עצה טובה: להבנת שאלה א' ולדרכי שימוש התורה בשמותיו של הקב"ה בכלל קרא:
מ"ד קאסוטו: תורת התעודות וסידורם של ספרי תורה עמודים 27-40 ובייחוד חשובים העמודים 31-33!!
לקוראי גרמנית: קראו את מאמרו החשוב של Benno Jacob: Gott u. Pharao
Monatschrift f. Gesch u. Wissensch d. Judentums 1924
מאמר ארוך בכמה המשכים. למקומנו בייחוד עמודים 270-272.
| א. שמות ה' |
להבנת ההאבקות בין משה ופרעה, השוה את הפסוקים הבאים:
1. פרק ה' פסוק ב' (בבא משה אל פרעה לראשונה) פרעה:
"מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'"
"מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'"
And Pharaoh said: ‘Who is the LORD, that I should hearken unto His voice to let Israel go? I know not the LORD, and moreover I will not let Israel go.’
2. פרק ח' פסוק ד' (במכת הצפרדעים) פרעה:
"הַעְתִּירוּ אֶל ה'"
"הַעְתִּירוּ אֶל ה'"
Then Pharaoh called for Moses and Aaron, and said: ‘Entreat the LORD, that He take away the frogs from me, and from my people; and I will let the people go, that they may sacrifice unto the LORD.’
"...לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱ-לֹהֵינוּ"
And he said: ‘Against to-morrow.’ And he said: ‘Be it according to thy word; that thou mayest know that there is none like unto the LORD our God.
4. פרק ח' פסוק כ"א (במכת הערוב) פרעה:
"לְכוּ זִבְחוּ לֵא-לֹהֵיכֶם"
"לְכוּ זִבְחוּ לֵא-לֹהֵיכֶם"
"... נִזְבַּח לַה' אֱ-לֹהֵינוּ"
And Moses said: ‘It is not meet so to do; for we shall sacrifice the abomination of the Egyptians to the LORD our God; lo, if we sacrifice the abomination of the Egyptians before their eyes, will they not stone us?
"... וְזָבַחְנוּ לַה' אֱ-לֹהֵינוּ"
We will go three days’journey into the wilderness, and sacrifice to the LORD our God, as He shall command us.’
"... וּזְבַחְתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם"
And Pharaoh said: ‘I will let you go, that ye may sacrifice to the LORD your God in the wilderness; only ye shall not go very far away; entreat for me.’
6. פרק ט' פסוק כ"ח (במכת הברד) פרעה:
"הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱ-לֹהִים"
"הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱ-לֹהִים"
Entreat the LORD, and let there be enough of these mighty thunderings and hail; and I will let you go, and ye shall stay no longer.’
"לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ"
And Moses said unto him: ‘As soon as I am gone out of the city, I will spread forth my hands unto the LORD; the thunders shall cease, neither shall there be any more hail; that thou mayest know that the earth is the LORD’s.
משה:
"וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱ-לֹהִים"
"וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱ-לֹהִים"
התוכל להסביר את הויכוח בין פרעה ובין משה, המשתקף בשינוי שמות הקודש בפסוקים אלה?
ועיין ראב"ע, פרק ח' פסוק ט"ו:
ד"ה ויאמרו: בעבור שראו שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין גם במכת הדם והצפרדע, ולא יכלו עתה לעשות כאשר עשה אהרן, אמרו לפרעה: לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים. כי כבר פירשתי כי פרעה לא כיחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה. וזה כדרך כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו (שמואל א' ו' ט') מן השמים. על כן חזק לב פרעה. ואשר יחזק זה הפירוש שאמרו אצבע אלוהים היא ולא אמרו אצבע ה' שהוא אלהי ישראל כאשר אמר פרעה במכות הצפרדעים העתירו אל ה'. וזה השם הזכיר במכות האחרונות. ועוד כי משה אמר לפרעה דבר מכת היאור לפני היותה.
ד"ה ויאמרו: בעבור שראו שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין גם במכת הדם והצפרדע, ולא יכלו עתה לעשות כאשר עשה אהרן, אמרו לפרעה: לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים. כי כבר פירשתי כי פרעה לא כיחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה. וזה כדרך כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו (שמואל א' ו' ט') מן השמים. על כן חזק לב פרעה. ואשר יחזק זה הפירוש שאמרו אצבע אלוהים היא ולא אמרו אצבע ה' שהוא אלהי ישראל כאשר אמר פרעה במכות הצפרדעים העתירו אל ה'. וזה השם הזכיר במכות האחרונות. ועוד כי משה אמר לפרעה דבר מכת היאור לפני היותה.
ראב"ע, פרק ט' פסוק כ"ח:
ד"ה העתירו אל ה': הזכיר השם הנכבד, ואמר קולות אלהים, כי הוא מודה שיש אלהים כאשר הזכרתי. ובעבור שלא אמר קולות ה' חיבר משה שם העצם והתואר, ואמר מפני ה' אלוהים, והטעם כי ה' הוא אלהים לבדו. ולא תמצא ככה בדברי משה בכל התורה. ואין טענה ממילת אדוני אלוהים אתה החלות, כי באל"ף דל"ת הוא כתוב.
