פרשת דברים תש"ה - מעשה המרגלים
הערה: גיליון זה הוא המשך גיליון דברים תש"ד, שעסק בחלק הראשון של פרקנו א'-י"ח. כיוון ששאלה א' שם עסקה במבנה הפרשה כולה, היא מועתקת בזה שנית. הערה: בפרשיות הראשונות של ספר דברים על הלומד לשים לב במיוחד לחלוקת העניינים ולמבנה הפרשיות.
א. למבנה הפרשה
ר' דוד הופמן, מחלק את החלק הראשון של הספר, דברי משה הראשונים, לשני חלקים עיקריים:
חלק ראשון: פרק א' פסוק ו'פרק ב' פסוק א'; חלק שני: פרק ב' פסוק ב' – פרק ב' פסוק כ"ט
**
1. נמק את החלוקה הזאת בנימוקים פנימיים וחיצוניים.
2. מהו הרעיון העיקרי של כל אחד משני החלקים הנ"ל?
3. מהו הרעיון המשותף לשני החלקים?
4. מהי חלוקת פרק א'? סמן בייחוד אילו חלקים בפרק הם חלקים עיקריים, ואילו מהם נאמרו דרך אגב, ויש לראותם כמאמרים מוסגרים.
ב. שאלות כלליות
"וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ רְאֵה נָתַן ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת"
And we journeyed from Horeb, and went through all that great and dreadful wilderness which ye saw, by the way to the hill-country of the Amorites, as the LORD our God commanded us; and we came to Kadesh-barnea.
"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֹתָנוּ"
And we journeyed from Horeb, and went through all that great and dreadful wilderness which ye saw, by the way to the hill-country of the Amorites, as the LORD our God commanded us; and we came to Kadesh-barnea.
ולאיזה דיבור מוסבות המילים בפסוק כ':
"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ"?
The LORD, the God of your fathers, make you a thousand times so many more as ye are, and bless you, as He hath promised you!—
*
2. מה הקשר שבין הפסוקים כ'-כ"א, ולמה למשה לומר להם: "באתם עד הר האמורי", הלוא הם יודעים זאת?
ג. שאלת אברבנאל
אברבנאל, שואל בסיפור המרגלים שהביא אחר מינוי השופטים:
אם היתה כוונתו להוכיח על עוונותיהם, יקשה מאוד, למה לא התחיל ממעשה העגל, שהיה החטא הראשון וכי נגע עד הנפש. ואין לך לומר ששכחוֹ, כי הנה בפרשת עקב הביאוֹ והאריך בסיפורו (פרק ט'), ואם כן יקשה, למה הביא ראשונה חטא המרגלים, שהיה אחרון בזמן, ובאחרונה הביא עניין העגל, שהיה החטא הראשון; גם חטא המתאוננים רע "ותבער בם אש ה'" (במדבר י"א) וחטא המתאוים בקברות התאוה, והביאם אחר כך בפרשת עקב (ט' כ"ב), ובאו אם כן העוונות בלי סידור, ואם תאמר שלא באו לתכלית התוכחה, אלא בדרך סיפור מה שקרה כדברי הימים אשר למלכים, יקשה גם כן, למה לא נזכרו הדברים כפי זמנם וכפי מה שקרו, הראשון ראשון?
ענה לשאלתו!
ד. השוואת פסוקים
השווה פרשתנו א' כ"ב-כ"ג לבמדבר י"ג א'-ג':
דברים א, כ"ב-כ"ג במדבר י"ג, א-ג
"וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט" "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה"
לכאורה נראים דברי משה כאן סותרים את דברי הכתוב שם.
1. מהי הסתירה העיקרית?
כיצד מיישב אותה רש"י?
שם ב':
ד"ה שלח לך: לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח. לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א' כ"ב) "נשלחה אנשים לפנינו", כמה שנאמר (שם) "ותקרבון אלי כולכם" וגו', ומשה נמלך בשכינה. אמר: אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג' י"ז) "אעלה אתכם מעני מצרים" וגו'. חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים, למען לא יירשוה.
שם ג':
ד"ה על פי ה': ברשותו, שלא עיכב על ידו.
3. ר' דוד הופמן, בפירושו לספר דברים קובע שיש להסביר את הסתירות המדומות (או ההבדלים) בין מקומנו לבמדבר י"ג מתוך "שמשה רבנו מדבר שם כהיסטוריון וכאן כמוכיח". הסבר את הבדלי הפסוקים מתוך ההבדל העקרוני הזה!
ה. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה המדבר הגדול והנורא: שהיו בו נחשים כקורות, ועקרבים כקשתות.
המדבר הגדול והנורא [THAT]. GREAT AND FEARFUL WILDERNESS — [It is termed fearful] because there were in it serpents thick as beams and scorpions as bows (Sifrei Devarim 18:2).
**
מה קשה לו?
ד"ה וישיבו אותו דבר: באיזה לשון הם מדברים.
וישבו אתנו דבר AND THEY SHALL BRING US WORD — i.e. they shall report to us in what language they speak (Sifrei Devarim 20:3).
א. מה מצריכו לפרש כך?
**
למה לא פירש כך (במדבר י"ג, כ"ו) ד"ה וישיבו אותנו דבר?
**
וישבו אתנו דבר AND THEY SHALL BRING US WORD — i.e. they shall report to us in what language they speak (Sifrei Devarim 20:3).
נסה לענות על קושייתו!
3) פסוק כ"ב
ד"ה ואת הערים: תחילה לכבוש.
ד"ה שנים עשר אנשים: מגיד שלא היה שבט לוי עמהם.
שנים עשר אנשים איש אחד לשבט [AND I TOOK] … TWELVE MEN, ONE MAN FOR A TRIBE — This (the statement: “twelve men”) tells us that the tribe of Levi was not with them in this request (Sifrei Devarim 21:3; cf. Rashi on Numbers 31:4).