פרשת ראה תש"י - הברכה והקללה
לפסוקים אלה עיין גם גיליון ראה תש"ג בייחוד שאלה ב'!
א. שאלה כללית
ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו... והקללה אם לא תשמעו... אמר ר' אלעזר: כשאמר הקב”ה דבר זה בסיני, באותה שעה (איכה ג') "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" אלא מאליה הרעה באה על עושה הרעה והטובה באה על עושה הטובה, אמר ר' חגי: ולא עוד שנתתי לכם שני דרכים אלא שנכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם: (דברים ל'): "ובחרת בחיים".
1. הסבר את הרעיון הכלול בדברי המדרש האלה, וכיצד מפרשים הם את פסוקינו.
2. מה ראה ר' חגי להוכיח את דעתו מדברים ל' ולא מכאן?
3. נסה להוכיח את דעת ר' חגי ("שנכנס אתנו לפנים משורת הדין") גם מן הפסוקים שלנו.
ב. "אשר"-"אם לא"
"אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ"
the blessing, if ye shall hearken unto the commandments of the LORD your God, which I command you this day;
"וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ"
and the curse, if ye shall not hearken unto the commandments of the LORD your God, but turn aside out of the way which I command you this day, to go after other gods, which ye have not known.
ד"ה את הברכה: על מנת אשר תשמעו.
את הברכה [I SET BEFORE YOU] THE BLESSING — with the condition that you should obey (אשר תשמעו‎).
(להבנת דברי רש"י עיין גמרא גטין ע"ד ע"א:
"דאמר רב הונא אמר רבי: כל האומר "על מנת" כאומר מעכשיו דמי).
"אם" הוא לשון מסופק ולא רצה להזכירו בעניין הטובה, אבל בפורענות הזכיר לשון מסופק. ולבד כתב בברכה "אשר תשמעו" – שהוא לשון ודאי.
את הברכה אשר תשמעו, “the blessing, that you will listen, etc.” Interestingly, Moses did not use the conditional אם when speaking about the blessing, in contrast to his using this word when referring to the people not listening, i.e. את הקללה אם לא תשמעו, “the curse if you will not listen.” Seeing that the word אם implies that what follows is doubtful, Moses did not want the blessing to be associated with a word expressing doubt. The word אשר expresses that something is definite. This is why Moses chose to use this word as describing the blessing, i.e. its materializing.
משום שהקב”ה מסייע תחילה שנוכל לקיים את המצוות ואח"כ אם שומעים דבר ה' מוסיף שכר.
1. כיצד מיישבים שלושת המפרשים הנ"ל את התמיהה הסגפנית שלפנינו?
2. מהו ההבדל בין רש"י להעמק דבר?
3. התוכל ליישב את התמיהה הנ"ל בדרך אחרת?
ג. השוואת מפרשים
ירושלמי סוטה פרק שביעי הלכה ג':
משנה:
ברכות וקללות כיצד? כיוון שעברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל שבשומרון שבצד שכם אצל אלוני מורה שנאמר "הלא המה בעבר הירדן" ולהלן הוא אומר (בראשית י"ב) "ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה". מה אלון מורה האמור להלן – שכם, אף אלון מורה האמור כאן – שכם.
