| א. הברכה והקללה - שני קצוות |
ד"ה ראה: הביטה וראה שלא יהיה עניינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג בשאר עכו"ם, כי אמנם אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, והם שני הקצוות. כי הברכה היא הצלחה יותר מן המספיק על צד היותר טוב. והקללה היא מארה מחסרת שלא יושג המספיק ושניהם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו.
ראה, pay good attention so that you will not be like the nations of the world who relate to everything half-heartedly, always trying to find middle ground. Remember that אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, I present you this day with the choice of two extremes, opposites. The ברכה is an extreme in that it provides you with more than you need, whereas the קללה is another extreme making sure that you have less than your basic needs. You have the choice of both before you; all you have to do is make a choice.
ד"ה ונתתה את הברכה: תברך את שומרי המצות.
ונתת את הברכה, bless the people who observe G’d’s commandments,
ד"ה הלא המה בעבר הירדן: בתחילת בואכם בארץ כדי לפרסם בתחילת כניסתכם שלא תהיה ישיבתכם בה על אופן מספיק אבל יהיה על אופן מוצלח או על אופן מקולל.
הלא המה בעבר הירדן, at the entrance to the land as soon as you cross the Jordan. This procedure is meant to demonstrate that your settling in this land will not be in an unsatisfactory, inadequate manner, but that it will be either completely successful or the reverse.
באר את הרעיון הכלול בדבריו.
השווה לדבריו דברי מדרש אגדת בראשית ל"ט:
(תהלים קכ"א) "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים". זהו שאמר הכתוב (דברים כ"ח י"ג) "ונתנך ה' לראש... והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, כי תשמע אל מצוות ה' אלוקיך" - אשריהן ישראל בזמן שהם עושין רצונו של הקב"ה הוא מעלה אותם כמלאכי השרת... "והיית למעלה" אין כתיב כאן אלא "והיית רק למעלה". מהו "רק"? מיעוט, פעמים שאתה למעלה, אימתי? "כי תשמע אל מצוות ה'", ואם לאו - פעמים שאתה מטה, כשאין אתם עושים רצונו שנאמר (דברים כ"ח כ"ג) "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה". וכך הבטיח הקב"ה לאברהם מתחילה (בראשית ט"ו) "הבט נא השמימה וספר הכוכבים... כה יהיה זרעך", ובמקום אחר הוא אומר (בראשית כ"ח) "והיה זרעך כעפר הארץ". אם ככוכבים למה כעפר הארץ? אלא, אמר לו: בשעה שבניך עושין רצוני - כשם שהכוכבים עליונים על כל העולם, כך בניך עליונים על כל העולם. וכשאינם עושין רצוני - כשם שהעפר למטה והכל מדיישים אותו, כן הן, שנאמר (מלכים ב' י"ג) "כי אבדם מלך ארם ויתנם כעפר לדוש". אמר לו: וכך אתה מניחן? אמר לו: לאו, מעמידן אני, שנאמר (ישעיה נ"ב) "התנערי מעפר". אמרו לו הדורות הללו: ריבון כל העולמים, הרי הגיע קץ וזמן? לפיכך אמר דוד "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" שאתה מעלינו, שנאמר "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ".
(תהלים קכ"א) "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים". זהו שאמר הכתוב (דברים כ"ח י"ג) "ונתנך ה' לראש... והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, כי תשמע אל מצוות ה' אלוקיך" - אשריהן ישראל בזמן שהם עושין רצונו של הקב"ה הוא מעלה אותם כמלאכי השרת... "והיית למעלה" אין כתיב כאן אלא "והיית רק למעלה". מהו "רק"? מיעוט, פעמים שאתה למעלה, אימתי? "כי תשמע אל מצוות ה'", ואם לאו - פעמים שאתה מטה, כשאין אתם עושים רצונו שנאמר (דברים כ"ח כ"ג) "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה". וכך הבטיח הקב"ה לאברהם מתחילה (בראשית ט"ו) "הבט נא השמימה וספר הכוכבים... כה יהיה זרעך", ובמקום אחר הוא אומר (בראשית כ"ח) "והיה זרעך כעפר הארץ". אם ככוכבים למה כעפר הארץ? אלא, אמר לו: בשעה שבניך עושין רצוני - כשם שהכוכבים עליונים על כל העולם, כך בניך עליונים על כל העולם. וכשאינם עושין רצוני - כשם שהעפר למטה והכל מדיישים אותו, כן הן, שנאמר (מלכים ב' י"ג) "כי אבדם מלך ארם ויתנם כעפר לדוש". אמר לו: וכך אתה מניחן? אמר לו: לאו, מעמידן אני, שנאמר (ישעיה נ"ב) "התנערי מעפר". אמרו לו הדורות הללו: ריבון כל העולמים, הרי הגיע קץ וזמן? לפיכך אמר דוד "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" שאתה מעלינו, שנאמר "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ".
| ב. שינויי לשון |
המפרשים התקשו בשינוי הלשון בשני הפסוקים האלה.
"אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ"
the blessing, if ye shall hearken unto the commandments of the LORD your God, which I command you this day;
"וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ"
and the curse, if ye shall not hearken unto the commandments of the LORD your God, but turn aside out of the way which I command you this day, to go after other gods, which ye have not known.
ותירצו שינוי זה בדרכים שונות-
ד"ה את הברכה: על מנת אשר תשמעו.
את הברכה [I SET BEFORE YOU] THE BLESSING — with the condition that you should obey (אשר תשמעו).
