terrify them (cf. Midrash Tanchuma, Sh'lach 9).
מה קשה לו, ומה הצריכו להביא דברי חז"ל אלה? (השווה לדבריו במדבר רבה ט"ז:
משל לתינוק שסרח ולקה ברצועה, וכשמבקשין להפחידו מזכירין לו הרצועה).
משל לתינוק שסרח ולקה ברצועה, וכשמבקשין להפחידו מזכירין לו הרצועה).
ד"ה אנשי מדות: גדולים וגבוהים, וצריך לתת להם מידה, כגון גלית (שמואל א' י"ז ד') "גבהו שש אמות וזרת", וכן (שמואל ב' כ"א כ') "איש מדון", (דברי הימים א' י"א כ"ג) "איש מידה".
אנשי מדות MEN OF GREAT STATURE (lit., of measure) — tall and high men, in speaking of whom one feels compelled to give their size, as is stated, for instance, with reference to Goliath (I Samuel 17:4): “his height was six cubits and a span” . Similar to this phrase are: (II Samuel 21:20) “a man of great stature"; (I Chronicles 11:23) “a man of great stature.
מה קשה לו? (ועיין גם ראב"ע:
ד"ה אנשי מדות: כל איש הוא איש מידה, רק טעמו מידות גדולות יותר מהכל, וכן "אנשי לבב" (איוב ל"ד י') ורבים כמו הם).
ד"ה אנשי מדות: כל איש הוא איש מידה, רק טעמו מידות גדולות יותר מהכל, וכן "אנשי לבב" (איוב ל"ד י') ורבים כמו הם).
ד"ה וכן היינו בעיניהם: אומרים זה לזה: נמלים יש בכרמים כאנשים.
וכן היינו בעיניהם AND SO WE MUST HAVE BEEN IN THEIR EYES — We heard them say one to another; “There are ants in the vineyards that look like human beings (Sotah 35a).
א. מה קשה לו?
**
על כרחנו שנאמר: שיבוש נפל בספרים, ושמעתי יש אומרים שצריך להיות "אומרים זה לזה הנמלים יש בכרמים..."
ד"ה חנמל: שם ארבה, ומדרשו בא חן ומל - היה מולל את ירק העץ והעשב ואוכלו.
מה טעם הגהה זו?
| ג. "כי חזק הוא ממנו" |
"כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ"
But the men that went up with him said: ‘We are not able to go up against the people; for they are stronger than we.’
אמר ר' חנינא בר פפא: דבר גדול דיברו המרגלים באותה שעה: "כי חזק הוא ממנו". אל תקרי "ממנו" (גוף ראשון רבים) אלא "ממנו" (גוף שלישי יחיד), כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם.
The verses continue: “But the men that went up with him said: We are not able to go up against the people; as they are stronger than us” (Numbers 13:31). Rabbi Ḥanina bar Pappa says: The spies said a serious statement at that moment. When they said: “They are stronger,” do not read the phrase as: Stronger than us [mimmennu], but rather read it as: Stronger than Him [mimmennu], meaning that even the Homeowner, God, is unable to remove His belongings from there, as it were. The spies were speaking heresy and claiming that the Canaanites were stronger than God Himself.
ד"ה חזק הוא ממנו: כביכול כלפי מעלה אמרו.
חזק הוא ממנו [FOR] THEY ARE STRONGER ממנו — They said this, — if this were at all possible (i.e. if one may be permitted to say so of God) — with reference to the Omnipresent (ממנו, stronger than “He”, they thus uttered blasphemy) (Sotah 35a; Arakhin 15a).
**
מה הכריחוֹ לר' חנינא (ובעקבותיו את רש"י) להוציא את פסוקנו מידי פשוטו?
| ד. שאלות לשון |
"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ"
And they spread an evil report of the land which they had spied out unto the children of Israel, saying: ‘The land, through which we have passed to spy it out, is a land that eateth up the inhabitants thereof; and all the people that we saw in it are men of great stature.
מה בין "מוציא דיבה" לבין "מביא דיבה"?
ד"ה ויוציאו דיבת הארץ: דבר שלא היה, ואין כן "ויבא יוסף" כי ויבא הפך ויוציאו.
ד"ה ויוציאו דיבת הארץ: ... ודע כי מוציא דיבה הוא כסיל אשר יאמר שקר, אבל המגיד אמת ייקרא "מביא דיבה", כמו שנאמר (בראשית ל"ז ב') "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם". ועל זה נענשו למות במגפה, שנאמר (להלן י"ד ל"ז) "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה'".
ואיתי... ית דבהון בישא
והשווה תרגום אונקלוס, פה:
"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ" –
"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ" –
And they spread an evil report of the land which they had spied out unto the children of Israel, saying: ‘The land, through which we have passed to spy it out, is a land that eateth up the inhabitants thereof; and all the people that we saw in it are men of great stature.
ואפיקו שום ביש (שם רע).
"דִּבַּת הָאָרֶץ"
מהי הוראת המילה "דיבה" – התיתכן גם דיבה טובה?