גמרא:
"הלא המה בעבר הירדן" – מן הירדן ולהלן (פירוש פני משה: רחוק מן הירדן לצד מערב). "אחרי דרך מבוא השמש" – מקום שהחמה זורחת (פירוש פני משה: "אחרי" לשון מופלג, שהוא {מחוק} ממקור שהחמה זורחת מן המזרח של הירדן, שהיו ישראל שם כשנאמר להם מקרא זה ודרש "מבוא השמש" על מזרח, מקום שהשמש זורחת שם) "בערבה מול הגלגל אצל אלוני מזרח" - זה הר גריזים והר עיבל של כותים – דברי ר' יהודה. ר' אליעזר אומר: אין זה הר גריזים והר עיבל של כותים. שנאמר "הלא המה בעבר הירדן" סמוך לירדן, "אחרי דרך מבוא השמש" – מקום שהחמה שוקעת, "בארץ הכנעני" – אילו בין החוי (פירוש קרבן העדה: ואלו שכם הידוע לנו שיושבים שם הכותים הוא בין ההרים, ואיך אמר הכתוב: "היושב בערבה"?) "מול גלגל" – אין כאן גלגל, "אצל אלוני מורה" – אין כאן אלוני מורה. מה מקיים ר' אליעזר "הר גריזים והר עיבל"? שתי גבשושיות עשו וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל. (פירוש: שני הרים קטנים עשו סמוך לירדן וקראו להם גריזים ועיבל והסימנים הללו שנאמרו בכתוב שאחרי דרך מבוא השמש..."לא על הר גריזים ועיבל נאמרו אלא על הדרך שילכו בה)... תני ר' אליעזר בן יעקב אומר: לא בא הכתוב אלא להשוות להם את הדרך ולומר: בדרך ילכו ולא בשדות, בישוב ילכו ולא במדבר, בערבה יכלו ולא בהרים...
ד"ה אחרי: אחרי העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק וזהו לשון אחרי כל מקום שנאמר אחרי מופלג הוא.
אחרי [AT THE PASSAGE OF THE JORDAN,] AFTER — This means: behind the passage of the Jordan much further on in a distance, for that is the force of the expression אחרי, because wherever the term אחרי (in contradistinction to אחר; cf. Rashi on Genesis 15:1) is used it signifies “greatly separated” (Genesis Rabbah 44:5; cf. Sifrei Devarim 56:1; Sotah 33b).
ד"ה מול הגלגל: רחוק מן הגלגל .
מול הגלגל means, distant from Gilgal (not near Gilgal).
ד"ה אלוני מורה: הוא שכם שנאמר (בראשית יב) עד מקום שכם עד אלון מורה.
אלוני מורה [BESIDE] THE TEREBINTHS OF MOREH — This is Shechem, for it states, (Genesis 12:6): “unto the place of Shechem, unto the terebinth of Moreh” (Sifrei Devarim 56:1; Sotah 33b; cf. Rashi on that verse).
(להבנת דברי רש"י עיין גם רש"י, בראשית ט"ו א':
ד"ה אחר הדברים: כל מקום שנאמר אחר סמוך אחרי מופלג.)
אחר הדברים האלה — Wherever the term אחר is used it signifies immediately after the preceding event; whilst אחרי signifies a long time afterwards. אחר הדברים האלה AFTER THESE THINGS means: after this miracle has been wrought for him in that he slew the kings and he was in great anxiety, saying, “Perhaps I have already received, in this God-given victory reward for all my good deeds” — therefore the Omnipresent said to him, אל תירא אברם אנכי מגן לך FEAR NOT ABRAM, I AM THY SHIELD against punishment: for you shall not be punished on account of all these people whom you have slain. And as for your being anxious regarding the receipt of any further reward, know that שכרך הרבה מאד THY REWARD WILL BE EXCEEDING GREAT (Genesis Rabbah 44:5).
ד"ה מול הגלגל: איננו המקום שנקרא כן בימי יהושע ששם נימולו בתחילת כניסתם לארץ, אבל גלגל זה הוא סמוך לעיר שכם ורחוק הרבה מיריחו.
"מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'"!).
From the rising of the sun unto the going down thereof The LORD'S name is to be praised.
2. מה ראה ר' אליעזר להוציא שני השמות "גריזים ועיבל" מהוראתם הרגילה?
3. האם הלך רש"י בעקבות ר' אליעזר או בעקבות ר' יהודה או בחר לו דרך חדשה?
4. במה שונה שד"ל מדעות קודמיו אלה ומה המריצו ללכת בדרך זו?
עיין-
"שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל"
And those twelve stones, which they took out of the Jordan, did Joshua set up in Gilgal.
"וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית"
And they went to Joshua unto the camp at Gilgal, and said unto him, and to the men of Israel: ‘We are come from a far country; now therefore make ye a covenant with us.’
"וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל"
And it came to pass, when the LORD would take up Elijah by a whirlwind into heaven, that Elijah went with Elisha from Gilgal.
היש להביא מפסוקים אלה סיוע לדעת שד"ל?