פרשת כי-תשא תש"ו - שבת
גיליון זה הוא המשך גיליון כי תשא תש"ה, שעסק כולו רק בפסוק י"ג, עיין שם!
א. תפילת שחרית לשבת
תפילת שחרית לשבת:
... ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת וכן כתוב בתורתך, (ט"ז-י"ז):
"וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם..."
מפרשי הסידור שואלים: ולמה לא הביא הפסוקים מעשרת הדברות, הלא הם הכתובים בלוחות? נסה לענות על שאלתם.
ב. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה ואתה דבר אל בני ישראל: ואתה, אף על פי שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן, אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה.
ואתה דבר אל בני ישראל SPEAK THOU ALSO UNTO THE CHILDREN OF ISRAEL — AND thou, although I have given thee charge to command them concerning the work of the Tabernacle let it not appear a light thing to thee to set the Sabbath aside on account of that work.
מה קשה לו?
ד"ה אך את שבתותי: אף על פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות מלאכה, שבת אל תידחה מפניה. כל אכין ורקין מיעוטין, למעט שבת ממלאכת המשכן.
אך את שבתתי תשמרו BUT NEVERTHELESS MY SABBATHS SHALL YE KEEP — Even though you be anxious and alert to do the work promptly the Sabbath nevertheless you must not set aside on its account. The words אך and רק wherever they occur in Scripture have limitative force (Rosh Hashanah 17b; cf. Rashi on Rosh Hashanah 17b on אכין ורקין). Here Scripture intends by the word אך to except the Sabbath from the days on which the work of the Tabernacle may be done.
**
ד"ה ששת ימים: הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת.
**
ששת ימים SIX DAYS [MAY WORK BE DONE] — He intentionally mentioned to them the prohibition in reference to the Sabbath before the command about the building of the Tabernacle in order to intimate that it does not set aside (supersede) the Sabbath (cf. Mekhilta d'Rabbi Yishmael 35:1:1).
**
ב. הסבר, במה נראים דבריו שם סותרים את דבריו כאן? הסבר שבאמת אין סתירה.
(וכן עיין גם דבריו ויקרא י"ט ג' הנראים כסותרים דבריו בשמות ל"ה ב', ובכל זאת – אין סתירה.
ד"ה ואת שבתותי תשמורו: סמך שמירת שבת למורא אב, לומר אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך: חלל את השבת, אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצות.)
ואת שבתתי תשמרו AND MY SABBATHS SHALL YE KEEP — Scripture places the commandment of observing the Sabbath immediately after that of fearing one’s father in order to suggest the following: “Although I admonish you regarding the fear due to your father, yet if he bids you: "Desecrate the Sabbath", do not listen to him” — and the same is the case with any of the other commandments. This, it is evident, is the meaning since Scripture adds —
ד"ה כי אות היא ביני וביניכם: אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם...
כי אות היא ביני וביניכם FOR IT IS A SIGN BETWEEN ME AND YOU — There is a mark of distinction in the relation that exists between us, viz., the fact that I have chosen you by letting you inherit for rest that day on which “I” rested.
*
א. מה קשה לו ומה תיקן בדבריו?
*
ב. התוכל לתרץ קושייתו בדרך אחרת על פי הפשט?
ד"ה לדעת: האומות [בה] כי אני ה' מקדשכם.
לדעת TO KNOW — (not, “for you to know”, but) for the nations of the world to know through it, כי אני ה' מקדשכם THAT I AM THE LORD THAT DOTH SANCTIFY YOU.
מה מאלצו לפרש כך ולא בדרך אחרת?
ד"ה מות יומת: אם יש עדים והתראה.
מות יומת SHALL SURELY BE PUT TO DEATH by the judges if there are witnesses testifying to the desecration and if the warning required by law had been given to the culprit immediately before he committed the offence.
ד"ה ונכרתה: בלא התראה.
ונכרתה SHALL BE CUT OFF [FROM AMONG HIS PEOPLE] by God, if no such warning had been given (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 31:14:3).
ד"ה קודש לה': שמירת קדושתה לשמי ובמצוותי.