ד"ה העתירו אל ה': הזכיר השם הנכבד, ואמר קולות אלהים, כי הוא מודה שיש אלהים כאשר הזכרתי. ובעבור שלא אמר קולות ה' חיבר משה שם העצם והתואר, ואמר מפני ה' אלוהים, והטעם כי ה' הוא אלהים לבדו. ולא תמצא ככה בדברי משה בכל התורה. ואין טענה ממילת אדוני אלוהים אתה החלות, כי באל"ף דל"ת הוא כתוב.
שים לב: השם שבו ישתמש משה בפסוק האחרון מן המובאים לעיל (ט' ל') אינו מוזכר בתורה אלא כאן ובמעשה גן עדן בראשית ב'-ג'.
**
2. התוכל להסביר למה כינה החוקר בנו יעקב (במאמרו המובא בראש) את הפסוק האחרון (ט' ל'): "נקודת הגובה של כל סיפור עשר המכות – ובמובן ידוע גם הנקודה המרכזית של כל התורה כולה"?
| ב. שאלות למכת הברד |
*
1. מה הסיבה שדברי ההתראה (י"ג-י"ט) במכה זו ארוכים מדברי ההתראה שבאו במכות האחרות? (ז' כ"ו-כ"ט, ח' ט"ז-י"ט, ט' א'-ד')
בכל דברי ההתראה שבמכות הקודמות יבוא תמיד משפט תנאי:
"וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ- הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף"
And if thou refuse to let them go, behold, I will smite all thy borders with frogs.
"כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי- הִנְנִי מַשְׁלִיחַ"
Else, if thou wilt not let My people go, behold, I will send swarms of flies upon thee, and upon thy servants, and upon thy people, and into thy houses; and the houses of the Egyptians shall be full of swarms of flies, and also the ground whereon they are.
"כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ... הִנֵּה יַד ה'"
For if thou refuse to let them go, and wilt hold them still,
היש למצוא גם בדברי ההתראה שלפני מכת הברד משפט תנאי מקביל לאלה?
| ג. האזהרה קודם מכת ברד |
"וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה"
Now therefore send, hasten in thy cattle and all that thou hast in the field; for every man and beast that shall be found in the field, and shall not be brought home, the hail shall come down upon them, and they shall die.’
למה היה רחמנות הזה מה' על מצרים ועל מקניהם ואנשיהם אשר בשדה, ואם חפץ ה' להענישם, איך היה מיעצם להנצל מהעונש - ואם היו המצרים כולם שומעים לעצתו ויניסו את מקניהם, ימלטו מהמכה וינצלו כולם, ומה יהיה ענין המכה הזאת וכוחה?
ענה לשאלתו!
| ד. שאלות סגנון |
*
1. שמות ט׳:כ״ג
"וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה"
*
And Moses stretched forth his rod toward heaven; and the LORD sent thunder and hail, and fire ran down unto the earth; and the LORD caused to hail upon the land of Egypt.
צורה נדירה זו נמצאת רק כאן – ולדעת החוקרים – בהשפעת מקומנו בתהלים ע"ג ט'
"שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ"
"שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ"
They have set their mouth against the heavens, And their tongue walketh through the earth.
מהי האסוציאציה שרצה המשורר שם להעלות בהשתמשו בביטוי הלקוח מכאן?
2. פסוק כ"ה
"וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם..."
"וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם..."
על ידי איזה אמצעי סגנוני מגדיל הכתוב את רושם החורבן הכללי בפסוק זה?
| ה. שאלות ודיוקים ברש"י |
כי עתה שלחתי: כי אילו רציתי כשהיתה ידי במקנך שהכיתים בדבר שלחתיה והכיתי אותך ואת עמך עם הבהמות ותכחד מן הארץ, אבל בעבור זאת העמדתיך וגו'.
כי עתה שלחתי את ידי וגו׳ FOR NOW I MIGHT HAVE STRETCHED OUT MY HAND etc. — For had I so desired it, when My hand was upon thy cattle which I smote with pestilence I could have stretched it forth and smitten thee and thy people together with the cattle, ותכחד מן הארץ AND THOU WOULDST HAVE BEEN EXTERMINATED FROM THE EARTH, BUT (this word אבל corresponds to ואולם in the Hebrew text) בעבור זאת העמדתיך FOR THIS REASON I MADE THEE REMAIN [IN LIFE IN ORDER TO SHOW THEE MY POWER], etc.
מה קשה לו, ומה תיקן בדבריו?
כעת מחר: כעת הזאת למחר, שרט לו שריטה בכותל למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד.
כעת מחר means AT THIS TIME (כָּעֵת not כְּעֵת) TO-MORROW — He scratched a mark on the wall, saying, “To-morrow when the sun-rays reach here the hail will descend” (Exodus Rabbah 12:2; cf. Rashi on Genesis 21:2).
המפרשים מקשים: ולמה לא פירש כך גם בפרקנו בפסוק ה': מחר יעשה ה'? ענה לשאלתם!