את הברכה אשר תשמעו: אם כן, זה עצמו מה שתשמעו אל מצות ה' הוא הברכה. ולא תחשבו שהשכר שבעולם הזה הוא דבר שחוץ מהמעשה. וכמו האדון שיעד לעבדו שכר אם ישמע למצותו ועונש אם ימרה דברו, שזה תלוי ברצון האדון ואינו רצוף בטבע המעשה עצמו. לא כן הוא, כי דומה למה שאומר הרופא לחולה, שאם ישמר הסדר שנתן לו ברפואה יהיה בריא אולם ובהפך ימות, שזה מקושר עם טבע המעשה עצמו.
1. מה בין רש"י למלבי"ם ביישוב תמיהה זו?
2. הידועה לך עוד דרך אחרת לישבה?
מהי דעת רשב"ם?
ד"ה את הברכה: שתהיה על הר גריזים על ידי תנאי אשר תשמעו אל מצות ה' וגו'.
ברכה וקללה, as explained later in verse 29, that the “blessing” would be recited toward the tribes standing on Mount Gerizim, whereas the curse would be addressed to the tribes standing on Mount Eyvol. (compare author on 27,12-14)
4. מצא עוד שינויי לשון (חוץ מן הנ"ל) בין פסוק כ"ז לפסוק כ"ח ונסה לבארם.
| ג. "ונתתה את הברכה" |
"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל"
And it shall come to pass, when the LORD thy God shall bring thee into the land whither thou goest to possess it, that thou shalt set the blessing upon mount Gerizim, and the curse upon mount Ebal.
ד"ה ונתתה את הברכה: כתרגומו, ית מברכיא את המברכים.
ונתת את הברכה THEN THOU SHALT PUT THE BLESSING [UPON MOUNT GERIZIM] — Understand this as the Targum renders it: ית מברכיא those who pronounce the blessing.
ד"ה ונתת: כתרגומו ית מברכיא, את המברכים. על הר גרזים, כלפי הר גריזים, לשון רש"י. ואיננו נכון כפי פשוטו, כי עדין לא ציוה במברכים. אלא פירושו, כי אני נותן לפניכם דרך ברכה ודרך קללה.
וטעם "לפניכם", שתבררו לכם מהן מה שתרצו, ואודיע שתהיה לכם הברכה כאשר תעשו המצות והקללה אם לא תקיימו אותן, וזה כאשר אמר עוד (להלן ל' ט"ו) ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע וגו'. ואחר כן אמר בכאן, שיתנו הברכה הזאת אשר הוא אומר להם על הר גריזים והקללה על הר עיבל, והנה היא נתונה בפה, וכן ונתן אותם על ראש השעיר (ויקרא ט"ז כ"א), כדברי רבי אברהם.
והנה אמר בכאן בדרך האזהרה, שיתנו את הברכה על הר גריזים לברך את העם אם ישמעו אל מצות ה' והקללה על הר עיבל לאמר ארור אשר לא ישמע אל המצות ויסור מן הדרך אשר ציוה ה', והיה אפשר שיתנו כל השבטים הברכה וכולם הקללה, או שיאמרו הלוים הכל או איש אחד משמיע לכולם, ואחרי כן שב לבאר שם (להלן כ"ז י"ב-י"ד) ואלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים, ואלה יעמדו על הקללה, ואמר וענו הלוים, ופירש כל הענין, כי בכאן מפני אזהרתו אשר אמר ראה אנכי נותן וגו' הזכיר מקצת המצוה, וחזר לבאר אותה במקומה...
1. מה רצה רש"י לתקן בהביאו את דברי התרגום?
2. מהן טענות רמב"ן נגד רש"י?
| ד. "כי אתם עוברים" |
"כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"
For ye are to pass over the Jordan to go in to possess the land which the LORD your God giveth you, and ye shall possess it, and dwell therein.
ד"ה כי אתם עוברים את הירדן: הטעם כן תחלו לעשות ותהיה הארץ לעולם לנחלה לכם.
The passage For you are crossing means: You are about to begin observing the commandments, whereby the land will become a permanent inheritance for you.
באיזו מלשונות של "כי" יש להבין מילה זו כאן?
רמבמ"ן:
ווען איהר איבר דען ירדן גאגאנגען זיין וערדעם...
ווען איהר איבר דען ירדן גאגאנגען זיין וערדעם...
הירש:
דען איהר איברשרייטעט דען ירדן...
דען איהר איברשרייטעט דען ירדן...
| ה. שאלות במפרשים |
1. ראב"ע, פסוק כ"ו:
ד"ה ראה: לכל אחד ידבר.
ד"ה ראה: לכל אחד ידבר.
מה קשה לראב"ע?
ד"ה ונתת את הברכה: בפה, כמו ונתן אותם על ראש השעיר (ויקרא ט"ז כ"א).
you will place the blessing orally (as in “he will put them on the head of the he-goat” [Leviticus 16: 21]).
מה קשה לראב"ע?
ד"ה על הר גריזים: כלפי הר גרזים, הופכין פניהם ופתחו בברכה: ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו', כל הארורים שבפרשה אמרו תחילה בלשון ברוך ואחר כך הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה.
על הר גרזים means “towards Mount Gerizim”: they (the Levites) turned their faces towards it and began with a formula of blessing: “Blessed be the man that doth not make any graven or molten image etc.”. For each of the paragraphs beginning with the expression ארור as set forth in the chapter (Deuteronomy 27), they first recited in a converse form, beginning with the expression ברוך, “Blessed be etc.” and only afterwards did they turn their faces towards Mount Ebal and began to recite the corresponding curse (Sifrei Devarim 55:2; Sotah 32a; cf. Rashi on Deuteronomy 27).
מה קשה לרש"י? ומה תיקן באמרו במקום "על" – "כלפי"?
ד"ה הלא המה: נתן בהם סימן.
הלא המה ARE THEY NOT [AT THE PASSAGE OF THE JORDAN … ]? — He gave geographical indications regarding them (the mountains).
מה קשה לרש"י?