‘קדש לה HOLINESS TO THE LORD — The observance of its holiness shall be (it shall be kept holy) to the glory of My Name and by My command (because I have commanded it).
*
א. מה קשה לו?
ב. השווה למקומנו רש"י,
ד"ה תעשה לי: שתהא תחילת עשייתו לשמי.
תעשה לי THOU SHALT MAKE FOR ME — this implies that from its very beginning it shall be made for My Name (i. e. for the service of Me).
ד"ה ויקחו לי תרומה: לי לשמי.
ויקחו לי תרומה THAT THEY TAKE ME A HEAVE OFFERING — “Me” means to the glory of My Name (Midrash Tanchuma, Terumah 1).
ד"ה ועשו לי מקדש: ועשו לשמי בית קדושה.
ועשו לי מקדש AND LET THEM MAKE ME A SANCTUARY — Let them make to the glory of My Name (cf. Rashi on v. 2) a place of holiness.
למה הוסיף מילת "שמירת" שאינה בפסוק?
ג. למה לא סיים דבריו גם פה במילת "לשמי" ומה ראה צורך להוסיף מילת "מצוותי"?
ד"ה ויינפש: כתרגומו ונח, וכל לשון נופש והוא לשון נפש, שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטורח מהמלאכה. ומי שכתוב בו (ישעיה מ' כ"ח) לא ייעף ולא יגע וכל פעלו במאמר הכתיב מנוחה לעצמו לשבר האוזן מה שהיא יכולה לשמוע.
וינפש AND WAS REFRESHED — Take it as the Targum renders it: ונח “and He rested”. Every form of נפש is derived from the noun נֶפֶש, soul; the idea is, that one calms his soul and takes breath when one reposes after the oil of labour. — And He of Whom it is written, (Isaiah 40:28) “[… the Lord, the Creator of the ends of the earth] fainteth not nor is He weary”, and Whose every action is accomplished by His mere command had the term “repose” written of (ascribed to) Himself in order to make comprehensible to the human ear what it can understand.
א. העתק דברי רש"י החל מן "ומי שכתוב בו" עד סוף דבריו בסימני פיסוק.
ב. "לסבר האוזן". לדעת ר' יצחק מוינא, בעל אור זרוע יש לגרוס "לשבר האוזן". הסבר את שתי הגרסאות!
ג. שאלות דקדוק
"מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת"
Ye shall keep the sabbath therefore, for it is holy unto you; every one that profaneth it shall surely be put to death; for whosoever doeth any work therein, that soul shall be cut off from among his people.
מה קשה בפסוק מבחינה דקדוקית?
התוכל ליישב את הקושי?
התוכל להביא עוד דוגמא לקושי דקדוקי זה?
"יֵעָשֶׂה מְלָאכָה"
Six days shall work be done; but on the seventh day is a sabbath of solemn rest, holy to the LORD; whosoever doeth any work in the sabbath day, he shall surely be put to death.
מה קשה בפסוק מבחינה דקדוקית?
התוכל ליישב את הקושי?
"כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה'"
It is a sign between Me and the children of Israel for ever; for in six days the LORD made heaven and earth, and on the seventh day He ceased from work and rested.’
מה קשה בפסוק מבחינה דקדוקית?
התוכל להביא עוד דוגמאות לקושי ממין זה?
ד. "...מות יומת כי..."
"מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה... וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא..."
Ye shall keep the sabbath therefore, for it is holy unto you; every one that profaneth it shall surely be put to death; for whosoever doeth any work therein, that soul shall be cut off from among his people.
איך יהיה סיבת "מות יומת" – "כי כל העושה בו מלאכה ונכרתה"?... איך יהיה העונש השני סיבה לראשון?
מילת "כי" צריך ביאור, כי לא יתכן לתת טעם על חיוב מיתת בית דין, לפי שחייב כרת בידי שמים?
**
נסה לענות על השאלה הזו.
ליודעי גרמנית: היש בתרגום בובר-רוזנצוויג תשובה לשאלה?
Wahret die Feier… Die sie schaenden: Todes sterbe der ja, wer irgend an ihr Arbeit macht…